1

זוהי החלטה בבקשת הנאשם להכנת תסקיר משלים בעניינו.

בבקשה נטען כי ראוי ששירות המבחן יתייחס בתסקיר משלים למחלתו הנפשית של הנאשם כעולה מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי, יכין תכנית שיקום מתאימה למצבו הנפשי המורכב ויתייחס להתאמתו לביצוע עבודות לתועלת הציבור או עבודות שירות.

בתגובת המאשימה היא התנגדה נחרצות לבקשה, הפנתה לאמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם, לרבות לעניין מצבו הרפואי והנפשי והעדר נכונותו להשתלב בהליך טיפולי.

המאשימה טענה כי אין כל שינוי נסיבות המצדיק פנייה מחודשת לשירות המבחן, אין כל תרומה בתסקיר עדכני שיתייחס למצבו הנפשי של הנאשם, וכי הבקשה נועדה לגרום להארכת ההליכים המשפטיים שלא לצורך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי שוב בתסקירי שירות המבחן, אני סבורה כי אין מקום להפנות את הנאשם פעם נוספת לשירות המבחן, ולהלן תמצית הנימוקים:

שירות המבחן התייחס בתסקיריו למצבו הרגשי והנפשי של הנאשם, בהתאם פרטים שנמסרו לו על ידי הנאשם ובהתאם למסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו.

שירות המבחן ערך אבחון ממושך לנאשם ולא עלה בידו לבוא בהמלצה שיקומית בעניינו מהסיבות שפורטו בהרחבה בתסקירים. כמו כן, שירות המבחן לא המליץ הפניית הנאשם לעבודות לתועלת הציבור שמהווה המלצה שיקומית, אלא המליץ על הטלת ענישה קונקרטית.

2

שירות המבחן אינו גורם רפואי ואין בתוכניות הטיפוליות שהוא מנהל תכנית לטיפול נפשי, ולפיכך אין תכלית בהפניית הנאשם פעם נוספת לשירות המבחן.

כמו כן, שירות המבחן אינו מוסר לממונה על עבודות השירות חוות דעת לעניין מצב פסיכיאטרי של נאשמים. מועמדים לעבודות שירות מציגים לממונה על עבודות השירות את המסמכים הרפואיים וחוות הדעת הפסיכיאטריות שבידיהם, ובהתאם לכך הוא מחליט על התאמתם/אי התאמתם.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשפ"א, 08 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.