נולד בשנת 1905 בישראל.
בשנת 1923 סיים את לימודיו התיכוניים בסמינר העברי בירושלים.
בין השנים 1923-1925 שימש כמורה עברי ברחובות ובגליל.
בין השנים 1925-1929 למד בבית הספר למשפטים בירושלים ועבר את בחינות הדיפלומה.
בין השנים 1925-1927 שימש כמזכירם הפרטי של השופטים לבנון ודוקטור ישראל מני בבתי
המשפט בירושלים.
בשנת 1930 הוסמך לעו"ד.
בין השנים 1927-1935 עבד כעו"ד במשרד עו"ד פרטי.
בין השנים 1935-1941 שימש כעו"ד וכשותף במשרד עו"ד פרטי בחיפה.
בין השנים 1942-1948 שימש כמרצה בבית הספר למשפטים בירושלים.
בין השנים 1945-1948 שימש כסגן האפוטרופוס הכללי בירושלים.
בין השנים 1948-1949 שימש כרשם הכללי של מדינת ישראל.
בין השנים 1949-1950 שימש כחבר ועדה להצעת תיקונים במשפט הפלילי.
בשנת 1949- מונה לכהונת שופט מחוזי בתל-אביב.
בשנת 1950 שימש כמרצה בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב.
בין השנים 1950-1952 שימש כיושב ראש ועדת הערעור לפי חוק הנכים.
בין השנים 1952-1969 שימש כמרצה בשלוחת תל-אביב של האוניברסיטה העברית (עד 1959),
כבוחן בקורסים לעו"ד זרים ולעובדי מינהל בכירים.
בשנת 1969 מונה לכהונת נשיא תורן של בית משפט מחוזי תל-אביב.
בשנת 1972 מונה לכהונת נשיא בפועל של בית משפט מחוזי תל-אביב.
ביום 30/09/1975 פרש לגימלה.
נפטר ביום 25/08/1994.