הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע ב- 9 עבירות של גרימת חבלה לרכב בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ריבוי עבירות של היזק לרכוש במזיד בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 28.03.23 בין השעות 2:33 ועד 3:40 פגע הנאשם ב- 8 כלי רכב שחנו ברח' דרך יפו באופן המפורט להלן: הנאשם שבר באמצעות אלה שמשה, מראת צד וגרם לנזקי פח במכסה מנוע של רכב יונדאי; חיבל באמצעות אלה בשמשת רכב מזדה, וגרם לנזק מוערך ב- 3,077 ₪; שבר באמצעות אלה שני חלונות של רכב סיאט וגרם לרכב נזק בשווי של 1,275 ₪; חיבל ברכב יונדאי באופן ששבר את השמשה הקדמית באמצעות אלה וגרם לנזק בשווי 480 ₪; השליך אבן על הגג של רכב שברולט ושבר גג פנורמי ובהמשך השליך מוט ברזל מגג ביתו על רכב שברולט ורכב קאדילק וגרם לנזקים בשווי המוערך ב- 44,760 ₪. בהמשך חיבל הנאשם ברכב שברולט נוסף באופן שפגע במראת צד וגרם לנזק מוערך ב- 1,491 ₪.

כמו כן, גרם הנאשם נזק במזיד לשני עסקים באופן שניפץ באמצעות אלה דלת זכוכית של "מאפיית נעמה" וגרם לנזק של 1,500 ₪; כמו כן, ניפץ הנאשם באמצעות אלה דלת וחלון משרד של מוסך גרירה וגרם לנזק בשווי 3,000 ₪.

בעקבות פניה למוקד 100 הגיעו למקום שוטרים והבחינו בנאשם כשהוא עומד עם אלה ביד ושובר חלון של עסק. השוטרים ביקשו מהנאשם להתלוות אליהם, אך הוא התנגד, הלך לכיוון ביתו קילל ואיים על השוטרים. כשביקשו השוטרים לאזוק את הנאשם הוא התנגד ומנע מהשוטרים לאזוק את ידו וסרב להיכנס לניידת באופן ששם את ידו והשוטרים נאלצו לדחוף אותו על מנת להכניסו לניידת.

בתאריך 26.3.23 סמוך לשעה 04:17 חיבל הנאשם במזיד ברכב אופל, על דרך שבירת שתי מראות קדמיות וגרם לנזק ששוויו המדויק אינו ידוע למאשימה.

במהלך חודש פברואר 2023, השתולל הנאשם בבית ואגב כך, גרם נזק לחפצים שונים ובין היתר זרק מאפרה וגרם נזק ל- 7 מסכי טלוויזיה.

בתאריך 22.2.23 עת שביקשה אמו של הנאשם לתת לו כוס מים וכדורים, הוא השתולל וזרק את הכדורים על הרצפה. אמו של הנאשם עזבה את הבית וכעבור יומיים, התקשר הנאשם אליה והודיע לה כי הוא לוקח את בגדיה וזורק אותם לפח הזבל. בהמשך הזיק הנאשם במזיד לחפצים שונים בבית, כדוגמת מקרר, מכונת כביסה, מייבש כביסה, כיריים חשמליים וקולר מים.

חוות דעת פסיכיאטרית של הנאשם:

בחוות דעת פסיכיאטרית מיום 15.5.23 צוין כי הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית ואובחן בעבר כלוקה בהפרעות מנטליות והתנהגותיות על רקע שימוש בסמים.

מחוות הדעת עולה כי הנאשם אינו שרוי במצב פסיכוטי בעת הבדיקה ואין שום רמזים שהיה שרוי במצב פסיכוטי בעת ביצוע העבירות.

עוד צוין בחוות הדעת כי על פי אינפורמציה שהתקבלה מהנאשם ניתן ללמוד שבעת ביצוע העבירות היה בהשפעת סמים והומלץ כי הנאשם יעבור טיפול גמילה מחומרים פסיכו-אקטיביים.

עוד נמצא כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ולשאת את עונשו.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (טע/1), לפיו לחובת הנאשם הרשעה אחת בגין החזקת נשק וסמים משנת 2020.

כמו כן, הגישה המאשימה את תיעוד הנזקים שגרם הנאשם לחפצים וכלי רכב (טע/3) וכן 5 חשבוניות בנוגע לתיקון כלי הרכב שניזוקו (טע/2).

טענות הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/4) כי הנאשם במעשיו פגע בערכים המוגנים שעניינם זכותו החוקתית של אדם לשמירה על בטחונו האישי, גופו ורכושו וכן שמירה על שלטון החוק וביטחונם של גורמי אכיפת החוק. עוד נטען, כי הנאשם בביצוע עבירות האיומים פגע בזכותו של אדם לשלוות נפשו מבלי שיופנה נגדו מלל מאיים שיש בו כדי להפחידו ולהקניטו.

ב"כ המאשימה טענה כי לאור ריבוי המקרים, ריבוי המתלוננים והנזקים שנגרמו מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הצטייד באלה מבעוד מועד וניפץ באמצעותה את שנקרה בדרכו. עוד טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הוא האחראי הבלעדי לביצוע העבירות ובמעשיו גרם לנזקים רבים .

ב"כ המאשימה טענה כי יש לקבוע מתחם נפרד בגין כל אישום, נוכח ריבוי הקורבנות ושוני בנזק שנגרם לרכוש. ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע בגין כל אישום מתחם העונש שנע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל.

הפסיקה אליה הפנתה המאשימה אינו תומך במתחם שביקשה לקבוע והנסיבות של המקרים אליהם הפנתה היו שונות מעניינו.

ב"כ המאשימה טענה כי לנאשם הרשעה אחת, בגינה ריצה תקופת מאסר ממושכת שלא הרתיעה אותו מלשוב ולבצע עבירות.

לאור האמור, ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ-18 חודשים, מאסר על תנאי, פיצוי, קנס והתחייבות.

טיעוני ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם טען כי יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם, היות ומדובר במסכת עובדתית אחת, כאשר העבירות בוצעו במשך מספר דקות, כשהנאשם היה מצוי במצב פסיכוטי רגעי, אם כי ב"כ הנאשם הבהיר כי אין הוא טוען להגנה מחמת שפיות הדעת.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו לאחר שכתב האישום תוקן באופן מהותי ונמחקו עבירות של אלימות בתוך המשפחה.

עוד נטען, כי אמנם לחובת הנאשם הרשעה אחת, אך לא מדובר בעבירה דומה, כאשר גם אותה הרשעה מהווה אירוע חריג בנוף חייו של הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב במצבו הנפשי של הנאשם, בנסיבות חייו ובכך שהנאשם נטל סמים.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם מתחיל מאי הרשעה ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם עצור מיום 28.3.23, כאשר חווית המעצר הייתה קשה עבורו, וביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם ולהשית עליו מאסר מותנה מידתי.

דברי הנאשם:

הנאשם ביקש להתחשב במצבו הנפשי.

דיון והכרעה:

המאשימה ביקשה לקבוע מתחמי ענישה נפרדים בגין כל אחד מהאירועים מושא כתב האישום נוכח שוני בזהות הקורבנות ושווי הנזק שנגרם.

סבורני, כי במקרה זה בשים לב לעובדה כי מרבית העבירות בוצעו בתאריך 28.3.23 לאורך כשעה ועוד שני אירועים במועד סמוך, וזאת באופן דומה מאוד, והגם שמדובר בקורבנות שונים, מדובר במסכת עבריינית אחת ובהתאם למבחן הקשר ההדוק, שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)), יש לקבוע מתחם עונש אחד בגינה.

יודגש, כי את העובדה שבמהלך האירוע הנאשם ביצע מספר עבירות כלפי מספר קורבנות אקח בחשבון בעת קביעת מתחם העונש ההולם.

הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות:

הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירות של היזק לרכוש וכלי רכב, הינם זכותם של הקורבנות לקניינם. מביצוע עבירת איומים כלפי שוטרים נפגעה זכותו של הפרט לשלוות נפשו ובמקרה של השוטרים גם זכותם לבצע החלטות הנוגעות לתפקידם ללא מורא. כך גם מביצוע עבירה של הפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם נפגע הסדר הציבורי, ויכולת השוטרים לבצע את תפקידם כחוק ללא הפרעה.

מעובדות כתב האישום עולה כי ככל הנראה לא קדם תכנון מדוקדק לביצוע העבירות, ומדובר בביצוע עבירות ספונטניות על רקע שימוש בסמים על ידי הנאשם, כפי שהדברים עולים מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה בעניינו. יחד עם זאת, הנאשם הצטייד באלה לצורך ביצוע העבירות, באמצעותה גרם נזקים לרכוש המתלוננים.

כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם נגרמו נזקים רבים לכלי הרכב ולרכוש המתלוננים, כפי שניתן להתרשם הן מתיעוד הנזקים והן מהחשבוניות שהוגשו (טע/2 וטע/3).

מדיניות הענישה הנוהגת:

ככלל מדיניות הענישה הנוהגת והמקובלת בעבירה של היזק לרכוש במזיד נע סביב מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית ועד למספר חודשי מאסר בפועל במקרים חמורים (ראה לדוגמה ת.פ. 48959-02-18 מדינת ישראל נ' לוי (3.7.19), ת.פ. 13341-06-17 מדינת ישראל נ' מלסה (19.6.17), ת.פ. 24119-11-16 מדינת ישראל נ ג דשמידט (12.2.17), ת.פ. 3918-12-17 מדינת ישראל נ' מאהגרפתה (22.12.20)).

באשר לעבירות של חבלה במזיד לרכב מצאתי להפנות לפסקי הדין הבאים:

·        ברע"פ 4522/13 נימר נעיסי נ' מדינת ישראל (17.7.13), המבקש הורשע על פי הודאתו בשש עבירות של חבלה במזיד לרכב והחזקת אגרופן לא למטרה כשרה בשלושה פרטי אישום. המבקש גרם נזק לשלוש מכוניות של שכניו לבניין, כאשר דקר את גלגלי הרכב באמצעות סכין. לנאשם עבר פלילי משמעותי. בית משפט קמא קבע, כי מדובר באירוע אחד וקבע מתחם בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד שמונה חודשי מאסר בפועל והשית עליו שלושה חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו לשבעה חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

·        ברע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מדינת ישראל (10.11.14) המבקש הורשע במסגרת הסדר טיעון בשני כתבי אישום, הראשון בגין גניבה מסופר פארם והשני בגין 3 עבירות של חבלה במזיד לרכב. המבקש מרח צואת כלבים על מכונית שכנתו וניקב את הגלגל השמאלי של רכבה בעזרת מברג, וכן חיבל בשתי מכוניות נוספות, השייכות לשכניו, על ידי ניקוב הגלגל במברג. בית משפט השלום קבע, כי בעבירת חבלה במזיד לרכב מתחם הענישה הוא ממאסר על תנאי ועד לשמונה חודשי מאסר בפועל. המבקש נעדר עבר פלילי. בית המשפט דחה העתירה לביטול הרשעת המבקש והשית עליו מאסר על תנאי, קנס, של"צ, צו מבחן לשנה ופיצוי למתלוננים. ערעור המבקש על הרשעתו נדחה וכך גם בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.

·        בת"פ 14593-12-15 מדינת ישראל נ' וובו (14.6.18) הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בשתי עבירות של חבלה במזיד ברכב, בשתי עבירות של איומים ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק. מדובר במספר אישומים שונים במסגרתם ניפץ הנאשם חלון קדמי שמאלי של כלי רכב וכן שני צמיגים אחוריים, באישום אחר שבר הנאשם שתי מראות קדמיות של כלי הרכב, חלון שמאלי אחורי של כלי הרכב וריסס צבע שחור על פח המכונית ובאישומים נוספים ביצע עבירות איומים וטרדה באמצעות מתקן בזק. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה בגין מכלול העבירות שביצע הנאשם, נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה מותנית וענישה כלכלית. על הנאשם הושתו 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל העבירות שביצע הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

בעניינו של הנאשם לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש אותו קבעתי לא לחומרא ולא לקולא.

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות:

לקולא שקלתי את הודאתו המיידית של הנאשם, במסגרת הליך מוקד, לאחר שכתב האישום בעניינו תוקן, נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. כך גם הודאתו של הנאשם הביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ובצורך להעיד קורבנות רבים.

עוד נתתי דעתי לאמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו של הנאשם ממנה עולה כי הנאשם סובל מתחלואה כפולה וכי במהלך האירוע היה תחת השפעת סמים והוא זקוק לגמילה. עוד נתתי את דעתי לרצונו של הנאשם לעבור הליך גמילה עם שחרורו מבית הסוהר וכי משפחתו דאגה למצוא לו מקום הולם לעניין זה.

לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בגין עבירות בנשק וסמים, בגינה ריצה מאסר בפועל לפני כשלוש שנים, והגם שלא מדובר בעבירות דומות לאלה בהן הורשע הנאשם הפעם, לא ניתן להתעלם מהרשעה זו לצורך קביעת עונשו של הנאשם.

לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      מאסר בפועל בן 7 חודשים מיום מעצרו בתאריך 28.3.23.

2.      מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת אלימות כלפי רכוש, ויורשע בגינה.

3.      מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת איומים או הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, ויורשע בגינה.

4.      פיצוי לכל אחד ממתלוננים באישומים 1 ו- 6 בסך 1,000 ₪, פיצוי למתלונן באישום 2 בסך 3,077 ₪ ולמאפיית נעמה פיצוי בסך 1,500 ₪, למתלונן באישום 3 פיצוי בסך 1,275 ₪, למתלונן באישום 4 פיצוי בסך 480 ₪, למוסך גרירה בסך 3,000 ₪, לכל אחד מהמתלוננים באישום 5 פיצוי בסך 1,500 ₪. מובהר כי אין בפיצוי שנפסק כדי לפצות את המתלוננים על מלוא הנזק. הפיצוי ישולם עד ליום 1.1.24. המאשימה תעביר את פרטי המתלוננים למזכירות בית המשפט.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ה סיוון תשפ"ג, 14 יוני 2023, במעמד הצדדים.