1

לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003.

רקע (עיקרי הדברים)

1.      ביום 29.11.2020, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין; והחזקת סכין לפי סעיפים 335(א)(1) ו-186(א)לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.      ביום 05.07.2021, הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, תוך שהושת עליו עונש שהיה מוסכם בין הצדדים.

3.      המבקש, שהינו נפגע העבירה, הגיש שתי בקשות לבית המשפט (ביום 24.11.2021 וביום 27.12.2021), שבהן הוא עתר לקבל לידיו את תיק החקירה וכן את ההחלטות שניתנו בתיק זה לרבות הכרעת הדין, וגזר הדין שניתנו בעניינו של הנאשם. את בקשתו נימק המבקש בכך שהמסמכים האמורים דרושים לו לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח הלאומי על מנת שהמוסד יכיר בפציעות שנגרמו לו כתוצאה מהמיוחס לנאשם בכתב האישום המתוקן, כתאונת עבודה.

2

4.      המאשימה מחד גיסא, התנגדה להעברת תיק החקירה לידיו של המבקש, ומאידך גיסא, הסכימה כי המבקש יקבל לידיו את כתב האישום המתוקן, הכרעת הדין וגזר הדין. ויוער, כי תגובת בא כוח הנאשם התבקשה עוד ביום 24.11.2021, תוך שניתנו לו 15 יום להגיב לבקשה. ביום 09.12.2021, ולאחר שלא התקבלה כל תגובה מצד בא כוח הנאשם, ניתנה לו אורכה נוספת בת 7 ימים להגיב לבקשה. ביום 23.12.2021, ניתנה לבא כוח הנאשם אורכה אחרונה להגשת תגובה בת 3 ימים, תוך שקבעתי כי באם לא תתקבל תגובה תינתן החלטה בהעדר תגובה.

5.      יצוין, כי לפי סעיף 4 (ה) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), הרי שבית המשפט "...רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון..." ואולם בית המשפט אינו מחויב בכך, ובענייננו, ולאחר שניתנו לבא כוח הנאשם שלוש הזדמנויות שונות לעשות כן והוא לא מסר עד כה את תגובתו, מצאתי לקבל החלטה בבקשה בהעדר תגובה מטעמו.

דיון והכרעה

6.      נקודת המוצא לבחינת הבקשה הינה כי זכותו של כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, התשמ"ד -1984,ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (וראו לעניין זה גם, רע"א 1026/14 יששכר רובין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.03.2014) (להלן: "עניין רובין")). זוהי גם מגמתו של סעיף 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות"), הקובע כך:

(א)       כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב)       בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ד)       בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

3

(ו)        החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

7.      בשלב הראשון לפי סעיף 4 לתקנות, נדרש בית המשפט לבדוק האם קיים איסור שבדין להמצאת המסמכים המבוקשים על ידי המבקש (וראו לעניין זה, רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.06.2015)). במידה ואין איסור על פי דין, הפסיקה קבעה כאמור, כי ככלל יש לאפשר לעיין בתיקי בית המשפט, למעט במקרים שבהם יש סיבה המצדיקה למנוע זאת: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית^-המשפט" (ראו לעניין זה, בג"ץ 9474/00 אליעזר גל נ' ראש-עיריית חיפה, עמרם מצנע, נט(3) 714 (2004)). עוד יצוין, כי מבקש העיון אינו נדרש כתנאי מוקדם לעיון, להצביע על זיקה או עניין אישי בתיק (וראו, עניין רובין לעיל).

8.      עם זאת, זכות העיון אינה זכות אבסולוטית, ויש לאזנה למול זכויות ואינטרסים אחרים, כגון הפגיעה הפוטנציאלית בבעלי הדין בתיק, בצדדים שלישיים או באינטרס הציבורי, כמו גם שקילת סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. בית המשפט רשאי אף להתנות את העיון בתנאים, ולהורות על נקיטת אמצעים שיפחיתו את הפגיעה באינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים (וראו, עניין רובין לעיל, וכן ראו, עע"מ 3195/18 אורן יצחקיאן נ' המועצה המקומית שהם- רשות הרישוי לעסקים (פורסם בנבו, 10.06.2019) (להלן: "עניין יצחקיאן")).

9.      מכיוון שהכלל הינו המצאת המסמכים אזי, שעל המתנגד לעיון בהם רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט בקיומו של טעם ממשי, המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של המסמכים המבוקשים (וראו, עניין יצחקיאן לעיל).

10.  מקום שבו נמצא כי ישנה פגיעה אפשרית שתגרם כתוצאה מחשיפת המסמכים, אזי כאמור, יש לערוך איזון בין הפגיעה האפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון, לבין זכות העיון המתבקשת בנסיבות העניין (ראו לעניין זה, רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.06.2015))

4

11.  הנה כי כן, בכל הנוגע לבקשת המבקש לקבל לידיו את ההחלטות שניתנו בתיק זה לרבות הכרעת הדין וגזר הדין, ראשית, המאשימה לא התנגדה לבקשה; שנית, נראה כי קבלת הבקשה אינה סותרת כל דין, מה גם, שהתיק התנהל בדלתיים פתוחות; שלישית, עיון בהכרעת הדין וגזר הדין, הובילו אותי לכלל דעה כי לנאשם או לאינטרס הציבורי לא יגרם כל נזק מיוחד מחשיפתם. באותם הפרוטוקולים המבוקשים אין פגיעה חמורה ולא מידתית בפרטיותו של הנאשם או של אדם אחר; רביעית, יש לזכור כי בענייננו המבקש הינו נפגע העבירה אשר לו זכויות קנויות רבות יותר מאשר לאדם אחר בכל הנוגע לעיון בתיק (וראו, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, וכן ראו, ע"פ 541/20 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.08.202):"איני רואה מניעה לכך שנפגע העבירה יהיה זכאי, בהעדר טעמים של חיסיון או פגיעה בפרטיות, לקבל גם את הכרעת הדין ואת גזר הדין, במלואם או בחלקם"); וחמישית, אין בחשיפת הפרוטוקולים באמצעות מזכירות בית המשפט, משום הקצאת משאבים לא סבירה.

12.  מכל האמור לעיל, לא מצאתי סיבה של ממש שלא להיעתר לבקשה, ומשכך, הריני מתירה למבקש באמצעות מזכירות בית משפט השלום בקריית גת לעיין בכלל הפרוטוקולים שניתנו בתיק זה, לרבות בהכרעת הדין ובגזר הדין מיום 05.07.2021.

13.  בכל הנוגע לזכות לעיין בכתב האישום המתוקן, נוכח האמור בסעיף 9 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, ברי כי לנפגע העבירה זכות קנויה לעיין בכתב האישום, למעט בסייגים המנויים בחוק. בענייננו, עיון המבקש בכתב האישום המתוקן לא אסור על פי דין, מה גם שהמאשימה הסכימה בהגינותה לבקשה. משכך, הריני מתירה למבקש באמצעות מזכירות בית משפט השלום בקריית גת לעיין בכתב האישום המתוקן.

14.  בכל הנוגע לבקשת המבקש לקבל לידיו את תיק החקירה, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה, ואנמק. ראשית, יובהר כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון גם לעניין העונש בתיק זה עוד בטרם מתן מענה, כך שבית המשפט לא נחשף כלל לחומרי החקירה בתיק, בית המשפט לא מחזיק בהם, ומשכך, ספק בעיניי אם חומרי החקירה הינם בגדר "תיק בית המשפט" כהגדרתו בסעיף ההגדרות לתקנות: ""תיק בית משפט" - תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו"" (ראו גם, צ"א (שלום ת"א) 16162-10-14 דוד ביטון נ' נועם קוריס (פורסם בנבו, 09.05.2021); ת"פ (שלום י-ם) 23758-09-10 מדינת ישראל נ' פהמייה אנסארי (פורסם בנבו, 20.03.2014)).

5

15.  שנית, עיון בבקשה מלמד כי החומרים נדרשים מצד המבקש לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שהמוסד יכיר בפציעות שנגרמו לו כתוצאה מהמיוחס לנאשם בתיק זה, כתאונת עבודה. בבקשתו, המבקש מסתמך על בקשת הביטוח הלאומי מיום 04.10.2020, לקבל את ממצאי החקירה והעתק מעדויות החקירה בתיק לצורך טיפול בתביעת המבקש לקבלת דמי פגיעה עקב תאונת עבודה. ואולם, באותה העת המדובר היה בתיק שחקירתו טרם הסתיימה וטרם הוגש בו כתב אישום. בניגוד לכך, כעת אנו מצויים בשלב שלאחר שהתקבל פסק דין חלוט בעניינו של הנאשם, ובמצב דברים זה, חזקה שהביטוח הלאומי יסמוך ידיו על פסק דין חלוט יותר מאשר על חומרי החקירה בתיק.

16.  משכך, כלל לא נהירה לבית המשפט התועלת הממשית שתצמח למבקש מעיון בתיק החקירה ולא נראה כי למבקש יש צורך ממשי בחומרי החקירה, ודי למבקש בהחלטת בית המשפט בהכרעת הדין, בגזר הדין, ובכתב האישום המתוקן שבו הודה הנאשם.

17.  שלישית, ברי כי בחשיפת המבקש לתיק החקירה עלולה להיות פגיעה בצדדים שלישיים, וכי יש בגילוי זה כדי לפגוע פגיעה מהותית באינטרסים אחרים, כך שאין כל הצדקה לגלותם.

18.  ורביעית, במצב דברים זה, שבו לא נראה כי תצמח למבקש כל תועלת מחשיפת החומר, ברי כי אין מקום להורות למאשימה להקצות את המשאבים הנדרשים מטעמה לשם היענות לבקשה לקבלת חומרי החקירה בתיק. משכך, ומכל הטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי לקבל את עתירת המבקש לעיין בתיק החקירה.

19.  סוף דבר, הנני מתירה למבקש לעיין בפרוטוקולים מתיק זה, לרבות בהכרעת הדין ובגזר הדין מיום 05.07.2021. ובכתב האישום המתוקן. הבקשה לעיין בחומרי החקירה בתיק נדחית בזאת.

20.  העתק ההחלטה ישלח לבאי כוח הצדדים ולמבקש.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"ב, 29 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.