בפני

כבוד השופטת רקפת סגל מוהר

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

מואמן מחאמיד

החלטה

1. ביום 31.3.19 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום שייחס לו עבירה של הלנת שני

תושבים זרים, לפי סעיף 12ב 3(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2. בשל קשיים באיתורו של הנאשם ולאחר שמונה סניגור ציבורי לייצוגו בתיק

זה, ניתנה תשובתו לכתב האישום רק ביום 10.2.21.

3. בתשובתו לכתב האישום, טען הנאשם באמצעות בא כוחו, כי שני התושבים

הזרים אשר לנו בביתו הם אחיו מצד אמו (מנישואיה הקודמים) וכי

בהחלטתה להגיש את כתב האישום נגדו בלבד, להבדיל מבני משפחתו

האחרים המתגוררים באותו בית, נקטה המאשימה באכיפה בררנית כלפיו.

4. משכך ביקש ב"כ הנאשם כי המאשימה תשקול מחדש את עמדתה בתיק זה

והיא עשתה כן, כשבהודעתה מיום 2.3.21 בקשה לחזור בה מכתב האישום

בהתאם להוראת סעיף 93 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-

1982 (להלן: "החסד"פ").

5. ב"כ הנאשם טוען כי משתשובת הנאשם לכתב האישום כבר ניתנה אזי

משמעות חזרת המאשימה ממנו, צריכה להיות זיכוי מביצוע העבירה,

בהתאם להוראת סעיף 94(א) לחסד"פ.

6. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות המקרה ולטענת ב"כ הנאשם, אני סבורה כי

הצדק עמו שכן מדובר בחזרה מכתב אישום לאחר שהנאשם כבר השיב לו.

משכך אני מורה על זיכוי הנאשם מביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב

האישום, בהתאם להוראת סעיף 94(א) סיפא לחסד"פ.

ההחלטה תומצא לצדדים והתיק ייסגר.