נולד ב- 12 לספטמבר 1900 בלונדון.בגיל 4 התייתם מאביו.גדל בבית יהודי חרדי. בילדותו
הצטיין בקריאה בהטעמה,באמנות הנאום ובהצגות דרמה.בהיותו סטודנט באוניברסיטה בלונדון
הוא ארגן והדריך חוג בית לציונות בשם "הבונים" וכן לחוג לתיאטרון ולדרמה .
בשנת 1922 סיים את לימודי המשפטים ועבד 5 שנים כפרקליט בלונדון.
בשנת 1922 עלה להתיישב בירושלים ועבד כעורך עיתון "בוליטין",עד לשנת 1932.
ב-1932 החליט להצטרף לשורות הפרקליטים שהוסמכו בארץ.הוא התייצב לבחינות עורכי
הדין הזרים ועבר אותן בהצלחה.
בין השנים 1932-1939 עבד כעורך דין במשרדו של עו"ד אבקריוס.
בשנת 1939 פתחח משרד לעריכת דין בשותפות עם עו"ד משה גולדברג,ורכש לעצמו מעמד של
פרקליט מצליח.הצלחה מיוחדת היתה לו במשפט השוטרים הבריטיים,שנאשמו ברצח ערבים ביפו.
השוטרים יצאו זכאים בדין לאחר שדוד הגן עליהם והוכיח כי הם מילאו את תפקידם בהגנה
עצמית ובשמירה על השלום.
בין השנים 1939-1948 השתתף במשפטים רבים,בהליכים נגד השלטונות המנדט ובמשפטים
צבאיים ופליליים,וכבש את מקומו הבולט כעורך דין מצליח ומפורסם.
בשנת 1948 נתמנה ע"י הועד הלאומי והסוכנות לעמוד בראש ועדת חקירה לחקירת פיצוץ
מכונית התופת ברחוב בן-יהודה בירושלים.
בשנת 1949 נתמנה לכהן כקונסול כללי של ישראל בדרום אפריקה.
בשנת 1951 הועבר לכהן כסגנו של אבא אבן,שגריר ישראל בוושינגטון.
בשנת 1953 מונה כשופט בבית המשפט העליון,יחד עם יואל זוסמן.
בין השנים 1953-1961 כתב פסקי דין רבים.בפסקי הדין,שהצטיינו בלשון בהירה,שילב ידע
ממקורות המשפט העברי,מהתלמוד ומשאלות ותשובות,עם ידע מעמיק בשיטות המשפט האנגלו
סכסי.
בשמונה שנות כהונתו ישב בין היתר בערעור של משפט קסטנר וכתב בו את דעת המיעוט.
בהכנות מערכת המשפט הישראלית לשפיטת אדולף אייכמן הביע דעה כי המידע בנושא
מועט מכדי להעמידו לדין.
גויטיין היה השופט הישראלי הראשון ששימש כשופט בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג,
בו ישב כנציג ישראל במשפט נגד בולגריה בנושא הפלת מטוס אל על.
גם שם כתב את דעת המיעוט, בפסק דין שנלמד עד היום.
בימיו האחרונים עסק במפעל גדול של תרגום פסקי הדין של בית המשפט העליון לאנגלית,
מלאכה שלא זכה לסיים.
נולד בשם אדוארד דייויד גוטיין, עברת את שמו ליחזקאל דוד גוטיין.
נפטר ביום 01/01/1961.