1

1.         לפניי בקשת המאשימה לתיקון טעות בגזר הדין - קביעת מועד תחילת רכיבי הענישה השונים (מאסר על תנאי, התחייבות, פסילת רישיון נהיגה ופסילת רישיון נהיגה על תנאי), כך שיחולו החל מתום ריצוי עונש המאסר בפועל שהושת על הנאשם. ב"כ הנאשם התנגד לבקשה, הואיל ולטענתו הוראות החוק בעניין זה ברורות.

2.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה. אשר לרכיבי המאסרים המותנים (סעיפים 10(ג+ד) לגזר הדין) חל סעיף 52(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אשר קובע:

תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר - ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח סימן ב' בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בשל חופשה מיוחדת או מכח סימן ב1 לפרק ו', יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

2

3.         אשר לרכיב פסילת הרישיון בפועל (סעיף 10(ו) לגזר הדין) חל סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], אשר קובע:

(א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב) הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במנין -

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;

(2) תקופה שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.

4.         ואולם בכל הנוגע להתחייבות ולפסילת רישיון הנהיגה על תנאי (סעיפים 10(ה+ז) לגזר הדין), אין הוראת חוק דומה. משכך, הואיל ומלכתחילה כיוונתי לכך שרכיבים אלו יחולו ממועד תום ריצוי עונש המאסר בפועל, מצאתי להשתמש בסמכותי לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, נוסח משולב, תשמ"ד-1984, ואני מורה על תיקון גזר הדין כך שההתחייבות ופסילת רישיון הנהיגה על תנאי יחולו מיום שחרורו של הנאשם ממאסר בפועל.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ט, 13 אוגוסט 2019, בהיעדר הצדדים.

ההחלטה תישלח לצדדים.