בית משפט השלום בקריית גת

ת"פ 9377-11-15 מדינת ישראל נ' מרילי

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

מישל מרילי

החלטה

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר ושימוש בכח או באיומים כדי למנוע מעצר, עבירות בניגוד לסעיפים 192, 288, 273 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 וסעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט 1969.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 23.2.12 תקף הנאשם ושטר אשר מילא תפקידו כחוק בכך שהוכה אותו באגרוף בפניו וכתוצאה מכך משקפיו של השוטר התעקמו והעדשות נפגעו. כשהודיע לו השוטר על מעצרו איים הנאשם על השוטר והעליבו בכך שאמר לו: "אני אזיין אותך יא בן זונה, קוקסינל, שרמוטה, אני אפתח לך את התחת". בהמשך התנגד למעצרו בכך שבעט בשוטר, היכה אותו במכת אגרוף בחזהו והשתולל בכוונה למנוע את מעצרו, בהמשך בעט בחלון הניידת, ניסה לצאת מהניידת, ובעט בחוזקה בבטנו של השוטר.

הסדר הטיעון

ביום 1.6.16 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בו, ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר אשר יבחן את שאלת ההרשעה עוד הוצג כי עמדת המאשימה למאסר בפועל.

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם עזב את הלימודים בכיתה י', קיבל פטור משירות צבאי על רקע אי התאמה, עובד בליטוש יהלומים בעסק של אביו. לדברי אביו של הנאשם, הנאשם מבצע שליחויות לבורסה ליהלומים ועל מנת לקבל תג כניסה לבורסה עבר תהליך של תחקיר בטחוני. לדבריו לבורסה ליהלומים תקנון מחמיר לפיו אם אדם מורשע בפלילים נשללת ממנו הזכות להחזיק תג כניסה.

ביחס לעבירה, לקח אחריות, לדבריו צרך אלכוהול ומאחר שאינו מורגל בכך, לא העריך נכונה את השפעת האלכוהול עליו. מאז האירוע ממעט בצריכת אלכוהול. לדבריו חווה את יחסם של השוטרים באופן משפיל ופוגעני דבר שהגביר את תחושות הכעס וחוסר האונים.

שירות המבחן התרשם כי המעורבות של הנאשם בהליך הפלילי היתה מרתיעה וגרמה לו לשינוי חיובי בתפיסתו. שירות המבחן התרשם כי קיימת רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות פורצת גבול.

שירות המבחן הציע לנאשם להשתתף בקבוצה טיפולית, אך בשל הערכת שירות המבחן כי הנאשם אינו בעל דפוסי התנהגות אלימים מושרשים, ובשל התרשמות שירות המבחן כי הנאשם אינו בעל מוטיבציה לכך, נמנע מהמלצה טיפולית בשלב זה.

חרף חומרת העבירות, בשלל החשש כי הרשעה בפלילים תחבל בעבודתו ותיפקודו המליץ שירות המבחן על ביטול הרשעת הנאשם, שירות המבחן המליץ על הטלת צו של"צ והתחייבות כספית.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי מעשיו של הנאשם חמורים, אלימות במדרג הגבוה, בריונות נטולת רסן.

ב"כ המאשימה אינה מקבלת את המלצת שירות המבחן. לדבריה עניינו של הנאשם אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בהלכת כתב. לדבריה לא הוכחה פגיעה קונקרטית. לאור חומרת העבירות עתרה המאשימה למאסר בפועל, שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה קנס פיצוי לשוטר והתחייבות.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שהעבירות בוצעו עת היה הנאשם בן 18 וחודשיים, בגיר צעיר, לכך שכתב האישום הוגש בשיהוי ניכר של 3 שנים ו- 8 חודשים לאחר מועד ביצוע העבירות, לכך שהוגש תסקיר חיובי בעניינו של הנאשם. הנאשם הביע צער וחרטה, ועוד בשלב החקירה ניגש והתנצל בפני כל אחד מהשוטרים, לדבריו האירוע התרחש עקב השפעת אלכוהול, כשהנאשם אינו מורגל בשתיה. הוא אינו בעל דפוסי אלימות, מושרשים, מתכנן את עתידו בדרך נורמטיבית, הרשעה עלולה לפגוע בעתידו. לפיכך ביקש להימנע מהרשעה.

הנאשם הביע צער על המקרה, ציין כי ביקש את סליחת השוטרים, לא מצליח לקשור עצמו לאירועים. הביע שאיפות להתקדם במקצוע ולהתפתח. ביקש שלא להרשיעו.

דיון

מתחם העונש ההולם.

כתב האישום מתאר אירוע אחד, על כן יקבע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

הערכים המוגנים בעבירות עליהן נותן הנאשם את הדין הם שמירת שלוות נפשו של אדם, שמירה על ביטחונו ושלמות גופו של אדם ובפרט הגנה על השוטרים מפני פגיעה בהם במהלך ביצוע תפקידם, שמירה על יחס של כבוד כלפיהם, הגנה על יכולת גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם ושמירה על הסדר הציבורי.

ראו בעניין זה ע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל:

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק...אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד... מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה".

ראו גם רעפ 1922/11 - יניב רחמימוב נ' מדינת ישראל:

"חשוב להדגיש כי המבקש ביצע עבירות חמורות ביותר המעידות על זלזול חמור בשלטון החוק. אל מול אלימות שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו"(ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל) ... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם (רע"פ 2660/05 יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל). על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים (רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל(14.6.2007).

ראו גם רע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל:

"חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית".

מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית. האיום "אני אזיין אותך,,, אני אפתח לך את התחת" הוא ברף הבינוני, ההעלבה "בן זונה, קוקסינל שרמוטה" אף היא ברף הבינוני. תקיפת השוטרים שהתבטאה באגרופים בפנים, בחזה ובבעיטה בחוזקה בבטן, היא ברף הבינוני גבוה, הגם שהתקיפה הסתיימה ללא חבלות של ממש.

על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד, בין היתר מפסקי הדין שלהלן:

·        רע"פ 7641/14 גהאן אלטורי נ' מדינת ישראל , נאשמת הורשעה לאחר שמיעת הוכחות בעבירת של העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר ואיומים. הנאשמת הטיחה קללות ואיומים בשוטר שרשם דו"ח תנועה, וסירבה להזדהות בפניו. התנגדה לעיכובה, חבטה בלחיו של השוטר, שרטה אותו וירקה בפניו, היכתה באגרופה בכתפו של שוטר נוסף וירקה לעברו. נדונה ל- 30 ימי מאסר לריצוי בפועל וענישה נלווית . הערעור בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחה.

·        רע"פ 4592/14דיאנה סרגייב רוטמן נ' מדינת ישראל , הנאשמת הורשעה בעבירות הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. הנאשמת יצאה ממסיבה בעקבות הגעת שוטרים לעניין הקמת רעש. הנאשמת השתוללה, הניפה ידיה, ירקה על השוטרת, קיללה אותה, משכה בשיערה ואף סטרה לה. הנאשמת נדונה ל-4 חוד' מע"ת, של"צ, מבחן וענישה נלווית. ערעורים למחוזי ועליון נדחו.

·        רע"פ 6544/08ברדוגונ' מדינתישראל הנאשם הורשע בעבירות של הפרעהלשוטרבמילויתפקידו, העלבתעובדציבורותקיפתשוטר. הנאשם צעק, העליבוגדףמספרשוטרים בתוך תחנת משטרה, סירבלעזובאתהתחנה, התקרבלשוטר שהודיע לו כי יעכבו, נופףבידיוותוךכדינפנוףבידיוהכניסאתאצבעולעינושלהשוטר. נדוןלשישהחודשימאסרבפועל, וענישה נלווית,ערעורביתהמשפטהמחוזיבחיפהדחהאתערעורושלהנאשם על חומרת העונשוקיבלאתערעורהמדינהוהשיתעליו 15חודשימאסרבפועל. בקשתרשותערעורשהוגשהלביתהמשפטהעליוןנדחתה.

·                    רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. הנאשם הפריע לשוטרים בכך שסרב לפנות את רכבו, סרב להזדהות, וכשנאמר לו כי הוא מעוכב, הוא תקף שני שוטרים, בעט ופגע בבטנו של אחד מהם, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי שנחבל חבלות של ממש. הוא נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

·                    ע"פ (י-ם) 8414-09-11 חחיאשוילי נ' מדינת ישראל , נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ובהפרעה לשוטר. הנאשם נהג בגילופין, וכאשר נתבקש לצאת מרכבו נשך את השוטר באפו. נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

·                    עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר. הנאשם הגיע למקום עם רכבו, וכאשר נעצר לבדיקה שגרתית, התנגד להקשיב להוראות השוטר ונגח במצחו. הנאשם נדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

·                    ע"פ 333/10קרן סרנקו נ' מדינת ישראל, הנאשמת הורשעה במחוזי בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה. הנאשמת ובן זוגה נתבקשו ע"י השוטרים לצאת מהרכב בו היו על מנת לבצע חיפוש ברכב. בתגובה, הנאשמת קיללה, והכתה שוטרת בכתפיה באמצעות תיק שאחזה בידה, חנקה, משכה בשיערה ושרטה את השוטרת בצווארה. הנאשמת נדונה ל-6 חוד' מאסר בע"ש ומע"ת. ערעור בעליון נדחה.

ראו גם: ת"פ (ראשל"צ) 30298-03-16מדינת ישראל נ' מיכאל פקין, (תקיפת שוטר. נדון למע"ת וענישה נלוית); ת"פ (ראשל"צ) 45810-02-10 מדינת ישראל נ' מישייב (תקיפת שוטר, איומים, תקיפה ועוד. 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית; ת"פ (ת"א) 30713-06-10מדינת ישראל נ' ליאת רפאל (הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. נדונה למע"ת וענישה נלווית).

ראו גם מקרים דומים בהם נמנעו בתי משפט מהרשעה:

ת"פ(ראשל"צ) 42912-02-10 מדינת ישראל נ' חן ואח' (תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור. אי הרשעה- 150 שעות של"צ ומבחן); ת"פ (ראשל"צ) 3146-08מ.י. תביעות ראשל"צ נ' סמי משה (תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים. אי הרשעה. של"צ 140 וענישה נלווית); ת"פ (של-אילת) 13159-11-10 מדינת ישראל נ'אדלדלו יצחק (תקיפה, העלבת עובד ציבור והתנגדות בכח כדי למנוע מעצר - מבחן ללא הרשעה); ת"פ (ב"ש) 4288-06מדינת ישראל נ' גאולה אטיאס (הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. אי הרשעה והתחייבות)

באשר לנסיבות ביצוע העבירה: לא ניתן ללמוד מעובדות כתב האישום על הרקע לביצוע הנסיבות, אם כי מהתסקיר עולה כי כפי הנראה היה אירוע תאונתי קודם לכן. לא עולה כי היה תכנון מוקדם לביצוע העבירה, העבירות לא בוצעו בתחכום, האלימות לא הייתה אכזרית, לא היה שימוש בנשק חם או קר, כפי שעולה מטיעוני הצדדים הרקע לביצוע העבירות היה שימוש באלכוהול, כשהנאשם לא היה מורגל בשתייה, והשפעת האלכוהול על התנהלותו.

לאור כל המפורט אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע ממאסר מותנה ועד 10 חודשים מאסר.

ביטול ההרשעה

הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פסק בית המשפט העליון כי:

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון לפני החוק".

ככל שהעבירה חמורה יותר האפשרות להימנע מהרשעה פוחתת, בשל הצורך "להטביע חותם פליליות" שאם לא כן עלול לעבור מסר הפוך מן המתחייב, כאילו מדובר בעבירה שהיא "נסלחת" (ראו ע"פ 419/92 מדינת ישראל נ' כהן).

עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים, מוטל על הנאשם.

בפרשת כתב ציין כב' השופט ש' לוין את שיקולי השיקום, המנחים בדרך כלל את שרות המבחן להמליץ על עונשים ללא הרשעה, ואלה הם:

"א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם; ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הנסיבות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם. שיקולים אלה, בלי שיהיו ממצים, מקובלים עליי, כאחד הגורמים שיש להביאם בחשבון בהחלטה בדבר תוצאות ההרשעה".

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של הנאשם שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול הרשעתו.

כאמור, במועד ביצוע העבירה היה הנאשם בן 18 וחודשיים.

ראו בעניין זה פסיקת בית המשפט העליון בע"פ 4466/13 נתנאל אסולין פורטל נ' מדינת ישראל, שם בוטלה הרשעה של נאשם בן 18 שנים ו - 11 חודשים בסיוע לשוד. שם קבע בית המשפט העלין:

"הדעת נותנת שהיותם ב"תקופת המעבר" שבין קטינות לבגירות, על סימני השאלה והערפל באשר לעתיד המובנים בה, היא גורם שיש להידרש אליו, תוך שיקול כל מקרה לגופו וכלל הנסיבות".

כך גם, בע"פ 111/14 פלוני נ' מדינת ישראל, בעבירה של סחיטה באיומים כב' השופטת ד' ברק ארז ציינה כי גילם של הנאשמים הוא אחד הטעמים "לאפשר למערערים להתחיל את חייהם הבוגרים כאשר גיליון ההרשעות שלהם נקי".

כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, בחלוף 3 שנים ו-8 חודשים, מבלי שניתן לכך כל הסבר או נימוק.

כיום חלפו למעלה מ- 5 שנים ממועד ביצוע העבירה, ולא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לקח אחריות, הביע חרטה, הפנים את חומרת המעשים, הורתע מההליך הפלילי, ואינו בעל דפוסי אלימות המצריכים טיפול.

שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה בשל חשש לפגיעה בעיסוקו ותפקודו של הנאשם כתוצאה מהרשעה. הנאשם עובד בתחום היהלומים, לטענת ההגנה, על פי נהלי הבורסה ליהלומים הרשעה עלולה להביא לביטול אישור הכניסה לבורסה.

לאור כל האמור, על אף חומרתן הרבה של העבירות שביצע הנאשם, בנסיבותיו של הנאשם ועל רקע שיהוי של שנים בהגשת כתב האישום, מבלי שניתן לכך כל הסבר, מצאתי כי מתקיים החריג לכלל המצדיק את העדפת השיקול האינדיבידואלי על פני האינטרס הציבורי, החברתי הכללי.

לאור כל האמור אני מבטלת את הכרעת הדין המרשיעה מיום 1.6.16.

הכרעת דין ללא הרשעה

לאור הודאתו במיוחס לו, אני קובעת כי הנאשם ביצע את העבירות של איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר ושימוש בכח או באיומים כדי למנוע מעצר, עבירות בניגוד לסעיפים 192, 288, 273 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 וסעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט 1969. אני נמנעת מלהרשיעו.

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשע"ז, 26/04/2017 במעמד הנוכחים.

3

גזר דין ללא הרשעה

לאור קביעתי כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן אני מחייבת אותו כדלקמן:

א.        הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במסגרת מרכז "מונארט" לאומנות באשדוד בסיוע כללי בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו בגין העבירה בה הודה ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הודה והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשע"ז, 26/04/2017 במעמד הנוכחים.