1

1.         בפניי בקשת המאשימה להורות על שמיעת עדות עד תביעה מס' 4, מר יוסף פריד (להלן- מר פריד), באמצעות היוועדות חזותית (video conference), וזאת לפי ס' 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן- חוק עזרה משפטית), וכן לפי ס' 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ט-1999 (להלן- תקנות עזרה משפטית).

2.         נגד הנאשם הוגש ביום 02.04.17 כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר בוצעה, לכאורה, בלילה שבין 13-14 לחודש אוקטובר 2015. בהחלטתי מיום 01.07.18 הוריתי על שמיעת ההוכחות בשני מועדים: יום 16.12.18 ויום 30.12.18.

            בפתח הדיון מיום 16.12.18 ביקשה המאשימה כי עדותו של מר פריד, אשר עבר להתגורר בקליפורניה, תישמע באמצעות היוועדות חזותית. בהחלטתי האחרונה מיום 16.12.18 אפשרתי לב"כ הנאשם שהות להשיב לבקשה.

2

            תגובתו של ב"כ הנאשם התקבלה ביום 17.12.18, ובמסגרתה התנגד לבקשת המאשימה. לדבריו, המדובר בעד שמסר מספר גרסאות סותרות, ועל כן נדרשת בחינת מהימנותו, באופן שבית המשפט לא יוכל להתרשם כראוי במסגרת היוועדות חזותית. עוד טען כי חקירתו הנגדית כרוכה בהצגת תמונות וזיהוי פנים של מעורבים, דבר שאינו יכול להתאפשר בעדות מסוג זה. יתרה מכך, ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה העוסקת בסוגיה זו והבהיר כי אין המקרה דנן ממלא אחר התנאים הפסיקתיים שנקבעו בפסיקה.

דיון והכרעה

3.         דין בקשת המאשימה להתקבל.

            אכן, במרוצת השנים נקבע בפסיקה כי מתן היתר לשמיעת עדותו של עד בהיוועדות חזותית תישמר למקרים חריגים, כאשר קיימת סיבה המונעת הגעתו של העד לתת עדותו בבית משפט בישראל (ראו רע"א 3810/06‏ דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ ג דשטיין, פ''ד סב(3) 175 (2007) (להלן- עניין דורי); ע"פ 7900/11 אלי רייפמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.02.13) (להלן- עניין רייפמן), בפס' 22).

מר פריד שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמתנדב במשטרת ישראל ולקח חלק באירוע נשוא כתב האישום. עולה כי מר פריד עבר להתגורר בקליפורניה, ארה"ב, ומסר, באמצעות המאשימה, כי מכסת ימי החופשה מעבודתו אזלה וכי אינו מתכנן להגיע לישראל בזמן הקרוב. לא נעלם מעיני, והמאשימה אף אישרה עניין זה, כי ב"כ הנאשם בהגינותו פנה אל המאשימה, עוד בטרם הוגש כתב האישום, והתריע בפניה בפני עניין זה. עם זאת, אינני רואה בכך סיבה בלעדית לפיה יש להימנע משמיעת עדותו באמצעות היוועדות חזותית, ובפרט כאשר ב"כ המאשימה ציינה בדיון מיום 16.12.18 כי הגם שב"כ הנאשם צודק בטענתו, הרי שמדובר בטעות בתום לב ללא כוונת מכוון.

אני סבורה כי במקרה דנן מתקיים התנאי לפיו קיימת סיבה המונעת את הגעתו למתן עדות בישראל. המדובר באירוע משנת 2015, כאשר מר פריד מהווה עד ראייה לאירוע נשוא כתב האישום. בנסיבות העניין, כאשר הנאשם מתגורר בקליפורניה, ובהינתן הצהרתו למאשימה כי אינו יכול להפסיד ימי עבודה, תוך סיכון שיאבד את מקום עבודתו, סבורני כי ניתן להסתפק ולשמוע את עדותו באמצעות היוועדות חזותית.

3

יתרה מכך, ובניגוד לפסיקה שהובאה בטיעוני הצדדים, הרי שמדובר בעד תביעה בהליך פלילי, אשר עתיד להעיד על אירוע שהתרחש בשנת 2015, ובוודאי שלא ניתן היה לצפות מן העד להמתין בישראל עד אשר תשמע עדותו. עוד יובהר, כי הגם שמדובר בעד ראייה מהותי בתיק דנן, הרי שאין המדובר בעד יחיד. בישיבת ההוכחות מיום 16.12.18 נשמעו מספר עדי תביעה, כולל המתלונן, אשר חלקם אף נכחו באירוע האמור. עם זאת, ברי כי יש בעדותו של מר פריד כדי לשפוך אור נוסף על אשר התרחש באירוע.

מקובלות עליי טענות ב"כ הנאשם, לפיהן מדובר בעד אשר מסר מספר גרסאות סותרות ועל כן התרשמות בית המשפט מעדותו הינה קריטית לשם עריכת משפט צדק לנאשם. אכן, המדובר בתיק אשר מורכב בעיקרו מעדויות הנוכחים באירוע, ועל כן קיימת חשיבות יתרה לבחינת עדויותיהם של המעורבים. בטרם ירשיע בית המשפט את הנאשם יש לבחון ולדקדק בעדויות אלה. יחד עם זאת, תנוח דעתו של ב"כ הנאשם, כי באם אכן יקומו מגבלות אשר יקשו על בחינת מהימנותו של מר פריד, הרי שהדבר יילקח בחשבון על ידי בית המשפט בזמן בחינת מהימנות עדותו ומתן המשקל המתאים לה.

אעיר, כפי שצוין על ידי כב' השופט גרוניס בעניין פריד כי "האמצעים הטכנולוגיים לגביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט העומדים לרשותנו כיום מאפשרים לבית המשפט להתרשם מן העד באופן ישיר, ואף לפקח על חקירתו ולכוונה בזמן אמת" (בפס' 15), ובהמשך, באמרת אגב מפי השופט רובינשטיין בעניין רייפמן "אציין כי באשר לטענה בדבר עדות בויעוד חזותי (video conference), כשלעצמי סבורני כי ככל שההתפתחות הטכנולוגית המרשימה שאנו עדים לה מקרבת עדות כזו במהות לעדות בפני בית המשפט, כן יש מקום לאפשר את השימוש בה". יוצא איפא כי הטכנולוגיה הקיימת היום מאפשרת שמיעת עדות באמצעות היוועדות חזותית באופן ההולם את צרכי הצדדים בחקירתם את העד, ובפרט בזמן חקירתו הנגדית על ידי ההגנה, אשר מחשיבותה לא ניתן להמעיט. באופן זה, אינני רואה כיצד מתן העדות בהיוועדות חזותית תגביל את העד מלהדגים את אשר יתבקש על ידי ההגנה באמצעות וידאו.

זאת ועוד, בניגוד לפסיקה שהוצגה על ידי ב"כ הנאשם, אשר עסקה בסוגיה האמורה במסגרת הליכים אזרחיים, הרי שאל לנו לשכוח כי בהליך פלילי עסקינן. על בית המשפט לאזן כראוי בין זכותו של הנאשם להליך הוגן, כמו גם זכותו להתגונן באופן מיטיבי מן העבירות המיוחסות, לבין האינטרס הציבורי בחקר האמת. באיזון בין השיקולים השונים, וכפי שהובא לעיל, אני סבורה כי יש לאפשר שמיעת עדותו של מר פריד באמצעות היוועדות חזותית.

4

סוף דבר- אני קובעת כי שמיעת עדותו של מר פריד המתגורר כיום בקליפורניה נדרשת לצורך בירור ההליך המשפטי דנן.

בקשת המאשימה לדחות את מועד הדיון הקבוע ליום 30.12.18 לאור העובדה כי זהו יום שבתון בארצות הברית- נדחית. אין מניעה לשמוע את עדותו של מר פריד באמצעות מערכות טכנולוגיות כדוגמת מערכת "סקייפ". על כן, המאשימה תפעל עוד היום ותערוך את הארגונים הנדרשים לשמיעת עדותו של מר פריד ביום 30.12.18 בשעה 08:30 בבוקר, שעון ישראל. המאשימה תדאג שהעד יהיה ערוך מבחינה טכנולוגית לקיים הוויעוד.

ההחלטה תועבר למנהלת המחוז, הגברת אדלה מזרחי, לצורך הסדרת הפן הטכנולוגי בבית המשפט.

מזכירות תשלח ההחלטה בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ט, 19 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.