נולדה ב-6 באפריל 1923,בעיר דנציג.
בשנת 1924 עלתה לארץ ולמדה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה.
בשנת 1940 עברה את מבחני הבגרות שהונהגו ע"י שלטונות המנדט הבריטי.
בין השנים 1941-1946 למדה משפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים.
בשנת 1947 הוסמכה כעורכת דין. לאחר קבלת הרשיון לעריכת דין, החלה לעבוד במשרד עורכי דין.
באמצע שנת 1948 התגייסה לצה"ל ושירתה כ-10 חודשים בתפקיד סגנית התובע הצבאי של חיל האוויר.
עם שחרורה מצה"ל ועד לשנת 1951 עבדה כעורכת דין במשרד עו"ד.
בשנים 1952-1953 עבדה במשרד עו"ד.
בשנים 1952-1955 שהתה עם משפחתה בארה"ב .
בשנת 1969 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום בחיפה.
בשנת 1974 מונתה כשופטת בית המשפט המחוזי בחיפה.
בשנת 1982 מונתה כשופטת בבית המשפט העליון.
בשנת 1988 עמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל,ועדה שזכתה לשם "ועדת נתניהו".
בנוסף: בשנת 1977 מונתה לעמוד בראש ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה בעבודה, ועדה זו המליצה על העלאת הגיל לפרישת חובה מגיל 65 ל- 67 ,וכן להשוות את גיל הפרישה לגברים ונשים. המלצות ועדה זו אומצו על-ידי ממשלת ישראל בשנת 2003.
ביום 05/04/1993 פרשה לגימלה.
בסוף שנות ה-90 מונתה לכהן כסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוה.
בשנת 2006 כיהנה כחברה קבועה בקורטוריון של הטכניון.
נפטרה ביום 7.10.2022