1

1.      בפניי בקשה שהגישו המבקשים, שהים בבחינת צדדי ג' בהליך זה, להתיר להם לעיין בהליך הנדון.

2.      המבקשים טענו, בעיקרי הדברים, כי הגישו בבית משפט השלום בירושלים תביעת לשון הרע נגד פלוני המיוצג על ידי עו"ד איתן ליהמן, המשמש כבא כוח המשיבה, שנקבע לדיון הוכחות ביום 12.12.2017. עו"ד ליהמן ביקש לדחות את דיון ההוכחות בטענה שנקבע דיון בהליך זה. למבקשים התברר כי המועד שנקבע בהליך זה ליום 12.12.2017 בוטל והוקדם ליום 5.12.2017 מטעמי בית המשפט ובהמשך נערכו שינויים במועדי הדיון.

המבקשים ביקשו לעיין בהליך זה על מנת לבדוק את העובדות הנוגעות למועדי הדיון והשינויים שחלו בהם, וזאת בשים לב לעיקרון הפומביות, ועל מנת לבחון את התנהלותו של בא כוח המשיבה, עו"ד איתן ליהמן.

3.      עו"ד ליהמן טען בתגובה מטעמו כי אין איסור בדין לעיון בקורותיו של ההליך הנדון, אך יש לשקול, מנגד, את זכותו של הנאשם לפרטיות, ואת העדר הרלבנטיות של הבקשה הנדונה מכיוון שהמועד שנקבע לדיון חלף, ובית משפט השלום בירושלים דחה את מועד הדיון מבלי שנדרש למועדים שנקבעו בהליך זה.

2

4.      המבקשים טענו בתשובה מטעמם כי העיון המבוקש נחוץ על מנת לבחון את התנהלותו של עו"ד ליהמן, ומבוקש לדעת מתי נקבע מועד הדיון בהליך זה ליום 12.12.2017, מתי שונה המועד הנ"ל, ומתי הודע לעו"ד ליהמן על קביעת המועד הנ"ל ושינויו.

5.      הנאשם, באמצעות באת כוחו, הודיע על התנגדותו לבקשה וטען כי למבקשים אין זכות עמידה בהליך זה, ואין מקום לחשוף בפניהם את הפרוטוקולים בשים לב לזכותו של הנאשם להליך הוגן ולפרטיות.

6.      להשלמת התמונה אציין שלפי הנתונים שבפניי ב"כ המבקשים עיין בחלק מההחלטות שניתנו בתיק זה, ובהמשך להחלטתי מיום 2.1.2018 הבהיר שקיימת נגישות לחלק מהמידע באמצעות אתר נט המשפט.

7.      דבר החקיקה הרלבנטי לעניינו הינו תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות").

בסעיף 4 לתקנות הותקנו הכללים לגבי עיון של מי שאינו בעל דין.

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן- בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

...

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.

בעניין שנדון ב-ע"א 1651/08 עו"ד שי עינת (רו"ח) נ' ממונה מע"מ גוש דן (כב' הרשמת, כתוארה דאז, גאולה לוין; 27.7.2008).

"... התקנות מתוות, איפוא, מסלול תלת-שלבי לבחינה של בקשה לעיון (ראו, ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח' פ"ד, נט(5) 385).

3

בשלב ראשון נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב שני השאלה האם העיון מוצדק הוא. בשלב הבחינה השני, נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון. זכות זו נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו, בג"ץ 1447/03 תובל ש"י נ' פנים להתחדשות יהודית לישראל (לא פורסם; 1.11.2004). מאחר שנקודת המוצא היא לאפשר את העיון, על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא, איפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714).

עם זאת, כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת ולעתים יש מקום להגבילה בשל אינטרסים נוגדים. בין האינטרסים העשויים להצדיק מניעת עיון מצויה הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי. בשלב השלישי, בהנחה ויש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. במסגרת זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, בשים לב בין היתר לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו, ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת ; 1.5.2006)".

8.      בענייננו, הצדדים תמימי דעים שלא קיים איסור בדין לעיין בהליכים שהתנהלו בתיק זה, אלא שהם חלוקים ביניהם לגבי מידת הרלבנטיות של המידע המבוקש והשמירה על זכויותיו של הנאשם.

9.      לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כאשר נקודת המוצא הינה התרת העיון, סבורני כי באיזון הראוי שבין התכלית העומדת ביסוד הבקשה הנדונה, לבחון מתי נדחה הדיון שנקבע ליום 12.12.2017, ומתי הודעה בעניין זה נמסרה לעו"ד ליהמן, לבין דרישתו של הנאשם להגביל את חשיפת המידע בהליך הפלילי המתנהל כנגדו, אין מקום להתיר למבקשים לעיין בכל ההליכים המתנהלים בגדרו של תיק זה, וניתן לחשוף בפניהם את המידע בעניינים הבאים- המועד שבו נקבע הדיון ליום 12.12.2017. המועד שבו הוקדם הדיון האמור, והמועד שבו המזכירות שלחה לבאי כוח המאשימה את ההחלטה בדבר השינוי במועד הדיון והמצאתה.

4

10.  ב"כ המבקשים יכול לפנות למזכירות בית המשפט לצורך קבלת הפרטים הבאים-

                         א.        המועד שבו נקבע הדיון ליום 12.12.2017.

                         ב.         הודעה מיום 19.10.2017 בדבר הקדמת מועד הדיון הנ"ל ליום 5.12.2017.

                          ג.         המועד שבו נשלחה והומצאה ההודעה הנ"ל למשרד באי כוחה של המאשימה בהליך זה.

המזכירות לא תמסור מסמכים מהתיק למעט ההודעה מיום 19.10.2017 על הקדמת מועד הדיון.

11.  המזכירות הפלילית נמצאת באופן זמני בבית משפט השלום באשקלון לאור שיפוצים בבית משפט השלום בקריית גת.

12.  המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ח, 29 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.