ת"פ 8774/10/20 – מדינת ישראל נגד עידן בן אבו
ת"פ 8774-10-20 מדינת ישראל נ' בן אבו(אחר/נוסף)
|
|
בפני |
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
עידן בן אבו |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום המתוקן
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שישה אישומים כמפורט להלן:
חלק כללי:
עובר למועדים הרלוונטיים לכתב האישום קשר הנאשם קשר עם עומר אוחנה, משה מרדכייב, סהר בן עטר והקטין א.פ. (להלן: "האחרים") לצורך ביצוע התפרצויות ברחוב דפנה בקריית ביאליק.
לשם קידום הקשר ומימושו, נעזר הנאשם בטלפון נייד. במסגרת הקשר שוחח הנאשם עם האחרים במועדים הרלוונטיים לאישומים מושא כתב האישום מספר פעמים באמצעות הפלאפון, זאת בזמנים שקדמו לביצוע העבירה ואחריה.
לצורך הוצאתו של הקשר לפועל, הסתייע הנאשם ברכב שבחזקתו של אחד מהאחרים מסוג הונדה (להלן: "הרכב"), שבאמצעותו הגיע עם האחרים למקום לצורך ביצוע התפרצויות ולהעמסת הרכוש הגנוב.
אישום מספר 1:
על פי עובדות אישום זה, בתאריך 27.4.20 בין השעות 04:53 ועד 05:10 ובסמוך לכך, ברחוב הדפנה 67 בקריית ביאליק, התפרץ הנאשם עם האחרים בצוותא למחסן שבבעלות המתלוננים (להלן: "הבעלים 1") תוך הפעלת כוח על דלת המחסן ושבירת לוחית המנעול עם המשקוף ונכנס עם האחרים למחסן. במעמד זה גנב הנאשם עם האחרים רמקול רצפתי וערכת פוקר. בנסיבות אלה החזיק הנאשם יחד עם אחרים ברכב כלי פריצה בדמות שני לום, מגזרי מתכת, שני פטישים ואילי ניגוח , זוג מספרי פח וזוג מכפתיים (להלן: "מכשירי פריצה").
בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה - עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; החזקת כלי פריצה - עבירה לפי סעיף 409 לחוק העונשין + סעיף 29(א); קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין.
אישום מספר 2:
על פי עובדות האישום השני, בתאריך 27.4.20 בין השעות 04:53 ועד השעה 05:10 או בסמוך לכך ברחוב דפנה 67 בקריית ביאליק, התפרץ הנאשם עם האחרים בצוותא למחסן שבבעלות המתלוננים (להלן: "הבעלים 2") תוך הפעלת כוח על דלת המחסן ושבירת לוחות המנעול עם המשקוף ונכנס עם האחרים למחסן וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע, לאחר קשירת קשר עם אחרים לביצוע פשע.
בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין; קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
אישום מספר 3:
על פי עובדות אישום זה בתאריך 27.4.20 בין השעות 04:53 ועד 05:10 או בסמוך לכך ברחוב הדפנה 67 בקריית ביאליק התפרץ הנאשם עם האחרים בצוותא למחסן שבבעלות המתלונן (להלן: "הבעלים 3") תוך הפעלת כוח על דלת המחסן ושבירת לוחית המנעול עם המשקוף ונכנס עם האחרים למחסן וזאת לאחר שקשר קשר עם האחרים לביצוע פשע.
בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
אישום מספר 4:
על פי עובדות אישום זה, בתאריך 27.4.20 בין השעות 04:53 ועד 05:10 או בסמוך לכך ברחוב דפנה 67 קריית ביאליק, התפרץ הנאשם עם האחרים בצוותא למחסן שבבעלות המתלוננת (להלן: "הבעלים 4") תוך הפעלת כוח על דלת המחסן ושבירת לוחית המנעול עם המשקוף ונכנס עם האחרים למחסן וזאת לאחר שקשר קשר עם האחרים לביצוע פשע .
במעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
אישום מספר 5:
בתאריך 27.4.20 בין השעות 04:53 ועד השעה 05:10 או בסמוך לכך ברחוב דפנה 67 בקריית ביאליק התפרץ הנאשם עם האחרים בצוותא למחסן שבבעלות המתלונן (להלן: "הבעלים 5") תוך הפעלת כוח על דלת המחסן ושבירת לוחית המנעול עם המשקוף ונכנס עם האחרים למחסן וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע וזאת לאחר שקשר קשר עם האחרים לביצוע פשע.
במעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין; קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
אישום מספר 6:
על פי עובדות אישום זה בתאריך 27.4.20 בין השעות 04:53 ועד 05:10 או בסמוך לכך ברחוב הדפנה 63 בקריית ביאליק התפרץ הנאשם עם האחרים בצוותא למחסן שבבעלות המתלוננת (להלן: "הבעלים 6 ") תוך הפעלת כוח על דלת המחסן ושבירת לוחית המנעול עם המשקוף ונכנס עם האחרים למחסן וזאת בכוונה לבצע גניבה או פשע וזאת לאחר שקשר קשר עם האחרים לבצע פשע.
בגין מעשיו אלו הנאשם הורשע בעבירות של פריצה לבניין שאינו דירה בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 407(א) לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין; קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין + סעיף 29(א) לחוק העונשין.
2. בעניינו של נאשם זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו המאשימה עתרה לעונש של 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ככל שימצא מתאים לכך על ידי הממונה על עבודות השירות. הנאשם על פי ההסדר יוכל לטעון לכל עונש לרבות יהא חופשי לעתור לאי הרשעתו של הנאשם.
תסקירי שירות המבחן
3. ביום 28.6.21 הוגש תסקיר ראשון של שירות המבחן. שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם , בן 21 רווק, סיים שירות צבאי מלא. מכון לאותה עת הנאשם עבד כנהג משאית בחברת שליחויות. נסיבות חייו ונסיבותיו המשפחתיות פורטו על ידי שירות המבחן ובשל צנעת הפרט לא מצאתי לפרטן בגזר הדין. עיון בגיליון הרשעותיו הקודם באותה עת לימדו שלחובתו של הנאשם הליך שהסתיים באי הרשעה בבית המשפט לנוער בגין ביצוע עבירות רכוש, סחיטה באיומים, החזקת נכס החשוד כגנוב ועוד. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בתיק זה ונטל אחריות על מעשיו. הנאשם ביקש שלא להרשיעו שכן בכוונתו להשתלב בלימודי הנדסאים ובעתיד לעבוד בתחום זה. שירות המבחן ציין בתסקיר שבשקלול הפרמטרים לא ניתן לשלול קיומה של רמת סיכון במצבו של הנאשם אך סבר שתכנית שיקום יש בה כדי לסייע להפחתת רמת הסיכון במצבו. לאור זאת המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה במהלכה ישולב בקבוצה טיפולית לצעירים עוברי חוק וכן עונש של של"צ בהיקף של 140 שעות. ביחס לביטול הרשעת הנאשם שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעתו של הנאשם בדין.
4. ביום 6.10.21 הוגש תסקיר נוסף של שירות המבחן . שירות המבחן ציין שבתקופת הדחייה המשיך הנאשם להיות בקשר עם שירות המבחן וצוין שהנאשם המשיך לשמור על רצף תעסוקתי ולעבוד כנהג משאית וממתין לשילובו בקבוצה טיפולית. שירות המבחן המליץ בתסקיר זה שהדיון בעניינו של הנאשם יידחה בשלושה חודשים.
5. ביום 20.1.22 הוגש תסקיר נוסף, שלישי במספר בעניינו של הנאשם. שירות המבחן ציין היעדר קשר עם הנאשם לאחר ששולב בהליך טיפולי. שירות המבחן התרשם מחוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם ועולה הרושם כי הוא חסר מוטיבציה ומתקשה לעמוד בהליך טיפולי ושירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית.
6. הנאשם הופנה שוב לשירות המבחן וביום 6.4.22 הוגש תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם . שירות המבחן ציין בתסקיר זה שבתקופת הדחיה הנאשם התקשה בשיתוף פעולה עם שירות המבחן התקשה להכיר בהתנהלותו הבעייתית התלהם וביטא כעס כלפי שירות המבחן. שירות המבחן ביקש לבחון את נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי והדיון בעניינו שוב נדחה בשים לב להתנגדות המאשימה.
7. ביום 5.9.22 הוגש תסקיר סופי בעניינו של הנאשם. בתסקיר זה ציין שירות המבחן כי בתקופת הדחיה הנאשם שולב בקבוצה טיפולית והגיע למפגשים למעט שניים אך ניכר כי על אף קשייו הנאשם מצליח להכיר בקשייו לסמוך על אחרים ועמד בהתחייבותו במסגרת הניסיון הטיפולי והחל תהליך משמעותי בהתבוננות על עצמו ועל קשייו. הנאשם כך נטען עבד כנהג, עבר להתגורר עם בת זוגו איתה התעתד להינשא. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד שלא נפתחו כנגדו תיקים חדשים ושירות המבחן ביצע הערכה מחדש במצבו. שירות המבחן מציין בתסקיר זה שבמכלול השיקולים רמת הסיכון במצבו פחתה ולהערכת שירות המבחן יש בתכנית השיקום המוצעת בכדי לסייע בהפחתה נוספת של רמת הסיכון במצבו. כמו כן שירות המבחן המליץ על צו טיפול למשך שנה לצד צו של"צ בהיקף של 140 שעות. לעניין ביטול הרשעה המליץ שירות המבחן המלצה חיובית לביטול הרשעת הנאשם בדין.
תמצית טיעוני הצדדים לעונש
8. ב"כ המאשימה הגישה טיעון כתוב לעונש (ת/1), גזר דין בעניינו של עומד אוחנה (ת/2) וגזר דין בעניינו של בן עטר (ת/3). ב"כ המאשימה תיארה את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים שנפגעו מביצוע העבירות. באשר לעתירת ההגנה לאי הרשעה הפנתה המאשימה לפסיקה רלוונטית וטענה שעניינו של הנאשם אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לביטול הרשעה. מדובר בעבירות שבוצעו במספר מקרים תוך תכנון מוקדם ובצוותא חדא. כמו כן הפנתה ב"כ המאשימה לתסקירי שירות המבחן שקדמו לתסקיר הסופי מהם ניתן ללמוד על חוסר יציבות בשיתוף הפעולה של הנאשם. ב"כ המאשימה טענה שבעניינו של נאשם זה בשונה מהנאשמים האחרים לא הוכחו שיקולי שיקום ועל כן אין לחרוג ממתחם העונש ההולם. לפיכך עתרה המאשימה לענישה לה עתרה במסגרת הסדר הטיעון בדמות של 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות כספית וכן פיצוי כספי וקנס.
9. ב"כ הנאשם טען לביטול הרשעתו של הנאשם בדין והפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן והמלצות התסקיר. כמו כן טען ב"כ הנאשם לאמור בתסקירי שירות המבחן ביחס לנסיבותיו המשפחתיות והאישיות של הנאשם, העובדה כי מדובר בבחור צעיר ודי בכך על מנת לבטל הרשעתו של הנאשם בדין והציד פסיקה רלוונטית התומכת לשיטתו בטיעוניו. הנאשם לטענת ההגנה טרם נרשם ללימודים וכיום הוא עובד לפרנסתו.
10. הנאשם בדברו סיפר שהוא מבין את משמעות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן וציין כי הוא עובד באופן קבוע ונראה ששומר על רצף תעסוקתי.
11. אציין שבשלב מסוים בהליך זה הופנה הנאשם לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות ונמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.
דיון והכרעה
שאלת ההרשעה בדין
12. הימנעות מהרשעה מהווה חריג לכלל הבסיסי שלפיו מקום שהוכחה אשמתו של אדם, יש להרשיעו בדין לעניין זה אפנה לרע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל [10.6.14].
חרף הכלל האמור, ובמצבים חריגים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי מידתי בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי קיימת אפשרות כי לא יורשע בדין (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07)).
המבחנים הרלוונטיים לבחינת שאלת ההימנעות מהרשעה מצויים בהלכת כתב ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ,ב (3) (להלן: "הלכת כתב") שם קבע בית המשפט העליון כללים אלה:
"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים של ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...".
13. העבירה בה הודה הנאשם ונקבעה אשמתו היא חמורה ומדובר בעבירות רכוש שבוצעו בצוותא חדא ומדובר בשישה אישומים .
לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן בתסקיר הסופי לפיה שירות המבחן ממליץ על סיום ההליכים באי הרשעת הנאשם ואולם אשר לצד חשיבותה של המלצת שירות המבחן היא מהווה המלצה בלבד ועל בית המשפט לבחון שיקולי ענישה נוספים כגון הפגיעה באינטרס הציבורי (רע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל פסקה 15 (13.6.2019)).
לעניין השיקולים לאי הרשעה אפנה לדברים המהדהדים שנקבעו על ידי השופט יוסף אלרון בע"פ ברע"פ 8148/21 זאהי דרבאשי נגד מדינת ישראל :
"אכן, ייתכן שלהרשעת המבקש תהיינה השפעות של ממש על עתידו המקצועי. אמנם יש להצר על כך, אך נזקו הפרטני של המבקש - יציר כפיו של מעשיו החמורים - נסוג בנסיבות דנן מפני התכליות אשר הרשעתו משרתת, כגון הוקעת מעשה העבירה שביצע וגילום הביטוי להוכחת אשמתו הפלילית תוך הרתעת היחיד והרבים מפני מעשים דומים (ע"פ 2392/21 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 4 (12.8.2021)). כפי שציינתי בעניין אחר:
"איני מקל ראש בדבר השלכותיה הקשות של הרשעת המבקש על סיכויי העסקתו בעתיד, אולם דומה כי ביטול הרשעתו עלולה לחתור תחת התכליות העומדות ביסוד האחריות הפלילית המוטלת בעבירות בטיחות בעבודה, בין היתר בשל הצורך למנוע עבירות דומות בעתיד. במקרים כגון אלו, נדרשים שיקולים כבדי משקל אף יותר מגדר הרגיל כדי לסטות מן הכלל לפיו "משנקבעה אחריותו של אדם בפלילים, יש להרשיעו" ... נוכח האמור, אין מקום לשקול את ביטול ההרשעה בעבירה חמורה זו" (רע"פ 2205/18 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 14 (28.3.2018)).
14. עיינתי בפסק הדין שהוגש לעיוני על ידי ההגנה בעניין ביטול הרשעה בתיק עפ"ג 8066-04-22 שי רוזנברג נ' מדינת ישראל. אציין כי עניינו שונה מענייננו. שם התייחס בית המשפט לנסיבות ביצוע העבירות וקבע כי במכלול נסיבות האירוע שככל הנראה על פי טיעוני הצדדים התפתח על רקע של אי הבנה ובהתחשב לעובדה שהנאשם סייע לנפגע לאחר האירוע מצא בית המשפט הנכבד להתערב בתוצאה. בית המשפט ציין עוד כי תסקיר שירות המבחן מציין נימוקים המצדיקים ביטול הרשעתו של הנאשם בדין והרשעה שתפגע בסיכויי המערער להשתלב במקום עבודה. בענייננו לא מצאתי שמדובר בפגיעה בעתידו המקצועי של הנאשם, גם אם מדובר באדם צעיר. שירות המבחן דווקא מציין בכל התסקירים כי מדובר בבחור צעיר ששומר על רצף תעסוקתי. ככל שיחפוץ הנאשם ללמוד, הרי ששיקולים לפגיעה בסיכויי השתלבותו בשוק העבודה יבחנו בבוא הזמן על ידי הגורמים הרלוונטיים.
בנסיבות העניין ולאור האמור החלטתי שאין מקום להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם בדין.
קביעת מתחם הענישה
15. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם את העבירה בנסיבותיה. ראשית על בית המשפט לקבוע אם כתב האישום מתאר אירוע אחד או מספר אירועים. במקרה שלפנינו, שני הצדדים עתרו למתחם אחד ואני סבורה כי אכן מדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד. בהתאם למבחן הקשר ההדוק, סמיכות הזמנים ומקום ביצוע העבירות וקיומה של תכנית עבריינית אחת (אפנה בעניין זה לע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14).
16. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם פגיעה בקניינו של אדם ורכושו. נוסף לכך נפגעו שלוות רוחו של הפרט ופרטיותו. מדובר בשישה מקרים של פריצה למחסנים כאשר בסופו של דבר לא נגנב מאומה ובמקרה אחד נגנב ציוד: רמקול רצפתי וערכת פוקר לפיכך הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים היא במדרג הבינוני. מדובר בגניבת ציוד שערכו אינו גבוה והושב לבעליו.
17. נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על תכנון מוקדם, הצטיידות בכלים וקשירת קשר לביצוע עבירות על ידי חבורה. מדובר בפריצה שכללה שימוש בכלים ונגרם נזק למחסנים. הפריצות בוצעו לפנות בוקר.
18. באשר למדיניות הענישה הרי שזו מבחינה בין פריצה לבתי מגורים ובין פריצה למבנה שאינו בית מגורים. לעניין מדיניות הענישה בכל הנוגע לעבירת ההתפרצות לבנין שאינו מקום מגורים או תפילה וביצוע גניבה - הענישה הנוהגת בגין עבירה זו, כשהיא לבדה, נעה ממספר בודד של חודשי מאסר בפועל ועד עונשי מאסר בפועל משמעותיים לריצוי מאחורי סורג ובריח - הכל בהתאם לנסיבות המעשה ולנסיבות העושה (ראו : רע"פ 5552/10 ברכה נ' מדינת ישראל (25.7.2010); עוד ראו והשוו: עפ"ג (מחוזי י-ם) 54218-01-14 עמיהוד נ' מדינת ישראל, פסקאות 3 ו- 8 (11.3.2014); כן ראו והשוו: ת"פ (שלום י-ם) 29022-09-14 מדינת ישראל נ' גוזלן (19.3.2015); ת"פ (שלום ת"א) 27734-12-13 מדינת ישראל נ' אלסאנע (22.7.2014); ת"פ 55349-10-13 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' גרשביץ (26.4.17); ת"פ (שלום י-ם) 22854-10-15 מדינת ישראל נ' מפארגה (23.2.2016); ת"פ 34294-06-17 מדינת ישראל נ' וולחובסקי (6.12.2017)).
19. לאור האמור, דעתי היא שמתחם העונש ההולם את העבירות בנסיבותיהן בכתב האישום הכולל שישה נע בין מספר חודשי מאסר שניתן בדרך של עבודות שירות במקרים מתאימים ברף התחתון ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית.
20. בהתאם לסעיף 40ד' לחוק העונשין רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם הענישה שקבע, אם מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם זקוק לטיפול ושיקום על אף אי יציבות מסוימת במהלך ההליך השיקומי ואני סבורה שהוכחו סיכויי שיקום. הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו ומביע חרטה ולפחות לעת הזאת הנאשם נתרם מההליך הטיפולי . לפיכך, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן וצו של"צ.
שוכנעתי בעניינו של הנאשם שהוכחו סיכויי שיקום ממשיים שמצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי. מדובר בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי. במהלך ההליך המשפטי הארוך לא נפתחו תיקים חדשים דבר המלמד על שינוי שערך הנאשם. מטיעוני ההגנה עולה שהנאשם מתעתד להינשא ושומר על רצף תעסוקתי שיש בו חשיבות רבה להליך השיקום לטעמי. בעניינו של הנאשם לאור המלצות התסקיר ולאור העובדה כי בעניינם של אחרים כפי שיפורט שעניינם דומה לנאשם לא הושת מאסר בפועל בסופו של יום, אני סבורה שיש להימנע משליחתו של הנאשם למאסר בדרך של עבודות שירות.
21. יש לציין כי בעניינו של מעורב אחר בפרשה זו אשר נדון בפני כבוד סגן הנשיאה השופט יוסי טורס הושת עליו עונש של מאסר על תנאי, צו מבחן, צו של"צ ופיצוי. כמו כן בעניינו של נאשם אחר אשר לחובתו שבעה אישומים נדון בפני מותב זה לעונש של מאסר על תנאי תוך חריגה ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום. לאור עיקרון אחידות הענישה אני סבורה כי יש ליתן משקל לנתונים אלה ביחס לעונש שיש להשית על הנאשם בגין תיק זה.
22. סיכומו של דבר במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר על תנאי למשך 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירה שעניינה שליחת יד ברכושו של הזולת למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין (עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב) ויורשע בה.
ב. אני מעמידה את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים. הובהר לנאשם בשפה פשוטה וברורה כי עליו למלא אחת הוראות שירות המבחן וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את הצו ולהטיל עליו ענישה נוספת.
ג. אני מחייבת את הנאשם בצו של"צ בן 140 שעות בהתאם לתכנית של"צ שתוגש על ידי שירות המבחן בתוך 45 יום. הובהר לנאשם בשפה פשוטה וברורה כי עליו למלא אחר הוראות שירות המבחן וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את הצו ולהטיל עליו ענישה נוספת.
ד. פיצוי כספי לעדי תביעה 11 ו - 36 (יחדיו ) סכום של 300 ₪ כך שלכל אחד מהם פיצוי כספי בסך של 150 ₪ וכן לעדי התביעה 3, 5, 9, 6, 8 סכום של 300 ₪ לכל אחד מעדים אלה. באשר לכל אחד מעדי התביעה 3, 5 , 6 , 9 , 8 הפיצוי ישולם בשני תשלומים מיום 28.1.23 ובכל 28 לחודש. באשר לעדי התביעה 11 ו - 36 ישולם הפיצוי לכל אחד מהם בתוך 90 ימים . לא ישולם אחד התשלומים במועד, תועמד היתרה לפירעון מידי. המאשימה תמסור בתוך 14 יום את פרטי המתלוננים ותיידעם בדבר תוכנו של גזר הדין.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ככל שישנם מוצגים בתיק הם יושבו לבעליהם למעט כלי הפריצה אשר יושמדו בתום תקופת הערעור.
המזכירות תמציא לצדדים ולשירות המבחן אשר יגיש תכנית של"צ לאישור בית המשפט בתוך 45 יום.
ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"ג, 11 דצמבר 2022, בנוכחות הצדדים.
