1

1.         התביעה מייחסת לנאשם שני אישומים: באישום הראשון מיוחסות לנאשם שלוש עבירות: תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק, הטרדה מינית עבירה לפי סעיף 5(א) לחוק עם סעיף 3 (א)(4) לחוק מניעת הטרדה מינית.

באישום השני מיוחסת לנאשם עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.         באישום הראשון התביעה טוענת כי בימים 14.7.10-15.7.10 הנאשם השמיע באוזניה של ב.פ. (להלן: "המתלוננת") אמרות המתמקדות במיניותה "מה הייתי עושה לך שם למטה", "כוסית סקסית", וכן הערות המתייחסות לחזה. הדברים נאמרו למרות שב.פ. הראתה לנאשם שאינה מעוניינת בהם.

ביום 20.7.10 בשעות הצהרים ניגש הנאשם אל המתלוננת מאחור, תפס את ידה ומשך בחוזקה תוך שהוא אומר לה: "למה את לא עונה לי כאשר אני מדבר איתך". המתלוננת אמרה לנאשם כי תפנה למשטרה והנאשם עזב את המקום.

ביום 21.7.10 בשעות הצהריים הגיע הנאשם לקרבת הבניין בו עבדה המתלוננת. הנאשם פגש בעובדת נוספת ואמר לה: "תגידי לחברה שלך שהיא תשלם על מה שהיא עשתה"; "את לא תראי אותה יותר".

בהמשך איים הנאשם על נ', חברתה של המתלוננת בכך שאמר לה, "את תצטערי על כך שהתקשרת למשטרה"; "את תצטערי שנולדת"; "תראי מה שאעשה לך".

3.         באישום השני נטען כי ביום 9.8.10 סמוך ל 12:45, פנה י' ח' מנהל המשרד בו עבדו המתלוננת ונ' אל הנאשם, וביקש ממנו להפסיק להטריד את העובדות, ומסר כי יפנה למשטרה אם לא יעשה כן. הנאשם, הגיב לדברים אלה ואמר: "אם תקרא למשטרה אגיע אליך הביתה ויהיה לך עסק איתי.

2

4.         הדיון בתיק נדחה מספר פעמים כיוון שהנאשם היה מאושפז אשפוז נפשי עד יום 13.1.13. בהמשך הופנה הנאשם לפי בקשת עורכי דינו, לקבלת חוות דעת נפשית. ביום 5 דצמבר 2013 כפר הנאשם במעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

5.         במהלך הדיון ביקש הסנגור לקבוע כי זהותו של של הנאשם כמי שמעורב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום לא הוכחה. הסנגור ציין כי למרות בקשותיו, לא נערך עימות בין הנאשם למתלוננת וכי לא נערכו מסדרי זיהוי.

            הסנגור סבור כי נוכח הכשלים בחקירה יש מקום לקבוע כי קיים ספק לעניין זהותו של הנאשם וכי יש ספק ממשי לעצם ביצוע המעשים.

6.         בנוסף טוען הסניגור כי גם אם בית המשפט יקבע שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, יש לזכותו מעבירת ההטרדה המינית כיוון שסעיף העבירה דורש חזרה על אותם מעשים דבר שלא הוכח בתיק זה.

סוגיית הזיהוי

7.         לא מצאתי כי יש מקום לקבל את טענות הסניגור המלומד לעניין הזיהוי.

            המתלוננת וחברותיה פגשו בנאשם מספר פעמים מתחת לבניין שעבדו בו. בעקבות מעשים שלטענתן ביצע הנאשם הם הזמינו משטרה למקום. השוטרים שהגיעו עיכבו את הנאשם מספר פעמים ואף חקרו אותו באזהרה מספר פעמים.

            הנאשם זוהה ע"י נ' במהלך העימות ביניהם הוא גם זוהה ע"י מר א' ש' שהזעיק משטרה והפנה את השוטרים לנאשם כאשר הגיעו לזירה.

8.         לכל האמור לעיל יש להוסיף כי הנאשם אישר ששהה במקום פרקי זמן ממושכים בתקופה הרלבנטית, אישר כי ראה את הבחורות שעובדות במקום ואף טען כי הן לעגו לו.

            הנאשם גם אישר כי היתה לו תקרית עם מנהל המשרד בו עבדו הבנות - מר י' ח'.

9.         יודגש כי הנאשם עצמו לא הכחיש בחקירותיו כי הוא נשוא התלונות וטען כי מדובר בתלונות שווא.

10.       מובן מאליו כי היה מקום לערוך עימות בין הנאשם למתלוננת ולאפשר לצדדים להטיח טענותיהם בנוכחות הצד השני. אין באי עריכת העימות או מסדר הזיהוי כדי לפגוע בנסיבותיו של מקרה זה בוודאות הזיהוי.

מהימנות העדים

11.       אני דוחה את טענת הנאשם כי התלונות נגדו הוגשו כתוצאה ממראהו ולבושו. הנאשם טוען כי בגלל הופעתו הבנות קשרו קשר ביניהן והעלילו עליו עלילה. אני דוחה טענה זו נוכח התרשמותי החיובית והבלתי אמצעית מהעדים ונוכח דברי מר א' ש' שהיה עד לאחד המקרים.

3

12.       הסניגור הצביע על שינויים בגרסת עדות התביעה ועל סתירות בין דבריהן בבית המשפט לעדותן בפניי. יודגש כי עדויות העדים נשמעו מעל שלוש שנים לאחר האירועים, וכי הסתירות עליהן הצביע הסנגור המלומד אינן מהותיות.

13.       הנאשם עשה עלי רושם לא אמין. הוא דחה את כל טענות המתלוננות וטען שהדברים הומצאו על ידיהן. הוא גם מסר גירסה מצומצמת לגבי שיחתו עם מר יצחק חיקי. לאחר שבחנתי בזהירות את דבריו הגעתי לידי מסקנה כי הנאשם לא מסר במשטרה ובפני גרסת אמת.

עדויות עדי התביעה

14.       הגברת נ' ב' שעבדה עם המתלוננת ציינה כי הנאשם נהג לשבת מתחת לבניין בו עבדו: "...כשהיינו יורדות לעסק הוא היה אומר לנו דברים לא נעימים, ופעם אחת הוא תפס את החברה שלי ב' ביד ואמר 'מה הייתי עושה לך שם למטה'".

            העדה ציינה זו בעקבות אירוע זה הגישה תלונה במשטרה. למחרת: "...הוא ממש קפץ עלי והתחיל לעשות תנועה עם ידיים, ובאו כמה גברים ודחפו אותו... לי הוא אמר שאני אצטער על התלונה שהגשתי".

            העדה העידה על אירוע נוסף שאינו חלק מכתב האישום.

15.       מעדותה של המתלוננת הגב' ב' ק' עולה כי: "כל פעם שירדתי להפסקה ראיתי את אותו

            אדם מסתובב הלוך ושוב. כל הזמן היה מסתכל עלינו, לא רק עלי. הוא היה נראה קצת מסומם, קצת מעורער וגם היה לבוש בבגדים מלוכלכים...". העדה מסרה כי יום אחד ירדה לקנות ארטיקים למשרד: "...הוא התחיל להעיר הערות 'מה הייתי עושה לך למטה' והעיר לי הערה על החזה אמר 'סקסית'".

            העדה מוסרת כי בהמשך היא ירדה שוב למטה, הנאשם תפס אותה ביד ואמר לה: "למה את לא עונה לי?" העדה צעקה ואיימה להזמין משטרה והנאשם ברח.

            לאחר שזיכרונה רוענן, העדה הוסיפה כי ההערות עם גוון מיני חזרו על עצמם למחרת. העדה תיקנה דבריה ומסרה כי החזקת היד הייתה שלושה ארבעה ימים אחרי המקרה השני.

16.       בחקירתה הנגדית מסרה העדה כי באירוע הראשון הייתה לבדה ולא עם החברות שלה. העדה ציינה כי בניגוד לכתוב בהודעתה, כשהנאשם תפס אותה ביד היא הייתה לבד ולא עם חברתה ד'.

17.       מעדותו של מר י' ח' שהיה מנהל מכירות בחברה בו עבדו המתלוננות, עולה כי: "...במשך תקופה מסוימת הבנות היו עולות בפחד ואומרות שמישהו מטריד אותן. יום אחד הבנות שוב עלו ואמרו לי ח' הוא למטה...".

4

            העד ירד והתעמת עם הנאשם ואמר לו שאם ימשיך במעשיו הוא יזמין משטרה. הנאשם הגיב ואמר לו: "אם תעשה את זה אני אמצא איפה אתה גר ואבוא לסגור חשבון...". העד מסר כי המשטרה הגיעה, עיכבה את הנאשם והוא נסע ברכבו למסור הודעה במשטרה.

            בחקירתו הנגדית מסר העד כי כאשר ירד מהמשרד והבנות הראו לו במי מדובר. העד אישר כי הוא אישית לא ראה את הנאשם מטריד את הבנות.

18.       העד א' ש' מסר כי יום אחד ירד ממשרדו וראה: "אחת הבחורות שלנו למטה. מדובר בא'. הוא התקרב אליה ואמר שתשלם על מה שעשתה, חברה שלה ירדה הוא התקרב אליה, שם, החברה נ'. קילל אותה ואיים עליה ואמר שיגמור עליה והוסיף ש"היא תשלם...".

            העד מסר כי באותו יום הגיעו למקום שני שוטרים "הם לקחו אותנו בניידת לתחנה".

19.       מדו"ח הפעולה (ת/5) שנערך ביום 21.7.10, עולה כי המודיע א' הזעיק משטרה בשעה 12:25 והשוטרים הגיעו למקום בשעה 12:35. המודיע הצביע לעבר החשוד.

סיכום

20.       מהעדויות המהימנות של עדי התביעה, עולה כי הנאשם הפנה פעמיים הערות בעלות גוון מיני למתלוננת ב.פ. בימים 14.7.10-15.7.10 - הנאשם אחז בידה של המתלוננת כעבור מספר ימים ושאל אותה מדוע היא לא עונה לו.

            עובדה 5 באישום הראשון לא הוכחה. העדה נ' אישרה כי לא שמעה את הדברים וכי הם הועברו לה ע"י חברתה. אותה חברה לא העידה בפני.

            הוכח בפני כי הנאשם אחז בידה ואיים עליה בהקשה לתלונה שהגישה נגדו במשטרה בכך שאמר לה "שתצטער על התלונה שהגישה".

21.       גירסתו של מר ח' לעניין השיחה בינו לבין הנאשם הינה עדיפה בעיני. לאור זאת אני קובע כי באותה שיחה, הנאשם אמר למר ח' בהקשר לדבריו כי ינפה למשטרה "אני אמצא איפה אתה גר ואבוא לסגור חשבון".

22.       נוכח כל האמור לעיל, מרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ד , 11 יוני 2014, במעמד הצדדים