1

13 פברואר 2022

לפני:

כב' השופטת יפית מזרחי-לוי

החלטה

1.             לפניי בקשת 'אין להשיב לאשמה' (הבקשה) לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (החסד"פ) שזו לשונו:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה".

2.             הבקשה ממוקדת לאישום השני שהוגש נגד הנאשמים 1 ו-2 (החברה ו-נדב, בהתאמה).

רקע הצריך לעניין

2

3.             כנגד הנאשמים הוגש ביום 30.07.19 כתב אישום המייחס להם 3 אישומים בגין עבירות לכאורה על פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970 (הפקודה); תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997 (תקנות ציוד מגן אישי); תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח-1988 (תקנות עבודות בנייה); תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007 (תקנות עבודה בגובה); וחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 (חוק ארגון הפיקוח על העבודה) (להלן - כתב האישום המקורי).

4.             ביום 08.11.20, הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן. התיקון כלל: (1) השמטה של מועד ביקורת מיום 01.03.16 מסעיף 5 לפרק העובדות, וזאת הואיל ובמועד זה תוקנו ליקויי הבטיחות באתר; (2) העברה של סעיף 2 לאישום השלישי לסעיף 6 לפרק העובדות (3) ואיחוד של האישומים השני והשלישי, ביחס לנאשמים 1 ו- 2, תחת הכותרת "אישום שני" (להלן - כתב האישום המתוקן).

5.             על פי האישום הראשון, ביום 5.1.16, במסגרת הביקורת שערכו מפקחי העבודה, נמצאו באתר העבירות וליקויי הבטיחות הבאים:

(א) חמיס (הנאשם 3) לא השגיח השגחה נאותה ולא נקט אמצעים לוודא שהעובדים אלסיאלם ג'מאל, דאר אבו ראסם וזערורה זיאד, משתמשים בציוד מגן אישי כראוי;

(ב) חמיס לא גידר את משטחי העבודה ומדרכות המעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטר באמצעות אזן יד, אז תיכון ולוחות רגליים;

6.             במעשיו ובמחדליו המתוארים בכתב האישום, עבר חמיס ארבע עבירות: חובת ממונה על העבודה - תקנה 1 ותקנה 8(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997, וכן סעיפים 191 ו-225 לפקודת הביטחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970 (3 עבירות); גידור - תקנה 5 ותקנה 9(א) לתקנות הביטחות בעבודה (עבודות בנייה), תשמ"ח-1988 וכן סעיפים 191 ו-225 לפקודה (עבירה אחת).

7.             על פי האישום השני, ביום 25.2.16, במסגרת הביקורת שערכו מפקחי העבודה, נמצא כי:

(א) החברה העסיקה עובדים בעבודה בגובה מבלי שהיו מאובטחים במשך כל זמן העבודה בגובה, במערכת בלימת נפילה ו/או מערכת מיקום ותמיכה משולבת במערכת לבלימת נפילה, ו/או מערכת למניעת נפילה, ומבלי שהעובדים מחוברים אליהם באמצעות רתמת בטיחות;

(ב) בנוסף עלה כי הליקויים שנמצאו בביקורת מתאריך 7.12.15 ובביקורת מתאריך 5.1.16 לא תוקנו וכי צווי הבטיחות לא קויימו;

(ג) נוכח האמור החברה הפרה צווי בטיחות בכך שהמשיכה לבצע עבודות באתר בניגוד להוראות הצווים.

3

8.             נדב (הנאשם 2) לא פיקח ולא נקט אמצעים סבירים ו/או נאותים למניעת העבירות ו/או הבטחת קיום הוראות החוק.

9.             במעשיהם ובמחדליהם המתוארים בכתב האישום עברו החברה ונדב שלוש עבירות:

החברה -

(1) חובת שימוש בציוד להכנה בעת ביצוע עבודה בגובה - תקנה 8(א) לתקנות עבודה בגובה; וכן סעיפים 191 ו-225 לפקודה (עבירות אחת);

(2) אי קיום צווי בטיחות - סעיפים 6 ו-8(ב) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (2 עבירות).

נדב -

(1) הפרת חובת פיקוח - תקנה 8(א) לתקנות עבודה בגובה; וכן סעיפים 191, 222 ו-225 לפקודה (עבירות אחת);

(2) פיקוח נושא משרה - סעיפים 6, 8(ב) ו-36 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (2 עבירות).

10.         ביום 31.1.21 הגישו הנאשמים מענה לכתב האישום. הנאשמים הודו בעובדות הבאות:

·        בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימשה הנאשמת 1 (החברה) כמבצעת בנייה באתר הממוקם בשדרות נים, פינת הרצל בראשון לציון (האתר) שם בנתה מבנה קניון ומגדל משרדים;

·        ההחברה היא קבלן רשום בפנקס הקבלנים המנוהל במשרד הבינוי והשיכון;

·        הנאשם 2 (נדב) שימש בתקופה הרלוונטית כמנהל (סמנכ"ל תשתיות ובינוי) בחברה (הנאשמים כפרו בהיותו של נדב מנהל פעיל ואחראי לביצוע העבודות באתר);

·        הנאשם 3 (חמיס) שימש בתקופה הרלוונטית כמנהל עבודה ממונה מטעם החברה;

·        בתאריכים 7.12.15, 5.1.16 ו-25.2.16, ביצעו מפקחי העבודה המוסמכים מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (מפקח העבודה), ביקורות באתר (הנאשמים כפרו בממצאי הביקורת);

4

·        בעקבות הביקורות שבוצעו באתר על ידי מפקחי העבודה בתאריכים 7.12.16 ו-5.1.16, ולאור ליקויי הביטחות שנמצאו, הוצאו צווי הביטחות הבאים שתוקפם מיידי: (א) צו בטיחות מספר 52080, האוסר על ביצוע עבודה בגובה ללא הבטחת עובד במערכת מתאימה למניעת או בלימת נפילה מגובה; (ב) צו בטיחות מספר 52098, האוסר על ביצוע עבודות כלשהן ממשטחי עבודה ומדרכות מעבר בלתי תקינים מהם עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים.

11.         פרט לכך, כפרו הנאשמים ביתר העובדות ובכלל העבירות המיוחסות להם.

12.         ביום 15.7.21 נערך דיון הוכחות ראשון בו נשמעו עדי התביעה, פרט למפקחת, ולנטינה לנצ'יק (המפקחת לנצ'יק) שעדותה נשמעה ביום 28.10.21.

13.         ביום 7.12.21 הגישו הנאשמים את הבקשה.

הבקשה

14.         הבקשה מסתמכת על שלושה טיעונים, העיקרי שבהם הוא היעדר ראיות לממצאי הביקורת שנערכה ביום 25.2.16. נטען כי בהיעדר דוח ביקור או דוח פעולה (כפי שנעשה בביקור מיום 5.1.16) למעשה לא הוכחו הממצאים המפורטים באישום השני. בד בבד נטען כי הראיות שכן קיימות - עדותה של המפקחת לנצ'יק ולוח תצלומים שהיא ערכה, על פי עדותה, ביום 25.2.16, אינם מספיקים. זאת שכן עדותה היא בלתי מהימנה ולא ניתן לדעת אם התצלומים מתעדים את העובדות שהיא העידה לגביהן. כן, על פי עדותה, התצלומים כלל אינם רלוונטיים לאישום.

15.         המדינה טענה מנגד שדי בראיות שהוגשו כדי לעמוד בסף הנדרש על מנת שלא להיעתר לבקשה, ואף מעבר לכך. פרט לראיות שהנאשמים הטילו בהן ספק, הוסיפה המדינה וציינה שישנן ראיות נוספות - חקירות ועדויות עובדים מהמקום מיום 25.2.16, חקירתו של נדב על הממצאים מיום 25.2.16 ותגובתו לתצלומים שערכה הגברת לנצ'יק, העובדה שביום 25.2.16 יצא צו בטיחות חדש על סמך אי עמידת הנאשמים בתנאי הצווים הקודמים שיצאו ועוד ראיות נוספות.

5

16.         לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם, ומתוך תשומת לב לעובדה שאין להציב רף גבוה לראיות התביעה בשלב זה ולא לדקדק אחר מהימנות העדים ומשקל ראיותיהם, אני סבורה שאין מקום לקבל את הבקשה. סך הראיות ומשקלן, כמפורט לעיל, הוא רחב דיו כדי שנטל הראיה, להבדיל מנטל השכנוע, יעבור לכתפי הנאשמים.

17.         אשר ליתר הטעמים העומדים בבסיס הבקשה - הנאשמים טענו שנפלו מחדלים חקירתיים ביחס לביקורת מיום 25.2.16, במיוחד ביחס למועד עריכת לוח התצלומים מהאירוע. כן הם טענו שהמדינה פעלה בניגוד להוראות נוהל משרד התמ"ת מיום 25.7.10, כיוון שלא נפתח תיק חקירה חדש בקשר להפרת הצווים. המדינה טענה מנגד כי אין לראות פגם בעריכה המאוחרת של לוחות התצלומים וכי בלאו הכי מדובר בראיה אחת מיני רבות ואין בעניין המועדים כדי להביא לאישור הבקשה. ביחס להוראות הנוהל נטען שאין שום כוונה בהוראה עליה נסמכו הנאשמים להנחות את המדינה לפתוח בתיק חקירה חדש ביחס לכל צו וצו שמופר בתוך שרשרת של אירועים הקשורים זה לזה.

18.         אשר לדעתי, מסכימה אני עם טענות המדינה. כאמור בדיון ביחס לסך הראיות, מועד עריכת התצלומים הוא שיקול אחד מיני רבים העשויים להשפיע על תהליך קבלת הממצאים העובדתיים ובלאו הכי קיימות ראיות נוספות המעידות באותו עניין. טענות ביחס להשפעת פערי המועדים צריכות לעלות בשלב הסיכומים ויילקחו בחשבון במסגרת בחינת מלוא חומר הראיות, לאחר שמיעת פרשת ההגנה ככל שהנאשמים יחליטו לערוך פרשת הגנה. לבסוף, ביחס להוראות הנוהל - סעיף 2.4.4 קובע כי "לשם נקיטת הליכים פליליים בגין הפרת צו, יש לפתוח תיק חקירה חדש ולנהל בו חקירה פלילית שמטרתה הגשת כתב אישום, או הטלת קנס מנהלי, על פי הנדרש". כפי שהעידה הגב' ולנצ'יק, לאחר שנודע לה כמפקחת על הפרת הצווים הקודמים, נפתח תיק חקירה חדש, במסגרתו הוגשו כתב האישום נושא דיונינו (עמ' 91, ש' 29-31 לפרוטוקול):

"ש.     בנוהל כתוב שכשאת באה לבדוק אתר לצורך בדיקה של הפרה של צווי בטיחות, את צריכה לפתוח תיק חקירה חדש לגמרי.

ת.        זה מה שנעשה. רק לאחר צו הבטיחות השני, אז פתחנו בחקירה..."

6

19.         ודוק, הנוהל אינו אומר, כפי שנשאלה המפקחת לנצ'וק, שיש לפתוח תיק חקירה חדש לצורך בדיקה של הפרה של צווי בטיחות; אלא, שיש לפתוח תיק חקירה חדש כדי "לשם נקיטת הליכים פליליים בגין הפרת צו". הצו השני יצא, לטענת המדינה, על רקע הפרת הצווים הקודמים ולכן נפתחה החקירה. לבד מכך, לא ברור כיצד אם הופר הנוהל, פגע הדבר בנאשמים במידה כזו שמצדיקה לבטל את כתב האישום כולו וככל שכך קרה, היה על הנאשמים לתקוף זאת באמצעות טענת 'הגנה מן הצדק', או להתייחס למה שהוא לטענתן מחדל בשלב הסיכומים, במסגרת הדיון במשקל הראיות.

סוף דבר

20.         בהמשך לדיון לעיל ולאחר בחינת ראיות הצדדים וראיותיהם, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אדר א' תשפ"ב, (13 פברואר 2022), במעמד הצדדים/בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.