השופטת מתנהלת בצורה עוינת ועצלנית, ומעדיפה באופן עקבי לכפות על הצדדים הסכמה לסעיף 79א, רק כדי להתחמק מהצורך לנמק את פסקי דיניה. במקרה שאחד הצדדים מתעקש על פסק דין מנומק, היא נוקטת בגישה ענישתית קיצונית וחסרת פרופורציה, באופן שמעורר תמיהה.

גם שופטי הערכאות הגבוהות יותר מודים כי הפיצויים שהיא פוסקת אינם סבירים ולעיתים אף מופרזים ושגויים, אך כדי למנוע ביקורת על טעויותיה המביכות, היא מבססת את קביעותיה על ממצאים עובדתיים שכביכול אינם ניתנים לערעור, גם כאשר ברור שהם שגויים וקיצוניים.

נראה כי היא פועלת מתוך מניעים אישיים, בניסיון לייצר "תקדימים" מלאכותיים ולטפח את תדמיתה באמצעות כתבות יח"צ שמציגות אותה כגיבורה. בפועל, היא מקדמת את האינטרסים שלה על חשבון הצדדים שבפניה, במקום לפסוק לפי עקרונות הצדק וההגינות המצופים משופט במעמדה.