1

רקע

1.      הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של חבלה חמורה בהתאם לסעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2

2.      על פי עובדות כתב האישום, ביום 27.11.14 בשעה 16:00 או בסמוך לכך, הגיעו ב' ב' מ', ש' ג' וש' ג' (להלן: "המתלונן") (וביחד: "המתלוננים") בשני רכבים למודיעין עילית, וזאת כדי לפרוק סחורה באולם שמחות. רכב שבו נהגה אשתו של הנאשם (להלן: "לאה" או "אשת הנאשם") חסם את הכניסה למקום. המתלוננים פנו אל לאה וביקשו ממנה להזיז את רכבה, אך היא סירבה, נעלה את רכבה והחלה בעזיבת המקום. באותן נסיבות, חנו המתלוננים בצמידות לרכבה של לאה והחלו לפרוק את הציוד של אולם השמחות. לאחר מספר דקות, שבה לאה וביקשה מהמתלוננים שיזיזו את רכביהם ויאפשרו לה לצאת מהחנייה. המתלוננים מסרו שיסיימו את הורדת הציוד ורק לאחר מכן יזיזו את רכביהם. לאחר מספר דקות נוספות, הזיזו המתלוננים את רכביהם ונסעו אל רחוב מרומי השדה בסמוך למספר 6. באותן נסיבות, הגיע הנאשם לרחוב ושאל את ש' והמתלונן "מה קרה? מה יש לך?" ש' מסר לנאשם כי הוא לא קשור לעניין ולאה צעקה לנאשם שמדובר במי שיושב ליד הנהג ש', המתלונן. או אז, החלו ש' והמתלונן בנסיעה מהרחוב ואז הכה הנאשם ברכב של המתלונן, באמצעות ידו. הנאשם והאישה נסעו אחרי הרכב ואז הנחה המתלונן את ש' לעצור בכדי לשוחח עם הנאשם. בהמשך, יצא המתלונן מהרכב ושאל את הנאשם "מה קרה?" בתגובה התקרב הנאשם אל המתלונן ואמר: "אתה לא מתבייש? אישה בהריון". המתלונן ניסה להרחיק את הנאשם אחורה ובתגובה הכה הנאשם את המתלונן באגרופים וסטירות בפניו, עד שעוברי אורח, שזהותם אינה ידועה במדויק למאשימה, הפרידו ביניהם. כתוצאה מהמתואר לעיל, נחבל הנאשם בידו, ממשקפיו של המתלונן בעת שהכה אותו באגרופו. נחבל המתלונן ונגרמו לו חתך מתחת לעין שמאל, שנתפר ב-3 תפרים וכן שבר בארובת עין שמאל ובעצמות האף. יום למחרת התקשר הנאשם אל המתלונן וביקש שיסדרו את הדברים ביניהם, בתגובה מסר המתלונן כי הוא לא מעוניין לשוחח, אלא רק דרך המשטרה או בית המשפט. בשלב זה העביר המתלונן את מכשיר הטלפון לאחיו ח' ג' ואז אמר הנאשם לחיים: "תגיד לאחיך להיזהר ממני כי אני עוד אתפוס אותו, אשתי הפילה".

3.      במסגרת הכרעת הדין זוכה הנאשם מביצוע עבירת האיומים שיוחסה לו בכתב האישום.

טיעוני הצדדים

4.      ב"כ המאשימה, עו"ד כלב לופז, הגיש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (ת/9). הצביע על הערכים המוגנים שנפגעו והם שלמות הגוף ובריאותו של האדם. טען כי גם במקום בו לא מדובר בסכסוך ארוך שנים אלא סכסוך רגעי על חניה יש לנקוט בענישה מרתיעה. עתר למתחם עונש הולם הנע בין 8 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, טען כי לחובת הנאשם הרשעה אחת, לא נטל אחריות ולא עבר הליך שיקומי. סבור כי יש להציב את עונשו בחלק התחתון של המתחם אבל לא בתחתיתו, וביקש להשית הרף המקסימלי בעבודות שירות.

3

5.      ב"כ הנאשם, עו"ד יוסף שלבי, טען כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם את הרשעתו הקודמת מאחר והתיישנה. הנאשם שיתף פעולה והתייצב לחקירה כשנדרש ומאז מועד ביצוע העבירה חלפו 8 שנים. המשטרה התרשלה כאשר החליטה לסגור את התיק ולאחר 4 שנים הוגש כתב אישום ולנוכח כך ביקש לתת משקל לשיהוי בהליך. הסנגור הגיש מסמכים הנוגעים לנזק שנגרם לאשת הנאשם המעידים על הפלה שעברה בסמוך לאירוע. נטען כי הנאשם נשוי ואב ל-7 ילדים קטינים אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי ומאז קרות העבירה לא הסתבך בפלילים. עתר למתחם עונשי הנע בין מאסר מותנה ועד למספר קצר של חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וביקש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם.

6.      הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה והביע צער על המצב אליו הגיע. תאר את השלכות האירוע על בת זוגו שכן חששה לצאת לרחוב תקופה לא מבוטלת לאחר האירוע. העיד כי שיתף פעולה עם היחידה החוקרת ותיאר את פועלו בתחום חינוך נוער. שיתף בעניין טיב היחסים בינו לבין המתלונן וסיפר בכאב כי הרקע שהוביל לביצוע המעשה היה מצוקתה של אשתו כשהיא בהריון בסיכון.

7.      בתום שמיעת הטיעונים לעונש הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות לצורך בדיקתו והתאמתו לבצע עונש במסגרת זו. ביום 7.7.22 הוגשה חוות דעת מטעם הממונה ממנה עולה כי הנאשם נמצא מתאים לבצע את עונשו בעבודות שירות (במגבלות).

דיון והכרעה

מתחם הענישה

8.      הערכים שנפגעו כתוצאה מהעבירה בה הורשע הנאשם, הם שמירה על שלימות גופו של המתלונן. תופעת האלימות על רקע ויכוחים הנוגעים לשימוש בדרך או בחנייה הינה תופעה שלצערנו פושה בחברתנו. במקום לפתור סכסוך בדרכים אחרות, פונים צדדים לפתרון בדרך של אלימות. זוהי תופעה שיש לפעול באופן נחרץ כנגדה.

9.      בכלל הנסיבות הקשורות לביצוע הבעירה, התחשבתי לחומרא בנזק שנגרם למתלונן, חתך מתחת לעינו השמאלית שנתפר בשלושה תפרים ושבר בארובת עין שמאל ובעצמות האף. עוד התחשבתי בכך שמדובר באירוע מתמשך בו למרות שהמתלוננים עזבו את המקום, רדף אחריהם הנאשם ולמעשה יזם עימות במטרה לבצע את העבירה.

4

10.  מן הצד השני, כפי שציינתי בהכרעת הדין, לא ניתן להתעלם מהתנהלות המתלונן ואחיו באירוע ולאחריו. האירוע החל בכך שהמתלונן הוא שיזם ויכוח על רקע חניה עם אשת הנאשם, תוך שהוא מתעלם ממצוקתה, כאשר היא הייתה באותה עת בהריון ומטופלת בילדים אותם אספה ממסגרות בהן שהו, בעוד היא ממהרת לאסוף ילד נוסף. אני סבור שיש לתת לכך משקל ממשי בעת קביעת מתחם הענישה בהתאם לסעיף 40ט(א)(7) לחוק העונשין.

11.  באשר למדיניות הענישה הנוהגת, ניתן להפנות לגזרי דין שניתנו בנוגע לעבירה מעין זו, למשל:

א.    ת"פ 17042-04-16 משטרת ישראל נ' פאדל (31.1.17), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של חבלה חמורה ואיומים. כמו כן הורשע בתיק מצורף בעבירות של הפרה הוראה חוקית והחזקת סמים לשימוש עצמי. בתיק העיקרי נקבע כי מתחם הענישה נע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד ל-30 חודשי מאסר בפועל ובתיק המצורף הינו החל ממאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל.

ב.      רע"פ 9543/16 אחמד מוחמד נ' מדינת ישראל (12.3.17), הורשע המערער בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים וגרימת חבלה חמורה לאחר שתקף שני מתלוננים באמצעות שפכטל ובאגרופים. לאחד המתלוננים נגרם שבר באף. בית המשפט קבע מתחם בין 12 ל- 36 חודשי מאסר ונגזרו על המערער 24 חודשי מאסר בפועל ופיצוי כספי בסך 8,000 ₪ למתלונן שאפו נשבר. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הופחת עונשו ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמו נדחתה. 

ג.       ת"פ 27146-04-17 מדינת ישראל נ' בוקין (3.2.19), הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של חבלה חמורה. נקבע מתחם ענישה שנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים.

ד.      רע"פ 2298/20 יצחק עזרא נ' מדינת ישראל (5.4.20), המערער הורשע לאחר הליך שמיעת ראיות בכך שעל רקע וויכוח של כריתת עצים, הוא תקף את המתלונן, יליד 1954, הפילו ארצה, תקף אותו בבעיטות ובאגרופים, גרם לו לשברים בצלעות. נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

5

ה.     עפ"ג 56964-11-19 מדינת ישראל נ' דוידסקו (20.2.20), בעקבות תגרה בכביש כאשר היכה המערער בפניו של הנהג באגרוף ושבר את אפו, נקבע כי מתחם העונש נע בין מאסר קצר ועד ל-25 חודשי מאסר, כאשר בשל שיקולי שיקום בוצעה סטייה ממתחם העונש והוטל על הנאשם צו לשל"צ, סך 7,500 ₪ פיצוי למתלונן ומע"ת.

ו.       רע"פ 9177/20 מתן אלזאם נ' מדינת ישראל (26.1.21), הורשע הנאשם בהכאת קטין בן 14 במכת אגרוף במהלך תגרה, ובגרימת חבלה חמורה בדמות שבר בארובת העין, נקבע כי נוכח היעדר עבר קודם, שיקום מרשים ונטילת אחריות, יחרוג ביהמ"ש ממתחם העונש, שנע בדר"כ בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, והעונש שהוטל על הנאשם היה בדמות מאסר מותנה וצו לשל"צ. ערעור הנאשם אודות ביטול ההרשעה נדחה ב-2 ערכאות הערעור תוך שנקבע שחומרת המעשים אינה מצדיקה ביטול הרשעה.

12.  לנוכח כלל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה באירוע זה נע בין 6-16 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

13.  באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, שקלתי את הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירת אלימות, אולם התחשבתי בכך שמדובר בעבירה שבוצעה בשנת 2005. יש לציין כי הנאשם למעשה נטל אחריות והביע צער וחרטה על מעשיו כבר בחקירתו הראשונה במשטרה, אלא שלאחר מכן החליט לכפור וניהל הוכחות, בסופן אף זוכה מעבירת האיומים.

14.  התחשבתי בכך שמדובר בנאשם המנהל חיים נורמטיביים, אב ל-7 ילדים קטינים וענישתו תגרום נזק ממשי ליכולתו לפרנס את משפחתו למשך תקופה ניכרת. הנאשם אף הציג בפני בית המשפט את פועלו בתחום חינוך נוער ופעילותו למען החברה.

15.  מצאתי לנכון לתת משקל משמעותי ומכריע לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, 8 שנים. בעיקר לנוכח העובדה כי כתב האישום הוגש בסוף שנת 2018, בעוד האירוע אירע בשנת 2014. בשל כך בעיקר, אמקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

6

16.  בכל הנוגע לרכיב הפיצוי, מדובר באירוע בו נגרם נזק ממשי למתלונן ובעקבותיו אף הוצאות כספיות ולכן יש להטיל פיצוי על הנאשם. מנגד, גם בעניינו של רכיב זה יש לתת משקל להתנהלות המתלונן באירוע כפי שתוארה לעיל ובהכרעת הדין, בייחוד לנוכח העובדה שצוינה על ידי הצדדים במהלך הדיונים כי קיימת תביעה אזרחית בנושא. לכן יוטל פיצוי שאינו ממצה את מלוא הנזק.

17.  אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלש שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות.

ג.      פיצוי למתלונן, ע"ת 4, בסך 5,000 ₪ שישולמו בתוך 90 יום.

הנאשם יתייצב לריצוי עונש עבודות השירות בתאריך 23.10.22 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות - מחוז צפון.

מובהר לנאשם כי באם לא יעמוד בכללי ותנאי הממונה על עבודות השירות, ניתן יהיה להפסיק את ריצוי עונשו בדרך זו ולהורות על המשכו מאחורי סורג ובריח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד בתוך 45 יום

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ב, 18 יולי 2022, בנוכחות הצדדים.