ת"פ 9256/10/17 – פרקליטות מחוז מרכז נגד חי רפי קלדרון
בית משפט השלום ברחובות |
|
|
|
ת"פ 9256-10-17 פרקליטות מחוז מרכז נ' קלדרון
|
1
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק
|
|
מאשימה |
פרקליטות מחוז מרכז |
|
נגד
|
||
נאשם |
חי רפי קלדרון
|
|
|
||
|
|
|
החלטה
|
||
1.
בהכרעת
דין מיום 11.3.18, הורשע הנאשם, לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של
תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף
2
לפי כתב האישום, ביום 24.12.16 הגיעו שוטרים לדירתו של הנאשם בעקבות דיווח של שכנים על רעש חריג. הנאשם סירב להכניס את השוטרים לדירתו, אולם משהבחינו בחפצים שבורים על רצפת הבית נכנסו בכוח לדירה. השוטרים הבחינו, כי ידיו של הנאשם מגואלות בדם וביקשו מהנאשם להזדהות. הנאשם, שהיה בגילופין, סירב להזדהות, תוך שהוא דוחף את אחד השוטרים ודורש מהם לצאת. בתגובה, השוטרים עיכבו את הנאשם וביקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנה. הנאשם התנגד והיכה את אחד השוטרים בלחיו הימנית והמשיך להכותו באמצעות ידיו תוך ששוטרת נוספת מנסה להרחיק את הנאשם. הנאשם קילל את השוטר באומרו "אני אזיין אותך בתחת יא בן זונה...חכה תראה מה יהיה לך...אני מכיר אותך אתה גר במודיעין...אני זוכר אותך, אתה ילד". בנוסף קילל הנאשם את השוטרת באומרו "את חיילת שרמוטה". בהמשך, השוטר הודיע לנאשם כי הוא עצור וביקש שיחדול ממעשיו אחרת יפעיל את אקדח הטייזר. משלא נענה הנאשם והמשיך להתפרע ולהשתולל באומרו "בני זונות, אני אזיין אתכם, מה נראה לכם שאתם יורים בי", השתמש השוטר בטייזר ונטרל את נאשם. במעשיו, גרם הנאשם לשוטר אדמומיות ונפיחות בלחי ימין.
2. לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו. כן הציגו הצדדים תחילה הסדר סגור לעניין העונש הכולל מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור וקנס כספי. בהמשך, ביקש בא כוח הנאשם לבחון את שאלת ביטול הרשעתו של הנאשם והתביעה לא התנגדה לכך, תוך שעמדה על עמדתה להרשעה (פרוטוקול מיום 11.11.18).
תסקירי שירות מבחן
3. שירות המבחן ערך מספר תסקירים בעניינו של הנאשם.
4. בתסקירו מיום 2.5.18, ציין שירות המבחן, כי הנאשם בן 35, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. הנאשם סיים שירות צבאי מלא והוא מפעיל מזנון לממכר כריכים יחד אשתו. עוד הוסיף שירות המבחן, כי לחובת הנאשם הרשעה אחת משנת 2007 שעניינה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם מסר כי אינו נוהג לצרוך אלכוהול בשל השפעה שלילית על תפקודו, אולם במועד ביצוע העבירה צרך כמות קטנה של אלכוהול באירוע שהתקיים בבית הכנסת. בעקבות ויכוח בין הנאשם ואשתו, החל לשבור חפצים בבית. עוד מסר הנאשם, כי הוא לא התנגד לכניסת השוטרים לביתו ושלל כי סירב להזדהות בפניהם. לדבריו, חש זלזול מצדם של השוטרים שסירבו לאפשר לו לצאת מהבית ללא אזיקים. הנאשם הודה כי קילל את השוטר אולם שלל שהיכה אותו. הנאשם התקשה לגלות אמפתיה כלפי השוטר הנפגע ותיאר התנהלותו כתגובה להתנהגות המזלזלת של השוטר כלפיו. לצד זאת, הכיר הנאשם בפסול בהתנהגותו. הנאשם שלל שימוש בסמים, אולם בבדיקת שתן נמצאו שרידי סם מסוג קנבוס. הנאשם מסר, כי הוא צורך קנבוס לעיתים רחוקות ובאירועים חברתיים בלבד וכי שלושה שבועות לפני הבדיקה צרך סמים במהלך אירוע חברתי. בבדיקה נוספת לא נמצאו שרידי סם.
3
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מתפקד באופן תקין בתחום המשפחתי והתעסוקתי בחייו, אולם, מתקשה להיענות לגורמי סמכות. קשיים אלו באו לידי ביטוי גם בקשר עם שירות המבחן עת התנהל באופן מניפולטיבי, תוך ניסיון לטשטש את גבולות הסמכות. עוד התרשם שירות המבחן, מצמצום אחריותו וחומרת מעשיו. להערכת שירות המבחן, העבירה בוצעה על רקע קשייו של הנאשם לווסת את דחפיו התוקפניים. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם נוטה להשליך את האחריות לאירוע על השוטרים. מכאן, שירות המבחן מצא את הנאשם מתאים לביצוע צו שירות לתועלת הציבור בכפוף למסירת בדיקות שתן. אולם הנאשם לא התייצב ולפיכך התבקשה דחייה לצורך השלמת תוכנית.
5. בתסקיר נוסף מיום 20.1.19, בחן שירות המבחן את שאלת הרשעתו של הנאשם בדין. הנאשם מסר, כי הרשעתו תוביל לאובדן עבודתו הנוכחית כבעלים של שני מזנונים בבית ספר ובעיריית מודיעין, וזאת בהתאם לדרישת העירייה להציג תעודת יושר כתנאי להפעלתם. לדבריו, בעקבות ההליך הפלילי, הוא משקיע יותר בתפקוד תקין בתעסוקתו ואינו צורך אלכוהול וסמים. שירות המבחן ציין, כי הנאשם הופנה לבדיקת שתן אולם לא הגיע לבדיקה.
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מתנהל באופן תקין בהיבט המשפחתי והתעסוקתי, לצד זאת, קיימת התנהלות אימפולסיבית ומניפולטיבית, וניכר קושי אל מול גורמי סמכות. עוד התרשם שירות המבחן, כי יתכן שתגובותיו של הנאשם מתעצמות בהשפעת חומרים פסיכו אקטיביים. בשלב זה העריך שירות המבחן, כי קיים סיכון להישנות עבירות. הנאשם הסכים להשתלב בטיפול ומכאן שהתבקשה דחייה לבחינת השתלבות הנאשם בהליך הטיפולי.
6. בתסקיר משלים מיום 14.4.19 ציין שירות המבחן, כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית בתחום האלימות ביום 7.3.19, הגיע למפגשים כנדרש, לקח חלק פעיל בתהליך, שיתף בעולמו הפנימי ומודע בצורה טובה יותר לחומרת מעשיו. עם זאת, הנאשם עדיין מתקשה להכיר בדפוסים המאפיינים אותו. להערכת שירות המבחן, ככל שהנאשם יתקדם בהליך הטיפולי, ניתן יהיה להעמיק בדפוסי התנהלותו במטרה לערוך בהם שינוי. עוד ציין שירות המבחן, כי בתקופת הדחייה לא נפתחו תיקים חדשים לחובת הנאשם. הנאשם גם מסר בדיקת שתן שלא נמצאו בה שרידי סם. מכאן, ולאור ההשלכות האפשריות על תעסוקתו של הנאשם, המליץ שירות המבחן לסיים ההליך ללא הרשעה ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות.
7. בתסקיר אחרון מיום 20.6.19 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם המשיך להשתתף בקבוצה וסיימה ביום 27.5.19. הנאשם ערך מאמצים להגיע באופן סדיר אולם איחר מספר פעמים. לצד זאת, הנאשם העמיק בנושאים, יצר קשרים אישיים בינאישיים חיוביים והשתתף באופן פעיל. הנאשם שיתף בכנות בהתנהלותו, תוך הדגשת תחושות הבושה והמחירים האישיים והכלכליים שהוא משלם בעקבות מעשיו. להתרשמות שירות המבחן, בסיוע הקבוצה הצליח הנאשם להתבונן בחלקים בעייתיים יותר באישיותו, אשר הובילו אותו להגיב באלימות וביטא אלטרנטיבות מקדמות לפעולה. בנוסף, הביע הנאשם נכונות להמשיך בתהליך טיפולי במטרה להעמיק בנושאים אשר הועלו בקבוצה. מכאן, חזר שירות המבחן על המלצתו לסיים ההליך ללא הרשעה ולצד זאת להטיל צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור.
4
טענות הצדדים לעונש
8. בא כוח התביעה טען, כי לא מתקיימים התנאים לביטול הרשעתו של הנאשם. לטענתו, סוג העבירה אינו מאפשר הימנעות מהרשעה, וזאת משום שמדובר באירוע מתמשך שכלל אלימות פיזית ומילולית כלפי שוטר. עוד טען, כי גם לא הוכחה פגיעה קונקרטית, וזאת משום שיש בידי הנאשם להפעיל את המזנון בכל מקום אחר.
9. עוד טען, כי ביטול הרשעה יפגע באופן מהותי בשיקולי ההרתעה ויעביר מסר שגוי למי שמרשים לעצמם לפגוע באנשים האמונים על אכיפת החוק.
10. עוד הוסיף, כי ברישום הפלילי קיימת הרשעה שהתיישנה, אך יש בה כדי להשלים את התמונה ולהעריך את רמת הסיכון.
11. מכאן, עתר בא כוח התביעה לכבד את הסדר הטיעון שהוצג מלכתחילה, הכולל מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור וקנס.
12. בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש לבטל את הרשעתו של הנאשם. לטענתו, העבירה מושא כתב האישום היא עבירת אלימות כלפי שוטר משנת 2016 שאינה מהרף הגבוה והיא בוצעה על רקע צריכת אלכוהול. עוד טען, כי הנאשם עבר הליך שיקומי. למרות הקשיים שגילה תחילה, התגייס הנאשם לטיפול הקבוצתי וסיים את הטיפול בהצלחה. הנאשם גם הציג בפני שירות המבחן אישור על פגיעה קונקרטית. הנאשם מפעיל שני מזנונים, אחד בבית ספר והשני בעיריית מודיעין, ולפי המכרז, יש להציג היעדר רישום פלילי (ענ/1). מכאן, שככל שהנאשם יורשע, לא יוכל להשתתף במכרז להפעלת המזנונים. לטענתו, מדובר בתנאי חדש במכרז שלא היה קיים לפני הסדר טיעון עם התביעה.
דיון והכרעה
13. הצדדים הציגו תחילה הסדר טיעון, לפיו הנאשם יורשע והצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות וקנס כספי. אולם בהמשך בא כוח הנאשם ביקש לבחון את שאלת הרשעתו של הנאשם לאור נסיבות חדשות שעלו. התביעה לא התנגדה לכך והסכימה כי יוגש תסקיר לעניין ביטול ההרשעה. מכאן, שההסדר כבר אינו מחייב את הנאשם.
14. השאלה העיקרית היא, אפוא, אם יש מקום לביטול הרשעתו של הנאשם, כעתירתו וכהמלצת שירות המבחן?
5
15. כידוע, בעניינו של בגיר, ההרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג. לפי ההלכה אשר נקבעה זה מכבר בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997). הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר התנאים הבאים: האחד, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים; השני, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם (ראו גם: ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.13); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.13); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (4.9.09); ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07)).
16. עוד נפסק, כי על הנאשם המבקש לבטל את הרשעתו להראות שהותרת ההרשעה על כנה תפגע בו באופן קונקרטי ולא די בהעלאת תרחיש שלפיו עלול להיגרם לנאשם נזק בעתיד (רע"פ 114/19 שצ'רבקוב נ' מדינת ישראל (13.1.19); רע"פ 6429/18 פלוני נ' מדינת ישראל (18.11.18); רע"פ 5261/18 דוידוף נ' מדינת ישראל (12.7.18); רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14); רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל (4.3.13); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (31.12.12)).
17. ראשית, לנסיבות ביצוע העבירה - בעבירות אלימות המכוונות כלפי שוטרים יש כדי לפגוע, לצד הפגיעה בגופו ובשלומו של אדם, גם בערכים החברתיים של שמירה על סדרי השלטון ועל יכולתן של רשויות אכיפת החוק לבצע את עבודתן נאמנה.
עם זאת, בנסיבות המקרה מדובר בעבירה של תקיפת שוטר ברף נמוך. העבירה בוצעה עת הגיע שוטרים לביתו של הנאשם לאחר שהתקבלה תלונה על רעש חריג מהבית. הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול לאחר דין ודברים בינו בין אשתו אשר הובילו לעזיבתה את הבית יחד עם הילדים. השוטרים, אשר ראו חפצים שבורים על הרצפה נכנסו בכוח לדירה וביקשו מהנאשם להזדהות. לאחר שסירב להזדהות ביקשו השוטרים לעכבו ובהמשך לכך היכה הנאשם את אחד השוטרים בלחיו הימנית. נגד הנאשם נעשה שימוש באקדח טייזר בתוך ביתו. מכאן, כי העבירה בוצעה בביתו של הנאשם וללא עבירת בסיס.
הנה כי כן, למרות חומרתה של עבירת אלימות כלפי שוטר, בנסיבות העניין, אין מדובר בנסיבות שבהן לא ניתן לשקול ביטולה של הרשעה (לביטול הרשעה בנסיבות דומות, ראו, למשל: ע"פ (נצ') 56005-02-15 בסול נ' מדינת ישראל (25.10.16); ע"פ (ב"ש 6524-09 פלונית נ' מדינת ישראל (6.1.10); ת"פ (ראשל"צ) 63404-05-18 מדינת ישראל נ' טאקלה ( 16.7.19); ת"פ (ק"ג) 31081-09-14 מדינת ישראל נ' אלפיה (18.2.18)).
6
18. שנית, לנסיבותיו האישיות של הנאשם - הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות על מעשיו; הנאשם נשוי ואב ל-3 ילדים קטינים; לנאשם רישום פלילי משנת 2007 שהתיישן (עת/1); מתסקירי שירות המבחן עולה, כי העבירה בוצעה על רקע קשיי הנאשם לווסת את דחפיו התוקפניים במצבים בהם הוא חש מאוים. הנאשם התקשה תחילה לשתף פעולה באופן מספק עם שירות המבחן, בבדיקת שתן אחת נמצאו שרידי סם ולשנייה כלל לא הגיע. עם זאת, ביום 7.3.19 השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית בתחום האלימות, הגיע למפגשים בעקביות, שיתף מעולמו הפנימי, ויצר קשרים בינאישיים חיוביים עם חברי הקבוצה. ביום 27.5.19 סיים הנאשם את הטיפול הקבוצתי. להתרשמות שירות המבחן, במהלך הטיפול החל הנאשם להכיר בהתנהלותו הבעייתית וביטא מודעות לאלטרנטיבות מקדמות לפיהן יוכל לפעול במצבי דחק. הנאשם הביע נכונות להמשך ההליך הטיפולי במטרה להעמיק בנושאים שהועלו בקבוצה. מכאן, ששירות המבחן המליץ לסיים ההליך ללא הרשעה תוך שיוטל על הנאשם צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור.
19. שלישית, לשאלת הפגיעה הקונקרטית - הנאשם בעל שני מזנונים, אחד בבית ספר והשני בעיריית מודיעין. כחלק מדרישות המכרז, הוסיפה עיריית מודיעין לאחרונה דרישה בדבר היעדר הרשעות (ענ/1). טענת התביעה כי הנאשם יכול להפעיל מזנון במקום אחר עשויה להיות נכונה ברמה התיאורטית. אולם, הלכה למעשה, הנאשם מפעיל מזנונים מזה מספר שנים במקומות ספציפיים, הדורשים עתה, היעדר הרשעות פליליות. די בכך על מנת לעמוד בדרישה של הוכחת פגיעה קונקרטית, משמע, כי הרשעתו תוביל בוודאות לפגיעה בו, ואין לדעת, אם יהיה בידו להפעיל מזנון במקום אחר, שאין בו הדרישה הנזכרת.
20. לאור נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם והפגיעה הקונקרטית, מתקיימות נסיבות חריגות לסיום ההליך ללא הרשעה.
21. עם זאת, אין בידי לאמץ את המלצת שירות המבחן לסיים ההליך בצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות בלבד, ובפרט לאור ההסכמה הראשונית שבין הצדדים. יתר על כן, לאור ההסכמה על קנס - שלא ניתנת ליישום בהינתן סיום ההליך ללא הרשעה - יוטל על הנאשם, חלף הקנס, פיצוי לשוטר.
סוף דבר
22. לאור האמור, אני קובעת כי הנאשם ביצע עבירה של תקיפה שוטר בעת מילוי תפקידו, אולם מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם. לצד זאת, יוטל על הנאשם:
א. צו מבחן למשך שנה;
ב. צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות;
רשמתי לפניי את נכונות הנאשם לבצע את צו המבחן וצו השירות לתועלת הציבור. כן מובהר לנאשם, כי אם לא יבצע הצווים, לפי הוראת שירות המבחן, ניתן יהיה להרשיעו ולגזור את דינו;
ג. פיצוי בסכום של 2,000 ₪ לעד תביעה מספר 1. את הפיצוי ישלם הנאשם ב-2 תשלומים שווים ורצופים. הראשון עד ליום 1.10.19 והשני עד ליום 1.11.19.
עותק ההחלטה יומצא לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.
7
ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בנוכחות ב"כ המאשימה עו"ד פילברג, הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד שי גבאי.