1

לפני כבוד השופט יואב עטר

המאשימה                              מדינת ישראל

                                                ע"י ב"כ פנחס סוויסה

נגד

הנאשם                                               ישראל בסט- בעצמו

                                                ע"י ב"כ עו"ד מוטי נווה

בפני בקשת המאשימה לתיקון כתב אישום על דרך של הוספת עדת תביעה מס' 6- רונית קשלמן עורכת חוות דעת (מעבדת מטה ארצי) לעניין הדלק.

יצוין כי הבקשה הועלתה במהלך שמיעת הראיות בתיק, ולמעשה בסופו של דיון ההוכחות הראשון, לאחר עדותם של שני עדי תביעה (ע"ת/1 וע"ת/2). לבקשת ב"כ הנאשם, ניתנו להגנה 30 ימים להגשת תגובה לבקשה, ולאחר כחודש בהסכמת ב"כ המאשימה, ניתנה להגנה ארכה נוספת בת 20 ימים.

מתגובת ההגנה עולה כי עצם הבאת חוות הדעת בפני הנאשם ובפני בית המשפט לראשונה אך בדיון ההוכחות הראשון בתיק, מקום זו הייתה מוכנה כבר ביום הגשת כתב האישום פוגעת בהגנתו של הנאשם פגיעה כפולה, האחת- פגיעה בקו ההגנה שעניינו מחדלי חקירה, והשנייה- בזכותו של הנאשם להליך הוגן, מקום בו חוות הדעת לא נכללה בחומר החקירה ולא הועברה לידי הנאשם, על אף שהייתה בידי התביעה ביום הגשת כתב האישום.

השאלות הצריכות עיון הן - האם יש בשלב הדיוני בו מצוי ההליך, בכדי למנוע הגשת ו/או הבאת ראיות, והשאלה הנוספת- נוגעת לשאלה- האם יש בדחיית הבקשה לתיקון כתב האישום על דרך של הוספת תביעה נוספת, והגשת חוות הדעת באמצעותה, כדי לגרום לעיוות דין.

הסוגיה בה עסקינן נדונה זה מכבר בבית משפט העליון. כבר בשחר ימי המשפט הישראלי נקבע כי, ככלל, מטרת ההליך הפלילי היא החיפוש אחר הצדק ועשיית הצדק, וכי הפרוצדורה תיסוג בפני המהות, מקום שעשיית הצדק תחייב זאת (ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל [פורסם במאגרים]).

2

בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל [פ"ד לה (3)) 505] נדרש בית המשפט העליון לשאלה דומה, מקום שבשל משגה של התביעה, ביקשה התביעה בשלב הסיכומים להגיש ראייה חדשה. בית המשפט העליון, אפשר הבאת ראייה מטעם התביעה בשלב דיוני זה תוך שעמד בין השאר על כך ש: "ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת וזו מטרתו העיקרית... ...הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר על פי ניסיון החיים, יש בו כדי להביא לחשיפת האמת... ...עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם... ...ניסיון החיים אשר גיבש את כללי הדיון, קבע איזון עדין בין צרכי הנאשם מזה לבין צרכי החברה מזה... ...איזון עדין זה מתערער, כאשר כללי הדיון מופעלים, באופן שפגמים וכישלונות טכניים של התביעה או של ההגנה חורצים את גורל המשפט...".

מן המקובץ עולה כי אין בעצם השלב הדיוני הנוכחי, היינו באיבה של פרשת ההוכחות, ובטרם העידו כלל עדי התביעה, לכשעצמו, בכדי לשלול את תיקון כתב האישום בדרך של הוספת עדת התביעה והגשת חוות הדעת באמצעותה, שבשל פגם טכני כזה או אחר לא נכללה ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום. יחד עם זאת, מקום בו, כעולה מטיעוני ב"כ הנאשם, קו ההגנה ואופן ניהול ההליך התבססו על טענות הנוגעות למחדלי חקירה, בין היתר בשל ההבנה שהתביעה אינה מתעתדת להעיד את אותה עדה ובשל ההנחה כי חוות דעת שכזו אינה קיימת, הרי שמידת הצדק שוללת את האפשרות להוסיף העדה ולהגיש באמצעותה הראיה בשלב דיוני זה, מבלי לאפשר להגנה את הזכות "להחזיר את הגלגל לאחור". בנסיבות אלה, סבורני כי יש לאפשר להגנה לבחון מחדש את האופן בו היא חפצה בניהול ההגנה, וזאת ככל שיש בהבאת הראיה הנוספת בכדי לשנות את מערך השיקולים שעמד לנגד עיניה בפתח ההליך ביחס לקו ההגנה, וזאת, לרבות במתן האפשרות לחקור בשנית את העדים שהעידו, לבחון מחדש ההסכמה לוותר על חקירתם הנגדית של עדים מסוימים, לשקול מחדש נחיצות הבאת עדים כאלו או אחרים מטעמה, ואף להשיב מחדש לכתב האישום ולתקן את המענה, ככל שתמצא צורך בכך.

לאור כל האמור, ההגנה רשאית לתקן/לשנות המענה שנמסר, על דרך הגשת מענה מפורט בכתב, לרבות שינוי בהסכמות הנוגעות לוויתור על חקירה נגדית/זימון של מי מעדי התביעה. בנוסף, ככל שב"כ הנאשם חפץ להשיב מי מהעדים שהעידו, להשלמת חקירתו הנגדית בעקבות התיקון בכתב האישום והוספת עורכת חוות הדעת, יודיע על כך בכתב מבעוד מועד.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

3

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"א, 05 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.