כתב-האישום

 

1.                 הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר דיוני, והורשע בשתי עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 יחד עם סעיפים 14 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 [להלן: "פקודת הסמים"], אשר בוצעו במסגרת פרשת סוכן רחבת היקף.

 

2.                 כתב-האישום הנוכחי הוא חלק מפרשה רחבת היקף בה הופעל נ.פ. כסוכן סמוי, כאשר מטרת פעילותו הייתה ביצוע עסקאות מבוקרות של סחר באמצעי לחימה וסמים מסוכנים. כתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם (במ/2) כולל שני אישומים.

 

מהאישום הראשון, בעניינם של הנאשם ושלושה נאשמים נוספים, עולה כי בין נאשם 1 לבין הסוכן היכרות מוקדמת רבת שנים. ביום 9.3.20, נפגשו באקראי במסעדה בלוד הנאשם 1 והסוכן, כאשר במהלך המפגש הציע נאשם 1 לסוכן לרכוש ממנו סם מסוג קוקאין. הסוכן הביע עניין והשניים סיכמו להמשיך ולהידבר לשם ביצוע העסקה במועד מאוחר יותר.

בהמשך לכך, ביום 10.3.20 בשעה 19:37 לערך, נפגשו הנאשם 1 והסוכן באזור צמרות בתל אביב, במהלך המפגש הצטרף אליהם הנאשם, והשלושה סיכמו כי נאשם 1 בתיווכו של הנאשם ימכור לסוכן סם מסוג קוקאין במשקל 300 גרם, בתמורה ל- 63 אלף ₪.

עוד במהלך המפגש שוחח נאשם 1 עם נאשם 4 באמצעות טלפון, והנחה אותו למסור את הסמים לידי הסוכן בהמשך אותו היום.

על פי הסיכום האמור, מאוחר יותר באותו היום, בשעה 21:20 לערך, נפגשו הנאשמים 3 ו- 4 עם הסוכן בתחנת דלק בסמוך לרהט, כאשר הסוכן נכנס אל הרכב עמו הגיעו הנאשמים 3 ו- 4, והשלושה נסעו יחד למתחם מגורים ברהט.

עם הגעתם למקום יצא נאשם 3 מהרכב ולאחר זמן קצר שב ובידיו שקית ובה קוקאין במשקל 300.46 גרם, אותה מסר לידי הסוכן. הסוכן מסר לידי נאשם 4 - 63 אלף ₪ בתמורה לסמים, והכל בהתאם לסיכום עם נאשם 1 והנאשם, ובתיאום עמם.

צוין, כי נאשמים 3 ו- 4 החזירו את הסוכן לתחנת הדלק, כאשר ברשותו הסמים.

 

מהאישום השני עולה, כי בהמשך לאמור באישום הראשון, ביום 15.3.20 יצר הסוכן קשר עם נאשמים 1 ו- 4, וביקש לשוב ולרכוש מהם סם מסוג קוקאין. נאשמים 1 ו- 4 השיבו בחיוב, והם קבעו להידבר בהמשך על מנת להוציא לפועל את עסקת מכר הסם.

צוין, שבהמשך אותו היום, בשעה 19:24 לערך, נפגשו נאשם 4 והסוכן בתחנת דלק בסמוך ליישוב רהט.

הסוכן נכנס לרכב שעמו הגיע נאשם 4, והשניים נסעו אל מתחם מגורים ברהט.

במהלך המפגש הגיעו גם הנאשם ונאשם 3 והצטרפו אל נאשם 4 והסוכן. נאשם 3 הביא עמו גוש סם מסוכן מסוג קוקאין, והנאשם והסוכן חצו יחד את כמות הסם הרצויה מתוך הגוש.

בהמשך לכך, מסר נאשם 3 לידי הסוכן סם מסוג קוקאין במשקל 499.29 גרם עטוף בשקיות ניילון. הסוכן מסר לידי נאשם 4 סכום של 135 אלף ₪ בתמורה לסמים.

הנאשם הנחה את הסוכן למסור 5000 ₪ נוספים עבור הסמים לידי נאשם 1 במועד מאוחר יותר.

נאשם 3 הסיע את הסוכן, כאשר ברשותו הסמים, באמצעות הרכב, אל תחנת הדלק בסמוך לרהט.

על-פי הנחיית הנאשם, למחרת, ב- 16.3.20 בשעה 17:07 לערך, פגש הסוכן את נאשם 1 בחניית מסעדה באזור ומסר לידיו 5000 ₪, כפי שסוכם עם הנאשם.

 

3.                 אשר לעניינם של הנאשמים האחרים המעורבים באותם אישומים יצוין, כי נאשם 1 הודה והורשע, והטיעונים לעונש בעניינו נדחו לשם המשך הליכים טיפוליים; נאשם 3 הורשע בשתי עבירות של סיוע לסחר והצדדים עתרו במשותף לעונש של 17 חודשי מאסר בפועל; נאשם 4 הורשע בעבירה של סחר בסם ובסיוע לסחר, כאשר הצדדים עתרו במשותף לעונש של 39 חודשי מאסר, ופרקליטת המחוז החליטה לתת הטבה נוספת של הפחתת שנת מאסר בשל תרומתו של הנאשם 4 לאורך השנים לביטחון המדינה, כך שעונשו הועמד על 27 חודשים.

 

ראיות לעונש

 

ראיות מטעם התביעה

 

4.                 גיליון רישום פלילי (ע/2) מעלה, כי לחובת הנאשם 12 הרשעות קודמות בין השנים 2001 ועד להרשעתו האחרונה משנת 2018.

במהלך השנים ביצע מגוון עבירות סמים, אלימות ועבירות רכוש - לרבות שוד. בנוסף, נשא

מספר מאסרים, המצטברים לכדי 7 שנות מאסר בפועל.

בשנת 2018 הורשע הנאשם בבית משפט השלום בקרית-גת (ת.פ. 16996-04-17) בביצוע עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית ובסיוע לאחר להחזיק סמים שלא לצריכה עצמית. על הנאשם הושת עונש מאסר בן 4 חודשים - חודש אחד במצטבר ושלושה בחופף לעונש מאסר אחר. בנוסף, נגזר עליו עונש מאסר על תנאי בן 3 חודשים, שזה הוא נוסחו: "מאסר מותנה למשך 3 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע. מהיום". התביעה מבקשת להפעיל מאסר על תנאי זה כיום, וההגנה חולקת על כך.

בשנת 2017 הורשע בבית משפט השלום באשדוד (ת.פ. 64898-09-14) בביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בגזר-דין מיום 19.12.17 הושת עליו עונש מאסר בן 11 חודשים לאחר הפעלת מאסר מותנה, וכן מאסר על תנאי בן 10 חודשים מיום שחרורו, כאשר אין מחלוקת כי המדובר במאסר על תנאי חב-הפעלה בענייננו.

בשנת 2001 בבית המשפט לנוער באשקלון, הורשע, בין השאר, בעבירת סמים, של ניסיון סחר בסמים, והושת עליו עונש מאסר בן 9 חודשים.

 

ראיות מטעם ההגנה

 

5.                 הגב' זהבה אהרוני פאר, עובדת ביחידה לנפגעי התמכרויות ברוטשילד ת"א מזה 26 שנים, מדריכה טיפולית ומטפלת בפסיכודרמה מכירה את הנאשם עוד מהליך טיפולי קודם אותו עבר. הפעם, הנאשם מגיע באופן עקבי לכל המפגשים ולמרכז היום, ומוסר בדיקות שתן נקיות. הדגישה, שהשינוי ההתנהגותי בנאשם ניכר, והוא אף נבחר על-ידי הצוות כמודל עבור מטופלים עתידיים.

 

מר יוסי סויסה עובד בנושא ההתמכרויות 21 שנים בהוסטלים, קהילות טיפוליות, יחידות, ושירות מבחן ומכור לשעבר. גם הוא לוקח חלק בהליך השיקום של הנאשם ונפגש עימו פעמיים בשבוע, ולמרות הספקות נוכח ההיסטוריה של הנאשם, הנאשם כיום מצוי בעיצומו של שינוי אמיתי, אשר מזכיר לו את התהליך המוצלח שהוא עצמו עבר לאחר שקיבל הזדמנות מבית-המשפט.

 

הגב' נועה זכאי, בת זוגו של הנאשם, תיארה את ההליכים האישיים והרפואיים אותם עוברת עם הנאשם. תיארה את השפעת מות אביו עליו, ואת התרשמותה בדבר ההתמסרות המלאה שלו להליך הטיפולי, כשהוא מוקף בגורמי תמיכה רבים. במיוחד ציינה את השינוי שעבר עליו בשנה האחרונה מאז שוחרר ממעצר, כשלצד ההליך השיקומי המשמעותי, הוא מתבונן באופן ביקורתי יותר על חייו וחידש את הקשר עם בתו מזוגיות קודמת.

 

תסקירי שירות המבחן

 

6.                 בעניינו של הנאשם התקבלו שלושה תסקירים מהם עולה, כי הנאשם כבן 36, גרוש ואב לילדה כבת 10, בעל עסק למזון מהיר באשקלון ומתגורר עם בת זוגו בתל אביב.

הנאשם השלים 7 שנות לימוד בהן למד בכיתה המיועדת לילדים עם קשיי למידה וכשהיה כבן 7 אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, אך לא טופל תרופתית בשל הסתייגות אמו. מגיל 8 חבר לחברה שולית והחל להשתמש בסמים, בגיל 12 נשר מהלימודים בשל הסתבכותו בפלילים, ובמהלך קיבל פטור משירות צבאי. משמלאו לו 20 שנה השתמש באופן אינטנסיבי בקוקאין וכן צרך אלכוהול באופן יומיומי עד למעצרו.

בגיל 21 החל לעבוד בעסק משפחתי למזון מהיר, ומסר כי נוכח אורח חייו ההתמכרותי לא עבד באופן סדיר. מזה 6 שנים מנהל את העסק לבדו.

אביו של הנאשם, גם הוא בעל רקע בפלילים ובסמים, נפטר בפתאומיות לפני מספר חודשים, ועל אף הקשר המורכב ביניהם, מתמודד עם קושי נוכח מותו. מקיים קשר תקין עם אימו.

הנאשם נישא כשהיה בן 24, בשל היריון לא מתוכנן של בת זוגו. לאחר כשלוש שנים התגרש על רקע התמכרותו לסמים ומעורבותו בפלילים. הקשר עם גרושתו מתאפיין בשיתוף פעולה למען ילדתם המשותפת. בטרם מעצרו האחרון, הקשר עם בתו היה קונקרטי ומצומצם, אך כיום הקשר ביניהם חם וקרוב והוא מייחס חשיבות לתפקוד ההורי ומגלה מעורבות בחיי בתו.

בחמש השנים האחרונות מקיים קשר זוגי עם הגב' זכאי, ותיאר משבר משמעותי בקשר, מאחר והסתיר מפניה את עומק השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. תיאר כי במהלך מעצרו חזרו לקיים קשר זוגי, מעוניינים להקים משפחה יחדיו, ובת זוגו מהווה עוגן משמעותי וגורם תמיכה להמשך הטיפול.

 

הנאשם לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה. תיאר היכרות קרובה עם נאשם 1, היכרות חלקית עם יתר הנאשמים, ושלל היכרות עם הסוכן המשטרתי. מסר, כי באותה תקופה הבין את משמעות מעשיו, אולם הרצון לסייע לנאשם 1 והשימוש האינטנסיבי שלו בסמים השפיעו על עמדותיו באשר לחומרתם.

 

על רקע הליך משפטי קודם, ובשנת 2018, הנאשם שולב בטיפול ביחידה להתמכרויות ובמרכז יום. הטיפול הופסק לאחר כמה חודשים, בשל כניסתו למאסר, והוא חזר לצרוך סמים באופן התמכרותי לאחר שחרורו, עד למעצרו בתיק זה. מסר כי הפסיק את השימוש בסמים ואלכוהול בכוחות עצמו, ובהמשך נעזר בטיפול של היחידה להתמכרויות בתל-אביב. במסגרת התיק הנוכחי, נוכח ההתרשמות כי הוא זקוק לטיפול אינטנסיבי, הופנה לטיפול במרכז יום "בית חוסן" בנתניה בדצמבר 2021.

 

מדיווח עדכני שהתקבל מגורמי הטיפול ביחידה להתמכרויות בתל אביב עולה, שנכון לחודש ספטמבר 2022, הנאשם ממשיך את השתלבותו ביחידה באופן חיובי, מסייע לצוות ולמשתתפים האחרים וכן בארגון אירועים ביחידה. מהפן הטיפולי ההתרשמות היא, כי הנאשם ממשיך לערוך תהליך טיפולי כן ואותנטי, על מנת לערוך שינוי בדפוסים העומדים בבסיס התמכרותו לסמים, תוך עיבוד עברו המשפחתי המורכב, קשריו השוליים וקשייו בחיבור רגשי. הנאשם מצליח להיעזר בטיפולים השונים על מנת ללמוד על עצמו, ולהביא לידי ביטוי את כוחותיו החיוביים.

גורמי הטיפול הדגישו, כי בניגוד לפעם הקודמת בה השתלב בטיפול, הפעם ניכרת בגרות ובשלות לעריכת שינוי ונכונות לוותר על אורח חיים עברייני. הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות באופן עקבי.

 

מדיווח עדכני שהתקבל מגורמי הטיפול ב"בית חוסן" נמסר, כי הנאשם ממשיך לקחת חלק בטיפול במרכז יום, מגיע באופן עקבי ומשתף פעולה באופן מלא, ומפגין יחס רציני כלפי ההליך הטיפולי. בנוסף, ניכר רצון אמיתי להעמיק בתכנים הטיפוליים וגורמי הטיפול מתרשמים ממוטיבציה כנה לערוך שינוי מהותי בדפוסי ההתנהלות ובאורח חייו. קיימת חשיבות לאפשר להשלים את ההליך הטיפולי במרכז היום עד לסוף שנת 2022.

 

הנאשם מסר, כי במקביל לכל אלו, הוא מתכנן להיעזר בשיקום תעסוקתי, משתתף בקבוצת "צעדים" ובפרוייקטים נוספים מיוזמתו - כגון תיאטרון קהילתי. לדידו, הוא מצליח לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ומתמסר בכל מאודו להליך הטיפולי, חש שהוא מצליח להעמיק בהתבוננות פנימית וביקורתית ורוכש כלים וכישורי חיים לניהול אורח חיים תקין. ריבוי המסגרות מעניק לו מעטפת וגבולות ברורים, והוא חושש כי כניסה למאסר תביא לרגרסיה במצבו, ועל רקע עברו הפלילי מיועד למאסר באגפים מסוימים שם יתקשה לשמור על ניקיונו מסמים לאורך זמן.

 

שירות המבחן מנה את גורמי הסיכון ואת גורמי הסיכוי, ובסופו של יום ההתרשמות היא, כי הנאשם מקבל מענה הולם לצרכיו ההתמכרותיים במסגרת התכנית הטיפולית הכוללת. המשך השתלבותו בטיפול במסגרת מרכז היום עד לסוף שנת 2022, והמשך הטיפול הפרטני למשך שנה נוספת, במקביל להמשך הקשר עם השירות, יסייעו באופן משמעותי להפחתת הסיכון להישנות ביצוע עבירות, וקיימת חשיבות לאפשר לנאשם להתמיד ולהעמיק בתהליכים הטיפוליים ובהליך שיקומו. נוכח עברו הפלילי כניסתו למאסר בעיתוי הנוכחי, וחשיפתו לסביבה שולית, עלולות לעכב ולפגוע בהליכי שיקומו.

 

מבלי להתעלם מחומרת העבירות ומהמאסר על תנאי שעומד כנגד הנאשם, נוכח המשאבים הנדרשים כיום מהנאשם להמשך הליך השיקום, ממליץ השירות לפנות לאפיק השיקומי טיפולי, להעמיד את הנאשם בצו מבחן, ולהפעיל את עונש המאסר על תנאי בדרך של עבודות שירות.

 

טיעוני הצדדים

 

7.                 ב"כ המאשימה הדגיש, כי הנאשם הודה בכתב-אישום מתוקן לאחר שמיעת עדותו של עד התביעה המרכזי - הסוכן המשטרתי, המייחס לו תיווך בשתי עסקאות של קוקאין עם פער של חמישה ימים בין שתי העסקאות. באירוע הראשון, הנאשם הצטרף לעסקה בתל-אביב, ותפקידו היה לתווך בעסקה שבוצעה בין הסוכן לבין נאשם 4, כאשר הסוכן קיבלת לידיו את הסם - הכל בתיאום עם הנאשם. באירוע השני, אשר התרחש 5 ימים לאחר מכן, ולאחר

שהסוכן יצר קשר עם נאשמים 1 ו- 4 לצורך ביצוע עסקת סם נוספת, הגיע הסוכן לביתו של נאשם 4; הנאשם הגיע גם הוא למקום, למרות שהסוכן לא היה בקשר עמו, ושם התגבשה עסקת סם נוספת, כאשר הנאשם והסוכן חצו יחד את הסם שהיה במקום, והנאשם הנחה את הסוכן לשלם סכום כסף נוסף לנאשם 1 עבור הסמים. לטענתו, מדובר במעורבות בעסקאות סם בכמויות אדירות, בסם קשה מסוג קוקאין, ובשני אירועים שונים בסד זמנים קצר.

הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה, ואין משמעות לכך שהסמים הועברו לידי סוכן משטרתי ולא הופצו בציבור. הנאשם נטל חלק פעיל ביותר בעסקאות הסמים, למרות שלא היה יעד של הסוכן, אשר לא הכיר אותו, ובמעשיו הוכיח נגישות לסמים וקשר עם גורמים עברייניים מעולם הסמים.

הנאשם לא הורשע בעבירת הסחר המוגמרת, אלא בשתי עבירות של תיווך, אך לאור טיב מעשיו מדובר ברף הגבוה ביותר של העבירה, כאשר המחוקק הגדיר סנקציה זהה בין עבירת הסחר לזו של התיווך, תוך מתן ביטוי נורמטיבי למעמדו של המתווך בעסקה.

ב"כ המאשימה התייחס למדיניות הענישה הכללית ולענישה הקונקרטית במסגרת הפרשיה, וטען, כי הענישה שהושתה בפרשיה מקלה, ולקחה בחשבון את היקף הפרשיה ומספרם הרב של הנאשמים, עיתוי הגשת כתב האישום בשיאה של מגפת הקורונה וההשלכות של ניהול ההליך בעת המגיפה. ציין שמרבית העונשים שניתנו במסגרת הפרשיה גובשו בהליכי גישור ובהסדרי טיעון סגורים, כאשר נלקחו בחשבון גם שיקולים ראייתיים ואישיים של כל נאשם. הוא ביקש להפנות לעניינם של מספר נאשמים בפרשיה (עיד אל עמרני, סמיר זכור, אמיר אחיאל, חאתם חאמד, ועבד אל רחמן אבו צעלוק) וביקש לגזור את דינו הנאשם בהתאם. כן ציין את העונשים שהושתו על נאשמים 3 ו - 4 בכתב-האישום.

בסופו של יום, עתר לקבוע מתחם אחד לשני האישומים שנע בין 45 - 65 חודשי מאסר בפועל.

אשר לגזירת הדין, חזר וציין את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל הרשעות בעבירות סמים, כשהוא נשא בעברו 7 מאסרים בפועל, ואת העבירות נושא גזר-הדין ביצע בעוד שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו.

ב"כ המאשימה הביע הערכה להליך הטיפולי שעובר הנאשם, אך הזכיר, שבעבר, בעיצומו של הליך טיפולי קודם שב וביצע עבירות סמים. הוא טען, כי אלמלא ההליך הטיפולי, היה עותר להשתת עונש מאסר המצוי, לכל הפחות, באמצע המתחם. בשל מכלול השיקולים, עתר להשית עליו עונש מאסר הקרוב לתחתית המתחם - 48 חודשים, להפעיל את המאסר על תנאי בן ה - 10 חודשים במצטבר, ואת המאסר על תנאי בן ה - 3 חודשים בחופף, לאור הבעייתיות בניסוח שלו, כך שסך הכל ישא הנאשם עונש מאסר בן 58 חודשים בניכוי תקופת מעצרו מאחורי סורג ובריח - אך ללא ניכוי של תקופת המעצר בתנאי איזוק, לצד מאסר על תנאי וקנס.

 

8.                 ב"כ הנאשם תיארה את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, וציינה, כי בסופו של יום הנאשם הודה בכתב-אישום שתוקן באופן משמעותי, ומיד לאחר מתן הכרעת-הדין שוחרר ממעצר ועבר לשהות במעצר בתנאי איזוק על-מנת לאפשר לו להשתלב בטיפול.

אשר לנסיבות העבירות הזכירה, כי הסמים לא הגיעו לציבור ונעצרו בידיו של הסוכן. טענה שאין מחלוקת שלנאשם אין היכרות עם הסוכן, ושלא יצר קשר עם הסוכן ולא הוביל אותו לעסקאות, לא הציע למכור לו סמים ושלא היה יעד. למעט חציית הסם יחד עם סוכן, הנאשם לא נגע בסם בשום שלב. על-פי המפורט באישום הראשון, הנאשם הוא חברו של נאשם 1 והיפנה את הסוכן לנאשם 4 שסיפק את הסם יחד עם נאשם 3. אין מחלוקת שהנאשם לא קשור להתרחשויות שלפני המפגש עם הסוכן ולאחר מכן. הסיבה שהנאשם מעורב באישום זה, היא מוכנותו להפנות את הסוכן לחבר, ואין מחלוקת שלנאשם אכן יש היכרות ענפה עם עולם הסמים והוא בעל דפוס התמכרותי. באישום השני מעורבותו של הנאשם נקודתית, ומסתכמת בחציית הסם ובאמירה לסוכן להעביר סכום כסף נוסף לנאשם 1.

שני האישומים בוצעו בתוך זמן קצר, במהלך תקופת הקורונה. הנאשם נקלע לקשיים כלכליים והיה מצוי בעומס רגשי לאחר שחרורו הקודם ממאסר, נפרד מבת הזוג וחזר להשתמש בסם, וזה הזמן שבחר להצטרף למפגש עם נאשם 1 ומקשר אותו לנאשמים האחרים. אין כל ראיה שהנאשם הפיק רווח כלכלי כתוצאה מביצוע העסקאות.

ב"כ הנאשם עתרה לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 24 ל- 44 חודשים, וביקשה להתחשב במצב הכלכלי במידה ויוטל קנס.

טענה שעניינו של הנאשם הוא המקרה הקלאסי לסטייה מהמתחם בשל שיקום, ובנוסף יש להתחשב בכך שהיה במעצר של ממש לתקופה של 14 חודשים באיזוק אלקטרוני במשך 16 חודשים. הפנתה להודאת הנאשם, להבעת החרטה, לחיסכון בזמן שיפוטי ולנסיבות חייו הקשות של הנאשם. הדגישה, שהמדובר בנאשם שהחל לצרוך סמים בגיל צעיר מאוד, וברקע כל הרשעותיו בפלילים מצויה בעיית ההתמכרות לסם. מאז שהועבר לאיזוק אלקטרוני שולב בטיפול משמעותי ואינטנסיבי שפורט בהרחבה בתסקירים, ובתסקיר האחרון גורמי הטיפול מדגישים שבשונה מהפעם הקודמת בה היה בטיפול, ניכרת בגרות ובשלות לעריכת שינוי. לשיטתה, התיק הנוכחי הוא "קו פרשת המים" בחייו של הנאשם.

העבירות אותן ביצע הנאשם הן חמורות, ומשקלי הסם משמעותיים, אך מסלול חייו של הנאשם מחייב חשיבה מחודשת, ולהושיט לו הפעם יד. היה ובית המשפט יחליט על הטלת עונש מאסר, הנאשם ישוב לאותו אגף בכלא, מבלי שיש אפשרות להמשיך את הטיפול, בתקווה שבכוחות שצבר בחוץ יצליח להחזיק את עצמו.

ב"כ הנאשם ביקשה מבית-המשפט לנהוג באומץ ולחרוג משמעותית ממתחם העונש ההולם באמצעות הפניית הנאשם לעבודות שירות על רקע התקופה בה שהה הנאשם במעצר ממש ולאחר מכן במעצר בתנאי איזוק, ובכך לאפשר לו להמשיך את תהליך השיקום המשמעותי. לחילופין, עתרה להאריך את עונש המאסר על תנאי.

 

9.                 בדברו לבית-המשפט מסר הנאשם: "אני רוצה להגיד לבית המשפט ולשופטת שאני מצטער עד עמקי נשמתי על העבירות החמורות שביצעתי, אני יודע שהן עבירות חמורות מאוד והסמים האלה היו עלולים לסכן אנשים רבים. הסם הזה הוא סם לא זר לי, אני מגיל 15 פעם ראשונה בבית מעצר נגעתי בסם הזה ומאז הסם הזה השתלט לי על החיים, הייתי חסר אונים מול הסמים האלה והיום אני באמת יש לי בחירה ואני בוחר בחיים ורוצה לחיות ואני מצטער" (עמ' 75 לפרוטוקול).

 

 

 

דיון והכרעה

 

10.             בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין בסעיף 40ג(א), לצורך קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

11.             הנאשם במעשיו פגע בערך המוגן של הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני הנזקים הנגרמים כתוצאה מהשימוש בסמים, כשהדברים נכונים ביתר שאת לגבי סם קשה מסוג קוקאין. כמות הסם וסוגו מבססים פגיעה בעוצמה גבוהה בערך המוגן, ולעניין זה יפים דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) הנדל:            

 

"ייתכן ועבירות הסמים הקשים הן כה נפוצות עד שהתרגלנו אליהן, ואולי אף אבדה לנו הרגישות למחיר שלא רק החברה משלמת אלא גם המשתמש עצמו. הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דיכאון ממושך - וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פרנויה, פאניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב (עוד על השפעות הקוקאין ראו באתר הרשות למאבק בסמים בכתובת:

http://www.antidrugs.org.il/pages/924.aspx). הפגיעה ביחיד חוזרת חלילה לפגיעה בחברה. השימוש בסם מסוג קוקאין יוצר צורך להמשיך ולהשתמש. כתוצאה מכך עליו לחפש מקורות כספיים למימון רכישת הסם, לאו דווקא בדרכים חוקיות, תוך שהוא חווה הידרדרות מתמדת בתפקוד הפיזי והקוגנטיבי שלו..." (ראו בע"פ 972/11 מדינת ישראל נגד יונה [4.7.12], בפסקה 4).

 

12.             אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לפי סעיף 40ט(א) לחוק העונשין, ייאמר כי עובדות האישומים משקפות אירועים בעלי מימד של תכנון, מספר מעורבים והתמצאות ומעורבות עמוקה של הנאשם בעולם הסמים הקשים.

מעורבות הנאשם באישום הראשון באה לידי ביטוי בכך שהצטרף לפגישה שניה עם הסוכן, בעקבות הצעתו של הנאשם 1 לסוכן לקנות ממנו סמים. הנאשם כלל לא היה יעד מבחינת הסוכן ומפעיליו, וחרף האמור, הנאשם פעל כמתווך דומיננטי בעסקה שהסתכמה במכירת 300 גרם קוקאין לסוכן, תוך הנאשמים 3 ו - 4 פעלו לפי הנחיותיו מול הסוכן.

באירוע השני, שהתרחש חמישה ימים לאחר מכן, נראה כי חלקו של הנאשם משמעותי עוד יותר. גם הפעם, הסוכן לא יצר קשר עם הנאשם, אך הנאשם הופיע עם נאשם 3 בשלב המאוחר עם גוש קוקאין, כאשר הנאשם והסוכן חצו יחדיו את כמות הסם הרצויה מתוך גוש הסם ולבסוף התגבשה עסקה של מכירת קוקאין במשקל של 499.29 גרם. חלקו הדומיננטי של הנאשם בא לידי ביטוי בהמשך, כאשר הנחה את הסוכן למסור סכום כסף נוסף לידי הנאשם 1 עבור הסם שנרכש.

כל המהלכים הללו מוכיחים על נגישות לסם ומעורבות עמוקה ביותר בעולם הסם. עם זאת יצוין, כי לא ברור מה הוא הרווח הכספי או רווח אחר שהפיק הנאשם.

 

13.             לעניין מדיניות הענישה, ייאמר באופן כללי, כי המחוקק לא ערך הבחנה במדרג החומרה בין המתווך לבין הסוחר בסם, ובהתאם נקבע בפסיקה:

 

"יתר על כן, אף אם כטענת המערער, הוא שימש "כמתווך" בלבד, אין בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו. שכן, במסגרת שרשרת הסחר העומדת מאחורי עסקאות כגון אלה, תפקיד "התיווך" בין החוליות השונות, הינו תפקיד מרכזי ומשמעותי ביותר שבאמצעותו מתאפשרת השלמת העסקה והפעילות העבריינית" (ראו בע"פ 8045/17 בראנסי נגד מדינת ישראל [16.8.18], פסקה 28).

 

עוד נקבע:

 

"אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה" (ראו בע"פ 9482/09 ביטון נגד מדינת ישראל [24.7.11], פסקה 24).

 

14.             עיינתי בפסיקה שהוצגה על-ידי ב"כ הצדדים ובפסיקה נוספת, ולצורך קביעת מתחם העונש ההולם אציין את המרכזיים שבהם. אציין שב"כ הצדדים התמקדו בעיקר בהשוואת עניינו של הנאשם עם גזרי-הדין של מעורבים נוספים בפרשיית הסוכן הנוכחית.

 

15.             כביטוי למדיניות הענישה המחייבת בנסיבות דומות, ראו, למשל, את ע"פ 3578/12 עזמה נגד מדינת ישראל [17.1.13]: המערער הודה והורשע בביצוע שתי עבירות של תיווך בסם מסוג קוקאין מול סוכן; באירוע אחד המדובר היה בעסקה של 96.53 גרם תמורת 35000 ₪, ובאירוע השני יצאה לבסוף עסקה של סחר בקוקאין במשקל 200 גרם תמורת 66000 ₪. גם במקרים אלו, המדובר היה בתכנון לפרטים ובמעורבות גורמים רבים, כשהמערער היה מתווך דומיננטי לאורך כל התהליך. לחובת המערער שלוש הרשעות בעבירות רכוש, סמים ותיווך לסחר בסמים, והוא ביצע את העבירות סמוך מאוד לסיום עבודות שירות בתיק קודם. שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית, אך התרשם מכנותו של המערער באשר למוטיבציה לשנות את התנהגותו. בית-המשפט המחוזי התחשב בעובדה שהמדובר במאסרו הראשון של המערער, בנסיבותיו האישיות הקשות, ובעונשים של האחרים באותה פרשה, והשית על המערער עונש של 50 חודשי מאסר וקנס בסך 10000 ₪.

            ערעור על חומרת העונש נדחה.

 

ראו גם ע"פ 3060/15 אבו רגייג נגד מדינת ישראל [21.7.15]: המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של סחר בסם מסוכן בכך, שסוכן (שוטר) יצר קשר עם המערער במטרה לקנות ממנו 150 גרם קוקאין. השניים סיכמו את המחיר במספר שיחות ואת מקום המפגש. הסוכן הגיע למקום המפגש, אליו הגיע המערער עם נאשם נוסף, והעסקה התבצעה ברכב אזרחי איתו הגיע הסוכן. המערער נכנס לרכב, ומסר לסוכן שקית ניילון עטופה בנייר טואלט, שהכילה סם מסוג קוקאין במשקל 148.94 גרם. נאשם 2 עמד כל העת מחוץ לרכב, הסתכל מסביב, כדי לאבטח ולאפשר את העסקה. לאחר מסירת השקית המערער נעצר.

בית-המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם שנע בין 30 ל - 50 חודשי מאסר והשית על המערער עונש של 32 חודשי מאסר בפועל. לחובת המערער הרשעה אחת בעבירה של שבל"ר, כבן 21 בעת ביצוע העבירה, ואב טרי.

ערעור על חומרת העונש נדחה.

 

16.             אתייחס עתה לגזרי-דין רלבנטיים של נאשמים אחרים בפרשה.

 

ב"כ הצדדים היפנו אותי לעניינו של אלעמרני, שנדון לפני מותב אחר בבית-משפט זה אך במסגרת הפעלת אותו סוכן (נאשם 3 בת"פ 10300-06-20). נאשם זה הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של תיווך בסם בכך שתיווך בשתי עסקאות סחר בסם מסוג קוקאין - כל אחת של חצי ק"ג, ותמורת סכום כולל של 300000 ש"ח. לחובת אלעמרני 4 הרשעות בעבירות נשק, רכוש וסמים, בעבר נשא מאסר בעבודות שירות, והתקבל תסקיר בעניינו. התביעה טענה למתחם עונש הולם שנע בין 45 ל - 60 חודשי מאסר, ועתרה להטיל עליו עונש של 52 חודשי מאסר בפועל. בגזר-דין מיום 1.6.21, בית-המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 30 ל- 50 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 36 חודשי מאסר בפועל, קנס סמלי בסך 1500 ₪ לאור חילוט מוסכם של כספים בשווי כ - 21500 ₪ וכן חילוט רכב.

בערעור וערעור שכנגד - ע"פ 3811/21 [1.2.22], נקבע כי העונש מקל במידה שמצדיקה החמרה במסגרת הערעור, ועונשו של אלעמרני הוחמר ל- 46 חודשי מאסר, כאשר הוזכר הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את מלוא חומרת הדין.

 

התביעה הפנתה לת"פ 74736-06-20 בו נדון עניינו של נאשם 8 - סמיר זכור, אשר הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן. באירוע הראשון הנאשם הציע לסוכן לקנות קוקאין, ובסופה של השתלשלות עם מספר מעורבים וזירות, שני אחרים העבירו לסוכן 201 גרם קוקאין המחולק למנות תמורת 75000 ₪; באירוע השני סיכמו הנאשם ואחר עם הסוכן שימכרו לסוכן קוקאין במשקל של כ- 300 גרם בסכום של 98 אלף ₪, והעסקה אכן בוצעה באופן מיידי בבית העסק של הנאשם. לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד, לרבות בעבירות סמים, והא נשא מאסרים שהצטברו ל- 29 שנות מאסר. צוין, כי מתחם עונש הולם של מי שהיה מתווך דומיננטי בשתי עסקאות של מכירת קוקאין במשקל כולל של 488 גרם, צריך לנוע בין 40 ל- 60 חודשי מאסר, ובנסיבות רגילות היה ראוי לגזור את העונש באמצע המתחם. עם זאת, על רקע גזרי הדין של מעורבים אחרים בפרשה, גזרתי על הנאשם 42 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם הגיש ערעור על חומרת העונש (ע"פ 7268/21 [27.4.22]) אך במהלך הדיון ביקש לחזור בו מן הערעור.

 

בנוסף, התביעה הפנתה גם לעניינו של אמיר יחיאל, שנדון במסגרת ת"פ 74735-06-20. המדובר במי שהורשע במסגרת הסדר טיעון שגובש בתום הליך גישור, בשתי עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן, בכך ששימש כמתווך בשתי עסקאות של כ - 500 גרם קוקאין תמורת סך של 165000 ₪. לחובתו עבר פלילי הכולל 7 הרשעות, האחרונה משנת 2012 בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, בה הוטל עליו עונש מאסר מותנה, והוא נשא כמעט 5 שנות מאסר בעבירות רכוש וסמים ישנות.

            ב"כ הצדדים עתרו במשותף להשית על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, ובגזר-הדין צוין, כי הנאשם נטל חלק לא מבוטל במעשים, אך לא היה הדמות הדומיננטית ביותר. כן הוטל עליו קנס על סך 10,000 ₪ וחילוט כספים שנמצאו על גופו. צוין, כי התיקון המשמעותי בכתב האישום נבע מחומר הראיות.

 

17.             נראה, אם כן, שהמתחם לו עתרה התביעה, בעניינו של מי שהיה מתווך בשתי עסקאות מול סוכן, בסם מסוג קוקאין במשקל כולל של כ - 800 גרם הוא ראוי, ועל כן אני קובעת שמתחם העונש ההולם לשני האישומים נע בין 45 - 65 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וסנקציה כספית משמעותית.

 

18.             קבעתי מתחם עונש הולם כפי שמורה המחוקק, אך ברי כי יש ליתן ביטוי לרמת הענישה הייחודית בפרשיה ולאור גזרי הדין שפורטו לעיל בעניינם של נאשמים אחרים - ובמיוחד בעניינם של אלעמרני וסמיר זכור, בשינויים המחויבים.

 

19.             אשר לגזירת הדין ייאמר, כי עסקינן בנאשם שהודה בכתב-אישום מתוקן בעיצומו של שמיעת העד המרכזי - הסוכן. מקריאת התסקיר עולה ההתרשמות לפיה הוא אכן לוקח אחריות על מעשיו ומביע חרטה על הסתבכותו החוזרת בפלילים.

 

20.             לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי המכביד של הנאשם, כאשר חלקו הנכבד בגין ביצוע עבירות סמים, וככל הנראה גם על רקע התמכרותו רבת השנים לסמים. כפי שפורט לעיל, לחובתו 12 הרשעות קודמות, ועד היום נשא מספר מאסרים לתקופה מצטברת של כ - 7 שנים. מאסרים חוזרים וקיומם של שני מאסרים על תנאי לא הרתיעו את הנאשם לחזור ולהסתבך בעסקאות סמים כבדות.

 

21.             למרות עברו הפלילי של הנאשם ועיתוי ביצוע העבירות, לא ניתן להתעלם מתהליך השיקום המשמעותי שעובר הנאשם. מדובר בהליך טיפולי תובעני במרכז יום ביחידה להתמכרויות בנתניה, בטיפול פרטני ביחידה להתמכרויות בתל-אביב, ובפעילויות נוספות אליהן התגייס הנאשם מיוזמתו. לאורך כשנה הנאשם משתף פעולה באופן עקבי עם כל גורמי הטיפול, מוסר בדיקות שתן, ונראה כי אכן הפעם המדובר בתהליך מעמיק של אדם בשל יותר, בעל מוטיבציה לשנות את דרכיו. לנאשם רשת תמיכה משמעותית, גם בזכות בת-זוגו.

 

22.             לאור האמור בתסקירים וההתרשמות העולה מהם כי קיים סיכוי לשיקום, כשברקע נתוניו המורכבים של הנאשם, אני סבורה שיש ליתן ביטוי לשיקולי השיקום בעניינו, כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. אלא, שנוכח הנסיבות החמורות של העבירות, כשעסקינן במעורבות דומיננטית למדי של מתווך בעסקאות של כ - 800 גרם קוקאין, יש ליישם בזהירות את האפשרות לסטות ממתחם העונש ההולם שנקבע. זהירות זו נדרשת גם לאור עברו הפלילי של הנאשם, ובמיוחד בשל העובדה, שבעבר היה משולב בהליך טיפולי, ובעיצומו נעצר לאחר שביצע עבירות סמים נוספות (ראו דברי הנאשם בת.פ. (שלום קרית גת) 16996-04-17, בעמ' 10 לפרוטוקול).

 

23.             אלא, שלא ניתן לאמץ את רוח המלצות המבחן במלואן (גם לא מבחינה משפטית). מדיניות הענישה הנהוגה מחייבת, ככלל, השתת מאסר בפועל גם במקרים בהם מדובר בנאשמים שנטלו חלק בהליך שיקומי, כשהודגש בפסיקת בית-המשפט העליון כי האינטרס השיקומי מהווה רק שיקול אחד מבין כלל השיקולים העומדים בפני בית-המשפט בבואו לגזור את עונשו של הנאשם בעבירות סמים חמורות (ראו, למשל: רע"פ 7819/15 סלור נגד מדינת ישראל [22.5.16], בפסקה 12, ובעניינו של מי שהורשע בגידול 7 ק"ג קנבוס בלבד; ראו והשוו - בנסיבות אחרות ופחות חמורות - ע"פ 6657/17 דווה נגד מדינת ישראל [11.11.18]; ת"פ (מחוזי מרכז) 8843-02-15 מדינת ישראל נגד בוז'רנו [6.4.17]).

 

24.             לאור כל האמור לעיל, באופן רגיל היה מקום לגזור את עונשו של הנאשם באמצע מתחם העונש ההולם שנקבע; אך נוכח גזרי-הדין של נאשמים אחרים עם נסיבות דומות, נקודת המוצא לענישה הראויה בעניינו תחילתה ב - 46 חודשי מאסר בפועל. שוכנעתי, כי יש מקום לחריגה מתונה מטעמי שיקום מנקודת מוצא זו, וכן ליתן ביטוי להליך השיקום ולתקופה בה שהה הנאשם במעצר בתנאי איזוק באמצעות חפיפה מלאה של המאסר על תנאי בן ה - 10 חודשים.

אני מקבלת את טענת ההגנה, כי לאור נוסחו העמום של המאסר על תנאי בן ה - 3 חודשים, גם אם המדובר בטעות הקלדה בלבד, הרי שמדובר במאסר על תנאי שלא ניתן להפעילו.

 

25.             אני רואה לנכון להזכיר, כי ככל שהשיקום הוא תהליך משמעותי שיש להתחשב בו - וכך נראה הוא בעניינו של הנאשם, עונש המאסר לא ימוטט אותו, והתהליך יכול להימשך בין כותלי בית-הסוהר ואף לאחר השחרור. לקראת הליכי המיון של הנאשם בשב"ס, אני ממליצה לקבל תמונה עדכנית משירות המבחן, על-מנת שישולב באגף מתאים למצבו כיום וכן כדי לאפשר שילוב בהליכי טיפול.

 

26.             לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

38 חודשי מאסר בפועל;

 

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 10 חודשים מת"פ (שלום אשדוד) 64898-09-14 בגזר-דין מיום 19.12.17 לנשיאה בחופף, כך שסך-הכל יישא הנאשם עונש מאסר בפועל בן 38 חודשים בניכוי ימי מעצרו: 25.5.20 ועד 20.7.21;

 

            12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות סמים מסוג פשע; 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירות סמים מסוג עוון;

 

            קנס בסך 20,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו, לתשלום עד ליום 1.6.23.

 

שימוע גזר-הדין כבר נדחה באופן מכוון על-מנת לאפשר לנאשם ולבת זוגו טיפולים רפואיים. כעת, על-מנת לאפשר מיון מוקדם וגמר הטיפולים, אדחה את התייצבותו של הנאשם לנשיאת מאסרו בבית סוהר הדרים, או על פי החלטת שב"ס, ליום 3.4.23 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות/דרכון וגזר-דין זה.

על ב"כ הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם: מרים חייאיב רכזת מיון מוקדם - 074-7831077, מירב אבוחצירה רשמת מאסרים נדחים - 074-7831078.

 

התנאים המגבילים והכספיים ימשיכו לחול עד להתייצבותו של הנאשם למאסר, והערובות הכספיות ישמשו מעתה גם להבטחת התייצבותו למאסר.

 

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, ה' טבת תשפ"ג, 29 דצמבר 2022, במעמד הנאשם וב"כ הצדדים.