ת"פ 9395/08/16 – מדינת ישראל נגד מ ב
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
|
28 ספטמבר 2017 |
ת"פ 9395-08-16 מדינת ישראל נ' ב
|
1
בפני |
כב' השופטת הבכירה איטה נחמן
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשם |
מ ב
|
|
החלטה |
בפניי בקשה לאפשר לנאשם לחזור מהודאתו, באמצעות באת-כוחו החדשה של הנאשם, עו"ד ברנע, מטעם הסניגוריה הציבורית.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 2 עבירות של איומים, 4 עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.
ביום 22.6.17 הודה הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום שתוקן לקולא והורשע ב-2 עבירות של תקיפה סתם - בן זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד. הוא הופנה לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר בעניינו אשר יבחן בין היתר, שאלת הארכת המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, ולממונה על עבודות השרות שיבחן התאמתו לרצות עונש מאסר בתנאי עבודות שרות.
לאחר הרשעתו, פנה הנאשם לסנגורו דאז, עו"ד ירון דוד וביקש ממנו לחזור מהודאתו. על רקע דברים אלו, הוחלף ייצוגו של הנאשם.
ביום 8.8.17 הוגשה בקשתו של הנאשם לחזור מהודאתו, בה טען כי הוא עומד על חפותו וכי ההסכמה להסדר הטיעון נבעה משיקולים פרקטיים הקשורים בכך שהוא וגרושתו נמצאים כיום במערכת יחסים תקינה. עוד טען כי הודה במעשים שלא ביצע. זמן קצר לאחר מכן התעשת ופנה לסנגורו בבקשה לחזור מהודאה.
2
ב"כ הנאשם טענה כי אחד המבחנים המרכזיים, לחזרה מהודאה, שהובאו בפסיקה, זה האם ישנו תמרון פסול או תכסיסנות מצד נאשם, אשר לא מתקיים במקרה דנן.
עוד הפנתה לפסיקה רלוונטית וטענה כי יש לערוך הבחנה בין השלבים בהם הנאשם מבקש לחזור מהודאתו מתוך אינטרסים שלו, כשלגישתה, במקרה דנן, כל מבוקשו של הנאשם הוא להוכיח את חפותו.
הוסיפה וטענה כי הנאשם ביקש לחזור מהודאתו בשלב מוקדם של ההליך, טרם קבלת תסקיר או פגישה עם קצין מבחן כך שלא נגרם נזק של ממש ורצונו של הנאשם להוכיח חפותו גובר במקרה זה.
המאשימה התנגדה לבקשה, בטענה כי הנאשם היה מיוצג וההסדר הדיוני הוסבר לו. עוד טענה המאשימה כי הנאשם הודה מרצונו החופשי, ללא שהופעל עליו לחץ והדבר נעשה לאחר שנערכה פגישה עם התביעה.
דיון והכרעה
על פי סעיף
לעיתוי הגשת הבקשה לחזרה מהודאה, ישנו משקל משמעותי, בין היתר האם יש בו ללמד על מניע מניפולטיבי מצד הנאשם, לנצל את ההליך בדרך לא ראויה על מנת לשפר את סיכוייו להקל בדינו (ר' ע"פ 3991/04 רג'בי נ' מ"י, מיום 2.5.05).
בע"פ 6349/11 גנס שניידר נ' מ"י, מיום 10.6.13 נקבע כי:
"ככל שהעיתוי הוא מאוחר יותר, כך מתגבר החשש כי מדובר בהודאה, אשר לכאורה: "לא נפל בה פגם ממשי, והיא מתבקשת על-ידי נאשם כפרי מהלך מניפולטיבי שנועד לשקלל לאחר מעשה, ובדיעבד, את הסיכויים והסיכונים שבמתן ההודייה במסגרת הסדר טיעון, לצורך הפיכת הקערה על-פיה על-פי התפתחות מהלכי המשפט (עניין אמסלם, בפסקה9)".
3
כאשר הבקשה מוגשת טרם מתן גזר הדין, ננקטת גישה מקלה יותר לגבי החזרה מהודאה, כשרצונו של הנאשם אינו נובע מתוך תכסיס פסול אלא ממניע ענייני ועל מנת להוכיח חפותו (ר' ע"פ 3754/91 מ"י נ' סמחאת, פ"ד מה(5) 798), אף במקרה כזה בית-המשפט לא יתיר חזרה מהודאה באופן אוטומטי, אלא שיש להתחשב ביתר הנסיבות (ר' ע"פ 5622/03 פלוני נ' מ"י, פ"ד נח(4) 145).
מן הכלל אל הפרט:
לאחר בחינת העקרונות הקבועים בפסיקה, שוכנעתי כי עניינו של הנאשם מצדיק קבלת בקשתו לחזרה מהודאה.
אמנם הנאשם היה מיוצג בעת מתן הודאתו ונראה כי הבין את משמעותה. הדברים הוסברו לו על ידי סנגורו דאז, ובית המשפט התרשם כי אין המדובר בהודאת שווא. כמו כן, בין סנגורו דאז לבין המאשימה נערכו פגישה והידברות במסגרתן הצדדים הגיעו להסדר דיוני, כתב האישום תוקן ומותן, הנאשם הודה ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השרות.
על אף האמור לעיל, מספר ימים לאחר מכן, פנה הנאשם לסנגורו דאז, וביקש ממנו לחזור בו מהודאתו. הוחלף ייצוגו של הנאשם על ידי הסנגוריה הציבורית ומונה לו סנגורית חדשה אשר הגישה את הבקשה בשמו, זאת כחודש ימים לאחר הודאתו בבית המשפט וטרם פגישתו עם קצין שירות המבחן.
נוכח השלב בו הוגשה בקשתו של הנאשם לחזור בו מהודאתו, וכן התקופה הקצרה, יחסית, מיום מתן הודאתו ליום הגשת הבקשה, נחה דעתי כי מן הראוי לקבל את בקשתו של הנאשם, להתיר לו לחזור בו מהודאתו ולתת לו את יומו בבית-המשפט.
הדיון הקבוע ליום 18.12.17 בפניי, יוותר בעינו, במועד זה תתקיים, במעמד הצדדים, ישיבת הקראה מפורטת בכתב האישום המקורי.
מבוטלת בזאת הפניית הנאשם לשירות המבחן ולממונה על עבודות השרות וכתב האישום חוזר לנוסחו המקורי.
המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ,לשירות מבחן ולממונה על עבודות השרות.
ניתנה היום, 28 בספטמבר, 2017
