1

 

 

 

כתב האישום:

הנאשמים הורשעו על פי הודאת הנאשם 2, המנהל הפעיל של הנאשמת 1, בעובדות כתב האישום בעבירות המיוחסות להם, כמפורט וכמתואר בכתב האישום.

בתמצית, אציין כי הנאשמת 1, הינה חברה הרשומה בענף הבנייה, להכנת אתרי בנייה, הנאשם 2 היה מנהלה הפעיל בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

בביקורת שנעשתה מטעם שלטונות המס, בתקופה שבין יוני 2015 ועד אוקטובר 2016, התברר כי במהלך 2015, ביצעו הנאשמים עסקאות, בגינן הנפיקו 4 חשבוניות מס, בסך כולל של 373,200 ₪, שהמס בגינן הינו 64,954 ₪ ולא שילמו במועד את המס הכלול בהן, כמפורט בכתב האישום.

עוד הסתבר באותה ביקורת, כי במהלך שנת 2015, לא הוגשו הדוחות התקופתיים, לחודשים יוני 2015 ועד דצמבר 2015.

כמו כן, הנאשמים היו חייבים בניהול ספרים, אך בביקורת שנערכה על ידי השלטונות, ביחס לתקופה האמורה, התברר כי הנאשמים ניהלו את ספריהם בסטייה מהותית מהוראות החוק והתקנות, כמפורט בעובדות כתב האישום.

2

בביקורת נוספת, המתייחסת לתקופה ינואר 2015, ועד אפריל 2016, התגלה כי במהלך שנת 2015, ביצע הנאשם 2, עסקאות, הנפיק לפחות 3 חשבוניות מס, בסכום כולל של 142,600 ₪ שהמס בגינן הינו בסך 25,668 ₪, ולא שילם במועד את המס הכלול.

עוד הסתבר, כי בין התקופות אוגוסט 2015 וספטמבר 2015, דיווח הנאשם 2, על העדר עסקאות, וחוסר פעילות עסקית, כאשר באותה תקופה, הייתה לו הכנסה, בסך של 168,268 ₪, כשהמס הכלול בעסקאות אלה הינו כאמור 25,668 ₪.

בנוסף, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ביצע הנאשם עסקאות, והוציא חשבוניות מס בגינן, אלא שבביקורת שנעשתה לו, התגלה כי בחמש העתקי חשבוניות, הקטין הנאשם 2 את סכומי העסקאות, אל מול העסקאות האמיתיות, וזאת במרמה ותחבולה, ובמטרה להתחמק מתשלום מס, הכל כמפורט בעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם.

בנוסף, בביקורת חשבונות שנערכה מטעם שלטונות המס, בין החודשים ינואר 2015 לאפריל 2015, התברר כי הנאשם 2 ניכה מס תשומות שלא כדין, במטרה להגדיל את הוצאותיו ולהקטין את הכנסותיו, תוך התחמקות מתשלום מס.

זאת ועוד, הנאשם 2, אשר היה חייב להגיש חמישה דוחות פרטיים במועד הנקוב בכתב האישום - לא הגיש את חמשת הדוחות התקופתיים במועד הקבוע בחוק, ואיחר בהגשתם, בפרקי זמן הנעים בין 34 ימים ועד 217 ימים, הכל כמפורט באישום השישי של כתב האישום.

 

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה לא הגישה ראיות לעונש, והסתפקה בטיעון לעונש.

ב"כ הנאשם, הגיש ראיות לעונש - נ/1 עד נ/3, הנוגעים לנסיבות האישיות של הנאשם.

 

טענות הצדדים:

בדיון מיום 5/3/20, לאחר שהנאשם חזר בו מכפירתו, והודה בעובדות כתב האישום, טענה ב"כ המאשימה כי עמדת המדינה להטלת מאסר בפועל, במסגרת מתחם ענישה שנע בין 6 חודשים ועד ל-12 חודשי מאסר, מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

בדיון היום, הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת מעשי הנאשמים, בדגש על מעשיו של הנאשם 2, שהיה המנהל הפעיל; הודגש ריבוי העבירות שבוצעו, חומרתן, העובדה כי בוצעו העבירות הן בתיק החברה של הנאשמת 1, והן בתיקו הפרטי של הנאשם 2, וכן הודגש אי הסרת המחדל, העולה לצורך התיק הפלילי לסכום של כ-600 אלף ₪.

3

בית המשפט התבקש לחלק בין האישומים, ולקבוע מתחם עונש בין מאסר על תנאי ל-7 חודשים בפועל, ביחס לחלק המתייחס להתנהלות הנאשמת 1; ומתחם שונה ונפרד לתיק הפרטי של הנאשם, הנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, לשקלל את הענישה, ולהטיל על הנאשם מאסר בפועל שנע בין 6 ל-12 חודשים, ברף העליון, וכן קנס שנע בין 30 ל-60 אלף ₪, מאסר על תנאי והתחייבות.

הסניגורית עמדה על כך שמדובר בהסתבכות כלכלית, שבאה לידי ביטוי במהלך 2014 - 2016, על היותו של הנאשם בחור צעיר, אשר ניסה את מזלו, החליט לפתוח עסק עצמאי, ניהל חברה משפחתית, הסתבך כתוצאה מתשלומים בהמחאות שלא כובדו, פנה לשוק האפור, דבר אשר הרחיב את הסתבכותו וגרם להצטברותם של חובות ניכרים. הנאשם חווה איומים, ונאלץ לעזוב את מקום מגוריו, כדי להתרחק מאימת המאיימים על חייו, עבר לחיפה, עבד כשכיר, נרדף על ידי הליכי הוצל"פ, משכורתו עוקלה.

עוד צוין, כי לצד המחדל הכספי הגבוה, הנאשם לא דיווח גם על הוצאות ותשומות שהיו לו, כך שאין לראות במחדל הכספי, כרווח כספי ששילשל לכיסו. כן עמדה הסניגורית, על נסיבות אישיות של הנאשם, התמודדותו עם אמו ששברה את הרגל ,בת זוגו שאינה בקו הבריאות, וכן הדגישה את נטילת האחריות של הנאשם.

על רקע כל האמור, ביקשה לקבוע מתחם מתון, שנע בין מאסר על תנאי, עד למספר חודשי עבודות שירות, ולהטיל קנס מידתי.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם הסביר, כי הסתבך, לווה כספים בשוק האפור, ואת הכסף שלא העביר לשלטונות המס, נאלץ לשלם לכיסוי חובותיו.

הוא הסביר, כי החובות החלו כאשר המחאות דחויות שקיבל לא כובדו על ידי קבלנים שונים, ומכאן החל כדור שלג להתגלגל, אשר הוביל לקריסתו הכלכלית.

 

דיון והכרעה עונשית:

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

הערך החברתי שנפגע כתוצאה מעבירות מס, הוא פגיעה בשווין הנשיאה בנטל המס (רע"פ 512/04 אבו עובייד נ' מדינת ישראל (2004); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (2013); ע"פ (מחוזי חיפה) 3099/08 מדינת ישראל נ' כהן)).

בנדוננו, מעשיו של הנאשם פגעו בערכים חברתיים אלה, במידה בינונית-גבוהה.

4

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה, כוללת על דרך הכלל, הטלת עונש מאסר בפועל, ולעניין זה, יפים הדברים שנאמרו ברע"פ 3137/04 חג'אג' נ' מדינת ישראל (2004):

"כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם היא להפיק רווח כספי, חשוב להטיל לצד הקנס, גם עונש של מאסר בפועל למען יידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר".

ראו גם ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל (2003); ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל (1980).

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

בחינת נסיבות ביצוע העבירות, מלמדת כי העבירות בוצעו על פני תקופה ארוכה, על דרך המעשה והמחדל.

לפי האישום הראשון, הנפיקו הנאשמים 4 חשבוניות מס, ולא שילמו במועד את המס הכלול בהן. כמו כן, הפרו את חובתם להגיש במועד דוחות תקופתיים; באישום השני, לא ניהלו ספרי תקבולים ותשלומים, ספרי הזמנות, לא ערכו שוברי קבלה, חשבוניות, תיק תיעוד חוץ, לא ערכו רשימת יתרות של לקוחות וספקים, לא ערכו רשימת מלאי לסוף שנה. בנוסף, חלק מהחשבוניות שהתקבלו על ידי הלקוחות, אינן מפורטות, ספרי הנאשמת 1 נפסלו על ידי פקיד השומה, והנאשמת 1, לא הגישה באמצעות הנאשם 2 השגה על קביעה זו, אשר הפכה לסופית; באישום השלישי, הוציא הנאשם 2, 3 חשבוניות מס, כשהמס בגינן 25,668 ₪, ולמרות זאת לא שילם במועד את המס הכלול בחשבוניות. עוד הסתבר, כי הוא דיווח על עסקאות בשיעור 0, דהיינו על חוסר פעילות עסקית, כאשר באותה תקופה הייתה לו הכנסה של לפחות 168,268 ₪; באישום הרביעי, הנאשם 2, שינה חשבוניות על מנת להקטין את המס המתחייב מהן, וכך גרע הנאשם 2 דוחות מע"מ, את מס העסקאות הגלום בהן בסך של 46,705 ₪, למרות שקיבל את מלוא התמורה בגין העסקאות שביצע, לרבות המע"מ בגינה; באישום החמישי, ניכה הנאשם 2 מס תשומות שלא כדין, במטרה להגדיל את הוצאותיו, ובאישום השישי, לא הגיש הנאשם 2 במועד החוקי דוחות תקופתיים, והגיש אותם באיחור ניכר, שנע בין 34 ימים ל-217 ימים.

הנאשם 2, היה כאמור המנהל הפעיל, הוא זה אשר ניהל את פעילותה העסקית של הנאשמת 1, ונושא באחריות מלאה, בכל הנוגע לפעילות העסקית הקלוקלת של החברה, וכן, נושא באחריות מלאה למעשיו שלו, בעבירות אותן ביצע כאדם פרטי.

הנאשם לא סילק את המחדל, וסכום המס לצורכי ההליך שבפניי, עומד כיום על כ-600 אלף ₪, המשקף את הנזק אשר נגרם לציבור כתוצאה ממעשיו של הנאשם.

5

אשר לסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירות, נמסר כי עקב הסתבכות כלכלית, החל הנאשם 2 להסתבך בהלוואות בשוק האפור, דבר אשר גרר "אפקט דומינו" לאי תשלום המס לרשויות המס.

קשה לקבל נימוק זה, שעה שמהעובדות בהן הודה הנאשם 2, בשמו ובשם החברה, עולה כי בוצעו מעשים בכוונת מכוון, כמו למשל, הקטנת התשומות, שינוי בהעתקי חשבוניות - פעולות מכוונות, שכל תכליתן התחמקות ממס והקטנת נטל המס.

מכל מקום, וגם אם הייתי רואה בהסתבכות הכלכלית, כסיבה שהביאה לביצוע העבירות, הרי שנפסק לא אחת כי נסיבותיו האישיות של החייב במס, נדחות מפני האינטרס הציבורי הכללי, העומד בבסיס החיוב במס (רע"פ 1717/14 לזרוביץ' נ' מדינת ישראל (2014)).

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

בנסיבות העניין, בשים לב למעשי הנאשמת 1, שהנאשם 2 היה מנהלה הפעיל, ובשים לב למעשי הנאשם 2 עצמו, מקובלת עלי האבחנה שעושה ב"כ המאשימה, לצורך לקבוע מתחם עונש נפרד לשניים, וכן, נראים בעיני סבירים, לאור מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות, הנוגעות לביצוע המעשים, מתחמי הענישה המוצעים.

על כן, אני קובע מתחמי עונש הולמים, לנאשם, כדלקמן:

ביחס למעשיו ומחדליו כמנהל הנאשמת 1 - מתחם הנע בין מאסר על תנאי ל-7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

ביחס למעשיו ומחדליו כאדם פרטי - מתחם הנע בין 6 חודשי מאסר בפועל ל-12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, בין 6 ל-12 חודשים, קנס הנע בין 30 ל-60 אלף ₪ והתחייבות כספית.

ובגזירת הדין יוטל עליו עונש כולל אחד המתייחס לשני המישורים.

 

חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה או לחומרה (סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין):

אין בפני בית המשפט תשתית, המצדיקה חריגה ממתחם העונש ההולם, לקולה או לחומרה.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

הנאשמת 1, אינה פעילה.

6

מהנתונים שבפניי, עולה כי מדובר בהסתבכות כלכלית, שאירעה לנאשמים, דבר אשר הוביל לקריסת העסק.

הנאשם 2, בחור צעיר (31), רווק, חי עם בת זוג, מובטל, אשר כאמור, הסתבך בחובות, דבר אשר הוביל בתורו להסתבכות נשוא תיק זה.

 

האירועים נשוא כתב האישום, הם משנת 2015, דהיינו בהיותו בגיל 26 לערך.

מדובר בבחור צעיר, אשר היה כנראה עם הרבה יוזמה ורצון טוב, וביקש לפתוח עסק קבלני, בתחום ענף הבנייה, אך למרבה הצער, עד מהרה, הסתבך בחובות.

הטלת עונש מאסר, לריצוי בכליאה ממשית, על הנאשם 2, תביא לפגיעה משמעותית בו.

עוד אני לוקח בחשבון, את העובדה כי מדובר בנאשם אשר חזר מכפירתו, הביע חרטה על מעשיו, נטל אחריות מלאה עליהם, ועושה מאמצים ניכרים לחזור למוטב, להיות אזרח יצרני, נורמטיבי, מן השורה.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בשים לב למכלול השיקולים הנוגעים לעניין, ובהם גם עמדת המאשימה לעונש, סבורני כי יש להטיל על הנאשמים, עונש מרתיע.

ביחס לנאשמת 1, שאינה פעילה, יוטל קנס סמלי.

ביחס לנאשם 2, יוטל עונש מאסר כולל, על מכלול מעשיו ומחדליו, הן במישור היותו מנהלה הפעיל של הנאשמת 1, והן במישור האישי, וזאת בשים לב לחומרת העבירות, ריבוין, תדירותן, ואי הסרת המחדל. בהקשר זה, יצוין כי הסרת המחדל מלמדת על לקיחת אחריות והבעת חרטה, ואי הסרתו עומדת לחובת הנאשם (רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (2015).

יחד עם זאת, בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם במועד ביצוע העבירות, נסיבות הסתבכותו, חוסר מסוגלותו האובייקטיבית לסלק את המחדלים (ראה נ/1 - היקף חובותיו בהוצאה לפועל), נמצא לנכון, להטיל את ריצוי המאסר בעבודות שירות.

לצד דברים אלה, יש להטיל על הנאשם קנס משמעותי, הנגזר מהיקף המחדל, וכן מאסר מותנה מרתיע, שיהיה בו כדי להמחיש לנאשם, את המחירים שהוא עלול לשלם אם חלילה ימעד שוב בביצוע עבירות דומות, וכן התחייבות כספית.

 

7

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת 1 -

בשים לב לכך שהחברה אינה פעילה, אני גוזר עליה קנס סמלי בסך של 1 ₪.

 

הנאשם 2 -

9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות בבית חולים רמב"ם.

 

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 3.8.20 בשעה 08:00 בפני הממונה על עבודות השירות בתחנת משטרת טבריה.

 

מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו ו/או אי הישמעות להוראות הממונה על עבודות השירות, עלולה להוות עילה להפסקה מנהלית של עבודות השירות ולריצוי עונש המאסר בכליאה ממשית.

 

8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו, עבירה לפי חוק מע"מ, שהינה מסוג פשע.

4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו עבירה לפי חוק מע"מ שהינה מסוג עוון.

קנס בסך 45,000 ₪, או 8 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-45 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/8/20 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן, עד לסילוק מלוא הקנס. פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מידי ויפעיל את צו המאסר שלצידו

הנאשם יחתום על התחייבות כספית בגובה של 50,000 ₪, להימנע במשך 3 שנים מהיום, מביצוע עבירות בהן הורשע בתיק זה. לא יחתום - ייאסר למשך תקופה של 30 יום, או עד שיחתום - המוקדם מביניהם.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ט' תמוז תש"פ, 01 יולי 2020, במעמד הצדדים.