1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות של כתב האישום המתוקן בעניינו, ובעבירות של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין; הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; התחזות לאחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין וניסיון קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם הסיג גבול של חדר הרופאים בבית החולים שערי צדק, וגנב מהחדר ארנק השייך לרופא. בתוך הארנק היו תעודות מזהות וכרטיס אשראי, שבו עשה הנאשם שימוש ארבע פעמים בשווי כולל של 575 שקלים עוד באותו ערב. למחרת הגיע הנאשם לסניף בנק בבאר שבע וביקש למשוך 10,000 ₪ תוך התחזות לרופא, דבר שלא צלח.

טיעונים לעונש

הצדדים הסכימו על תיקון כתב האישום, אך טענו לעונש באופן חופשי.

2

מחד, המאשימה טוענת כי המתחם צריך לנוע בין 12 ל-36 חודשים, וכי יש להטיל על המשיב עונש כולל של 30 חודשים, לרבות הפעלת מאסר מותנה של חצי שנה, וזאת לנוכח טיב האירועים ועברו הפלילי המכביד של הנאשם.

מאידך, הסניגור טוען כי ניתן להסתפק בעונש המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם תך הדגשת קורות חייו.

בתיק זה לא הוגש תסקיר.

קביעת מתחם הענישה

מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של קניינו של אדם ובזכותו של אדם לשמור על שמו הטוב, וזאת כתוצאה מגניבת הזהות והשימוש בכך לצורך קבלת דבר במרמה. עבירות רכוש פוגעות במרקם חיי היומיום, ואף יורדות לשורש ביטחונו האישי של אדם, בביתו, במקום עבודה, במקום בילוי או בדרך. מלבד הנזק החומרי והנזק הנגרם בשל אובדן זמן מיותר הנובע מכל הכרוך בהתמודדות הקורבן עם עבירה מסוג זה, קיים נזק נפשי הנלווה לביצוע עבירות מסוג זה.

נסיבות הקשורות בעבירה (לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין) - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מנסיבות ביצוע העבירה נראה כי המעשה בחלקו הראשון של כתב האישום לא היה מתוכנן אלא היה בגדר ניצל הזדמנות. אלא שלאחר מכן, הנאשם יכול היה להפסיק את רצף המעשים העברייני אך לא עשה כן, והמשיך בו באותו ערב ואף למחרת היום כשביקש לקבל שלא כדין וכשהוא מתחזה לאחר, סכום כסף ניכר; הנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא עצם החדירה לפרטיותו של האדם, גניבת כספו ופגיעה בתחושת הפרטיות והביטחון שלו; הנזק שהיה צפוי להיגרם הוא רב, ונמנע בשל עירנות הבנק; הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה הן רווח מהיר בשל מצוקתו הכלכלית; מדובר באדם בוגר, אך עם זאת, יש לקחת בחשבון שהוא אינו אדם המורגל בחברה רגילה מחוץ לכתלי בית הכלא, לנוכח עברו הפלילי המכביד ובנוסף הוא מאובחן כמי שסובל מבעיה נפשית - הדבר רלבנטי למידת יכולתו להימנע מביצוע חוזר של עבירות מסוג זה.

3

מדיניות הענישה הנוהגת - ברגיל, ענישה בעבירות רכוש מסוג זה כוללת רכיב של מספר חודשי מאסר בפועל. בעבירות רכוש מסוג זה ברף חמור יותר, קבע בית המשפט העליון אף ענישה של חודשי מאסר דו-ספרתיים (ר' למשל: רע"פ 1305/17 קסאן נ' מ"י (מיום 4.4.2017) וכן רע"פ 5995/17 כהן נ' מ"י (מיום 5.9.2017).

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין 3 חודשים ל-15 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בעבירה (לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין) - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם ע"פ דבריו אדם ערירי, התייתם בגיל צעיר, מעברו הפלילי עולה כי בילה במוסדות ובמעונות נעולים כבר מגיל צעיר על רקע עברייני כבר משנותיו הרכות; הנאשם אינו בריא; הוא נטל אחריות למעשיו וחסך מזמנו של בית המשפט; עברו הפלילי מכביד וכולל 42 הרשעות קודמות שעיקרן עבירות רכוש. בנוסף תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה של 6 חודשים שנגזר עליו בת"פ (י-ם) 758-03-18 מיום 25.11.2015 (להלן - תיק התנאי).

המיקום בתחם - לפיכך, החלטתי למקם את הנאשם באמצע המתחם.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     6 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו;

ב.     מפעיל עונש מאסר על תנאי 6 חודשים שנגזר על הנאשם בתיק התנאי, וזאת, 3 חודשים במצטבר ו-3 חודשים בחופף. בסה"כ ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר מיום מעצרו;

ג.       6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע בתוך 3 שנים משחרורו.

שב"ס יאפשר גישה לנאשם לפיקדון שלו, על מנת שיוכל לקבל מכשיר תספורת, שעון יד וכלי גילוח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ח, 12 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.

4