1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן "החוק").

הנאשם הוא בן זוגה של המתלוננת ולהם תינוקת. במועד הרלוונטי לכתב האישום הייתה המתלוננת בשבוע ה-22 להריונה. מספר ימים לפני מועד האירוע, פרץ משבר בין בני הזוג שנסוב סביב תפקודו הלקוי של הנאשם, המתלוננת טענה כנגדו שאינו מסייע לה בתקופת הריונה ומרבה לשתות לשוכרה. ביום 20.6.21, במהלך ויכוח בין השניים, פתחה המתלוננת את דלת ביתם וביקשה לצאת כדי ללכת לאימה. בתגובה לכך, טרק הנאשם את הדלת בחוזקה ונעל אותה כדי למנוע את יציאתה מהבית. בהמשך, השליך לעברה כסא וחפצים נוספים אשר פגעו בה, הניח את ידו על צווארה בתנועת חניקה והפילה ארצה. בשלב מסויים, שחרר הנאשם את אחיזתו והמתלוננת נמלטה מהבית.

עקב תקיפתה נגרם לה שבר בעצם הבריח ימין, שבר נוסף במפרק יד ימין וחתך בכף ידה, המתלוננת אושפזה מספר ימים בבית החולים.

2.         ביום 14.12.21 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, הנאשם הורשע בעובדות כתב אישום מתוקן. עוד הוסכם, כי ככל שיימצא מתאים להשתלב בהליך טיפולי, יסכימו הצדדים לשחרורו לטיפול ולמעקב שירות המבחן אחרי הליך הטיפול עד לקבלת המלצתו הסופית.

תמצית תסקירי שירות המבחן

3.         בעניינו של הנאשם התקבלו מספר תסקירים, שמהם עולה תמונה מורכבת ומפותלת בהקשר לשילובו בהליכים טיפוליים, עמדותיו ונזקקותו הטיפולית. כעולה מהם, הנאשם בן 31, ללא עבר פלילי. בעברו התעבורתי שתי הרשעות בעבירות נהיגה בשכרות ובפסילה. בשנת 2018 הופנה במסגרת הליכים אלו לשירות המבחן, הנאשם דיווח כי עושה שימוש בסמים מסוגים שונים וצורך אלכוהול במידה מבוקרת ולא התמכרותית. ממידע שהתקבל מגורמי בריאות הנפש עלתה התרשמות שמתקשה בויסות רגשי ונוטה במצבי לחץ להגיב באלימות. בהמשך, השתפר מצבו הנפשי והוא נמנע מלהשתמש בסמים, שירות המבחן בא בהמלצה טיפולית והוטלו על הנאשם צווי פיקוח ושל"צ אך עקב קשיים, חלקם אוביקטיביים, הוא לא השלימם.

במסגרת הליך המעצר בתיק הנוכחי, לא הומלץ על שחרורו לחלופה ביתית או טיפולית. להתרשמות שירות המבחן חלה הדרדרות במצבו, הוא חזר לצרוך אלכוהול וסמים, נעדר מסגרת תעסוקה ומתפקד באופן לקוי. כן עמדו על הסלמה ביחסיו עם המתלוננת, לרבות התנהלות אלימה ואימפולסיבית. עוד תיארו את עמדתה המגוננת של המתלוננת שסירבה להתלונן ולשתף פעולה עם גורמי טיפול. הנאשם הופנה, ע"פ בקשתו, לראיון בקהילת "הדרך" אך במהלכו ביטא מוטיבציה נמוכה, התקשה להבין מדוע זקוק לטיפול ארוך טווח ונוכח התרשמותם שאינו בשל להשתלב בטיפול, לא המליצו על שחרורו והנאשם נעצר עד תום ההליכים. בהמשך להסדר הטיעון, בחנו שוב את התאמתו להליך טיפולי, הנאשם הביע חרטה על מעשיו לצד עמדה אמביוולנטית באשר לצורך שלו בטיפול בקהילה סגורה, שירות המבחן התרשם שאינו מכיר במצבו ההתמכרותי ובסיכון להישנות אלימות מצדו. חרף התלבטותם, נוכח ההערכה כי הטיפול יפחית את מסוכנותו והנכונות שהביע, המליצו על שילובו בקהילת "הדרך", והנאשם שוחרר בהסכמת הצדדים ונקלט בקהילה ביום 27.2.22.

4.         דרכו בקהילה לא הייתה פשוטה, הנאשם התקשה לשתף פעולה, תיאר פער בין ציפיותיו לבין ההליך האינטנסיבי והדרשני שבו נדרש להשתלב והתקשה לקבל את אבחנתו כמכור. כשלושה חודשים לאחר מכן, ביקש לסיים את הטיפול בקהילה מיוזמתו, בניגוד להמלצות גורמי הטיפול, והסביר שהטיפול בקהילה אינו תואם את צרכיו ואינו זקוק לו. בהמשך לכך, הורה בית המשפט (כב' השופט טרסי, החלטה מיום 24.5.22) על השבתו למעצר ועל מעצרו המחודש עד תום ההליכים.

בתסקיר נוסף (מיום 11.7.22) דיווח שירות המבחן שהנאשם הותקף ע"י עצורים אחרים ששפכו עליו מים רותחים והוא סובל מכוויות בכל גופו ומסיוטים. חרף הערכתם שזקוק, בעיקר, לגמילה מחומרים ממכרים, הציעו לשלבו בהליך טיפולי ייעודי ב"בית נועם" לטיפול בגברים אלימים. הנאשם שלל את ההצעה, טען כי נהג באלימות באופן חד פעמי ואינו סובל מבעיה בתחום זה. נוכח עמדותיו הנוקשות והעדר הכרה בצורך בטיפול בדרכי התנהלותו, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו.

5.         ביום 15.9.22, בפתח דיון שנקבע לטיעונים לעונש, ביקשה ב"כ הנאשם לבחון את אפשרות שילובו ב"בית נועם", חרף התנגדות המאשימה, מצאתי לאפשר לו לעבור ראיון קבלה טרם החלטה סופית. בתסקיר משלים שהוגש (3.11.22) עלו נתונים שלימדו על אי התאמתו להליך טיפולי שהוצע והעדר פוטנציאל ממשי להצלחת הטיפול. הנאשם התקשה להתבונן על מעשיו באופן בקורתי, מונע ממוטיבציה חיצונית וביטא מחשבות אלימות שאינן נוגעות לבת זוגו. משכך, דחיתי את בקשת ההגנה לשלבו במתווה הטיפול שהוצע (החלטתי מיום 7.11.22, עמ' 24-25). לסיכום, הנאשם שולב לתקופה קצרה בקהילה טיפולית, עזב מיוזמתו, שירות המבחן לא התרשם משינוי בדפוסי חשיבתו ומהפחתה במסוכנותו.

תמצית טיעוני הצדדים

6.         ב"כ המאשימה, עו"ד ליטל שירי, עמדה בטיעוניה על חומרתם היתרה של מעשי הנאשם, לדבריה הנאשם נהג באלימות קשה וגרם למתלוננת חבלות שהצריכו טיפול רפואי, פוטנציאל הנזק ממעשיו, שבוצעו בעת שהמתלוננת הייתה מצויה בשלבי הריון מתקדם, רב. המאשימה עותרת למתחם שנע בין 30-60 חודשי מאסר. אשר לנסיבותיו, נטען כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שלא עשה די כדי לטפל בבעיותיו, והתמונה העולה מתסקיריו מדאיגה למדי. אשר לעמדת המתלוננת, סבורה שיש לשקול את דבריה באופן מדוד ומידתי. מטעמים אלו, עותרת שלא למקמו ברף התחתון ולעונש ראוי של מאסר בן 38 חודשים וענישה נלווית.

7.         ב"כ הנאשם, עו"ד קוצר, לא הקלה ראש במעשיו אך סבורה שנסיבות המעשה והנאשם מאפשרים להסתפק בענישה מתונה יותר. לדבריה, מדובר באירוע חריג בקשר הזוגי ויש ליתן משקל נכבד לעמדת המתלוננת, אשה אינטילגנטית וחזקה, שהבהירה לבית המשפט כי רוצה להמשיך בקשר עם הנאשם. עוד ביקשה לתת ביטוי להליכי הטיפול שעבר, למעצרו הממושך, לתקיפה הקשה שעבר ולהתנהלותו החיובית במהלך מעצרו כעולה מדיווחי שב"ס, הנאשם שולב בפרוייקט תעסוקה, נקי מסמים וללא בעיות משמעת. הסניגורית עתרה, על בסיס פסיקה שהגישה, להסתפק בתקופת מאסר החופפת את זמן מעצרו, כ-15 חודשים.

8.         בדיון שהתקיים ביום 15.9.22 נשמעו בהרחבה דברי המתלוננת, שסברה שהנאשם אינו זקוק לטיפול גמילה אך תמכה בשילובו בהליכי טיפול. עוד הבהירה כי יודעת שמעשיו חמורים אך רוצה להמשיך בקשר זוגי עימו וכי לאחר שחרורו, ימשיכו להתגורר יחדיו. דברים דומים כתבה בשני מכתבים שהוגשו ע"י ההגנה (נע/1, נע/2).

9.         הנאשם בדברו האחרון הסביר שמתקשה להתבטא עקב מצבו הנפשי אך מצטער על מעשיו ומבקש לשפר את דרכיו.

דיון והכרעה

10.       מעשיו של הנאשם חמורים ביותר. על רקע ויכוח בין בני הזוג, הנוגע לליקויים בתפקודו ושתייתו לשוכרה, מנע מהמתלוננת לצאת מהבית ע"י נעילת דלת הכניסה, השליך לעברה חפצים ובהמשך חנק אותה בעוצמה וגרם להפלתה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת, שהייתה אז בשלבי הריון מתקדמים, חבלות חמורות בדמות שבר בעצם הבריח ושבר במפרק יד ימין.

במעשיו אלו פגע הנאשם פגיעה ממשית בשלומה וגופה של המתלוננת, בבטחונה ובשלוות חייה. החבלות שגרם למתלוננת קשות אך פוטנציאל הנזק ממעשיו, נוכח הריונה, חמור עוד יותר.

11.       אין צורך להכביר מילים באשר לחומרתן של עבירות אלימות במשפחה, רעה חולה, שפשתה בחברה כמו מכת מדינה (רע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל, מיום 20.08.2009). בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם כי עבירות אלימות נגד נשים במסגרת התא המשפחתי יזכו ליחס מחמיר, נוכח הערך המוגן שמונח על הכף, והוא "לספק ביטחון לכל אישה ואישה בביתה, מקום מבצרה, בחיק משפחתה" (ע"פ 305/12 מדינת ישראל נ' זליג, בפסקה 9 (24.6.2013); ע"פ 5227/20 עומר נ' מדינת ישראל (6.8.2020).

עוד יש לתת דעתנו למגמת ההחמרה שבה נוקטת הפסיקה, בשעה קשה זו, ש"יש בה כדי לשקף את הפגיעה הקשה שחוות נשים ממעשי אלימות המופעלים עליהם מצד בן זוגם, בסביבה שאמורה להיות סביבתן הבטוחה והמוגנת" (רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.03.19, פסקה 13).

12.       מתחם הענישה בעבירות אלימות במשפחה רחב ביותר ותלוי בחומרת העבירות ומידת פגיעתן בקורבנות העבירה. המאשימה, בהתבסס על פסיקה מגוונת ביקשה לקבוע מתחם ענישה מחמיר הנע בין 30-60 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם הציגה פסיקה, שבה נגזרו על נאשמים שביצעו מעשי אלימות קשים, עונשים מתונים יותר.

13.       עיון בפסיקה הנוהגת מעלה, כי בעבירות אלימות שתוצאותיהן חמורות, נגזרים עונשי מאסרים שאינם קצרים, רף הענישה מחמיר יותר כשעסקינן בתקיפת בן משפחה:

בע"פ 375/22 מדינת ישראל נ' ואסים בסל (10.2.2022) התקבל ערעור המדינה, כנגד משיב שהורשע בעבירות אלימות כנגד אשתו ובעבירת אלימות נוספת. על רקע חשדו שהיא בוגדת בו, הכה המשיב את המתלוננת באגרופים בגופה ובפניה ושבר את אפה. בנוסף ניסה לדקור את דודו באמצעות סכין. ‏בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 40-13 חודשי מאסר, והשית עליו מאסר בן 18 חודשים. בית המשפט העליון החמיר עונשו כך שיעמוד על 30 חודשים והותיר על כנה את הפעלת עונש המאסר המותנה בן ה-12 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שעל המשיב יהא לרצות 36 חודשי מאסר בפועל;

בע"פ 5383/16 דמרי נ' מדינת ישראל (9.1.2017) התקבל ערעור של נאשם שהורשע בעבירות אלימות כלפי בת זוגו. על רקע חשדו שזוגתו בגדה בו, הכה אותה, בין היתר בכך שסטר לה, בעט בה בגופה, הכה אותה בידיו בראשה, נשך אותה באפה וניסה להכניס את אצבעו לעינה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת שבר באפה והמטומות רבות בכל חלקי גופה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 36-15 חודשי מאסר, והנאשם, נעדר עבר פלילי, נדון למאסר בן 24 חודשים. בית המשפט העליון הקל בעונשו לאור ההליך השיקומי שעובר והפקדת הפיצוי, כך שיעמוד על 20 חודשים;

בת"פ (מח' י-ם) 18622-06-21 מדינת ישראל נ' שעבאן (4.8.2022) הורשע נאשם בעבירת חבלה חמורה כלפי אשתו, לאחר שהכה אותה בביתם, על רקע חשדו שמשוחחת עם גבר אחר. הנאשם חנק וצבט את המתלוננת בצווארה וסטר בפניה עד שאיבדה את הכרתה. נגרמו לה דימומים תוך גולגולתיים ותוך מוחיים וחבלות בצווארה ובאוזנה. נקבע מתחם ענישה הנע בין 40-20 חודשי מאסר. הנאשם, ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 24 חודשים;

בת"פ (מח' חיפה) 13008-10-20 מדינת ישראל נ' אגבאריה (15.6.2021) הורשע הנאשם בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על רקע ויכוח מוקדם, הכה הנאשם את המתלוננת במכת אגרוף לפניה, וכתוצאה מכך נגרמו למתלוננת, בין היתר, שברים מרובים בעצמות האף. הנאשם, בעל עבר פלילי מינורי, נדון למאסר בן 17 חודשים;

בת"פ (מח'-חיפה) 22512-03-17 מדינת ישראל נ' יוסף בוטבול (17.7.18) הורשע נאשם בעבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים. הנאשם איים על המתלוננת, עת השניים היו פרודים, הגיע לביתה, הכה אותה באגרופיו בפניה ובגופה, בעט בה וחנק אותה. למתלוננת נגרמו שברים והמטומות והיא נזקקה לטיפול רפואי. נקבע מתחם ענישה הנע בין 40-18 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי השית על הנאשם עונש שיקומי של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, מטעמי שיקום שעיקרם, גילו הצעיר, בן כ-19 במועד ביצוע העבירה, ללא עבר פלילי ועבר טיפול ממוקד במרכז למניעת אלימות במשפחה.

14.       המאשימה הפנתה לפסיקה המשקפת את יחסם המחמיר של בתי המשפט למעשי אלימות במשפחה אך נסיבותיה חמורות יותר, בע"פ 5062/10 פרץ נ' מדינת ישראל (11.7.2011) נדחה ערעור המערער שנדון למאסר בן 4 שנים בגין דחיפת אשתו לשעבר במדרגות בזמן שהחזיקה בבנם הפעוט, כתוצאה מכך נגרם לה שבר בעקב. המערער הסתלק מהמקום מבלי להושיט לה עזרה. הנאשם, בעל עבר פלילי, ניהל הוכחות והתגונן בגרסה כוזבת לפיה המתלוננת דחפה אותו; עוד הפנתה לת"פ (מח'-ב"ש) מדינת ישראל נ' פלוני (3.5.21) בו נדון נאשם ל-5 שנות מאסר בגין ריבוי מעשי אלימות כנגד אשתו וילדיו. למתלוננת, אשתו, נגרמו חבלות קשות, אושפזה למשך עשרה ימים ונאלצה לעבור ניתוחים ברגליה. המתחם שנקבע נע בין 6.5-4.5 שנות מאסר.

בפסיקה אליה הפנתה ההגנה נגזרו אמנם עונשים מתונים משמעותית אלא שהיא אינה דנה בנאשמים שהורשעו באלימות כלפי בן משפחה (ת"פ (מח' מרכז) 35697-08-18 מדינת ישראל נ' א' ב' (24.10.19); בת"פ (מח'-מרכז) 55489-01-21 מדינת ישראל נ' אלימלך (27.6.22); ע"פ 3186/18 פטרוב ואח' נ' מדינת ישראל ואח' (9.8.2018).

15.       בעניינו של הנאשם יש לקבוע מתחם הנותן ביטוי לחומרת המעשה ותוצאותיו, ובשים לב לכך שמדובר באירוע יחיד, שאינו מתוכנן ולכך שלאחר נפילת המתלוננת, שחרר הנאשם את אחיזתו ממנה ואפשר לה להמלט, מצאתי לקבוע מתחם ענישה שנע 18-40 חודשי מאסר וענישה נלווית.

16.       הנאשם יליד 1990, ללא עבר פלילי. הנאשם נטל אחריות על מעשה והביע צער על פגיעתו במתלוננת, אם בתו. מתסקירו ניתן ללמוד כי במשך תקופה ממושכת מנהל אורח חיים לא יציב, אינו עובד באופן מסודר, שותה לשוכרה ולעיתים עושה שימוש בסמים. במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמה שאפשרה את שחרורו ממעצר לקהילה טיפולית, חרף עמדתו המסוייגת של שירות המבחן ובעיקר עמדתו האמביוולנטית של הנאשם עצמו, שלא הכיר בנזקקותו הטיפולית בתחום זה ולא הצליח להתייחס באופן ביקורתי ומעמיק לדפוסי התנהגותו הבעייתים שעמדו ברקע מעשיו. יש להצטער על כך שלא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו, אך נראה כי בשלב זה אינו בשל להשתלב בהליך טיפולי ארוך טווח ואינו מגלה מוטיבציה כנה לטיפול אמיתי בבעיותיו.

17.       הנאשם עצור לראשונה בחייו תקופה מצטברת של חודשים רבים, תנאי מעצרו אינם קלים ובמהלך המעצר נכווה קשות כשהותקף ע"י אסירים אחרים (נ/3). מעדכון שב"ס עולה כי התנהגותו תקינה, הוא מוסר בדיקות שתן נקיות, מועסק במרכז חינוך והוצע לו להשתלב בפרויקט הכנה לגמילה לעצורים אך הוא סירב (מסמך מטעם ראש חטיבת שיקום וכישורי חיים בשב"ס מיום 30.11.22). המתלוננת, אשה מרשימה ונבונה, סיפרה בדבריה בכתב (נ/1) ובע"פ, על ההיכרות עם הנאשם, על כך שהאירוע אינו מאפיין אותו ותומכת במאמציו לתקן את דרכיו.

18.       לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה אך לא בתחתיתו. הנאשם אינו משוקם, אינו מכיר בבעיותיו ולפיכך הסיכון ממנו שריר וקיים. ניתן לקוות, כי המעצר הממושך הביא אותו, כפי שמקווה גם המתלוננת, לערוך חשבון נפש עם עצמו ולפעול לשיפור דרכיו.

19.       אשר על כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.        מאסר בפועל בן 21 חודשים בניכוי ימי מעצרו 22.6.21-27.2.22 ומיום 25.5.22 ועד היום.

ב.         מאסר על תנאי בן 10 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירות אלימות מסוג פשע, וזאת תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.         מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג עוון וזאת תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ד.         פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪ ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.6.2023.

עותק יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, ט' טבת תשפ"ג, 02 ינואר 2023, במעמד הצדדים.