ת"פ 8441/11/14 – מדינת ישראל נגד טל באשר מזרחי,תומר שטרית
ת"פ 8441-11-14 מדינת ישראל נ' באשר מזרחי ואח'
|
|
1
|
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
1. טל באשר מזרחי 2. תומר שטרית
|
||
גזר דין לנאשם 1 |
כללי
1. הנאשם 1 (להלן גם: "הנאשם") הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. ביום 28.9.13, שהה הנאשם יחד עם אחרים במועדון ה"ג'סטיס" בירושלים. בעקבות מריבה שהתפתחה בין חברתו של הנאשם לאחרות שהיו במועדון, ניגש המתלונן, כפיר מרון, להרחיק ולהפריד ביניהם. הנאשם הבחין בכפיר, ניגש אליו והיכה אותו במכת אגרוף בפניו. בהמשך אמר לו הנאשם "אני אתפוס אותך, אני אבוא לחנות דיזל, אני יודע איפה אתה עובד, אני אזיין אותך". לאחר האמור, שני הנאשמים דחפו את כפיר ונאשם 2 רץ לעבר אדם אחר והיכה אותו במכת אגרוף בפניו. לכפיר נשברה שן וניגר ממנו דם רב. אפו של האדם האחר, שהוכה על ידי נאשם 2, נשבר. הצדדים הסכימו על כך שהשן של כפיר נשברה כתוצאה מהתגרה ולא כתוצאה מהמכה שהיכה אותו הנאשם וכן כי הנאשם עצמו הותקף ונחבל על ידי אחרים בתגרה שהתקיימה במקום.
2. במועד שנקבע לשמיעת ראיות הציגו הצדדים הסדר טיעון במסגרתו כתב האישום תוקן, הוצגו הסכמות עובדתיות נוספות והוסכם עוד, כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע, כי שירות המבחן יכין תסקיר בעניינו, וכי אם התסקיר יהיה חיובי, המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש של מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי ואילו ההגנה תהא חופשית בטיעוניה.
2
3. תסקיר מבחן שהוגש ביום 30.1.18, מלמד שהנאשם, שהיה באותה עת כבן 26, עמד לפני חתונה עם בת זוגו, שהיא אם לילדה אשר הנאשם מעורב בגידולה. הנאשם בוגר 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, שירת בצה"ל שירות מלא כלוחם ולאחר שירותו הצבאי עבד בעבודות שונות אך התקשה להתמיד במסגרות אלה לאורך זמן. באותה עת עבד הנאשם בתחום הבניין ובמקביל שימש כמאבטח במועדונים ובאירועי ספורט שונים. שירות המבחן התרשם כי הוריו של הנאשם היוו גורם תומך, אך התקשו להציב לו גבולות ברורים להתנהגותו לאורך השנים. לפני שירות המבחן קיבל הנאשם אחריות חלקית על מעשיו ונקט עמדה קורבנית. הנאשם טען כי הוכה ועל כן איבד שליטה והשתולל, אך לא פגע באיש.
שירות המבחן התרשם, כי הנאשם התקשה לבחון את מעשיו לעומק, לראות את השלכותיהם ולהכיר בחומרתן. עם זאת, הוא הביע צער על מעורבותו בפלילים וגילה הבנה ראשונית כי קשריו החברתיים השפיעו, במידה מסוימת, על מעשיו וכי ייתכן ויכול היה להימנע ממעורבות באירוע. שירות המבחן התרשם, כי לנאשם קווי אופי אימפולסיביים ותוקפנים והוא חסר כלים להתמודד נורמטיבית עם תחושות של פגיעה וכעס. הוצע לו להשתתף בטיפול לשליטה בכעסים והוא הסכים. לפיכך, שמיעת הטיעונים לעונש נדחתה, על פי המלצת שירות המבחן, על מנת לתת לנאשם הזדמנות להשתלב בטיפול.
4. ביום 6.6.18, הודיע שירות המבחן כי הנאשם נמצא מתאים לשילוב בטיפול קבוצתי, והדיון נדחה פעם נוספת על מנת לעקוב אחר השתלבותו בטיפול. ביום 8.10.18 עדכן שירות המבחן בתסקיר משלים, כי באותה עת הנאשם עבד בתחום השיפוצים ובעבודות משרדיות, הגיע בקביעות לקבוצה, השתתף באופן פעיל וההתרשמות היא כי הוא נמצא בתחילת ההליך הטיפולי ומגלה קושי בביטוי רגשי בתהליך, אך מנגד מגלה מוטיבציה לטיפול. באותה עת ציפה הנאשם ללידת ילדתו ושירות המבחן התרשם כי הוא מהווה דמות אב אכפתית ומעורבת עבור בתה של אשתו. לנוכח השלב הראשוני שבו היה מצוי ההליך הטיפולי באותה עת ומתוך גילוי הבנה לכך שהנאשם התמודד עם קשיים אובייקטיביים, כלכליים ורגשיים, הומלץ על דחייה נוספת של הטיעון לעונש, והדיון נדחה בהתאם להמלצה.
5. תסקיר שהוגש ביום 29.1.19, מלמד כי בזמן שחלף נולדה בתו של הנאשם ובאותה עת הוא עבד באופן מזדמן בעבודות אבטחה ובעבודות משרדיות. הנאשם התמיד בהגעתו למפגשים הטיפוליים ושיתף פעולה באופן פעיל בתהליך הטיפולי. לצד זאת, היה עסוק בבניית התא המשפחתי, אשר שירות המבחן התרשם, כי הוא מהווה עבורו גורם ממתן ומעודד שינוי, אך ישנה התרשמות גם מקיומו של צורך בהמשך התהליך הטיפולי. הוצע לנאשם להשתלב בקבוצה נוספת המתייחסת להיבטים תעסוקתיים והוא הסכים. שירות המבחן סיכם כי הנאשם מצוי בתהליך טיפולי משמעותי מזה כחצי שנה וסימני השינוי ניכרים, תוך שציין את מחויבותו הרבה של הנאשם לתהליך ואת המוטיבציה הפנימית לעריכת שינוי בחייו. הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות.
6. ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן, תוך שהדגיש את הערכים המוגנים באמצעות העבירה, טען כי הגם שהנאשם עובר הליך טיפולי, אין מדובר בטיפול משמעותי המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם וכי מכל מקום, אין מקום לתת בכורה לשיקולי השיקום על פני שיקולים אחרים כגון הגנה על הציבור והרתעה.
7. ב"כ הנאשם ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שהדגישה את כברת הדרך הטיפולית המשמעותית שעשה הנאשם, טענה כי העבירות שביצע אינן נמצאות ברף הגבוה של עבירות האלימות והאיומים וכי הנזקים שנגרמו למתלוננים, לא היו בשל המעשים שעשה הנאשם עצמו. עוד הדגישה ב"כ הנאשם, כי בסופו של יום, הגם שבאירוע היו מספר משתתפים שנהגו באלימות, הנאשם הוא היחיד שנתן את הדין על מעשיו. לבסוף הודגשו חלוף הזמן ומצבו האישי והמשפחתי של הנאשם היום, כמו גם העובדה שהוא המפרנס היחיד של אשתו ושל שתי הילדות שבני הזוג מגדלים.
8. הנאשם בדברו האחרון תיאר בדמעות את מצבו המשפחתי, את העובדה שהוא מפרנס יחיד של בני משפחתו ואת רצונו להמשיך ולהשתקם.
9. להשלמת התמונה יצוין, כי ההליכים נגד נאשם 2 הותלו לאחר שהתברר שעזב את הארץ ולא שב. יובהר, כי כל הקביעות העובדתיות בפסק דין זה, נוגעות לנאשם 1 בלבד, ואין בהן כדי להוות קביעה כלשהי ביחס לנאשם 2.
10. חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 19.2.19 מלמדת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה.
מתחם העונש ההולם
11. עבירת האלימות שביצע הנאשם נועדה להגן על שלמות הגוף ועל תחושת הביטחון האישי של אדם. אף עבירת האיומים נועדה להגן על תחושת הביטחון ועל שלוות הנפש.
4
12. הגם שמעשיו של הנאשם לא היו מתוכננים מראש, אלא אירעו בלהט האירוע, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר במעשי אלימות חמורים שבוצעו בשל ויכוח של מה בכך בין מבלים במועדון, שהנאשם עצמו אף לא היה צד לו.
13. אכן, האיום שהשמיע הנאשם אינו מצוי ברף הגבוה של עבירות האיומים וצודקת ב"כ הנאשם כי מדובר, למרבה הצער, מדובר בביטוי שהפך שגור מידי במטרה להטיל אימה. עם זאת, מכת אגרוף לפניו של אדם, עשויה לגרום לשברים ולנזק קשה. למרבה המזל ולא בשל רצונו הטוב של הנאשם, המכות שהיכה בעצמו לא גרמו לחבלות ואולם לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם השתתף באירוע אלימות יחד עם אחר, הנאשם 2, במהלכו נגרמו למעורבים חבלות לא פשוטות כגון שבירת השן של כפיר ושבר באפו של האחר. חבלות אלה, הגם שהנאשם לא גרמן, מלמדות על עצמת האלימות שהופעלה באותו אירוע.
14. שקלתי עם זאת גם את העובדה שגם הנאשם עצמו הוכה ונחבל במהלך האירוע.
15. בית המשפט העליון עמד לא פעם על החומרה היתרה הגלומה בשימוש באלימות לצורך פתרון סכסוכים ועל הצורך להרתיע מפני יישוב סכסוכים בכוח הזרוע. ראו למשל: ע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 16.8.07):
"רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הקשה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית משפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיבידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאליים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה".
16. הדברים מקבלים משנה תוקף משעה שמדובר באירוע אלימות שבוצע על ידי מי שהגיעו למקום על מנת לבלות את הערב בנעימים, ותחת זאת ביצעו מעשי תוקפנות שוודאי פגעו ביכולתם של כלל המבלים במקום ליהנות מהבילוי ופגעו בתחושת הביטחון שלהם.
5
17. עיון בפסיקה מלמד כי במקרים דומים נגזרו עונשים שכללו רכיב מוחשי של מאסר בפועל או בעבודות שירות. ראו למשל רע"פ 7592/14 שמעוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 11.11.14); ע"פ (ב"ש) 11563-08-12 אוקראיננקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 20.20.13); רע"פ 6204/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 11.11.18).
18. נסיבות ביצוע העבירות מובילות למסקנה כי מידת הפגיעה של מעשיו של הנאשם בערכים המוגנים היא בינונית. לפיכך, מתחם העונש ההולם את המעשים מתחיל מחמישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ומגיע עד לשמונה- עשר חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה ובמקרים המתאימים גם פיצוי לקורבנות העבירה.
העונש המתאים לנאשם
19. שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו בכתב האישום המתוקן וקבלת אחריות על המעשים. עם זאת, קשה לומר כי הנאשם חסך בזמן שיפוטי ובמשאבים, שכן הודאתו בכתב האישום המתוקן באה רק ביום שנקבע לשמיעת הראיות ולאחר שחלק מעדי התביעה כבר התייצבו בבית משפט והוצאותיהם שולמו מאוצר המדינה. לא נעלמה מעיניי העובדה, כי כתב האישום שבו הודה הנאשם, תוקן תיקון משמעותי, ברם, אין בכך כדי לשנות את פני הדברים, שכן בתשובתו לאישום מיום 8.5.16, כפר הנאשם כפירה בכל המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, לרבות אלה שבהם הודה בסופו של יום.
20. הנאשם בן 27, ולחובתו הרשעה נוספת בעבירת אלימות במשפחה שבוצעה לאחר שבוצעו העבירות בתיק זה.
העובדה כי אין זה המקרה היחיד שבו מעורב הנאשם במעשי אלימות, מחזקת את התרשמות שירות המבחן מקיומם של קווי אופי אימפולסיביים ותוקפניים אצל הנאשם. עם זאת, יש לזקוף לזכות הנאשם את הירתמותו להליך טיפולי הנמשך כבר מזה כחצי שנה ואת ההישגים שהשיג עד כה בהליך זה. בפני הנאשם עומדת עוד כברת דרך טיפולית ארוכה, ואולם אם יתמיד הנאשם בדרך שבה החל, ישנה ציפייה כי הליך השיקום יצליח.
6
21. התמדתו של הנאשם עד כה בהליך הטיפולי כמו גם הציפייה כי ההליך יצליח, מצדיקים חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם. עם זאת, אני סבורה כי נסיבות ביצוע מעשי האלימות, חומרתם והתוצאות שנגרמו באירוע, הופכים את המלצתו העונשית של שירות המבחן לכזו שאינה הולמת את המעשים, גם לנוכח שיקולי השיקום, ולא אוכל לקבלה. שירות המבחן על פי ייעודו ותפקידו, בוחן בעיקר את שיקולי השיקום של הנאשם, בעוד שעל בית משפט לבחון את מכלול שיקולי ענישה ובהם גם שיקולים של הרתעה אישית, הרתעת הרבים וגמול. לפיכך, החריגה ממתחם העונש ההולם תבוא לביטוי בקביעת משך עבודות השירות שאגזור.
22. אני ערה לכך שגזירת עונש של מאסר בעבודות שירות, עשויה לפגוע, במידת מה, ביכולתו של הנאשם להמשיך ולפרנס את בני משפחתו ואולם לא סברתי כי עובדה זו יכולה להוות שיקול מכריע בגזירת העונש. גם שיקולים אלו יבואו לביטוי בקביעת משך עבודות השירות שאגזור.
23. יש לתת משקל מסוים לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד היום. עם זאת, יש לומר כי כתב האישום הוגש כשנה וחודשיים לאחר ביצוע העבירות ורק חלק מהדחיות רובץ לפתחו של הנאשם בעוד שחלק אחר נובע מהניסיונות לאתר את נאשם 2 שנמלט מהדין. לא סברתי כי הימלטות הנאשם 2 מהדין, מצדיקה הקלה כלשהי עם הנאשם, שכן אין מדובר באכיפה בררנית, ויש להניח שכשייעצר הנאשם 2, יחודשו ההליכים בעניינו.
24. לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. חודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 17.6.19 בשעה 8:00 במפקדת מחוז דרום של שירות בתי הסוהר.
ב. שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע.
ג. ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג עוון או עבירת איומים.
ד. צו מבחן למשך שנה מהיום.
25. הוסברו לנאשם חובתו לשתף פעולה עם שירות המבחן בקיום צו המבחן וההשלכות האפשריות של אי שיתוף פעולה כאמור.
26. המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.
7
ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, 05 מרץ 2019, בנוכחות הצדדים.
