1

בפני בקשת הנאשם להורות לממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה) למצוא מקום בו יוכל לרצות מאסר שיושת עליו בדרך של עבודות שירות, למרות חוות דעת הממונה אשר קבעה כי איננו מתאים לריצוי עבודות שירות.

רקע עובדתי

1.      ביום 5.1.2022, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של פציעה לפי סעיף 374 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) וסעיף 29 לחוק העונשין, וכן עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186א לחוק העונשין.

2.      במסגרת הסדר הטיעון, הורשע הנאשם בעבירות המפורטות לעיל, והוסכם כי המאשימה תעתור לענישה של 9 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ואילו ההגנה תטען לעונש בן 6 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות. במסגרת ההסכמה הובהר, כי אם הנאשם לא ימצא כשיר לריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, אזי ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח. ביחס לרכיבי ענישה נלווים, הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי.

3.      הנאשם הופנה, בטרם טיעון לעונש, לקבלת חוות דעת הממונה. עניינו נדחה מעת לעת, בין היתר ולמרבה הצער בשל אסון משפחתי אשר פקד אותו במסגרתו נפטר אחיו (שהיה אף הוא נאשם בתיק זה), כתוצאה מאירוע אלים.

2

4.      ביום 7.3.2022 התקבלה חוות דעת הממונה, אשר קבעה כי הנאשם אינו מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו. קביעה זו התבססה על חוות דעת שנתנה על ידי משטרת ישראל.

5.      בהמשך לחוות הדעת ולאור בקשת הנאשם, נקבע דיון במעמד הצדדים, אליו התבקש להתייצב קצין מודיעין מטעם משטרת ישראל.

6.      ביום 8.9.2022 התקיים דיון בנוכחות רפ"ק טל עלוש, החתום על חוות הדעת המודיעין שהוגשה לממונה מטעם משטרת ישראל.

7.      לבקשת ב"כ הנאשם, התקיים הדיון בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב4) לחוק העונשין. במהלך הדיון עיינתי, במעמד צד אחד, במידע החסוי העומד בבסיס התנגדות משטרת ישראל לשילובו של הנאשם בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

8.      בא כח הנאשם טען כי מדובר בהתנהלות בלתי הוגנת מצד רשויות התביעה; לדידו, שעה שעל פי הסדר הטיעון אמור היה הנאשם לרצות את מאסרו בדרך של עבודות שירות, יכלה המאשימה לוודא מראש את התאמתו של הנאשם לריצוי עונשו, תחת השמתו במצב בו הוא עלול להישלח לכלא. לשיטת הסניגור, מדובר בהתנהלות אשר יש בה משום חוסר תום לב, שעה שמי שנתן את חוות הדעת זו "אותה משטרת ישראל אותה משטרה שהתובעת שלה נמצאת פה באולם".

עוד נטען על ידי ההגנה, כי חוות הדעת שהוגשה היא לקונית; חוות הדעת מצטטת את הוראות החוק, מבלי להתייחס לשאלה אם לנאשם סכסוך פעיל, ואם הוא מאויים על ידי גורמים המוכרים למשטרה.

בא כח הנאשם הדגיש כי חוות הדעת היא בגדר המלצה בלבד, ושיקול הדעת הבלעדי נתון לבית המשפט. הסניגור הוסיף כי על בית המשפט לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר לנאשם לרצות את מאסרו בדרך של עבודות שירות.

בא כח הנאשם הפנה לנתוניו האישיים של הנאשם, בין היתר היותו נעדר עבר פלילי, גילו הצעיר, והפנה לפסיקה מטעמו, במסגרתה במקרים דומים, בניגוד לחוות דעת הממונה הורה בית המשפט על שילובם של נאשמים בעבודות שירות.

3

9.      ב"כ המאשימה הטעימה כי אכן ראוי לעשות כל מאמץ על מנת לשלב את הנאשם בעבודות שירות, ואכן לשיטתה בית המשפט נקט בגישה זו משהציע לאפשר לנאשם לרצות את עונשו במקום מרוחק או חסוי.

המאשימה הדגישה כי בניגוד לטענת הסניגור, קצין המודיעין של משטרת ישראל, אמנם שייך אף הוא למשטרה, "אך מדובר פה ב 2 זרועות נפרדות של משטרת ישראל". לתביעה אשר היתה צד להסדר הטיעון עם הנאשם, אין (ולא צריכה להיות) גישה לאותם מקורות מודיעין מראש.

עוד ביקשה התובעת לאבחן את הפסיקה שהוגשה מטעם ההגנה, בטענה כי המידע החסוי שהוצג לבית המשפט באותם מקרים שונה בתכלית מהמידע שהוצג לבית המשפט במקרה דנא, "ולא ניתן להשוות בין 2 ההחלטות".

ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי משנחשף בית המשפט למידע שהוצג בפניו, ושמע את קצין המודיעין, אין מקום "להכריח" את הממונה לאפשר לנאשם לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות.

דיון והכרעה

10.  לאחר שעיינתי בחוות דעת הממונה, בתיק המודיעין, ושמעתי את הצדדים, סבורני כי במקרה זה דין בקשת הנאשם להידחות.

11.  אכן, חוות דעת הממונה איננה מחייבת את בית המשפט, והיא בבחינת המלצה אשר בית המשפט רשאי לקבל או לדחות; ראה לעניין זה רע"פ 1650/07 גלב נ' מדינת ישראל (22.2.2007).

12.  לצורך הפעלת שיקול דעתו, רשאי בית המשפט, בהסכמת הנאשם, לעיין במידע החסוי אשר עמד בבסיס החלטת הממונה, ואף להביאו בחשבון במתן החלטתו.

4

13.  על פי הדין, בבוא בית המשפט לבחון את המידע הנוגע לנאשם עליו להיבדק "אל מול נתוניו המיוחדים של הנאשם הספציפי ולמידת הסיכון שהוא נושא עימו, ואין צורך להוכיח אפוא התממשותה של הסכנה בוודאות גמורה."[1] - (ת"פ (מחוזי ת"א) 40267-08 מדינת ישראל נ' חדיף (7.7.2010)).

14.  ומן הכלל אל הפרט; לאחר שעיינתי במידע החסוי שהוצג בפניי, והעומד בבסיס התנגדות משטרת ישראל להשמתו של הנאשם בעבודות שירות, הייתי נכון לשקול השמתו של הנאשם בעבודות שירות במחוז צפוני מרוחק. בהמשך לכך, הצעתי להגנה לשקול אפשרות שלפיה הנאשם ישלח שוב אל הממונה על עבודות השירות, על מנת לבחון האם ניתן לשלבו במקום מרוחק; הנאשם השיב כי "אין לו אפשרות" לרצות את עבודות השירות מחוץ לעיר אילת, והוסיף, באמצעות בא כוחו, כי "בצפון הרחוק בוודאי שאין לו אפשרות".

15.  בנסיבות אלה, נותר רק לבחון, כאמור, אם הנאשם כשיר לריצוי עבודות השירות בעיר אילת.

16.  עיון במידע החסוי, ובעיקר במסמכים שסומנו על ידי גא/6 עד גא/9, המהווים מידע עדכני בדבר סכסוכים פעילים של הנאשם עם מספר גורמים מעלים בהחלט "יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודות שירות".

חלק מהמסמכים אף מלמדים על התממשות הסכנה בפועל בדרך של פגיעה חמורה ברכוש, רוצה לומר - אין מדובר בפוטנציאל בלבד.

בעניין זה, אף מקובלות עלי תשובותיו של קצין המודיעין, אשר נתנו לי במעמד צד אחד, בהמשך לבקשתי לבחון האם קיימת אפשרות כי הנאשם ירצה את עבודות השירות במסגרת בטוחה יותר כמו למשל, משטרת ישראל.

מכל מקום, אף בעניין זה נקבע בטענה דומה כי "... אין מקום לחזור ולהורות לממונה לבחון אם קיימת אפשרות להעסיקו במקומות עבודה חלופיים או "בטוחים" כבקשת המערער" - ראה ע"פ 25892/12 פלוני נ' מדינת ישראל (9.7.2012).

17.  אשר על כן, אני סבור כי חוות דעת הממונה, המבוססת על חוות דעת משטרת ישראל, בדבר אי התאמתו של הנאשם לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות היא סבירה, ויש לקבלה.

18.  המידע החסוי שהובא לעיוני יחתם במעטפה ויופקד בכספת בית המשפט.

5

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, במעמד הצדדים.