1

בפני: כב' השופטת - לילי יונג-גפר, סגנית הנשיא

 

 

נוכחים:

מטעם המאשימה: אין הופעה

מטעם הנאשם: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד עבד פאהום

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

1.                 הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, נהיגה ברכב בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ללא ביטוח.

 

כתב האישום

2

2.                 מכתב האישום עולה כי ביום 2.12.13 סמוך לשעה 10:00 בפעילות שגרתית של המשטרה בכניסה לכפר טורעאן נתבקש הנאשם, שנהג ברכב כשהוא פסול מלנהוג ורישיונו פקע, לעצור. בתגובה, סימן הנאשם לשוטר כי הוא מתכוון לעצור מאחורי הניידת, אך המשיך בנסיעה ונמלט לכיוון הכפר.

 

3.                 השוטרים דלקו בעקבות הנאשם שעצר לאחר הכניסה לכפר. אחד השוטרים ביקש מהנאשם להזדהות והוא השיב בצעקות: "מי אתם בכלל, לא נותן לכם כלום" וברח מהמקום. אחד השוטרים רץ בעקבותיו, השיג אותו וניסה לאזוק אותו לאחר שהודיע לו כי הוא עצור. בתגובה דחף הנאשם את השוטר כדי למנוע ממנו ביצוע המעצר. השוטר ניסה לנטרל את הנאשם באמצעות גז פלפל אך הוא עצמו הושפע מנוכחות הגז, והנאשם ניצל זאת כדי לברוח. השוטר השיג את הנאשם בשנית ואחז בו ויחד עם שוטר נוסף ניסה להשתלט על הנאשם שהמשיך להתנגד.

 

4.                 בשלב מסוים החלו להתאסף במקום אנשים שגידפו את השוטרים. השוטר אחז בנאשם, וזה, בתגובה, שרט אותו באמצעות מפתח שהחזיק במטרה לגרום לו לשחרר את אחיזתו בידו. לבסוף הצליח הנאשם להשתחרר ונמלט בחסות ההמון שהקיף אותם.

 

5.                 כתוצאה ממעשיו נגרמו לשוטר מכאובים ושריטות בגב כף היד.

 

6.                 תחילה כפר הנאשם במרבית המעשים המיוחסים לו והתיק נקבע לשמיעת ראיות, אך לאחר חילופי הייצוג ביום 7.3.16 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון בתיק, כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע ונקבע כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעונש.

 

 

ראיות לעונש

7.                 מטעם המאשימה הוגש גיליון הרשעותיו הפליליות של הנאשם הכולל 7 הרשעות קודמות בעבירות ריבוי נישואין, הפרת צו בימ"ש, אלימות, מרמה ורכוש, האחרונה בהן משנת 2004.

כן הוגש גיליון הרשעות תעבורה של הנאשם הכולל 34 הרשעות קודמות משנת 1991 ועד שנת 2014, ובהן הרשעות בעבירות אי ציות לשוטר, תוקף רישיון פקע, שימוש בטלפון, אי ציות לתמרור ועוד.

 

8.                 מטעם ההגנה הוגשו אישור זכאות לגמלת הבטחת הכנסה מטעם המל"ל בגובה 1730 לחודש, תמצית חובות בגובה 46,1974 ₪ וכן דו"ח תיקים מרוכז מטעם הוצל"פ הכולל 17 תיקים וחוב כולל של 828,369₪. עוד הוגש תיעוד רפואי אודות אימו של הנאשם שלטענתו הוא היחיד שסועד אותה ומטפל בה.

3

 

 

הטיעונים לעונש

9.                 התובע מבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ועל תנאי, פיצוי למתלוננים ופסילת רישיון נהיגה.

לדבריו מדובר באירוע מתגלגל המהווה אירוע אחד, במסגרתו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שלטון החוק וקיום החלטות שיפוטיות וכן שלמות הגוף. לטענתו, היתה פגיעתו בערכים אלו לא קטנה.

 

 

10.             באשר לנסיבות ביצוע העבירה ציין כי מדובר באירוע ספונטני שלא קדם לו תכנון, אך עובדת נהיגת הנאשם ברכב כשלחובתו פסילה מצביעה על כך שלא נקלע לסיטואציה בטעות אלא יצר את הסיטואציה במעשיו. בהקשר זה הפנה וציטט מע"פ 1627/12 מוחסין נ' מ"י. עוד ציין כי לשוטרים נגרם נזק וציטט מרע"פ 5579/10 באשר לחשיבות השמירה על עובדי הציבור ונציגי החוק.

נזק נוסף נגרם לטענתו בעצם יצירת הסיכון עקב שימוש לא ראוי ולא חוקי בכלי רכב, הוביל לסיכון הטמון בפגיעה בשלטון החוק ולסיכון הגורר אחריו ביצוע מעשים מסוכנים כדי לא להיתפס.

 

11.             באשר למדיניות הענישה הנהוגה הפנה לעפ"ת 8449-08-11 אולגה גומלסקי נ' מ"י, ת"פ 54196-10-13 מ"י נ' דוד מגור, עפ"ת 22833-10-14 גאודאת נדאף נ' מ"י, ע"פ 324/88 אלאעסם נ' מ"י ורע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י.

 

12.             לטענת ב"כ המאשימה מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר.

 

13.             באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה טען כי לחובת הנאשם 7 הרשעות פליליות בגין עבירות שונות ועברו התעבורתי כולל 34 הרשעות שונות. מעברו לומד התובע את גישתו של הנאשם לחוק וסבור כי עקב נסיבות אלה יש לקבוע את עונשו של הנאשם בשליש העליון של המתחם העונש ההולם.

עוד מבקש התובע כי בית המשפט יגזור על הנאשם מאסר מותנה ארוך ומשמעותי לשם הרתעתו וכן פסילת רישיון נהיגה למספר שנים. כן מבקש הוא לפצות את השוטרים שביצעו מלאכתם וזכו לאלימות מצד הנאשם.

4

 

14.             הסנגור מבקש לנהוג עם הנאשם במידת רחמים, לא למצות עמו את הדין ולהסתפק בהטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות. לטענתו, בהתאם לדו"חות השוטרים שהיו מעורבים במהלך האירוע נקרעו מכנסיו של הנאשם והוא נשאר עירום בכביש, התנהגות השוטרים לא היתה נקיה מפסול ונעשה שימוש מופרז בכח. לדבריו, המדובר באירוע אחד ומתמשך במסגרתו פגע אכן בשלמות גופם, ביטחונם ושלוות נפשם של השוטרים וכן בסדר הציבורי, שלטון החוק ובטחון הציבור. עם זאת, אין המדובר בפגיעה ברף העליון ולא לווה למעשה כוונה אלא שכל רצון הנאשם היה להשתחרר מאחיזת השוטר.

 

15.             באשר למדיניות הענישה הפנה הסנגור לפ"ל 2138-01-13 מ"י נ' יעקב ישראל בונפיל, פ"ל 7201-01-13 מ"י נ' דמיטרי שכטמן, פ"ל 6921-08-13 מ"י נ' פדי בוקשאר, פ"ל 1961-05-12 מ"י נ' חיים אברהמי, פ"ל 51-04-11 מ"י נ' נאדר דוויק, פ"ל 3768-12-11 מ"י נ' ארווין ברנשטיין וכן לת"פ 39814-04-12 מ"י נ' קומרצ'וב, ת"פ 3229/06 מ"י נ' יראת שרבץ ות"פ 1510/12 נ"י נ' אברהם נשיא.

 

 

16.             באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה טען כי לא קדם תכנון למעשה, הנזק שעשוי היה להיגרם כתוצאה ממעשי הנאשם לטענתו הוא מינורי ומדובר ברף הנמוך ביותר שבמתחם ובהקשר זה ציין כי לשוטר נגרמו כאבים ושריטות ביד אולם הוא לא נזקק לטיפול רפואי.

לדעת הסנגור מתחם הענישה בענייננו נע בין מאסר על תנאי למאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

17.             באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה הפנה לגילו של הנאשם שהוא יליד 1966, וכן לעברו הפלילי והתעבורתי שאינו מכביד לשיטתו. הסנגור הפנה גם להודאת הנשם, שיתוף הפעולה בחקירה והחיסכון בזמן שיפוטי

 

18.             הסנגור הוסיף וטען כי הנאשם גרוש ומצוי בחוב של כ- 860,000 ₪ עקב קשיים אליהם נקלע עסקו. כן ציין כי הנאשם עבר ניתוח שהסתבך ובעקבותיו אינו מסוגל לעבוד, עובד בעבודות מזדמנות ומתקיים מקצבת המל"ל.

 

19.             לטענת הסנגור יש להסתפק בענישה במאסר שירוצה בעבודות שירות, ובאשר לרישיון הנהיגה ציין כי הרישיון לא חודש מזה מספר שנים בשל חובותיו בלשכת ההוצאה לפועל, אך בכוונתו להסדיר את חובותיו עם קבלת בקשתו לפשיטת רגל.

 

5

דיון

20.             כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

קביעת מתחם העונש

21.             הערכים החברתיים שנפגעו במעשי הנאשם הינם הערך החברתי של שמירת הביטחון הציבורי, והבטחת שלומם של השוטרים הממונים על אכיפת מטרה זו. בנהיגתו על הכביש, בפסילה, ללא רישיון וללא ביטוח וכשהוא לא נשמע להוראות השוטרים פגע הנאשם בשלום הציבור וביטא זלזול בגורמי אכיפת החוק.

יפים לענייננו דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' גוואד מוסלמאן (24.03.09):

"..בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית משפט זה על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת-רסן בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם - הן של נהגים אחרים בכביש, הן של הולכי רגל, והן של גורמי אכיפת החוק - הנעשית תוך התעלמות מכללי החוק והבטיחות, ומהוראות וציוויי הגורמים המופקדים על אכיפתם. תכליתה של מדיניות ענישה זו לבטא מסר של גמול והרתעה לעבריינים המתפרעים בנהיגה בכבישי הארץ, מסכנים חיי אדם, ונמלטים מגורמי אכיפת החוק אגב סיכונם הם, ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים מהתנהגות עבריינית דומה, תוך הבלטת המחיר העונשי שעל העבריין לשלם על סיכון חיי אדם הנגרם מהתנהגותו, ועל פגיעתו הקשה בגורמים המופקדים על אכיפת החוק (ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם, [פורסם בנבו], 11.11.2004); ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 29.6.2005); ע"פ 308/06 מדינת ישראל נ' סבן (לא פורסם, [פורסם בנבו], 15.5.2006); ע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' לוי (לא פורסם, [פורסם בנבו], 7.6.2006); ע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' אבולקיען (לא פורסם, [פורסם בנבו], 7.6.2006); ע"פ 10656/06 אבו סיף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 22.4.2007)). מדיניות ענישה מחמירה זו יושמה בפועל גם על נאשמים חסרי עבר פלילי, וכן במקרים בהם לא נילוו לעבירות סיכון חיי אדם עבירות נוספות, וגם כאשר תוצאתה של נהיגה פרועה אגב הימלטות מאנשי המשטרה נסתיימה בדרך נס ללא פגע.."

 

מדיניות הענישה הנהוגה

22.             בתי המשפט חזרו והתריעו בדבר מדיניות הענישה המחמירה שיש לנקוט בעבירות אותן ביצע הנאשם:

6

"בית משפט זה חזר והפנה זרקור לתופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפכה למכת אזורים מסוימים בניסיון לחמוק מהוראת שוטרים המורים לנהג לעצור, תוך התעלמות ממצב הדרך, בנהיגה פרועה ומסוכנת. בית המשפט חזר והבהיר כי נדרשת ענישה מחמירה ומרתיעה שכן מי שמזלזל בהוראות השוטרים העושים תפקידם, מסכן חיי אדם וגורם נזק בנהיגתו, ייענש באופן חמור ומרתיע."

 

(השופטת ארבל בע"פ 2544/11 מחמד סמארה נ' מדינת ישראל (22.12.11)).

 

23.             במקרים דומים, השיתו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות, עונשים מגוונים, החל בענישה צופה פני עתיד וחינוכית וכלה בעונשי מאסר בפועל, הכל בכפוף לנסיבות ביצוע המעשים ובנסיבותיו האישיות של העבריין, וזאת בטרם ההפרדה הראשונית הנדרשת בין נסיבות המעשה לאלו של העושה, בהתאם להוראות שבתיקון 113 לחוק. עם זאת ראוי לציין כי במקרים, כמו בענייננו, בהם מלבד ההימלטות מהשוטרים נוספו גם עבירות כנגדם כלל העונש מאסר בפועל.

כדוגמא, שימת הלב מופנית ל ת"פ (עכו) 17749-10-14 מדינת ישראל נ' פואד שקיר (29.12.2015), פ"ל (מרכז) 3927-03-10 מדינת ישראל נ' אור ישראל (25.8.2010), פ"ל (נצ') 247-08-09 מדינת ישראל נ' צוריאל אטיאס (4.1.2010) ופ"ל (ת"א) 1032/09 מדינת ישראל נ' פריג עיסא (13.7.2009)

 

באשר לעבירות תקיפת שוטרים שימת הלב מופנית לרע"פ 8172/10 גזאוי נ' מ"י (ניתן ביום 11.11.2010), ע"פ (חי) 337-06-11 מ"י נ' כהן (ניתן ביום 22.9.11), ע"פ (חי) 6265-03-12 מ"י נ' אבו חמאד (ניתן ביום 24.5.12), ת"פ (נצ') 23544-04-11 מ"י נ' זנגריה (ניתן ביום 11.12.11) ות"פ (י-ם) 9371-08 מ"י נ' לויסקר (ניתן ביום 12.7.12).

 

24.             באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה אציין כי הנאשם הוא האחראי הבלעדי למעשיו. ביודעין ומתוך בחירה החליט לנהוג ברכב בכביש, כשהוא נתון תחת פסילה, רישיונו פקע ואין פוליסת ביטוח לרכב. בהמשך, לא שעה להוראות השוטרים שסימנו לו לעצור והחל להימלט מהם כשהוא מסכן את עצמו, את העוברים ושבים ואת השוטרים. בסיומו של האירוע אף דחף את השוטר ושרט אותו ונמלט מידיו.

במעשיו עלול היה הנאשם לגרום לנזק בגוף ובנפש, לפגיעה ברכוש ואך בדרך נס לא הסתיים האירוע בתוצאה קטלנית.

 

25.             לאור המפורט, סבורה אני כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם הינו החל במאסר קצר שירוצה בעבודות שירות וכלה במאסר בן 18 חודשים, מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי וקנס.

7

 

 

גזירת העונש המתאים

26.             בגזירת העונש המתאים לנאשם שמלפניי וכמצוות המחוקק בסעיף 40 יא' לחוק, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות. נסיבות אלו נלמדות מטיעוני הצדדים וממסמכים שהוגשו.

 

27.             הנאשם כבן 50, ולטענתו הוא המטפל היחידי באמו החולה. אין חולק כי כל עונש יוטל עליו יפגע בו ובאמו אך לא יהא בכך מעבר לנשיאה בתוצאות מעשיו.

 

28.             הנאשם הודה במעשיו ועל כן יזכה בהקלה לה זוכה מי שהודה, חסך זמן שיפוטי ואת הצורך בהבאת עדים.

 

29.             לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל 7 הרשעות קודמות ובהן גם עבירות אלימות וכן עבר תעבורתי נכבד הכולל 34 הרשעות קודמות ביניהן גם העבירות בהן הוא מואשם בתיק זה.

 

30.             מאז המקרה חלפו כשנתיים ומחצה ולא הובא לידיעתי כי במהלכן נתפס מבצע עבירות פליליות. עם זאת, מגיליון ההרשעות התעבורתי עולה כי בשנת 2014 ביצע עבירות תעבורה של אי ציות לשוטר במדים, תוקף רישיון פקע וכן שימוש בטלפון בעת שהרכב נע.

 

 

31.             כעולה מהמסמכים שהוגשו מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע, ועל כן אתחשב בכך בהטלת ענישה כלכלית.

 

32.             נוכח הנסיבות המקלות כפי שפורטו לעיל, אין מקום להעניש את הנאשם בצדו הגבוה של מתחם הענישה, אך מאידך, לא ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד, ולא ניתן לפטור את הנאשם מעונש מאסר. עם זאת, ניתן לאפשר לנאשם לרצות את מאסרו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, בצירוף ענישה מחמירה נלווית.

 

אני דוחה איפה את המועד להשלמת גזר הדין ליום 25.5.16 שעה 9.00.

 

עד למועד זה יגיש הממונה על עבודות שירות חוו"ד בעניינו של הנאשם.

 

8

לנוחות הממונה על עבודות השירות ניתן לזמן את הנאשם באמצעות הסניגור בטלפון - 046000780 פקס - 046000785 .

 

 

ניתן בזה היתר לביצוע בדיקות שתן לגילוי סמים לנאשם, בכפוף להסכמתו.

 

המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול למאשימה.

 

 

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"ו, 11/04/2016 במעמד הנוכחים.