1

1.      בפני בקשת המדינה להזמנת המתלונן למתן עדות במשפט ההוכחות, וזאת לאחר שהמדינה הצהירה, מפי התובעת, בשלב ההקראה וקביעת התיק לשמיעה, כי ניתן יהיה לפתוח את המשפט משלב ההגנה, ולהגיש את כל ראיות התביעה, ללא צורך בזימון עדים מטעמה.

2.      התיק נבדק ע"י תובע בכיר יותר לקראת שמיעתו, והאחרון הבהיר בבקשה שבפני בית המשפט, כי הצהרת התובעת בטעות יסודה, וכי יש להעיד את המתלונן, מכאן הבקשה שבפני לה מתנגד הסניגור בתגובה מפורטת שהגיש לבית המשפט.

3.      כרקע כללי לבקשה אציין, כי כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, החזקת סכין ואיומים. לפי כתב האישום הנאשם הגיע לבית המתלונן כשהוא אוחז בסכין מטבח בעלת להב באורך של 10 ס"מ ורובה לדיג בצלילה, ירה עליו חץ מרובה הדיג שפצע את המתלונן. כשהגיעו למקום שוטרים איים עליהם.

4.      לאחר העיון בבקשה ובתגובה החלטתי להיעתר לבקשת המדינה.

5.      כדי להגיע לחקר האמת, ולקיים הליך ראוי והוגן, אין כופין על צד זה או אחר כמיטת סדום, הצהרה דיונית שהצהיר, בדבר הבאת עד או הימנעות מכך, טרם שהחל המשפט, שעה שאין בכך כדי לקפח את הגנת הנאשם, וכאשר עובר להצהרה דיונית זו, הייתה בידו של בעל הדין, זכות דיונית מוקנית לעשות כן.

2

6.      יובהר, כי שמיעת הראיות במשפט טרם החלה, התביעה לא הגישה את ראיותיה, ממילא טרם הכריזה "אלו עדיי" כפי שמחויבת היא להצהיר לפי החוק בסיום הבאת הראיות (סעיף 157 לחסד"פ). חשוב מכל, הגנת הנאשם לא תקופח באם יוזמן המתלונן למתן עדות, שהרי בסדר הרגיל של הדברים, לולא הצהרת התובעת, הייתה לתביעה הזכות להעיד אותו, ולהביא את יתר ראיותיה להוכחת כתב האישום (סעיף 156 לחסד"פ), כשם שמזכות הנאשם להעיד עדים להגנתו (סעיף 159 לחסד"פ).

7.      משנטען כי התובעת שגתה בשיקול דעתה כאשר ויתרה על העדת המתלונן, והואיל והמשפט טרם החל ולא תקופח הגנת הנאשם, בשל חשיבות בירור האמת לעשיית משפט צדק, ומששמורות לנאשם כל זכויותיו וטענותיו, לא מצאתי שנכון ראוי ויהיה לדחות את הבקשה (סעיף 3 לחסד"פ), ויוער כי הפסיקה אליה הפנה הסניגור המלומד אינה ישימה לנסיבות המקרה שבפני בית המשפט.

8.      אני מרשה לעצמי להניח שאילו הסניגור היה מצהיר כי ניתן להגיש את התיק על כל ראיותיו ללא צורך בשמיעת עדים, משיקולים כאלה או אחרים, ומאוחר יותר, לאחר בדיקה, היה חוזר בו, כי שגה, וכל זאת טרם נפתח המשפט, היה מצפה שבקשתו תענה בחיוב, ובצדק, ואכן בית המשפט היה כמובן נעתר לו.

9.      אשר להשגות הסניגור בדבר חשש מעדות מפי השמועה ויתר טענותיו על הרחבת חזית, טענות אלה הינן במישור הראייתי, הן שמורות להגנה, וככל שבית המשפט ימצא כי יש בהן ממש, תהיה כך התייחסות בשלב הדיוני המתאים לכך, אך אין בהן כדי לחסום את העדתו של המתלונן במשפט.

10.  יובהר הבהר היטב, כי בית המשפט לא יקבל עדות או ראיה שאינה קבילה לפי דיני הראיות ו/או העומדת בסתירה עם הוראות החוק לגבי עדות מטריאלית שראוי היה לכלול אותה בכתב (סעיף 77 (א) לחסד"פ).

11.  הפועל היוצא של הדברים הוא, שהנני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על זימונו של המתלונן העד מר גילי ביטון לפי הפרטים כאמור בסעיף 8 לבקשה מיום 11/1/22.

12.  מזכירות לזמן את העד בהתאם. ב"כ המאשימה יוודא הזימון והתייצבות העד מבעוד מועד.

3

ניתנה היום, י"ד שבט תשפ"ב, 16 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.