1

כתב האישום וההליכים

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן - פקודת הסמים). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם שכר דירה לשם גידול הסמים (להלן - הדירה), וביום 29.2.21 גידל בה 52 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 13.74 ק"ג. בדירה החזיק הנאשם בכלים לגידול הסמים ובכלל זה 6 מנורות חימום, 8 שנאים, חומר דישון, שני מדי טמפרטורה וכן משקל אלקטרוני ושקיות חלוקה שקופות.

2.             הודאת הנאשם באה לאחר הליך גישור שהתנהל בפני מותב זה. בין הצדדים גובש הסדר טיעון שכלל תיקון כתב האישום וכן הסכמה עונשית לפיה תעתור המאשימה לעונש מאסר בן 9 חודשים, אשר ניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שירות ככל שהנאשם יימצא מתאים, וכן ענישה נלווית. ההגנה מצידה תטען באופן חופשי. עוד הוסכם שיוגשו על ידי המאשימה תמונות המעבדה וכי הצדדים לא יטענו דבר בעניין מטרת גידול הסמים.

חוות דעת פסיכיאטרית

3.             בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית. צוין כי הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית מטיפול אמבולטורי וכי הוא נמצא במעקב. הנאשם אובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית הנמצאת בהפוגה טיפולית קלה, ללא אשפוזים פסיכיאטריים. בחוות הדעת צוין כי הנאשם מגלה סימנים פסיכוטיים, מחשבות שווא והזיות כרוניות, אך מחלתו לא גרמה לו שלא להבין את הפסול שבמעשיו ולא מנעה ממנו את היכולת להימנע מלבצע את העבירה. סיכומו של דבר צוין כי הנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין אך הוא זקוק להמשך טיפול ומעקב מרפאתי.

2

טיעוני הצדדים לעונש וראיותיהם

4.             ב"כ המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום והדגישה את חומרת העבירה. נטען כי מדובר בדירה ששכר הנאשם לצורך גידול הסמים וכי גודלו בה עשרות שתילים במשקל רב וכן נתפסו כלים. נטען כי הערך המוגן שנפגע הוא שלום הציבור וכי בעבירה זו קיים פוטנציאל נזק ממשי. המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה למתחם הנע בין 9 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם עתרה המאשימה למקמו בחלקו התחתון של המתחם, היינו מאסר למשך 9 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות. כן עתרה להטיל מאסר על תנאי, קנס, התחייבות וחילוט הציוד המפורט בכתב האישום.

5.             ההגנה טענה כי מדובר בנאשם שהודה בהזדמנות הראשונה וקיבל אחריות למעשיו. הוגשו מסמכים רפואיים ונטען כי הנאשם סובל ממצב נפשי מורכב, מטופל באופן קבוע ובעברו פציעה בתאונת דרכים. ביחס למתחם העונש ההולם הפנתה ההגנה לפסיקה ונטען כי בנסיבות עניינו יש לקבוע מתחם הנע בין 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל וזאת בשים לב למצבו הנפשי של הנאשם והסכמת הצדדים שלא לטעון בעניין מטרת הגידול. ההגנה עתרה למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, ולחילופין טען הסנגור כי על אף היעדר הליך טיפולי ניתן להביא בחשבון שיקולי שיקום לאור כך שהנאשם מסר לאחרונה בדיקת שתן נקיה משרידי סם.

6.             הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה, קיבל אחריות למעשיו וציין שלא ישוב עליהם.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

7.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם את העבירה בנסיבותיה. לאחר קביעת המתחם יש להחליט אם ראוי לסטות ממנו, לקולה או לחומרה, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם שנקבע. בעת קביעת מתחם העונש ההולם מתחשב בית המשפט בעקרון המנחה בענישה - הלימה, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על פי סעיף 40ט' לחוק העונשין.

3

8.             הערכים המוגנים בבסיס עבירה זו ברורים והם בטחון הציבור ושלומו. הסכנות הטמונות בהחזקת סם לצורך גידולו ידועות ואין צורך להכביר מילים על הנזקים שעלולים להיגרם לחברה ולפרט ממעשים אלו. פעם אחר פעם נפסק שיש לראות בחומרה רבה את עבירות הסמים אשר הפכו מכת מדינה וכי תוצאותיהן הישירות והעקיפות הן הרות אסון לשלומה של החברה, לבריאותה ולביטחונה.

9.             בעניין נסיבות הקשורות לביצוע העבירה אציין כי מדובר בעבירה המלמדת על תכנון מוקדם, שהתבטאבשכירת הדירה ובהצטיידות בכלים וידע מתאימים לצורך גידול השתילים. מדובר בשיטת גידול משוכללת יחסית שיש בה להעיד על השקעה מחשבתית וכספית, ומעיון בתמונות מתחזקת מסקנה זו.

ביחס לנזק שנגרם ושהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, כמו גם הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, אציין כי כמות הסמים שגידל הנאשם אינה מבוטלת. מדובר ב-52 שתילים אשר שקלו במועד התפיסה מעל 13 ק"ג. בהקשר זה אציין כי לעיתים כמות הסם ומשקלו עשויים להעיד על מטרת גידול הסמים ולהוביל למסקנה שמדובר בגידול לשימוש עצמי בלבד, או להיפך, היינו שלא לשימוש עצמי בלבד (ראו למשל: דנ"פ 10402/07 מטיס נ' מדינת ישראל (29.1.2008); (ת"פ 4720/02 מדינת ישראל נ' עבד אל רחמן תאפל (16.5.2005); כב' השופט עמית; רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.02.2016)). עם זאת, במקרה דנן הסכימו הצדדים שלא יטענו טענות בעניין מטרת גידול הסמים, ואביא הסכמה זו בחשבון בקביעת המתחם.

10.         נושא נוסף שיש להביאו בחשבון לצורך קביעת המתחם הוא מצבו הנפשי של הנאשם. מהמסמכים שהוגשו וכן מעיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית, עולה שהנאשם סובל ממחלת נפש פעילה שנים רבות. בחוות הדעת צוין שהנאשם מגלה מחשבות שווא פרנואידיות כרוניות ותכנים פסיכוטיים, אך אלו לא גרמו לו שלא להבין את הפסול שבמעשיו ולהימנע מכך. עם זאת, דעתי היא שיש לראות במצבו הנפשי כנתון רלוונטי לצורך קביעת המתחם (סעיף 40ט(6)+(7) לחוק העונשין; רע"פ 6640/14 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.2014); ע"פ 1727/14 מימון נ' מדינת ישראל (6.1.2015); ע"פ 1865/14 יצחק רוזנצוויג נ' מדינת ישראל (4.1.2016)).

11.         מדיניות הענישה: הענישה המוטלת בעבירות מסוג זה משתנה ממקרה למקרה והיא תלויה בין היתר בכמות הסם (מספר השתילים והמשקל) ובנסיבותיו האישיות של הנאשם (עבר פלילי, שיקום, תסקיר חיובי וכיוצב'). נקבע לא אחת כי "על מנת להילחם נגד תופעת הפצת סמים מסוכנים, המוצאת ביטויה בקבוצות חברתיות רבות ומגוונות - נדרש עונש שכולל ממד הרתעתי. לצד זאת, הגישה האינדיבידואלית בענישה היא השולטת בשיטת משפטנו" (ע"פ 5807/17דרחי ואח' נ' מדינת ישראל (18.6.2018)). ביחס לעבירות גידול נקבע כי:

4

"דומה שמעבדות הסם הפכו למכת מדינה. נראה שהקלות שבגידול הסם, הבטחון היחסי באי חשיפת העבירה כאשר מדובר בפעילות בתוך תחומי הבית והפוטנציאל הגלום בה משמשים קרקע נוחה להפיכתה לנפוצה. נפוצות העבירה מחייבת אמירה ברורה ונורמטיבית של בתי המשפט העוסקים בתחום זה." (עפ"ג 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל (18.2.2015)).

12.         לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות ניתן להפנות לפסקי הדין הבאים: רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.2016), בו הוחמר עונשו של נאשם ל-10 חודשי מאסר בשל גידול תשעה שתילי קנבוס במשקל של 2.5 קילו; מדינת ישראל נגד טולידו (17.1.2017), בו הוטלו על נאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין גידול 93 שתילים של קנבוס וזאת לאחר שהנאשם עבר הליך טיפול משמעותי; עפ"ג 62171-05-17 חן נ' מדינת ישראל (10.7.2017), בו הוטלו על נאשם שגידל 19 שתילים 12 חודשי מאסר. אציין כי בית המשפט המחוזי אישר במסגרת ערעור הנאשם את מתחם הענישה שקבע בית משפט השלום (8-20 חודשי מאסר); ע"פ 6180/16 אלחרוני נ' מדינת ישראל (26.10.2016), שם נקבע מתחם ענישה שבין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר לעבירה של גידול סם בהיקף של 275 שתילים במשקל של כ-80 ק"ג. על הנאשם הוטל עונש מאסר בן 20 חודשים (וכן הופעל מע"ת במצטבר). הערעור לבית המשפט העליון נדחה; רע"פ 7819/15 סלור נ' מדינת ישראל (22.5.2016), בו הוטלו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל בשל גידול 45 שתילי קנבוס במשקל של 7.4 ק"ג. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 לבין 18 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם על חומרת העונש נדחה הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון; רע"פ 6987/13 אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.2013), בו הוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בשל גידול סם מסוג קנביס במשקל כולל של 10 ק"ג; ת"פ 1788-06-17 מדינת ישראל נ' אברהם אבירם גבאי (21.5.2018), בו הוטלו על נאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין גידול קנבוס במשקל 4.8 ק"ג; ת"פ 1969-02-17 מדינת ישראל נ' אלישייב (21.2.2018), בו הוטלו על נאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין גידול 52 שתילי קנבוס במשקל 1.2 ק"ג, וכן החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית; עפ"ג 22919-08-18 מדינת ישראל נ' חכים (29.5.2018), בו הוטלו על נאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין גידול קנבוס במשקל של 33.2 ק"ג. בית המשפט המחוזי ציין כי העונש חורג במידה ניכרת מהמתחם וזאת לנוכח נסיבות חריגות ומיוחדות.

13.         לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את העבירות בנסיבותיו של מקרה זה, נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

14.         דומה שלא הייתה מחלוקת אמיתית בין הצדדים שהעונש אמור להיגזר בגדרי מתחמי הענישה, ושני הצדדים עתרו לעונש שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות, אך בהיקף שונה. לא נטען דבר בעניין סיכויי השיקום של הנאשם, זולת טענה בדבר בדיקת שתן נקיה, אשר אינני סבור שניתן להסיק ממנה סיכויי שיקום ממשיים, קל וחומר בהיעדר תסקיר.

5

15.         לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון לקולה את הודאתו בעבירה ואת החרטה כפי שביטא בפני. הבאתי בחשבון את גילו הצעיר יחסית (כבן 30), נסיבותיו האישיות ומצבו הבריאותי והנפשי כפי שפורטו במסמכים הרפואיים ובחוות הדעת. כן הבאתי בחשבון את עברו הפלילי, שאינו מכביד (וכולל גם רישום אחד בו זוכה בהתאם לסעיף 34ח לחוק העונשין). הבאתי עוד בחשבון את התקופה בה שהה במעצר (חמישה ימים) והתקופה בה שהה בתנאים מגבילים.

16.         לאור כל זאת, דעתי היא שראוי להקל עם הנאשם ולמקם את עונשו בתחתית המתחם. למעשה אף המאשימה מסכימה שכך יש לעשות, אם כי המתחם לו עתרה היה שונה. בכל מקרה אציין שיש להקפיד שלא להטיל על הנאשם עונש ארוך מידי בעבודות שירות, וזאת בשל מצבו הנפשי שעלול להקשות עליו לבצען לאורך זמן (ראו בהשוואה: ע"פ 79535-01-19 ואכד נ' מדינת ישראל (14.3.2019); הרכב כב' הנשיא שפירא).

17.         לאור כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

        א.        6 חודשי מאסר. הנאשם יישא עונש זה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה. ביום 12.10.2021 יתייצב הנאשם במשרדי הממונה- יחידת ברקאי שלוחת צפון- סמוך למתחם כלא מגידו. מובהר לנאשם שעליו לבצע את העבודות לשביעות רצון הממונה וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע מנהלית את העבודות והוא יאלץ לשאת ביתרת התקופה בבית מאסר.

מובהר לנאשם שבהתאם לחוות דעת הממונה, תנאי לנשיאת העונש בעבודות שירות הוא עליו להיות במעקב רופא פסיכיאטר ולדווח על כל שינוי במצבו.

         ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.

          ג.         קנס בסך 3,000 ₪. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.10.2021. היה והקנס או חלקו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מידי.

         ד.         אני מורה על חילוט הכלים כמפורט בכתב האישום.

בחלוף תקופת הערעור, ניתן להשמיד את הסמים.

המזכירות: להמציא את גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג אב תשפ"א, 01 אוגוסט 2021, במעמד הצדדים.