1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות כדלקמן:

·          נהיגה ללא רשיון, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה");

·          הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין");

·          התחזות כאדם אחר, בניגוד לסעיף 441 רישא לחוק.

בהתאם לעובדות כתב האישום, בהיות הנאשם שוטר מג"ב בשירות חובה, בתאריך 06.04.21, נהג ברכב מ.ר. 83-695-31, הרשום ע"ש אמו של בן דודו, ללא ידיעתה. זאת, כשבן הדוד יושב על ידו. הנאשם עשה כן חרף כך, שאינו מורשה לנהוג ברכב מנועי מאותו הסוג.

כשנתבקש הנאשם לעצור את הרכב במחסום משטרתי, ולהציג רשיון נהיגה, השיב בכזב, כי אינו נושא עמו רשיון נהיגה. לאחר מכן, הציג לשוטרת התנועה את תעודת המינוי המשטרתית שלו. חרף האמור, התבקש הנאשם בשנית להציג רשיון נהיגה ובתגובה - הציג לשוטרת רשיון נהיגה על שם חבר, שתוקפו פג, ואותו נשא עמו הנאשם כל העת, בלא רשותו ובלא ידיעתו של אותו חבר.

כשהבין הנאשם - שנתפס בכף, נמלט מהמקום בנסיעה מהירה.

2

ההגנה מסרה מענה לכתב האישום ולאחר שנקבעה תכנית המשפט ונקבעו מועדים לשמיעת הראיות - הגישה טענה מקדמית בכתב.

טענתה המרכזית של ההגנה היא, כי כלל המעשים בגינם עומד הנאשם לדין הם בגדר אירוע "תעבורתי" ועל כן - די היה להעמיד הנאשם לדין בגין עבירות בניגוד לפקודה ובין היתר, עבירה של סירוב להזדהות או מסירת שם או מען כוזבים, בניגוד לסעיף 62(4) לפקודה, חלף העבירות הפליליות בגינן הועמד לדין בניגוד לחוק.

לאחר הגשת הטענה המקדמית, הגישה ההגנה, במסמך נפרד, רשימת אסמכתאות המלמדות, לשיטתה, על כך שאירועים דומים הסתיימו באישומים בניגוד לפקודה.

בכך גם, נטען, כי ננקטה נגד הנאשם דנן אכיפה בררנית.

עוד טענה ההגנה, כי קיימת כפילות בסעיפי העבירה בגינן הועמד הנאשם לדין.

בתגובה לטענות ההגנה טענה המאשימה, כי נתון לה שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות בדבר העמדה לדין וכי עילות ההתערבות בהחלטות רשויות התביעה הן מצומצמות.

לגופם של דברים נטען, כי מעשיו של הנאשם, לכאורה, מגבשים היסודות לצורך העמדה לדין בעבירות פליליות, בניגוד לחוק העונשין.

עוד נטען, כי אין כפילות בסעיפי האישום, היות שכל אחד מהם מתייחס לערך מוגן אחר.

אשר לסעיף 62(4) לפקודת התעבורה נטען, כי מתייחס למקרים קלי ערך יותר, בהם, בהחלטה רגעית, מוסר הנהג פרטים כוזבים או נמנע מלמסור פרטים, אך במקרה דנן, לכאורה, המדובר בשימוש במרמה ברשיון נהיגה של אדם אחר, שהוא מתוכנן מראש.

בתשובת ההגנה, שבה על עיקר טענותיה, ביתר פירוט.

3

לאחר שבית המשפט עיין בבקשה; באסמכתאות; בתגובה; בתשובה - מוצא לדחות הטענה המקדמית.

אכן, לאירועים המתוארים בכתב האישום הקשר תעבורתי והנאשם אף הועמד לדין בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון, שהיא בניגוד לפקודת התעבורה.

ברם, מעשיו של הנאשם, לכאורה, אשר הצטייד מבעוד מועד, ברשיון נהיגה של אדם אחר, ללא ידיעתו, והציג אותו לשוטרת - הם בעלי מאפיין פלילי ואפילו עברייני (כמובן - ככל שיוכחו במשפט).

כפי שהטעימה המאשימה בתגובתה, על פי המתואר בכתב האישום, אין המדובר בכשל רגעי, כי אם בנשיאה מתמשכת של תעודה זו.

לכל אלה יש להוסיף, כי הנאשם הוא שוטר (גם אם בשירות חובה) ומצופה ממנו סטנדרט התנהגות מתאים.

אשר לסעיפי האישום - אין בית המשפט מוצא כפילות מיותרת בנוגע אליהם.

כל אחד מסעיפי האישום מתייחס לערך מוגן אחר: הסעיף הראשון - עניינו שמירה על כללי התנועה ועל ביטחונם של המשתמשים בדרך; הסעיף השני - עניינו הפגיעה בתפקוד משטרת ישראל; הסעיף השלישי - בא להגן על הפגיעה בבעליו של הרשיון, שהוחזק והוצג על ידי אחר, ללא ידיעתו.

לכל אחת מהעבירות עלולות להיות השלכות נפרדות ושונות.

לסיכום - אין בית המשפט מוצא פגם כלשהו בשיקול דעת המאשימה - לא בכך, שההליכים כלפי הנאשם נפתחו במסגרת פלילית והוא מואשם בעבירות בניגוד לחוק העונשין; לא מבחינת סעיפי האישום בגינם הועמד לדין.

ככל שלא יגיעו הצדדים לכדי הסכמות - יהיו ערוכים לשמיעת הראיות במועד שנקבע.

4

המזכירות תשגר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים.