ת"פ 7529/02/18 – מדינת ישראל נגד יורם קטן
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
ת"פ 7529-02-18 מדינת ישראל נ' קטן
תיק חיצוני: 506994/2015 |
1
בפני |
כבוד השופטת - נשיאה עינת רון
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשם |
יורם קטן
|
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה
|
לפני בקשת הנאשם למחיקת
אישומים בכתב האישום שהוגש כנגדו, בטענה של הגנה מן הצדק - הן בשל הטענה בדבר
קיומו של פגם או פסול בכתב האישום (טענה מכוח סעיף
רקע ועובדות:
2
נגד הנאשם הוגש כתב אישום
הכולל 10 פרטי אישום, בין היתר בעבירות של איסור מכירת תכשיר מרשם אלא על ידי רוקח
- עבירה לפי סעיף
כעולה מהחלק העובדתי לכתב האישום - סימן המסחר Cialic הנו סימן מסחר הרשום בפנקס רשם סימני המסחר, אשר הזכויות בהן שייכות לחברת Lilly Icos Llc. סימני המסחר Pfizer ו - Viagra, הינם סימני מסחר הרשומים בתעודות רישום , לגבי טובין מסוג 5 הכוללים תכשירי רוקחות לטיפול באין אונות. הצורה והצבע של טבלית ויאגרה רשומה כסימן מסחר אשר הזכויות בהן שייכות לחברת Pfizer Products inf (להלן ביחד: "סימני המסחר").
ויאגרה וסיאלס הנן תרופות המיועדות לטיפול באין אונות המכילות חומר תרופתי פעיל. מכירתן של התרופות מותנית בבדיקה ובקבלת מרשם רפואי עובר להנפקתן.
המוצר Tiger King הנו תכשיר המכיל חומר תרופתי פעיל שהינו החומר הפעיל של תרופת המרשם ויאגרה שאינו רשום במדינת ישראל .
המוצר kamagra הנו מוצר לטיפול באין אונות המכיל חומר פעיל שהנו החומר הפעיל של תרופת המרשם ויאגרה (להלן: טבליות לטיפול באון ו/או תכשירי און") (כולן ביחד: "התרופות המפרות וטבליות לטיפול באון ו/או תכשירי און").
התרופות נשוא כתב האישום, יוצרו על ידי גורם שזהותו אינו ידועה למאשימה, ללא פיקוח ובקרה של משרד הבריאות ו/או כל גורם מוסמך אחר, לגבי החומרים מהן יוצרו התרופות, תהליכי ייצור התרופות, תהליכי ההובלה והאחסנה של התרופות עד להנפקתן ללקוחות.
התרופות נשוא כתב האישום, לרבות אריזותיהן ומדבקות ההולוגרמה, סומנו בסימני המסחר, שלא על ידי בעל הסימן וללא רשותו, באופן העלול להטעות אדם אחר.
משרד הבריאות אוסר על ייבוא מכירה והפצה של התרופות מפרות נשוא כתב האישום במדינת ישראל.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום לא היו הנאשמים בעלי סימני המסחר הרשומים.
3
כעולה מעובדות כתב האישום, עובר למרץ 2015 ועד ליום 7.9.16 רכש הנאשם מספקים שונים, תרופות מפרות ותכשירי און הנחזים להיות מוצרים מקוריים, כל זאת ללא אישור אגף הרוקחות ותוך השתמטות מתשלום מיסי יבוא ומס ערך מוסף, בהיקף מסרחי לצורך ההפצה ושיווק המוצרים למפיצים שונים. המפיצים, סיפקו בעצמם את התרופות המפרות ומוצרי און בכל רחבי הארץ לכל דורש .
המאשימה ציינה בכתב האישום את הסכנה לבריאות הציבור כתוצאה מהנפקת התרופות המפרות כמו גם את הנסיבות המחמירות וכן את העובדה כי הנאשם לא הגיש דיווחים מתאימים למס הכנסה.
פרטי האישום מפורטים בהרחבה בכתב האישום ועניינם בין היתר כי בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום, עסק הנאשם באחסנה, שיווק, והפצה של טבליות מפרות ותכשירים הנחזים להיות תכשירי אין אונות דרך אמצעי השיווק וההפצה, כמו גם במכירתם.
טענות הנאשם:
לטענת הנאשם בחלק הכללי, נטען כי מיוחסת לנאשם התנהלות בנסיבות מחמירות, שעה שהוא פעל "...בסיועם של אחרים, זיוף סימני המסחר של התרופות בתמיכה למצגי השווא שבא להניח דעת רוכש כי מדובר בתרופה מקורית הנמצאת תחת פיקוח ואישור של משרד הבריאות כמו גם אישור כשרות והכל בהיקף מסחרי".
לטענתו, כתב האישום אינו מפרט בשום חלק שבו מי הם אלה בהם לכאורה הסתייע הנאשם, באיזה אופן, מועד ונסיבות לכאורה הסתייע הנאשם במאן דהוא ואף אינו מציין איזה סימן מסחרי או סימני מסחר או איזה חלק מאלה, לכאורה הנאשם זייף. כאשר כתב האישום כלל אינו מייחס לנאשם עבירת זיוף או נגזרת של עבירה כזו.
בשל העובדה כי הנאשם יבקש להתגונן מפני האשמות אלה, עותר הנאשם להורות למאשימה ליצוק תוכן של ממש בטענותיה המשפטיות האמורות או להורות על מחיקת הטענות מכתב האישום.
עוד טוען הנאשם כי עומדת לו טענה של הגנה מן הצדק - אכיפה בררנית, בקשר עם האישום השני, הרביעי והשביעי, בין היתר בשל העובדה כי כנגד חשודים אחרים בפרשייה, אשר הודו באותם מעשים המיוחסים לנאשם, אך נגדם לא הוגש כתב אישום, ומשכך התנהלות המאשימה מהווה אכיפה בררנית והפלייה בוטה בין שווים, שאין הדעת סובלת, ויש להורות על מחיקת אישומים אלה מכתב האישום.
טענות המאשימה:
4
לטענת המאשימה, הנאשם נחקר במשרדי היחידה החוקרת בנוגע לשתי פרשיות שונות פרשייה הנוגעת לתיק חקירה פל"א 130315/2015 (להלן : "הפרשייה הראשונה") ופרשייה הנוגעת לתיק חקירה פל"א 506994/1015 (להלן: "הפרשייה השנייה").
המאשימה מדגישה כי אישומים 1 ו-2 קשורים לפרשייה הראשונה ונוגעים בהיבט של מכירת הכדורים לטיפול בעיית אין אונות ואישומים 8 ו-9 עוסקים בהיבט המיסוי של עבירות אלה. עוד מוסיפה המאשימה כי אישומים 3-7 קשורים לפרשייה השנייה ונוגעים בהיבט של מכירת הכדורים לטיפול בבעיות אין אונות וכי אישום 10 עוסק בהיבט המיסוי של עבירות אלה.
במסגרת חקירות בשתי הפרשיות, נקשר שמו של הנאשם כספק טבליות אין אונות מזויפות מסוג ויאגרה וסיאליס וכן מוצרים נוספים, אשר נמצא בהם החומר הפעיל מסוג Sildenafil (השייך לקבוצת החומרים לטיפול בבעיית אין אונות) בתכשירים כגון כדורי טייגר קינג, ג'יל קמגרה ועוד.
המאשימה מדגישה כי הנאשם אינו מואשם בזיוף דה פאקטו של התרופות עצמן ו/או התכשירים לטיפול בבעיות און, כי אם הווה חלק משרשרת הפצה של מוצרים אלה, בעודו משווק אותם לאחרים.
עוד מוסיפה המאשימה, כי כעולה מבקשת הנאשם, הוא מודה, למעשה, כי קנה מספקים שונים טבליות מזויפות ותכשירי אין אונות מגורמים שונים ובהמשך מכר אותם לאחרים תמורת שכר נוסף.
המאשימה מפנה את הנאשם לסעיפים 1-2 לחלק הכללי בכתב האישום, במסגרתו מצוינים סימני המסחר אשר זויפו.
אשר לטענת הנאשם כי כנגד חשודים אחרים בפרשייה לא הוגש כתב אישום, טוענת המאשימה כי לאחר בחינת הראיות ולאחר שהמאשימה שקלה את שיקוליה, היא מצאה כי אין די ראיות ועל כן לא הגישה כתבי אישום נגד אותם מעורבים. המאשימה מוסיפה כי בחקירת "הלקוחות" של הנאשם, עלה כי הנאשם מכר בין היתר מוצרי האון לבעלי חנויות אשר מכרו את מוצרי האון למשתמשי הקצה ולשימושם העצמי, ובעניין זה מבהירה המאשימה כי במסגרת החקירה לא עלה שמו של משתמש קצה כזה או אחר אשר יכול היה למסור גרסה בנוגע לאותן מכירות.
דיון והכרעה:
דין הבקשה להידחות.
על טענת הגנה מן הצדק אין צורך להרחיב, בע"א 2910/94 ארנסט נגד יפת, פ"ד נ(2) 22 ובע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 776 , נקבעו המבחנים לבחינת הטענה.
הלכה פסוקה היא כי ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק יעשה במקרים חריגים ביותר, מקרים בהם התנהגותה של הרשות היא שערורייתית ותחושת הצדק האוניברסאלי נפגעת (עניין בורוביץ לעיל).
5
בתחילת בקשתו, עתר הנאשם כי המאשימה תיצוק תוכן של ממש בטענותיה המשפטיות, העומדות בבסיס החלק הכללי, על מנת שהנאשם יוכל להתגונן מפני המיוחס לו, או לחילופין, להורות על מחיקת הטענות מכתב האישום.
בתגובתה, מיקדה המאשימה בסעיפים 1-6 את המיוחס לנאשם וכן הבהירה מספר נקודות בבסיס כתב האישום והדגישה כי לא מיוחסת לנאשם עבירה של זיוף - די בכך, כדי לדחות את הבקשה להורות על מחיקת האישום.
יחד עם זאת, אני מוצאת להתייחס לנקודה שעניינה פרשת עובדות כתב האישום;
כלל הוא כי פרשת העובדות שבכתב האישום מתארת את סיפור המעשה של הפרשה נשוא האישום, תכלית תיאור העובדות הינה כפולה. ראשונה - ליתן לבית המשפט תמונה של הפרשה, תוך שימת דגש על חלקו של הנאשם. שניה - ליתן לנאשם תמונה של העובדות שהתביעה מתעתדת להוכיח ושמכוחן תבקש להרשיעו (י. קדמי "על סדר הדין בפלילים" חלק שני, כרך א', מהדורה מעודכנת, תשס"ט - 2009, עמ' 915).
דהיינו, מטבע הדברים, כאשר עסקינן בפרשייה רחבת היקף, יכול שהרקע העובדתי יהיה רחב יותר ויתייחס לעובדות וראיות שאינן מיוחסות לנאשם ובהמשך, כפי שנעשה בעניינו, תינתן התייחסות ספציפית למיוחס לנאשם.
אשר לבקשה להורות על אישומים 2, 4 ו-7 - פסיקת בית המשפט העליון הכירה באפשרות לבסס טענה לפגיעה בשוויון, כשאין ביסוד הפגיעה שיקול זר, הפליה מכוונת וזדונית או חוסר תום לב מצד הרשות (ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ ; ע"פ 70095/08 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' אור, ).
לפי גישה זו יש לבחון את הטענה במבחני התוצאה, מבלי להידרש לסיבות שהביאו לגרימתה של התוצאה המפלה.
דהיינו, על מנת לקבל טענה של אכיפה בררנית, יש להניח תשתית ראייתית לכך. בעניין פרץ, ציין בית המשפט העליון, כי למאשימה עומדת חזקת התקינות המנהלית וכי "על-מנת להפריך חזקה זו, על הנאשם הטוען לאכיפה בררנית לנסות לסותרהּ ולהוכיח כי בוצעה לכאורה הבחנה לא ראויה בין מי שנתוניהם הרלוונטיים שווים. משעה שהוצג בסיס ראייתי כאמור, מתערערת חזקת התקינות והנטל יעבור אל כתפי הרשות המינהלית, אשר תתבקש להוכיח כי האכיפה - אף שהיא נחזית בררנית על-פני הדברים - התבססה על שיקולים עניינים בלבד, שיש להם משקל מספיק כדי לבסס עליהם את החלטתה".
6
במקרה שלפנינו, אין ללמוד מהנתונים שהציג הנאשם על קיומה של אכיפה בררנית כלפיו, קרי כי הנאשם הופלה לעומת מקרים של חשודים אחרים שנחשדו בעבירות דומות ואף נחקרו במסגרת אותה פרשיה.
כל תיק ותיק נבדק על פי נסיבותיו הוא, על פי חומר הראיות שנאסף בו ועל פי נסיבותיו הספציפיות של החשוד, משדן בית המשפט בעניינו של נאשם, אין הוא אמור לבחון האם נכונים היו שיקוליהם של העוסקים במלאכה בהחלטותיהם לנקוט בהליכים משפטיים או לאו ובאילו סעיפי עבירה יואשם הנאשם. למאשימה פררוגטיבה להפעיל שיקול דעת בנוגע לכך.
חזקה, כי כל עוד לא הוכח אחרת, הופעלו שיקולים ענייניים בלבד. הביקורת השיפוטית על החלטה של המאשימה, ובעניינו המשיבה, על העמדה לדין הינה אך ורק במקרים חריגים, בהם נפלה ההחלטה מחוץ למתחם הסבירות באופן ניכר.
בוודאי, שבשלב זה של ההליך, לא הונח בפני ביהמ"ש בסיס ראייתי שיש בו כדי להוכיחאכיפה בררנית.
סוף דבר - הבקשה נדחית.
בדיון הקבוע ליום 10.10.18 בשעה 10:00 ינתן מענה מפורט לכתב האישום.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ט, 04 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.
