1

 

 

 

 

 

הנאשמים זכאים.

 

הנאשם 1, כפיר ששון, מואשם בכתב האישום בשתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ואילו הנאשם 2, מאיר ששון, מואשם בכתב האישום בעבירה אחת של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

אישום מס' 1:

2

 

לטענת המאשימה, ביום 18.11.2009 ליווה רם ענית - סוהר יחידת הליווי נחשון (להלן: "רם ענית") את הנאשם 1 - כפיר ששון (להלן: "כפיר ששון"), שהיה עצור, לדיון בבית המשפט לתעבורה. ענית הסביר לכפיר את כללי ההתנהגות באולם בית המשפט והזהירו שאסור לו ליצור מגע פיזי עם בני משפחתו. בתגובה כפיר איים על ענית ואמר לו "אני לא רואה אותך ממטר", "יום אחד האזיקים ירדו ואז נראה מי גבר", "אני מסתובב בירושלים וכל חשבון אני יסגור בחוץ", "מי שלא ידע להתנהג צריך לשמור על הגב".

 

הנאשם, כפיר ששון, הכחיש שאיים על רם עינת באמרתו במשטרה (ת/3):

"ש. הוא טוען שאמרת לו "יום אחד האזיקים ירדו אז נראה מי גבר, אני מסתובב בי-ם וכל חשבון אני סוגר בסוף ומי שלא יודע להתנהג צריך לשמור על הגב.

ת. שקר וכזב וזה יובהר בביהמ"ש. לא עניתי לו בכלל אם הייתי עונה לא הייתי מגיש תלונה ביח"ס..." (הודעת חשוד מיום 18.2.2010 שנגבתה על ידי רס"ר שרית מרקמן).

 

גם במהלך עדותו בבית המשפט הכחיש כפיר ששון את אמירת הדברים:

"...אני לא אמרתי "אני לא רואה אותך ממטר" גם לא אמרתי "יום אחד האזיקים ירדו ואז נראה מי גבר" גם לא אמרתי "אני מסתובב בירושלים וכל חשבון אני אסגור בחוץ" גם אמרתי "מי שלא יודע להתנהג צריך לשמור על הגב"...".

(עמ' 35 לפרוטוקול הדיון מיום 16.7.2015).

 

מעדותו של רם ענית בבית המשפט עלה כי:

"הגענו לבית משפט לתעבורה צוות קטן...העצור כפיר ששון, טרם עליה לאולם של העצורים הם עוברים תדרוך על כללי התנהגות באולם הדיונים משמע שאסור להם...ליצור מגע פיזי עם משפחה או מכרים והם צריכים להישמע להוראות הסוהרים המלווים. העצור כפיר ששון כבר הצהיר שיש בכוונתו לתת נשיקה לילד. הסברנו לו שזה בלתי אפשרי ובתגובה אמר "אני לא רואה אתכם, אני בכל זאת יעשה את זה, אני לא מתייחס למה שאתם אומרים". הסברנו לו... נמנע את זה גם אם נאלץ להשתמט בכוח. עלינו לאולם הדיונים ולא היה שום אירוע חריג באולם...כשירדנו למטה לפני שהעלינו אותו לרכב הליווי העצור כפיר ששון פנה אליי ואמר "אני זוכר פרצופים אני מסתובב הרבה בירושלים וכל חשבון שאני צריך לסגור אני סוגר בסוף ומעכשיו תשמור על הגב שלך" ישנם עוד דברים שאמר אני רשמתי הכול בהודעה ואם בית משפט יאפשר לי לרענן את זכרוני...

מה שאני זוכר בעיקר שהוא מסתובב הרבה בירושלים ושכל חשבון הוא סוגר בסוף ושאשמור על הגב שלי" (עמ' 22-23 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

 

לאחר ריענון זיכרונו אישר רם ענית כי הנאשם אמר לו גם:

3

"ש. "ואז הוא אמר לי יום אחד האזיקים ירדו ונראה מי גבר" מאשר?

ת. כן." (עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

 

מדו"ח הפעולה שמילא רם ענית ביום 2.11.2009, ביחס לאירוע (מסומן נ/1) עלה כי היה יחד עם אוריאל פרץ, גם הוא סוהר ביחידת הליווי נחשון (להלן: "אוריאל פרץ") בעת האירוע וכי:

"לפני העלייה לאולם תדרכתי את העצור...שאין ליצור מגע...העצור מצדו אמר לי שהוא מנשק את בנו ואני כמובן הודעתי לו שאין אפשרות. העצור אמר לי "אני לא רואה אותך ממטר" הסברתי לעצור שאם יצור מגע אנו נמנע זאת גם במחיר של הפעלת כוח. והוא העצור אמר לי "יום אחד האזיקים ירדו ואז נראה מי גבר" ו"אני מסתובב בירושלים וכל חשבון אני אסגור בחוץ" "מי שלא יודע להתנהג צריך לשמור על הגב". העצור עלה לאולם הדיונים ולא ייצר מגע עם בני משפחתו".

מדבריו של רם ענית בדו"ח עולה שכפיר ששון אמר את הדברים לרם ענית לפני העלייה לאולם הדיונים ולאחר שתדרך אותו ביחס לאופן ההתנהגות בבית המשפט.

 

מעדותו של רם ענית עולה כי כפיר ששון אמר לו "אני לא רואה אתכם, אני בכל זאת יעשה את זהאני לא מתייחס למה שאתם אומרים" מיד לאחר שקיבל את ההסבר על כללי ההתנהגות בבית המשפט האוסרים עליו ליצור מגע פיזי עם בני משפחתו וקודם לעלייתו לאולם הדיונים. גם לאחר היציאה מאולם הדיונים אמר כפיר ששון לרם ענית "אני זוכר פרצופים אני מסתובב הרבה בירושלים וכל חשבון שאני צריך לסגור אני סוגר בסוף ומעכשיו תשמור על הגב שלך". אולם, מדו"ח הפעולה שרשם בסמוך לאירוע עולה כי כפיר ששון אמר את הדברים לרם ענית לפני הדיון בבית המשפט.

 

עוד הוסיף ענית בעדותו כי:

ש. אתה צריך להחליט מתי זה היה?

ת. אני לא זוכר אם טרם עליה לדיון או אחרי...

...

ש. אתה מאשר ש-4 ימים אחרי האירוע זכרת טוב את האירוע

ת. אני מאשר שזכרתי טוב יותר את האירוע בעת שכתבתי את הדו"ח"

(עמ' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

לאור האמור נראה שענית עצמו מעיד שהתקשה לזכור את האירוע הנדון בעת שהעיד בבית המשפט. אשר על כן אסתמך בעיקר על תיאור האירוע כפי שהוא עולה מדו"ח הפעולה שערך ענית ואשווה אותו לעדות שמסר אוריאל פרץ שהיה הסוהר הנוסף שנכח בעת האירוע.

 

סוהר יחידת נחשון, אוריאל פרץ, העיד בפני בית המשפט כי:

4

"...רם ענית היה מפקד הליווי...בית משפט ביקש להביא את כפיר ששון לדיון...אני ורם ליווינו אותו...רם הסביר לעצור...שאין מגע עם משפחות...העצור אמר "בסדר בסדר"...במסדרון בית המשפט היו המשפחה שלו...והם התקרבו רצו לחבק אותו לדבר אתו. אז רם חצץ ביניהם והתקדמנו לכיוון האולם. התנהל דיון...כשיצאנו חזרה לכיוון החניה אשתו התקרבה וניסתה לנשק אותו ורם הפריד ביניהם, חצץ ביניהם יותר נכון...כשיצאנו החוצה אז העצור כפיר התחיל לצעוק בחניה מי הוא חושב שהוא (הכוונה לרם) אני אפגוש אותו בחוץ, ניפגש בחוץ אני אראה לו מי גבר בחוץ".

....

...כפיר אמר לרם "מי אתה שתפריד משפחות, אנחנו נפגש בחוץ אני אראה לך מה זה, אתה חושב שאתה גבר." (עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

מעדותו של אוריאל פרץ עולה שכפיר אמר את הדברים לרם ענית לאחר הדיון, בעת ששבו לחניה. עדותו של פרץ באשר למהלך האירוע שונה מן האמור בדו"ח הפעולה שרשם ענית.

פרץ מעיד בעדותו בבית המשפט כי:

"ת. הניסיון למגע עם הילדים היה לפני ואחרי. הקללות והאיומים היו אחרי

ש. למה רם אומר שהכול היה לפני?

ת. לא יודע. לפי מה שאני זוכר זה היה אחרי".

(עמ' 28 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

 

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שעיינתי בחומר הראיות בכתב ושקלתיו, החלטתי לזכות את כפיר ששון מהעבירה המיוחסת לו באישום מספר 1.

 

מעדותו של פרץ עלה שהאיומים נאמרו בתום הדיון שהתנהל בבית המשפט, ואילו מדו"ח הפעולה של ענית עלה שהאיומים נאמרו לפני הדיון שהתנהל בבית המשפט.

 

שוכנעתי שהסתירה בין עדותו של פרץ לבין עדותו של ענית באשר למתי אמר כפיר ששון את הדברים לרם ענית מהווה סתירה מהותית שיש בה כדי להשליך על מהימנות העדים. לא מדובר במעין סתירה סתמית שיסודה בזמן שחלף.

 

העד העיקרי, האדם אשר לטענתו הושמעו האיומים נגדו, הוא רם ענית. אקדים ואומר, שביום האירוע, על אף שכביכול הושמעו איומים חמורים ביותר נגדו, רם ענית לא ערך כל תרשומת בכתב בה פירט שאיימו עליו ולא הגיש תלונה נגד כפיר ששון.

 

5

הוגש כראיה מכתב התלונה שכתבו הנאשמים ביום 2.12.09 (מסומן נ/3) ושהופנה לסגן נציב בתי הסוהר. מהאמור במכתב עולה שכבר ביום 18.11.09, היום בו על פי כתב האישום כפיר ששון איים על רם ענית, פנתה אשת הנאשם בתלונה נגד רם ענית למשרדו של סגן נציב בתי הסוהר.

 

רק ביום 22.11.09, אחרי הפנייה בתלונה נגדו, רם ענית ערך את דו"ח פעולה בו הוא מציין שכפיר ששון איים עליו. על פי האמור בדו"ח הפעולה, שנערך ארבעה ימים אחרי האירוע, כפיר ששון השמיע את האיומים לפני שעלה לאולם הדיונים. אדרבא, בדו"ח הפעולה (מסומן נ/1) שערך רם ענית הוא דאג לרשום במפורש "העצור כפיר ששון ירד מאולם הדיונים ללא בעיות חריגות".

 

תמוה בעיני, שרם ענית לא הגיש תלונה ולא ערך כל תרשומת בכתב ביום האירוע, אם אכן הושמעו כלפי העד איומים כה חמורים. כן, תמוה בעיני שרם ענית ערך את הדו"ח בו הלין על האיומים כנגדו רק אחרי שאשתו של הנאשם פנתה בתלונה נגדו לסגן ניצב בית הסוהר. עוד, תמוה בעיני שרם ענית ראה צורך לציין מפורשות בדו"ח הפעולה שלא ארע כל אירוע חריג עם כפיר ששון בירידה מאולם הדיונים.

 

מנגד, עדותו של ע"ת 3, אוריאל פרץ, עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתו של רם ענית בדו"ח הפעולה שערך. רם ענית ציין מפורשות בדו"ח הפעולה שכפיר ששון איים עליו לפני שהנאשם הובא לאולם בית המשפט. אולם פרץ העיד שלפני הגעתם לאולם הדיונים, כשהוסברו לכפיר ששון האסורים לבוא במגע עם משפחתו ולהעביר חפצים, הנאשם לא איים אלא אמר "בסדר בסדר" (ע' 27 לפרוטוקול שורה 16).

רם ענית דאג לציין בדו"ח הפעולה שערך שלא קרה כל אירוע חריג כשכפיר ששון הוחזר מאולם הדיונים. אולם פרץ העיד, בניגוד מוחלט לאמור בדו"ח הפעולה (מסומן נ/1) שנערך על ידי רם ענית, על אירוע חריג שארע בעת יציאתם עם כפיר ששון מאולם בית המשפט. על פי עדותו, משפחת הנאשם התקרבה לנאשם אחרי הדיון, ורם ענית "הפריד בניהם, חצץ בניהם יותר נכון" (שם שורות 19 - 20). בעקבות זאת, על פי עדותו של פרץ, ובניגוד מוחלט לאמור בעדותו של רם ענית בדו"ח הפעולה, אחרי שענית וכפיר ששון הגיעו מאולם הדיונים לחניה, החל הנאשם לאיים עליו.

 

למותר לציין, שעדותו של פרץ, לא רק שאינה תומכת בעדותו של רם ענית, אלא עומדת בסתירה לעדותו.

הנאשם, כפיר ששון, הכחיש שאיים על רם ענית, הן בחקירתו במשטרה והן בעדותו בבית המפשט.

 

לאור האמור, החלטתי לזכות את הנאשם, כפיר ששון, מהעבירה המיוחסת לו באישום 1 של כתב האישום.

 

6

אישום 2:

 

לטענת המאשימה ביום 19.11.2009 בעת שכפיר ששון ואחיו, הנאשם 2 - מאיר ששון (להלן: "מאיר ששון"), שהיו עצורים, הובלו למתחם שב"ס בכלא איילון הם איימו על אוריאל פרץ, סוהר של יחידת הליווי נחשון ועל רם ענית. לטענתה, כפיר אמר לאוריאל פרץ "מי אתה חושב שאתה, נהיית כמו רם", "אני אזיין אותך וגם את רם ונפגע במשפחות שלכם" והמשיך ואמר שהוא יודע איפה רם גר ושיפגע בו ובילדים שלו וככה רם ילמד לא להפריד בין משפחות. ומאיר ששון אמר לאוריאל פרץ שימסור לרם עינת שהוא מבטיח באופן אישי שהוא יתפוס אותו ויגרור אותו בשכונת ג'ועריש שבלוד ושהוא "יזיין אותו".

 

הנאשמים, כפיר ומאיר ששון מכחישים את אמירת הדברים.

מהודעתו של מאיר ששון במשטרה, אשר נגבתה על ידי רס"ר אסף דהן ביום 23.5.2011 (מסומנת ת/4) עולה כי הוא מכחיש את אמירת הדברים המיוחסים לו וכן הוא מכחיש גם שאחיו כפיר ששון אמר את הדברים המיוחסים לו:

"...נסעתי מבית משפט מחוזי בירושלים לכיוון כלא איילון, הייתי יחד עם כפיר בהובלה...הסוהר עיכב אותנו בכניסה לכלא ואז כיבה את האוטו ודיבר בטלפון, כפיר היה ישן, בקשתי מהסוהר מים, זה היה בלי מזגן, משהו כמו שעה הייתי כך, דפקתי על החלון וקיללתי וביקשתי מים...לא היה ולא נברא...אני לא זוכר את האיש שב"ס ומה יש לי לאיים עליו, רק קיללתי...קיללתי את כל העולם...

ש. מחומר החקירה עולה שאמרת לאוריאל שימסור לרם שאתה מבטיח באופן אישי לתפוס אותו לגרור אותו בשכונת ג'עריש וכן לזיין אותו בגלל שלא נתן לאחיך כפיר ששון יום קודם לכן לנשק את אשתו ובנו...?

ת. לא היה ולא נברא שאני איימתי היה מקרה שקיללתי אבל זה לא היה רם בכלל ואני לא יודע שזה היה המקרה הזה.

...

ש. זכור לך שאחיך איים על אוריאל שיום אחד האזיקים ירדו ממנו ושהוא יסגור חשבון עם אוריאל?

ת. לא, לא זכור לי דבר כזה, כל זה מפוברק, לא שמעתי דבר כזה מעולם".

בהודעתו טוען מאיר ששון כי בשל החום הרב שהיה ברכב והצמא שחש הוא קילל קללות בעלמא אולם מכחיש אמירת דברי איומים כלפי הסוהרים אוריאל פרץ ורם ענית.

 

גם כפיר ששון מכחיש את אמירת הדברים בהודעתו במשטרה שנגבתה על ידי רס"ר שרית מרקמן ביום 18.2.2010 (מסומנת ת/3):

7

"ב- 19.11.09 חזרתי מגזר דין מסיום המשפט וישנתי ברכב. ליווה אותנו סוהר אחר ולא דברתי אתו מילה. הוא דומם מנוע למשך שעה והיה מאוד חם ואחי היה איתי באוטו...ואני מודה שלא קיללתי וגם השתקתי את אחי. אני לא דיברתי בכלל. לא דיברתי מילה עם הסוהר וכעסתי על אחי כי הוא קילל...הגישו לי את התלונה כי אנחנו מאוד דומים. אני ישנתי באותו זמן...לא אמרתי לסוהר מילה ואפילו הגנתי עליו וגם לא אמרתי את הדברים האלה".

כפיר ששון מסר בעדותו שישן ברכב בעת האירוע ולא אמר לאוריאל פרץ דבר.

 

כפיר ששון מוסיף ומתאר את נסיבותיו של האירוע השני בעדות שמסר בבית המשפט:

"ש. כשאת התעוררת הדלתות של הזינזנה היו סגורות

ת. כן

ש. גם הפנימית וגם החיצונית

ת. כן. הכול היה סגור."

(עמ' 41 לפרוטוקול הדיון מיום 16.7.2015).

 

מן הדברים עולה שבעת האירוע השני ישבו כפיר ששון ומאיר ששון בתוך הרכב של יחידת נחשון המכונה "זינזנה" כשהדלתות היו סגורות.

גם מעדותו של מאיר ששון בבית המשפט עלה כי הרכב היה אטום וקשה להניח שאוריאל פרץ הצליח לשמוע את הדברים שנאמרו מתוך הרכב כשהוא עומד מחוצה לו:

"ש. אוריאל פרץ הוא כיבה את האוטו ודיבר בטלפון

ת. הוא עמד אחרי הרכב יש חורים כאלה וכן ראיתי אותו דרך החורים. דפקתי עם האזיקים על הברזל שסגר את הדלת לפחות שיהיה לנו קצת אויר. זה רכב אטום ללא חלונות. הכול מסורג.

...

שהרכב סגור הוא יכול לשמוע את הדפיקות עם הברזל...אך קללות לא...גם אם הוא שמע צעקות הוא יכול לשמוע רק הד הרכב אטום" (עמ' 48 לפרוטוקול הדיון 16.11.2015).

מעדויותיהם והודעותיהם של כפיר ומאיר ששון עולה שאוריאל פרץ, הסוהר, עמד מחוץ לרכב בעת האירוע, והרכב עצמו היה סגור ואטום.

 

בתחילת עדותו העיד הסוהר אוריאל פרץ כי שמע את הדברים שאמרו, לטענתו, כפיר ומאיר ששון בעת שהיה בתוך הרכב והסיע אותם (עמ' 28 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015). אולם בהמשך עדותו, במהלך חקירתו הנגדית, חזר בו אוריאל פרץ והעיד שעמד מחוץ לרכב בעת האירוע ושהוא לא ראה את כפיר ומאיר ששון ישירות במהלכו:

"ש. איפה עמדת כשהם קיללו אותך?

ת. הייתי מחוץ לרכב מאחורה. הדלתות האחוריות היו פתוחות והדלת של התא של העצורים היה נעול.

8

ש. אז בעצם לא ראית אותם.

ת. לא ראיתי אותם

ש. אז אתה מסתמך על זיהוי קול.

ת. כן" (עמ' 28-29 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

 

כמו כן עולה מעדותו שהיות ומדובר בנסיעה קצרה בתוך מתחם בתי הסוהר הוא היה הסוהר היחיד ששהה עימם בעת האירוע:

"ש. אתה היית הנהג?

ת. כן...אף אחד לא ישב איתי הייתי לבד עם העצורים. ...זה מתחם של כמה בתי סוהר. אני בתוך המתחם זה נסיעה של 20-30 שניות

...

אין מראה להסתכל אחור...

ש. זאת אומרת שאתה לא יודע בדיוק איפה ישב כפיר ואיפה ישב מישל

ת. אני לא יודע

...

אני מתקן את עצמי...ניתן לראות ולא בבירור אך ניתן לראות"

(עמ' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 13.1.2015).

 

מעדותו של אוריאל פרץ עולה שהוא שהה מחוץ לרכב בעת האירוע. כן עולה גם שלא ראה את כפיר ומאיר ששון ישירות ושאף אדם נוסף לא נכח בעת האירוע. בנסיבות אלה, התעורר בליבי ספק לגבי יכולתו של העד לשמוע את דברי הנאשמים בבירור או אף לקבוע אם הדברים נאמרו על ידי כפיר או על ידי מאיר.

אשר על כן החלטתי לזכות את הנאשמים מהעבירה המיוחסת להם באישום 2 של כתב האישום, עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין במהלך האירוע השני.

 

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד דניאל שימשילשוילי, נאשם 1 ובא כוחו עו"ד ארז בר-צבי וב"כ נאשם 2 עו"ד שאול עזרא.