1

לפניי בקשת המבקשת מיום 2.3.2022 לתיקון כתב האישום באמצעות הוספת עדת תביעה - מתורגמנית אשר תרגמה את חקירת המשיב.

בתמצית אציין כי המשיב עומד לדין בגין תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 382(ג) בחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להן: "חוק העונשין").

ביום 14.2.2022 נקבע התיק להבאת הראיות לפניי.

ביום 24.2.2022 הגיש המשיב בכתב מענה לכתב האישום, כפר במיוחס לו וכן טען כי הודעתו נגבתה ללא ייעוץ משפטי, וכי חרף ההיעזרות במתורגמן דבריו לא נכתבו כהווייתם ואף לא תועדו כמתחייב בתיעוד חזותי.

אתמול הוגשה כאמור בקשת המבקשת, הטוענת כי המתורגמנית נשמטה מכתב האישום בשגגה.

2

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי לאחר הגשת כתב האישום התריע בפני המבקשת על נזק ראייתי, נוכח העדר תיעוד חקירתו של המשיב כמתחייב בחוק. כן נטען כי יש פגם במועד הגשת הבקשה - לאחר כפירת המשיב.

סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון כתב אישום מצויה בסעיף 92(א) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע כי לאחר תחילת המשפט רשאי בית המשפט להורות על תיקון כתב האישום "ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

במסגרת בחינת בקשות כגון דא בוחנים בתי המשפט מחד את יכולתו של נאשם להתגונן כדבעי מפני התיקון המבוקש, והאם נפגעת זכות הנאשם להליך הוגן, ומנגד שוקלים את האינטרס שבבירור המחלוקות הרלוונטיות, במטרה לעודד משפט צדק ולאפשר למאשימה להציג במסגרת מסכת הראיות את התמונה הראייתית המלאה ולהביא בכך לחקר האמת.

הלכה למעשה, נוהגים בתי המשפט להיעתר לבקשות כגון דא, לעיתים גם במקרים בהם פרשת התביעה כבר מצויה בעיצומה (ר' רע"פ 2363/10, יצחק בן אברהם נ' מדינת ישראל).

בענייננו, משטרם החלה שמיעת הראיות, ומשמדובר בחומר המצוי הלכה למעשה בידי ההגנה ואין המדובר בראיה חדשה אשר יש בה כדי להפתיע את המשיב, עסקינן בתיקון העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, ואין בו כדי לפגוע ביכולת המשיב להתגונן או בזכותו להליך הוגן.

זאת גם בשים לב לכך שטענתו המהותית של המשיב היא כי החקירה לא תועדה כמחויב, וכי נגרם לו עקב כך נזק ראייתי - טענה אשר התיקון המבוקש אינו רלוונטי אליה באופן ישיר.

משכך, יתוקן כתב האישום כמבוקש.

המבקשת תדאג לזימון העדה למועד הדיון הקרוב.

3

ניתנה היום, ל' אדר א' תשפ"ב, 03 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.