לפניי בקשת התביעה לתיקון כתב האישום בדרך של הוספת הנאשם 1 כעד וכן בקשת ההגנה לזיכוי הנאשמים 2 ו-3 בדין.

אני דוחה את העתירה לזיכוי הנאשמים 2 ו-3 בטענה כי כתב האישום אינו מגלה עבירה לגביהם. החלטה בטענה דומה ניתנה בישיבת יום 30.10.22. הנאשמים 2 ו-3 הודו בקשר בינם כספק גז לבין הנאשם 1 כסוכן וכן בממצאי החיפוש (מחוסר ידיעה). לכך נלווית משמעות משפטית כעולה מסעיף 26 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), תשמ"ט-1989 שהיה תקף בעת הרלוונטית וניתן להעזר בהקשר זה בסעיף 35 לחוק הגז הפחמימני המעובה, תשפ"א - 2020. בצדק עתר הסנגור, בישיבת יום 30.10.22, להבאת ראיות הגנה בהקשר זה ומובן שהכרעה בסוגיית האחריות תנתן בהכרעת הדין.

אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב האישום, אשר הוגשה לשם הוספת הנאשם 1 כעד תביעה, להלן נימוקיי:

אינני רואה כיצד תפגע הגנת הנאשמים 2 ו-3 בגין המבוקש. דווקא התגובה לאישום מצביעה על העדר פגיעה בהגנת הנאשמים.

טרם החלה שמיעת הראיות בתיק הנוכחי וחומר החקירה הרלוונטי לבקשה נמצא ברשות ההגנה זה מכבר.

אני ערה לעינוי הדין הנובע מהגשת הבקשה כמעט שנתיים לאחר הגשת כתב האישום, אולם אין להתעלם מכך שהבקשה הוגשה בשל שינוי נסיבות הקשור בנאשם 1, לאחר שהודה, הורשע וההליך בעניינו צורף לתיק אחר.

באיזון בין השיקולים האמורים, סבורני כי במקרה זה יש להעדיף את ערך גילוי האמת ועשיית הצדק, הנמצא בבסיס ההליך הפלילי, ומשכך להעתר לבקשה.

אשר על כן, אני מורה על הפרדת משפטו של הנאשם 1 ממשפטם של הנאשמים 2 ו-3 ועל תיקון כתב האישום כמבוקש.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ג, 23 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.