ת"פ 9161/12/17 – מדינת ישראל נגד אלכסנדר צ'רניאק
בית משפט השלום ברחובות
ת"פ 9161-12-17 מדינת ישראל נ' צ'רניאק
לפני כבוד השופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ
בעניין: מדינת ישראל
המאשימה
נגד
אלכסנדר צ'רניאק
הנאשם
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד חיים קולבקר
הנאשם בעצמו
בא כוח הנאשם עו"ד יגאל רסקין
גזר דין
1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר ואיומים.
2
כאמור בהכרעת הדין, השוטרים רון בר-ששת ושניר לוי הגיעו לבית הנאשם בעקבות תלונה של שכנתו. השוטר לוי הודיע לנאשם, כי הוא שוטר ובקרוב יגש לביתו והנאשם בתגובה ענה לו "טוב נו". בהמשך התקדמו השוטרים לעבר הנאשם ששהה בחצר ביתו וביקשו ממנו לפתוח את שער הכניסה תוך שהזדהו כשוטרים והציגו תעודת מינוי. הנאשם בתגובה הניף את ידו ואמר "תביאו פרקליטות אתם לא משטרה" נכנס לבית וסגר את חלון הוויטרינה (להלן: "החלון"). השוטרים הזעיקו כוחות משטרה נוספים. השוטרים אביחי מרשה ואליאל אסולין בסיוע שכנו של הנאשם נכנסו לחצר הבית ודפקו על דלת הבית של הנאשם תוך שהם צועקים ומזדהים כשוטרים אך הנאשם לא פתח את הדלת. השוטרים לוי, אסולין ובר-ששת התקדמו לעבר חזית הבית כשמתוך הבית נשמעו צעקות רמות. שניר ואסולין דפקו על החלון מספר פעמים אך הנאשם סירב לפתוח את הבית וצעק "לא,לא,לא" השוטרים לוי ואסולין ניסו לפתוח את החלון מבחוץ בעוד הנאשם סוגר אותו וצועק "היזהרו יש לי נשק".
הנאשם פתח את החלון והשוטרים הזדהו בפניו וביקשו ממנו לפתוח את דלת הבית אך זה סירב וסגר בכוח את החלון כשהשוטרים לוי ואסולין מנסים למנוע ממנו לעשות כן. השוטר לוי ניפץ את החלון באמצעות קת האקדח שברשותו, פתח את החלון ואת הדלת ונכנס לבית ביחד עם השוטרים אסולין ובר-ששת והודיע לנאשם שישב באותה עת על הספה בבית, כי הוא עצור. הנאשם החל להשתולל, נשכב על הרצפה, צעק וסירב לאפשר לבר-ששת לאזוק את ידיו. הנאשם סירב לקום לבקשת השוטר מרשה על מנת שיוכל לנעול לו נעליים והמשיך לצעוק. בעת שהשוטרים מרשה ולוי הובילו את הנאשם, בסמוך ליציאה מהבית, נשך הנאשם את מרשה בירך ימין מעל הברך ולא חדל עד שמרשה היכה אותו על כתפו.
ראיות לעונש
2. מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם (טע/1), עולה כי לחובתו שתי הרשעות בעבירות אלימות, משנת 2007 ומשנת 2011.
חוות דעת הממונה על עבודות השירות
3. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 1.8.19 עלה שהנאשם הביע הסכמתו לריצוי עונש בעבודות שירות ואף נמצא מתאים לכך.
טיעוני הצדדים לעונש בתמצית
3
4. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו במעשיו של הנאשם וביקשה לקבוע, כי מידת הפגיעה בהם היא ברף בינונית. מדיניות הענישה הנוהגת מחייבת הגנה על שוטרים בעת מילוי תפקידם ובתמיכה לכך הפנתה לפסיקה. הנאשם ביצע את העבירות על מנת למנוע מהשוטרים לבצע את תפקידם, לרבות בדרך של נשיכת השוטר, מעשה שהופסק רק לאחר שהשוטר היכה בנאשם. הנאשם לא נטל אחריות, לא הביע צער על מעשיו ואין מתקיימים בעניינו שיקולי שיקום. בנסיבות אלה, עתרה המאשימה לקבוע, כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע, הוא ממספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד ל- 18 חודשי מאסר. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם 7 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשוטר מרשה.
5. ב"כ הנאשם ביקש לקבוע, כי מתחם העונש ההולם הוא ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. עוד טען ב"כ הנאשם, כי הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה הינה מחמירה ועוסקת בנאשמים שלחובתם מאסר מותנה. ב"כ הנאשם ביקש לתת משקל גם לנזק שנגרם לבית הנאשם. ראשיתו של האירוע, בחשד לתקיפת שכנה והפרת צו, כאשר אין מחלוקת, כי לא היה כל צו בתוקף. לשוטר מרשה לא נגרם נזק. הנאשם בן 61, עובד כנהג משאית במפעל. עברו הפלילי של הנאשם הוא ישן, העבירות בוצעו כלפי בת הזוג הקודמת שלו, כיום הנאשם נשוי בשנית ומצוי בזוגיות טובה. בנסיבות אלה, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בענישה צופה פני עתיד לצד התחייבות.
6. הנאשם ביקש את התחשבות בית המשפט לעונש.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
7. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
4
8. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על חופש הפעולה של עובדי הציבור, במסגרת מילוי תפקידם, וכנגזר מכך פגיעה בסדר הציבורי ובסדרי השלטון, כמו גם פגיעה בערך המוגן של השמירה על שלמות גופו של אדם, שלוות נפשו, בטחונו וחירותו של הפרט.
יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת ברק ארז בע"פ 4565/13 חאלד נ' מדינת ישראל ((4.11.13) פסקה 9):
"בית משפט זה כבר פסק בעבר כי מעבר לחומרה הכללית הנודעת לעבירות אלימות, הרי שלאלימות המכוונת נגד עובדי ציבור נודעת חומרה מיוחדת, מאחר והן פוגעות פגיעה אנושה גם בערך החברתי הנודע לתפקוד התקין של השירות הציבורי (ראו: ה"מ 215/72 משיח נ' מדינת ישראל פ"ד כו (2) 172 (1972); רע"פ 2660/05 אונגרפלד נ' מדינת ישראל (13.8.08); דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל (11.7.11)). עובדי הציבורי "חשופים בצריח". כמי שלא אחת נמצאים בחזית ההתמודדות עם שירות לציבור שיודעים אף הם קשיים. עובדי הציבור נדרשים להתגייס כל יום מחדש למתן שירות ולשם כך לגייס כוחות גוף ונפש. זהו הרקע לחקיקת עבירות מיוחדות שעניינן לא רק הגנה על שלמות גופם של עובדי הציבור, אלא גם הגנה על כבודם, לפחות במצבים שבהם הפגיעה היא פגיעה קשה בליבתו".
9. אשר לנסיבות ביצוע העבירה יש לקחת בחשבון, כי מדובר באירוע מתגלגל בו הנאשם לא השכיל למנוע אותו, בכל שלב משלבי האירוע וסירב לאפשר לשוטרים להיכנס לביתו, כך שהשוטרים נאלצו לשבור את החלון על מנת להיכנס לבית. לאחר שהודע לו על מעצרו הוא סירב לשתף פעולה, השתולל ואף נשך את השוטר מרשה, אך לא גרם לו לחבלה.
10. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף נמוך-בינוני.
5
11. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, מעלה, כי בתי המשפט הטילו מנעד עונשים רחב בעבירות כלפי שוטרים שלא גרמו לחבלה (ראו למשל רע"פ 7641/14 אלטורי נ' מדינת ישראל (30.11.14), ת"פ 45424-06-15 מדינת ישראל נ' עבד אל האדי (02.11.17), ת"פ 27845-06-14 מדינת ישראל נ' אזולאי (09.09.15) והערעור עליו בעפ"ג (מחוזי מרכז) 42870-10-15 (6.12.15)).
12. נוכח מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות המעשים אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם הוא ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות.
גזירת העונש המתאים לנאשם
13. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבותיו האישיות. הנאשם בן 61, גרוש ואב לשלושה. עלה ארצה לפני 20 שנה ועובד כנהג.
לנאשם שתי הרשעות בעבירות אלימות משנת 2007 ו- 2011 והוא אף ריצה עונש מאסר בגין אלימות כלפי בת זוג בשנת 2011.
14. נוכח המפורט לעיל אני סבורה שיש להטיל על הנאשם ענישה ממשית לתקופה קצרה אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות.
מתחם הקנס והפיצוי
15. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם קנס ופיצוי לשוטר שהותקף על ידו.
16. לפי
סעיף
משכך, בקביעת מתחם הקנס על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירות ובמצבו הכלכלי האישי של הנאשם. בתוך כך, על בית המשפט לתת דעתו לכך שלנאשם זכות לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחיה מנימאליים בכבוד לו ולמשפחתו (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי 28.2.12)).
6
17. לא הוצגו בפניי נתונים אודות מצבו הכלכלי של הנאשם, משכך אני קובעת כי מתחם הקנס ההולם בנסיבות ביצוע העבירה הוא מ- 1,000 ₪ ועד 7,000 ₪ ויש להעמיד את שיעור הקנס בחלקו התחתון של המתחם.
18. אשר לפיצוי, הרי שתיקון 113 לחוק לא קבע שיש לקבוע מתחם ואת אופן קביעתו. ברע"פ 2174/11 רמי לוזון נ' מדינת ישראל (25.05.2011) נקבע ,כי קביעת הפיצוי לא קשורה ליכולתו הכלכלית של הנאשם וניתן לפרוס לתשלומים אם יש צורך בכך. שיעור הפיצוי בתיק יהיה בשים לב לכך שהתקיפה לא גרמה לחבלתו של השוטר מרשה.
סוף דבר
19. נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. חודשיים מאסר בפועל, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות.
עבודות השירות יבוצעו במרכז אבחון ושיקום ברחוב קלמן גבריאלוב 41 ברחובות, במשך חמישה ימים בשבוע.
על הנאשם להתייצב ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ביום 31.10.19 בשעה 8:00, אלא אם יודיע הממונה על עבודות השירות על מועד קליטה אחר, שאז תינתן החלטה משלימה ללא צורך בדיון.
אני מודיעה לנאשם, כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולריצוי יתרת עונשו במאסר בפועל.
בית המשפט מזהיר את הנאשם, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.
ב. 4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות.
7
ג. קנס בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון ביום 1.10.19 והשני ביום 1.11.19.
ד. הנאשם ישלם פיצוי בסך 1,000 ₪ לשוטר מרשה אביחי. הפיצוי ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון ביום 1.10.19 והשני ביום 1.11.19.
זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
ניתן היום, ח' אלול תשע"ט, 08 ספטמבר 2019, במעמד הצדדים.
