1

בהכרעת דין שניתנה לאחר ניהול הוכחות הרשעתי את הנאשם בשלוש עבירות. עבירת היזק לרכוש במזיד, בכך שמעשיו של הנאשם גרמו לשבירת הטלפון של המתלונן. איומים, בכך שהנאשם איים על המתלונן שיהרוג אותו לפני שהמשטרה תגיע. כמו כן, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה חבלנית לאחר שקבעתי בהכרעת הדין שהנאשם נגח במתלונן בחוזקה עד שהאחרון נפל על הקרקע על גבו וראשו והוא אף איבד הכרה למספר שניות. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלונן חבלות שטחיות כפי שצוינו. המתלונן העיד בפני והתייחס בהרחבה למידת הנזק שנגרם לו. בפסקה 25 להכרעת הדין קבעתי בהתייחס לעניין זה, בהשלכה על מידת העונש לפי תיקון 113 לחוק העונשין, כי יש להיצמד לכתב האישום ולהתבסס על המסמכים הרפואיים. קבעתי שלא נכון להתייחס לתחושותיו ותיאוריו המוגזמים של המתלונן. עוד קבעתי שלא ניתן היה להשתחרר מהרושם שהמתלונן היה ממוקד בהעצמת האירוע מעבר לממדיו והוא נטה בכל הנוגע למידת הנזק, להפריז בדבריו.

התוצאה היא שמדובר במעשה של נגיחה של הנאשם במתלונן כשהוא מתועד ורץ לעברו לאחר שהמתלונן, עובד בחניון אוטובוסים, דרש מהנאשם לעזוב את המקום כשהנאשם נהג אוטובוס של חברה מסוימת וזאת בטענה שהחניית האוטובוס באותו מקום מנוגדת להוראות. הנאשם באותה עת שהה באוטובוס בהפסקת אוכל והמתלונן הפריע לו. הנאשם נשמע צועק צעקות רמות מאוד על המתלונן שלא נותן לו שהות מספקת על מנת לאכול והוא נראה יוצא מהאוטובוס ורץ כאמור לעבר המתלונן ונוגח בו באמצעות ראשו ומפילו ארצה. כאמור, בהמשך, הטלפון נשבר והנאשם איים על המתלונן.

לגבי השיקולים שפועלים בשלב קביעת מתחם העונש, אומר, כי נסיבות ביצוע העבירה משקפות אירוע שאין להקל בו ראש. מדובר בסכסוך מיותר לחלוטין. הנאשם פעל באלימות ובאופן בריוני ללא כל הצדקה. מעשיו של הנאשם גרמו לפגיעה לא קלה במתלונן. מעשיו בהמשך ויחסו אל המתלונן ואיומיו רק מעצימים את חומרת התנהגותו.

אני מסכים עם התביעה שהתנהלותו של הנאשם הייתה חסרת הלימה ופרופורציה והכעס האדיר שעוררו מעשיו של המתלונן שדרש מהנאשם לעזוב את המקום והשתמש בטלפון שלו כדי לצלם את הנאשם, גרמו אצל הנאשם סערת רגשות שבאה לידי ביטוי בסרטון באופן שהוא חסר כל פרופורציה לאירוע. התנהלותו של הנאשם במהלך הדיון לפני, משתלבת עם העדר הפרופורציה וכפי שהתייחסתי לכך בהכרעת הדין, נראה, כי הנאשם חסר כל תובנה למעשיו.

2

הצדדים הפנו לפסיקה ולשיטתי, מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד לשנת מאסר.

אפנה לת"פ 3088-04-19 מ"י נ' חיים קוויתי (2021) - שם, לאחר סקירת פסיקה, נקבע מתחם עונש כפי שציינתי לעיל, ביחס לאחד מהאישומים. על גזר דין זה הוגש ערעור בבית המשפט המחוזי שנדחה.

כמו כן, הפנה התובע לגזרי דין בנסיבות של סכסוכים שהובילו לתקיפה חבלנית בנסיבות שאינן חמורות יותר מהמקרה שבפנינו, שם נקבעו מתחמים שמתחילים ב- 8 חודשי מאסר (ת"פ 27555-03-19 מ"י נ' דנילוב ות"פ 11051-01-16 מ"י נ' אלוחידי).

הערכים המוגנים בבסיס העבירות הם שמירה על שלומו הפיזי של המתלונן ושמירה על רכושו ועל זכותו להתנהל במרחב הציבורי כשהוא מוגן מפני אלימות פיזית ומילולית. מידת הפגיעה של הנאשם בערכים מוגנים אלו אינה נמוכה. פרץ האלימות הבלתי מוסבר משקף פגיעה קשה באותם ערכים.

לעניין מיקום העונש בתוך המתחם, לא בכדי התובע התעכב על התנהלותו של הנאשם במהלך ניהול המשפט וגם לאחר הכרעת הדין.

גרסתו של הנאשם ודבריו לאחר השמעת הכרעת הדין והיום, מלמדת על העדר תובנה כלשהי של הנאשם לגבי הפסול בהתנהגותו. אין צורך לומר שזכותו של אדם לנהל הגנתו עד תום ולכפור במיוחס לו ולהמשיך לכפור, ואולם, בקביעת העונש בתוך המתחם, ניתן להתחשב בנטילת האחריות של הנאשם על מעשיו ועל מאמציו לתיקון תוצאות העבירה, וכן להתחשב בשיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק. הנאשם בחר להיצמד לזכותו ואין בכך כדי להחמיר עמו, אך גם אין בכך כדי להקל עמו. בולטת גישתו של הנאשם שנעדרת כל נכונות להכיר בפגיעה כלשהי במתלונן, על אף שהמעשים כפי שמשתקף בהכרעת הדין מתועדים היטב. לנוכח גרסתו של הנאשם, ובעדינות רבה הסנגורית כמי שמהלכת על קרקע לא יציבה, רמזה שיש להתחשב בנאשם בהיבט של קרבה לסייג לאחריות פלילית על רקע ההתרשמות מהנאשם. הדברים אינם תלושים לחלוטין מן המציאות ואולם, אין כל בסיס מוכח או אף יסוד לחשש כלשהו למצב נפשי. מדובר במקרה של נאשם שנפגע לשיטתו והוא הגיב באופן חסר כל פרופורציה מעין מעשה מיכאל קולהאס באותה נובלה מפורסמת.

מנגד, עבר פלילי נקי לחלוטין. אדם נורמטיבי עד כה. לכן מצאתי למקם את עונשו תוך זיקוק השיקולים שקשורים בחומרת העבירה והוצאתם משלב זה של הדיון, בשליש התחתון דווקא, אם כי לא ברף התחתון ממש.

לגבי הפיצוי, סבורני כי מתחייב פיצוי משמעותי כפי שהתביעה הציעה, על הפיצוי לשקף את הפגיעה הרכושית במתלונן וחלק מהפגיעה הפיזית והאחרת. כפי שצוין נגרמו למתלונן נזקים ממשיים (ראו ת/1 וגם אם הנאשם תלה במקרה נזקים רבים מדי, עדיין האירוע הבסיסי גרם לנזקים מוכחים).

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

3

א.        מאסר למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 26/6/22 עבודות השירות תבוצענה תחלנה ביום 7/8/22 הנאשם יתייצב במועד זה עד השעה 8:00 בפני הממונה.

ג.         מאסר למשך 3 חודשים ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה בה הורשע.

ד.         אני מטיל על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 3,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מעבירה שבה הורשע.

ה.        אני מחייב את הנאשם לשלם למתלונן פיצוי על סך 12,000 ₪. מחצית הפיצוי תופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1/10/22 והמחצית השנייה עד ליום 1/1/23. מאשימה תעביר למזכירות בית המשפט טופס 6א לפי סעיף 31ב לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד - 1974 בתוך 7 ימים מהיום.

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו עפ"י יפוי כוח.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר העתק לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ו' תמוז תשפ"ב, 05 יולי 2022, בהעדר הצדדים.