נולד ב-12 באוקטובר 1919, בבגדד שבעירק.
הופיע בשם התובע הכללי הצבאי לפני בית המשפט הצבאי של הדיביזיה הראשונה, בדרגת סגן משנה ובשנת 1941 עסק בעריכת דין עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1951.
לאחר עלייתו ארצה מונה לתפקיד מזכיר האולפנים במשרד החינוך והתרבות.
בשנת 1952 שימש כעוזר לפקיד המסדר קרקעות של איזור הדרום וירושלים במשרד
המשפטים.
בשנת 1954 הוסמך כעורך דין.
בשנת 1955 שימש כעוזר לפרקליט מחוז תל-אביב, ובנוסף לתפקיד זה ייצג חלימה את היועץ המשפטי לממשלה ,חיים כהן, בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה.
בשנת 1957 עם כיבוש רצועת עזה במלחמת סיני,שימש כפרקליט מחוז עזה,ולאחר מכן כפקיד מסדר לענייני קרקעות באיזור הצפון.
בין השנים 1960-1968 כיהן בתפקיד שופט של בית משפט השלום בתל-אביב יפו.
בשנת 1968 מונה כשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו.
בשנת 1982 מונה כשופט בפועל בבית המשפט העליון.
בשנת 1983 מונה כסגן נשיא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו.
בשנת 1984 מונה כשופט קבוע בבית המשפט העליון.
בשנת 1989 מונה לכהן כדירקטור בחברת הכשרת היישוב בישראל.
בשנת 1992 כיהן בתפקיד יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-13.
ביום 12/10/1989 פרש לגימלה.
נפטר ביום 23/01/2007.