1.      הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע 26 עבירות של אי הגשה של דוחות תקופתיים במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק המע"מ").

2.      מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם שהיה רשום כעוסק מורשה, לא הגיש עשרים ושישה דוחות תקופתיים לרשויות מע"מ, בחודשים 10/2016, 12/2016, 4/2017, 6/2017, 8/2017, 10/2017, 12/2017, 2/2018, 4/2018, 6/2018, 8/2018, 10/2018, 12/2018, 2/2019, 4/2019, 6/2019, 8/2019, 10/2019, 12/2019, 2/2020, 4/2020, 6/2020, 8/2020, 10/2020, 12/2020 ו-2/2021.

טיעוני הצדדים לעונש

3.      ב"כ המאשימה עוה"ד דביר עמר, הפנה לערכים המוגנים לחומרת העבירות דנן, ריבוין על פני שנים, וטען כי במעשיו מנע הנאשם מהמאשימה לעמוד על היקף הכנסותיו ועל סכום מחדל תשלום המס, שלא הוסר בהעדר דיווחים עד היום. משכך נטען כי הנאשם פגע במערכת המס המושתת על אמון מול בעלי העסקים, מפאת חובתם לדווח על היקף פעילותם העסקית, ולהעביר את תשלומי המע"מ שגבו מלקוחות. משכך, טען ב"כ המאשימה כי מידת אשמתו של הנאשם גבוהה, וביקש לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 4 ל- 9 חודשי מאסר, לעונש מאסר מותנה בין 3 ל-9 חודשים, קנס כספי והתחייבות מביצוע עבירה.

4.      אשר לגזירת העונש בתוך המתחם ציין ב"כ המאשימה, כי חרף הצהרות הנאשם, הוא לא הגיש את הדו"חות ולא הסיר את המחדל למרות שבית המשפט נעתר לדחיית הדיונים לשם כך מאז יולי 2021. לכן נטען שיש להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים, מאסר מותנה, קנס בין 5,000 ₪ ל-10,000 ₪ והתחייבות מביצוע עבירה (בתמיכה הפנה ב"כ המאשימה לרע"פ 1579/18 אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.2018)).

5.      ב"כ הנאשם עוה"ד ד"ר גיל עשת, טען שהגם שסכום המחדל אינו ידוע, מדובר בעסק שהלך ודעך לאורך השנים הרלוונטיות, משום שאביו של הנאשם היה חולה סרטן במשך 3 שנים, ונפטר בשנת 2018 (מסמכים על אודות פטירת האב ומחלתו הוגשו בהמשך), בעוד שהנאשם ניסה להיכנס לנעלי אביו בעסק, אך לא צלח. ב"כ הנאשם הגיש דו"ח הנהלת חשבונות של העסק מיום 28.3.2019 (טל/1), והעריך כי סכום המחדל הוא כ- 20,000 ₪, וטען שמדובר בסכום נמוך שאינו דומה לפסיקה שהגישה המאשימה.

6.      הוסיף ב"כ הנאשם וטען כי הנאשם פנה לרו"ח בבקשה שיסייע בידו להגיש את הדו"חות, אך הלה לא הסכים לקבל שכר טרחה בתשלומים ולכן הנאשם, חרף רצונו, לא הצליח להסיר את מחדליו.

7.      ביחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הפנה בא כוחו להיות הנאשם כבן 30, שעבר משבר נפשי קשה עקב פטירת אביו; כי הוא מתמודד עם חובות בהיקף של 250,000 ₪ (הוגשו בהמשך מסמכים על חוב בסך של כ- 207,000 ₪, ברשות לאכיפה וגבייה); בת זוג בהריון, והנאשם נעדר עבר פלילי מכל סוג שנטל אחריות על מעשיו. לאחרונה השתלב הנאשם בעבודה, ונמסר כי רוב משכורתו מעוקלת וממנה הוא מקבל 2,100 ש"ח מדי חודש. מטעמים אלו, ועל מנת שהנאשם לא יאבד את מקום עבודתו, עתר הסניגור להסתפק בעונש של של"צ ומאסר מותנה - והגיש פסיקה בתמיכה לעתירתו (ת"פ (רמלה) 14520-06-18 מדינת ישראל נ' יורם כהן ואח' (2.7.2020); ת"פ (רחובות) 67587-03-19 מע"מ רחובות נ' דויד ומיה אחזקות בע"מ ואח' (19.5.2020); ת"פ (כ"ס) 44353-10-16 מדינת ישראל נ' מליחי (21.2.2019); ת"פ (חדרה) 26539-04-18 מע"מ חדרה נ' אגבאריה (6.7.2021)).

8.      הנאשם בדברו האחרון לעונש אמר כי הוא מבין שטעה משלא הגיש את הדו"חות, והסביר כי הוא לא עבד, ולאחר פטירת אביו הוא פנה לרו"ח אך לא הגיע עמו להסכמות לעניין התשלום, והסביר "לא היה לי ממה לחיות, להביא כסף לרו"ח או להביא אוכל". עוד אמר כי כיום עובד כאיש תפעול במגרש כלי רכב ובת זוגו בתחילת היריון.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

9.      כתב האישום מתייחס ל-26 עבירות זהות במהותן, שהן חלק מאותה מסכת עובדות ואין חולק כי יש להתייחס אליהן כאל "אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם העונש ההולם.

10.  באשר לערכים המוגנים, בבסיס העבירות בתחום המיסים ערכים מוגנים של מניעת פגיעה בקופה הציבורית, ובה בעת בשוויון בנשיאת נטל המס, והסולידריות החברתית הנובעת מכך. לצד זאת יש בעבירות בהן הורשע הנאשם פגיעה בהתנהלות התקינה של רשויות המס והגבייה מחמת הפגיעה בשיטת הגבייה, והפיקוח על דיווחים עיתיים במועדים שנקבעו בדין.

11.  הגם שהעבירות דנן הן עבירות עוון, ומכונות "עבירות טכניות", אין להקל ראש בנזק הכרוך בהן לקופה הציבורית (רע"פ 3203/21 עפאנה נ' מדינת ישראל (17.5.2022); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 381, 384 (2004)).

12.  יפים לענייננו דברי כב' השופט א' שהם ברע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013) כדלקמן:

"כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס, בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח [...] על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".

13.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אי הגשת דוחות מע"מ נגזרת בהתאם לנסיבותיה. ככל שהיקף העבירות נמוך, התקופה מצומצמת, סכום המס אינו גבוה, והמחדלים הוסרו, הענישה הנוהגת היא למאסרים מותנים וקנס. לעומת זאת, במקרים של ריבוי עבירות, בהיקף מס לא מבוטל, למשך תקופה ארוכה וכשהמחדלים לא הוסרו, הענישה הרווחת היא למאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח, או לריצוי בעבודות שירות במקרי ביניים. כך להלן:

           א.     ברע"פ 4576/19 אבו שמאלה נ' מדינת ישראל (10.7.2019), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בביצוע 17 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, כאשר סכום המס שלא שולם היה 303,688 ₪, והמחדל הוסר חלקית וחוב המס הסתכם ב- 112,429 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש כולל שנע בין חודשיים מאסר ל- 12 חודשים, וקנס שנע בין 7,000 ועד ל-30,000 ₪. נוכח מצבו הרפואי הקשה של המבקש בעטיו הוא לא היה כשיר לביצוע עבודות שירות, נגזרו עליו 100 ימי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ ומאסר על תנאי.

            ב.      ברע"פ 1579/18 אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.2018), הורשע המבקש על פי הודאתו בביצוע 47 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, כשסכום המחדל עמד על 462,815 ₪, והוא לא הוסר. בית המשפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין 6 ל - 12 חודשי מאסר, קנס בסך 50,000-30,000 ₪, וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 40,000 ₪ ומאסר על תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

             ג.      ברע"פ 6371/14 באסם נ' מדינת ישראל (28.10.2014), נדחה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע בביצוע 12 עבירות אי הגשת דוח מע"מ במועד, המבקש לא הסיר את מחדליו, חרף הזדמנויות רבות שניתנו לו, ולכן הוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 10,000 ₪.

            ד.      ברע"פ 5389/15 יצחק נ' מדינת ישראל (10.8.2015), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בביצוע 20 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, מתוכם 18 לא הוגשו ושניים הוגשו באיחור. בית משפט השלום גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, וקנס בסך 25,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו.

           ה.     ברע"פ 4173/15 אבו הלאל ואח' נ' מדינת ישראל (29.6.2015), הורשעו הנאשמים, בני זוג, לפי הודאתם בביצוע 26 עבירות של אי הגשת דוחות מע"צ תקופתיים במועד, בסכום מס כולל של כ- 400,000 ₪, ולא הסירו את המחדלים. בית משפט השלום בחדרה קבע כי מתחם העונש ההולם לכל העבירות בנפרד נע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל, וגזר על כל אחד מהנאשמים נעדרי עבר פלילי 8 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 20,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורים שהגישו הנאשמים על חומרת העונש ובקשת רשות ערעור נדחו.

             ו.      בעפ"ג (מרכז-לוד) 39735-08-21 אדלר נ' מדינת ישראל (28.11.2021), הורשע המערער על פי הודאתו בביצוע 11 עבירות אי הגשת דוחות מע"מ במועד, כשסכום המחדל הסתכם ב- 335,000 ₪, והמחדל לא הוסר. בית המשפט השלום ברחובות קבע מתחם עונש הולם כולל שנע בין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר, וקנס שנע בין 1,000 ל- 7,000 ₪, והשית על המערער חודשיים מאסר בעבודות שירות, קנס בסך 4,000 ₪, מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. ערעור חומרת העונש נדחה.

            ז.      בעפ"ג (מרכז-לוד) 51920-12-14 מוסקוביץ ואח' נ' מע"מ רמלה (15.3.2015), נדון עניינו של מערער שהורשע בביצוע 7 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, כשסכום המחדל עמד על 113,000 ₪. המחדל הוסר בחלקו, כך שיתרת חוב המס הייתה 54,142 ₪, לפיכך קבע בית משפט השלום ברמלה שמתחם העונש הכולל נע בין 4 חודשי מאסר ל- 8 חודשים, וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 9,000 ₪. ערעור על חומרת העונש התקבל משהוסר המחדל במלואו, אז קוצר עונש המאסר בעבודות שירות והועמד על חודשיים, כאשר יתר רכיבי הענישה נותרו בעינם.

14.  בענייננו, הנאשם ביצע 26 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במשך כ- 4 שנים, ולמעשה נמנע מהגשת דוחות אלו עד היום, ולכן היקף המס שגבה ולא הוחזר לרשויות המס אינו ידוע. הצדק עם ב"כ המאשימה כי משמעות הדבר היא, כי הנאשם לא חשף את היקף פעילותו העסקית הידועה רק לו, ושמדובר במערכת מס המבוססת על אמון, יש בכך פגיעה ממשית בערכים המוגנים. מנגד, מקובלת עליי טענת ההגנה, כפי שמשתקפת לכאורה בדו"ח הנהלת החשבונות של העסק משנת 2019 שהוגש כראיה לעונש, כי הפעילות העסקית של הנאשם דעכה בשנים אלו, ולכן נקודת המוצא היא שהשמטת המס אינה גבוהה באופן יחסי, ומסתכמת בכמה עשרות אלפים.

15.  במכלול השיקולים לעיל, בהתחשב בעבירות בנסיבותיהן, כשלקחתי בחשבון השמטת מס בהיקף נמוך, ובהתחשב בענישה הנוהגת, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש הכולל נע בין עונש מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל שיכול שירוצה בעבודות שירות, לצד קנס בשיעור של 5% עד 10%.

גזירת העונש בתוך המתחם - נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

16.  לקולה אזקוף את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בהיותו בן 30, נעדר עבר פלילי מכל סוג, הוא משקם את חייו לאחר תקופה ארוכה של משבר כלכלי ואישי, עובד כעת כאיש תפעול במגרש כלי רכב, ורוב משכורתו החודשית מעוקלת לטובת החזרת חובותיו, ובת זוגו בהיריון.

17.  הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט. מובן שלכך משקל לקולה בגזירת העונש, ואולם, כפי שנקבע בפסיקה - הסרת מחדלים היא חלק חיוני מנטילת האחריות ומשלא עשה כן הנאשם, התוצאה היא שהנזק שגרם במעשיו לקופה הציבורית בעינו עומד, ולכן משקל הודאתו מוגבל (ע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015); עפ"ג (מרכז לוד) 8757-07-21 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (13.3.2022); עפ"ג (מרכז לוד) 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.2015)).

18.  נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם אשר אביו ז"ל, היה הבעלים של העסק, התמודד עם מחלת הסרטן ונפטר בשנת 2018 בגיל צעיר, והנאשם לקח על עצמו את ניהול העסק, אך הדבר לא צלח. כן נתתי דעתי לדברי הסניגור כי הנאשם נקלע למשבר נפשי עקב פטירת אביו, ולא עבד תקופה ארוכה.

19.  לאור כל האמור, ומאחר שנתתי דגש לכך שהנאשם עושה מאמצים רבים לשיקום חייו עתה, מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בחלקו באופן מדתי במתחם הענישה.

אשר על כן אני גוזרת את עונשם של הנאשמים לעונשים כדלקמן:

א.    מאסר למשך 3 חודשים, אותו יישא הנאשם בעבודות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.4.2023 בשעה 8:00 ביחידת ברקאי, שירות בתי הסוהר, ברח' לוחמי בית"ר 6, ברמלה (או בכל מועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). הוסברה לנאשם חובתו לשתף פעולה באופן מלא עם הוראותיו של הממונה על עבודות השירות אחרת יכול שיופקעו עבודות השירות והוא ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח.

ב.     מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה על חוק מע"מ, למשך 3 שנים, מיום סיום ריצוי עבודות השירות.

ג.       קנס בסך 5,000 ₪, או 25 ימי מאסר תמורתו, שישולם ב- 20 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 12.3.2023. לא ישולם תשלום מבין התשלומים תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ב' אדר תשפ"ג, 23 פברואר 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה עוה"ד דביר עמר, הנאשם ובא כוחו ע"ד ד"ר גיל עשת.