ת"פ 7638/05/17 – מדינת ישראל נגד משה סוויסה – בעצמו,חיים דהרי – בעצמו
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
ת"פ 7638-05-17 מדינת ישראל נ' סוויסה(עצור בפיקוח) ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד השופטת מרב גרינברג
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
ע"י ב"כ עו"ד נופר מזולה |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.משה סוויסה – בעצמו ע"י ב"כ עו"ד רן שטרצר 2.חיים דהרי – בעצמו ע"י ב"כ עו"ד דוד בוחבוט
|
|
|
|
הנאשמים |
גזר דין |
רקע כללי
1. הנאשמים
הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון, בעבירות התפרצות
למקום מגורים בצוותא- עבירה לפי סעיף
2
2. ביום 24.4.17 בשעה 10:00 התפרצו הנאשמים לדירתה של המתלוננת, ילידת 1927 במושב עדנים. הנאשם פיזרו את כל תכולת הבית וגרמו נזק רב לרבות תלישת התריס ושבירת חלק מחלונות הבית. כחודשיים לאחר מכן, עת אותר הנאשם 2 בחצור הגלילית והתבקש ע"י שוטר להזדהות, מסר פרטי זהות של אחר בכוונה להכשיל עבודת השוטר.
3. ביום 27.3.18 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשמים הורשעו בכתב אישום מתוקן והופנו לתסקיר. עוד סוכם שכל אחד מהנאשמים יפקיד פיצוי בסך 5,000 ₪ לטובת המתלוננת וכך אכן נעשה.
תסקירי שירות המבחן
4. נאשם 1- בעניינו של נאשם 1 התקבלו מספר תסקירים. הנאשם, בן 48 ואינו עובד. מגיל צעיר חבר לחברה שולית, נקלע לחובות לשוק האפור והתמכר לסמים. היסטורית השימוש בסמים של הנאשם ארוכה ורצופה עליות ומורדות. הנאשם החל בשימוש בסמים בגיל 18, בעיקר סמים קשים מסוג קוקאין. הנאשם שולב במספר הליכי גמילה אך התקשה להתמיד בהם. בעשר שנים האחרונות הצליח לשמור על ניקיון מסם ונמנע ממעורבות בפלילים. שירות המבחן התרשם מנאשם בעל דפוסי עבריינות והתמכרות מושרשים, המנהל שנים רבות אורח חיים שולי. הנאשם הסביר את הרקע לביצוע העבירות בתקופה משברית ומצב כלכלי קשה. באותה תקופה אף שב להשתמש בסמים. הנאשם הופנה ליחידה להתמכרויות באזור מגוריו. במהלך פיקוח המעצר התנהל הנאשם מול שירות המבחן באופן מניפולטיבי שהעלה ספק באשר ליכולותיו להסתייע בגורמי טיפול. עם זאת נוכח שיתוף הפעולה וגילויי תובנה לחומרת מעשיו הומלץ על דחיית הדיון.
5. מהתסקיר המשלים (מיום 18.10.18) עלה כי בתקופה האחרונה חלה הדרדרות בקשר עם בת זוגו, עם זאת התמיד להגיע לטיפול ביחידה לנפגעי התמכרויות ובדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות. נוכח השינוי הראשוני, עתר שירות המבחן לדחייה נוספת. התסקיר האחרון (מיום 9.1.19) מלמד על המשך טיפול והימנעות מסם. עוד גילה הנאשם עייפות מאורח חייו ההתמכרותי והעברייני, עם זאת, עלתה שאלה באשר למידת היעילות שיש להליך הטיפולי בו נתון. חרף ספקנות זו בא שירות המבחן בהמלצה להעמידו תחת פיקוחם, לצד ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות ופיצוי.
3
6. להשלמת התמונה יצוין, כי הנאשם הופנה, בהמשך לעתירת ההגנה, לחוות דעת ממונה מטעם עבודות השירות. מחוות הדעת עלה כי בבדיקת השתן אותרו שרידי סם קוקאין והתבקשה דחייה קצרה להשלמת חוות דעת לעריכת בדיקת תיאום. לא מצאתי נחיצות בקבלת השלמה זו, מאחר שהנאשם אישר השימוש בסם קוקאין בדבריו. ביום 29.4.19 אף התקבלה חוות דעת משלימה המאשרת ממצאי בדיקת שתן ושוללת התאמת הנאשם לביצוע עבודות שירות.
7. נאשם 2- גם בעניינו של נאשם זה התקבלו מספר תסקירים. מהתסקיר הראשון עולה כי הנאשם בן 32, סבל במשך שנים מבעיות כלכליות ונקלע לחובות כבדים. לאחר גירושיו ב-2015 היה שרוי במצב נפשי ירוד ונהג לשתות לשוכרה. לנאשם 3 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2008. הנאשם נטל אחריות על המיוחס לו ותיאר את הרקע למעשה ברצון לרווח כלכלי מהיר וקל. באישום השני מאשר כי נמלט מהשוטר לאחר שהבין שמבוקש וחווה בושה. הנאשם גילה אמפתיה למתלוננת. שירות המבחן התרשם מנאשם המחזיק בעמדות שוליות כמענה לקשייו אך שנסיבות מעצרו חיזקו תמיכת משפחתו ונכונותו לטפל בבעיותיו. הנאשם פנה עצמאית לטיפול פרטי אצל הגב' מיכל לובלסקי החל מחודש יוני 2018. בקשר עימם שיתף פעולה באופן מלא וגילה מחויבות להמשך הליך טיפולי. על כן עתרו לדחיית הדיון.
8. מתסקירו המשלים עולה כי התמיד בטיפול במסגרת שירות המבחן ובמסגרת פרטית, כשהמטפלת מתרשמת מסיכוי גבוה לשיקום. שירות המבחן העריך ירידה ברמת הסיכון להישנות עבירות. נוכח המאמצים שעושה לשמר אורח חיים תקין וניקיון מסם, באו בהמלצה לאמץ את הפן השיקומי-טיפולי, להעמידו תחת פיקוחם לצד צו של"צ בהיקף נרחב.
חוות דעת הטיפולית של גב' לובלסקי בעניין נאשם 2
9. בדבריה לבית המשפט (דיון מיום 18.2.19) עמדה הגב' לובלסקי על הרקע להיכרות עם הנאשם, שהחל בטיפול בעבירות שביצע כלפי בת זוגו בשנת 2009. הנאשם פנה אליה מיוזמתו ולאחר ששוחחה עם קצינת המבחן החלה בטיפול פרטני. עוד הדגישה כי הייתה מתואמת עם שירות המבחן וכי מאז החל בטיפול מראה יכולות התמדה ומפגין כוחות לשיקום חייו. הנאשם חדל משימוש באלכוהול, בנה לו סדר יום ומנסה להסדיר את כל חובותיו.
4
תמצית טיעוני הצדדים
10. המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד שפיר, עמדה על חומרת מעשי הנאשמים, הפריצה המתוכננת לבית המתלוננת הישישה והנזק שגרמו. עוד הפנתה לעברם הפלילי והתנהלותם השולית. באשר לנאשם 1 מביעה ספקנות ביחס ליעילות ההליך הטיפולי. עוד מסויגת מהמלצת שירות המבחן והגב' לובלסקי ביחס לנאשם 2. לשיטתה, הנאשמים שיתפו פעולה עם גורמי הטיפול כדי לשפר מצבם המשפטי ולא עברו הליך שיקום אמיתי. המאשימה עותרת להעדפת האינטרסים הציבוריים ולמתחם ענישה שנע בין 14-26 חודשי מאסר. עוד מבקשת למקם עונשם של הנאשמים ברף העליון לצד ענישה נלווית.
11. ב"כ הנאשם 1, עו"ד שטרצר מבקש לאמץ המלצת שירות המבחן ולהסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות. עוד הפנה לכך שהרשעתו האחרונה הינה מלפני עשר שנים, למאמצי הנאשם להיגמל ורצונו לערוך שינוי בחייו. ב"כ הנאשם סבור כי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר ואף הגיש פסיקה מתאימה. ביום 29.4.19 הומצא לתיק בית המשפט חווה"ד מטעם היחידה להתמכרויות בה מטופל הנאשם, שהתמקדה בנסיבות המעידה והחזרה לשימוש בסם. עוד הומלץ, חרף המעידה, לאפשר לנאשם הזדמנות נוספת ואחרונה להמשיך בטיפול ולהימנע מגזירת עונש מאסר ממש העלול לחבל במאמצי שיקומו. ב"כ הנאשם 2, עו"ד בוחבוט, עמד אף הוא בטיעוניו על נסיבות הנאשם וההליך הטיפולי שעבר. לשיטתו, הנאשם שינה את דרכי התנהלותו במספר היבטים, חדל משימוש לרעה באלכוהול, משתף פעולה עם גורמי הטיפול ופועל להסדרת חובותיו. ב"כ הנאשם עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן לצו של"צ ולחילופין למאסר בדרך של עבודות שירות ולהתחשב בסיכויי השיקום הטובים של הנאשם.
12. דבריו האחרונים של נאשם 1 לבית המשפט היו כנים ואמתיים. הנאשם לא התחמק מחזרתו לשימוש בסם, ששרידיו התגלו בבדיקת הממונה והסביר שהיה מצוי בשעת משבר בשל הסתבכות בנו. עוד הוסיף שמשקיע כוחות רבים בגמילה מסם וביקש להתחשב בו. נאשם 2 הסביר כי נמצא בדרך חדשה וביקש שלא לחבל במאמציו.
דיון והכרעה
5
13. מעשי הנאשמים חמורים. לצורך השגת רווח כלכלי פרצו תוך תכנון מראש לבית המתלוננת הישישה, הרסו, חיטטו והפכו, והכל כדי למצוא דבר מה שווה ערך לגונבו. כתוצאה מביצוע העבירות בגינן הורשעו הנאשמים נפגעו מספר ערכים חברתיים וביניהם, הזכות לקניין והזכות לפרטיות ולתחושת ביטחון. כמו כן קיימת בביצוע עבירות מסוג זה מסוכנות אינהרנטית נוכח האפשרות להתפתחות אלימה של האירוע, כל שכן שעסקינן בבעלת בית מבוגרת החיה בגפה.
14. עבירות התפרצות למקום מגורים לשם גניבה חמורות, ונאמר עליהן לא פעם כי הן מהוות 'מכת מדינה' ויש להוקיען מהחברה. מידת הפגיעה בערכים החברתיים נמדדת בין היתר, לפי היקף הגניבה, זהות הקורבן ומידת הפגיעה. יפים לעניין זה, דברי כב' השופט מלצר בע"פ 74533/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.08):
"..הפריצה אינה רק לבית- מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא אישי-משפחתי השמור ביותר של האדם, נזקים אלו עולים לפרקים בחומרתם אף על עצם אובדן הרכוש בשווי כזה או אחר".
בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על חומרת עבירות מסוג זה שהפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו:
"ביהמ"ש המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירות התפרצות ובעבירות רכוש בכלל, שהיו-אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קורבנות הפריצה, בשובם לביתם והינה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר כי הרכוש ירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד" דברי הש' רובינשטיין ברע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.2.2008).
15. בחינת מדיניות הענישה המקובלת בעבירות התפרצות לדירה וגניבה מלמדת, כי במקרים דומים הושתו על נאשמים עונשי מאסר משמעותיים, הנעים בין 10-24 חודשים. כך לדוגמא, מתוך רשימה ארוכה של פסקי דין שנסיבותיהם דומות:
א. רע"פ 8637/14 וואליד עבאסי נ' מדינת ישראל (13.01.15)- המדובר בנאשם צעיר ונטול עבר פלילי בעל סיכויי שיקום שנגזרו עליו 16 חודשי מאסר. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 10-24 חודשים. עונשו הומתק ע"י ערכאת הערעור לשנת מאסר.
6
ב. רע"פ 8519/11 ויצמן נ' מדינת ישראל, (8.1.12)- הורשע בביצוע התפרצות לדירה וניסיון גניבה בצוותא והושת עליו עונש כולל של 20 חודשי מאסר, מהם 6 חודשי מאסר מותנה שהופעלו. רע"פ נדחה.
ג. רע"פ 8399/15 אליאב קדוש נ' מדינת ישראל (19.5.16) - הנאשם הורשע בביצוע עבירות התפרצות. נקבע מתחם ענישה שנע בין 12-36 חודשים. הנאשם, ללא עבר פלילי, נדון לשנה. ערעורו נדחה.
ד. רע"פ 547/08 טוקראס נ' מדינת ישראל(11.06.08) - הנאשם ללא עבר, נדון על ביצוע התפרצות ל-18 חודשי מאסר. ערכאת הערעור הקלה עונשו לשנת מאסר.
ה. רע"פ 1600/15 בועזיז נ' מדינת ישראל (27.04.15)- נאשם נדון על עבירת התפרצות ל-22 חודשי מאסר והפעלת תנאי, כך שעונשו הועמד על 33 חודשי מאסר. ערעורו נדחה.
ו. עפ"ג 17182-06-09 (מח-מרכז)בעניינו של אהרון, הורשע בעבירה של פריצה וגניבה ונדון למאסר בפועל בן 14 חודשים. עונשו הוקל מעט במסגרת ערעור בשל מצבו הרפואי של בנו.
ז. ת"פ 1682/08 (שלום כ"ס)- מדינת ישראל נ' אליהו חמו. הורשע בפריצה וניסיון גניבה, נדון למאסר בפועל בן 26 חודשים (מהם 4 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו במצטבר). (ערעורו נדחה- עפ"ג (מח-מרכז) 1974-04-09).
ח. ת"פ 9018-05-10 (שלום ראשל"צ)- בעניינו של זקין, נדון ל-24 חודשי מאסר בגין פריצה וגניבה, חרף המלצת שירות המבחן. (עונשו הופחת ל-18 חודשי מאסר במסגרת עפ"ג 22988-01-11).
עוד ראו: עפ"ג (מרכז) 57513-07-15 זצני; עפ"ג (ת"א) 17410-10-16 אזולאי ; עפ"ג (חי) 67510-12-15 חסאן ; עפ"ג (י"ם) 53376-02-13 טוויל ; ע"פ 38973-05-16 רחמני, בכולם נקבע מתחם ענישה שנע בין 12-24 חודשי מאסר.
16. ב"כ הנאשם 1 הציג פסיקה שבה נקבע מתחם ענישה מקל יותר שנע בין מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר אך אין מדובר בפסיקה רווחת, ובחלקה נתונים יחודיים שאינם קיימים לפנינו. באשר לעבירה של הפרעה של שוטר הרי שבגינה העתירה היא ברגיל למאסר על תנאי.
17. לפיכך, כמצוות תיקון 113, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הולם בהתאם לנסיבות מעשי הנאשמים ואתחשב בכך שלא הורשעו גם בעבירת גניבה הנע בין 10 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשים.
7
18. ב"כ הנאשמים עתרו בטיעוניהם לסטייה ממתחם הענישה לצרכי שיקום. לשיטת ב"כ נאשם 1, הנאשם מצוי בהליך טיפולי ממושך, מגלה מוטיבציה להמשך טיפול וגם אם מועד לעיתים הרי זה חלק בלתי נפרד מהליך גמילה מייסר. ב"כ הנאשם 2 ביקש לאמץ המלצה שירות המבחן ולראות בהליך הטיפול הפרטי ובמסגרת שירות המבחן, העדר מעורבות רבת שנים בפלילים והפסקת השימוש באלכוהול, הליך טיפולי ממשי המאפשר להמנע מהטלת מאסר ממש.
19. הנאשם 1, יליד 1971. בעברו 11 הרשעות, בעיקר בעבירות רכוש וסמים. בשנת 2008 נדון בגין צבר עבירות רכוש דומות למאסר בן 21 חודשים ומאז לא הורשע בעבירות נוספות עד לתיק זה. כעולה מתסקירי שירות המבחן, מדובר בנאשם שהיה נטוע שנים רבות בעולם עברייני, מכור לסמים קשים וככל הנראה התפרנס מביצוע עבירות רכוש.
20. תסקיריו של הנאשם משרטטים תמונה מורכבת, מחד ניכרת נכונות שלא הייתה קודם להשתלב בהליך טיפולי, הנאשם התמיד תקופה ארוכה בהליך טיפולי ביחידה להתמכרויות בעיר מגוריו ואף מסר בדיקות שתן נקיות. מנגד, הפגין התנהלות מניפולטיבית מול שירות המבחן שהביע ספק רב ביחס לאפקטיביות ההליך הטיפולי בו נתון.
21. בדיקת השתן האחרונה שמסר לממונה ובה התגלו שרידי סם קוקאין ודבריו הכנים לבית המשפט גילו טפח ממורכבות מצבו. הנאשם העיד על עצמו כמכור הנוטה במצבי לחץ ומשבר לחזור לשימוש בסמים ואינו מגלה די כוחות להתמיד בהליך הגמילה מסם. אין בהתנהלות זו כדי לבטל את מאמציו והמוטיבציה שהפגין לערוך שינוי בחייו, אך לא ניתן לראות בהם הליך שיקומי ממשי. אין די בנאשם המראה נכונות כנה להשתלב בהליך שיקום אלא יש להציג הליך משמעותי המגלה פוטנציאל שיקומי ממשי, תוך קביעה כי הסיכוי לביצוע עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך ביותר (ראו ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.13). עוד אין מי שיתקע בידינו כף שהנאשם לא ישוב לעולם הסם בכל תקופה משברית אליה ייקלע ובה נתון גם כעת עקב הדרדרות בנו הצעיר לסמים ופשע מאותן סיבות ממש.
8
22. על כן, לא מצאתי שעניינו של הנאשם נופל בגדר מקרי השיקום המאפשר חריגה ממתחם הענישה. באשר למיקום הנאשם במתחם הענישה, יש צדק בעתירת המאשימה למקמו בקרבת רף עליון עקב עברו הפלילי המכביד. עם זאת, יש מקום ליתן משקל למאמציו, להשתלבותו בהליך טיפולי ולחלוף הזמן מהרשעתו האחרונה ועל כן, בין היתר לצורך עידודו ודרבונו, מצאתי למקמו בשליש התחתון של מתחם הענישה.
23. עניינו של נאשם 2 שונה ומאפשר ללכת כברת דרך לקראתו. הנאשם יליד 1986, עברו הפלילי אינו מכביד וזו לו הרשעתו הראשונה בעבירת רכוש. הרשעתו האחרונה הינה משנת 2008 בעבירות אלימות במשפחה ובגינה ריצה מאסר בן 14 חודשים. מעשיו של הנאשם בתיק זה פסולים ומעידים על התנהלות שולית ורצון לקצר דרכים ולמצוא פתרון עברייני לבעיותיו הכלכליות.
24. עם זאת, לא ניתן להתעלם מדרך טיפולית שעשה מאז שחרורו בתיק זה. הנאשם שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, פנה מיוזמתו לטיפול פרטני פרטי ונוכח המלצת שירות המבחן והמטפלת גב' לובלסקי לא מצאתי לפקפק בכנות מאמציו לערוך שינוי של ממש בחייו. גם אם פנייתו לטיפול נבעה מרצונו לשפר מצבו המשפטי אינני רואה בכך פסול, בעיקר שניכר שהנאשם יצא כבר עתה נשכר מהטיפול בו, חדל להשתמש באלכוהול ועושה מאמץ לשלם חובותיו.
25. כמובן, שעוד ארוכה הדרך ועל הנאשם להמשיך ולהתמיד בדרכו הטיפולית, בעבירות מסוג זה שיקום הנאשם אינו חזות הכל ויש ליתן משקל גם לשיקולי ענישה נוספים. יחד עם זאת, מצאתי לקבוע כי קיים סיכוי לא מבוטל לשיקומו וניכר שהנאשם הבין היטב את המחירים שמשלם על התנהלותו הפסולה. אשר על כן מצאתי לקבוע כי עניינו של הנאשם מאפשר שימוש בסעיף 40 ד'(א) לחוק והקלה מסוימת בעונשו כשאמנע מלגזור עליו עונש מאסר ממש.
26. עוד אתן משקל לנכונות הנאשמים לפיצוי המתלוננת והפקדת כספי פיצוי בסכום לא מבוטל של 10,000 ₪. ואתחשב בכך שהיו נתונים במעצר כחודש וחצי ולאחר מכן בתנאים מגבילים, לרבות מעצר באיזוק אלקטרוני.
סוף דבר
אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם 1
9
א. מאסר בפועל בן 11 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו 1.5.17 עד 13.6.17.
ב. מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יבצע הנאשם עבירת רכוש מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.
ג. מאסר על תנאי בן 4 חודשים לבל יבצע הנאשם עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של היזק לרכוש תוך 3 שנים מיום שחרורו.
ד. פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪. הפיצוי הופקד ויועבר למתלוננת בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה.
נאשם 2
א. מאסר בן 7 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות. הנאשם ירצה מאסרו במוסד 'רוחמה' בכ"ס בימים א'-ה' במשך 7.5 שעות עבודה יומיות. הנאשם יתייצב ביום 5.5.19 עד השעה 08:00 במפקדת גוש מרכז ברמלה לתחילת ריצוי מאסרו. הנאשם מוזהר כי אם לא יבצע עבודות השירות כנדרש, ניתן יהיה להפקיע את העבודות ולהטיל עליו מאסר ממש.
ב. מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יבצע הנאשם עבירת רכוש מסוג פשע תוך 3 שנים מהיום.
ג. מאסר על תנאי בן 4 חודשים לבל יבצע הנאשם עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של היזק לרכוש תוך 3 שנים מהיום.
ד. פיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪. הפיצוי הופקד ויעבר למתלוננת בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה.
ה. מעמידה הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.
זכות ערעור למחוזי כדין תוך 45 יום.
גזה"ד יישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
10
ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ט, 30 אפריל 2019, במעמד הצדדים.
