1

פתח דבר

בפניי בקשה להזמנת עד בשנית אשר הוגשה מטעם ההגנה.

במסגרת הבקשה, עותר הסנגור המייצג כעת את המבקש, להורות על הזמנתו של העד רס"ב רודין שגום (להלן: העד או העד רודין) אשר העיד בתיק זה ואף נחקר בחקירה נגדית ביום 9.1.19 על ידי הסנגור הקודם.

בקצרה ייאמר, כי לטענת סנגורו הנוכחי של המבקש אשר קיבל את הייצוג בתיק זה ביום 15.1.19, מחומר החקירה עולים מחדלי חקירה חמורים אשר הביאו את המבקש למסור הודאות שווא ובכללם: כיבוי מצלמות, מחיקת שאלות ואי כתיבת עמדת הנחקר לפיה הכריחו אותו, העד רודין ואחר, להודות במיוחס לו.

2

עוד טען הסנגור, כי מעדותו של רס"ב היימן עביד מיום 12.2.19 עולה, כי הוא והעד רודין הובילו את החקירה וניהלו את התיק.

לפיכך, עתר הסנגור להורות על זימונו של העד רודין לצורך חקירתו בנושא התנהלות החקירה בלבד וזאת מכוח הוראת סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: החסד"פ).

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, בהתאם להוראות סעיף 167 לחוק, אזי העדתו בשנית של עד אשר כבר העיד אפשרית רק לאחר שבעלי הדין סיימו להביא את ראיותיהם.

ואולם, במקרה דנן טרם הסתיימה פרשת התביעה ומשכך, אין הוראותיו של סעיף זה חלות במקרה דנן.

זימונו של העד בשנית בשלב זה הינו בבחינת "מקצה שיפורים" אשר אין להתירו ואין המדובר במצב דברים בו בעל דין מבקש לזמן בשנית עד מטעמו.

עוד ציינה המשיבה, כי יכול ובית המשפט יורה על זימון עד תביעה לחקירה נגדית כאשר מתברר כי חומר חקירה רלוונטי לחקירת העד לא הועבר לידי ההגנה ואולם, אין זה מצב הדברים במקרה דנן.

לסיום ציינה המשיבה כי בידי הסנגור האפשרות להורות על זימונו של העד אף במסגרת פרשת ההגנה כעד הגנה וכן, יוכל להגיש בקשה לפי סעיף 167 לחוק עם סיום הבאת הראיות על ידי שני הצדדים.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ואנמק.

סעיף 167 לחסד"פ קובע כדלקמן:

3

"סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט".

אכן, מלשון הסעיף עולה כי בית המשפט רשאי, באם ראה צורך בכך, להורות על זימונו של עד אשר כבר נשמעה עדותו רק לאחר שבעלי הדין סיימו הבאת ראיותיהם.

ואולם, מעיון בפסיקה עולה, כי סעיף זה זכה לפרשנות רחבה ביותר בפסיקת בתי המשפט לפיה לבית המשפט סמכות להתיר הבאת ראיות אף לאחר שמיעת הסיכומים (ראה לעניין זה: ע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים המשפטיים]).

מקל וחומר, אף פירשו בתי המשפט סמכות זו ככזו המאפשרת להחזיר עד לדוכן אף בטרם סיימו הצדדים להביא את ראיותיהם ואף מעדיפים לעשות כן בכדי להפחית את השיבוש של סדרי הדין (ראה לעניין זה: ב"ש (נצ') 208/08 מדינת ישראל נ' חמו [פורסם במאגרים המשפטיים], ת"פ (י-ם) 3008/07 מדינת ישראל נ' מור [פורסם במאגרים המשפטיים] (החלטה מיום 30.11.08) וכן, (ת"א) 5486-01-13 מדינת ישראל נ' שלו [פורסם במאגרים המשפטיים]).

זה המקום להעיר, כי ברוב המקרים בקשות מסוג זה הוגשו על ידי התביעה דווקא ונקבע, כי אין בהיעתרות לבקשה בכדי לפגוע באינטרס הנאשם.

סבורני, כי בנסיבות המקרה דנן, עת הוחלף ייצוגו של הנאשם והמדובר בבקשה לזימון העד בשנית לצורך שמיעת עדותו ביחס לנקודה ספציפית, דהיינו, אופן התנהלות החקירה, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

עוד אעיר, כי מלבד העובדה שלא מצאתי כי יהיה בכך כדי לפגוע באופן כלשהו באינטרס הציבורי, הרי שמנגד יש בכך אף כדי לייעל את הדיון שכן, לו תידחה הבקשה והעד יזומן רק בשלב מאוחר יותר אזי יתכן ולאחר שמיעת עדותו בסוף ההליך תתעוררנה שאלות אשר יצריכו העדה של עדים נוספים.

סוף דבר:

4

לאור כל האמור לעיל, הנני נעתר כאמור לבקשה ומורה על זימונו של עד התביעה מס' 5 רס"ב רודין שגום לדיון הקבוע בתיק זה ליום 29.4.19 בשעה 10:00.

המאשימה תוודא התייצבות העד.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.