מבוא

1.         הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") בביצוע עבירות של ייבוא סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), 7(א) + (ג) רישא לפקודה ו- 7(א) + (ג) רישא לפקודה + 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

           

2.         הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית במסגרת ההסדר וכל צד טען לעונש באופן חופשי.

 

כתב האישום

3.         מעובדות כתב האישום עולה שהנאשם הוא אזרח תאילנד, אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שהה בישראל עם אשרת עבודה, עבד והתגורר במושב עין הבשור. בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, עובר לתאריך 11.04.2022, הנאשם קשר קשר עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה לבצע פשע לייבא ולהחזיק סם מסוכן מסוג METHAMPHETAMINE (להלן: "הסם") מחו"ל לישראל (להלן: "הקשר").

בהמשך לכך, במסגרת הקשר הנ"ל, האחר או מי מטעמו שלח בדואר מתאילנד לישראל חבילה ובה הסם במשקל כולל של 890 גרם נטו (להלן: "החבילה") אשר היה מוסלק בעציצי נוי. החבילה נשלחה לעין הבשור כשהיא ממעונת לאדם אחר.

לאחר שהחבילה הגיעה לישראל בתאריך 11.4.2022 או בסמוך לכך, היא נבדקה על-ידי רשויות המכס ונתפסה על-ידי משטרת ישראל לאחר שהתגלה בה הסם.

בהמשך לכך, בתאריך 17.4.2022, משטרת ישראל השאירה בתוך החבילה שקית אחת שהכילה 22 גרם נטו של הסם. בהמשך היום' בסמוך לשעה 10:00, הנאשם הגיע לדואר שבמזכירות מושב עין הבשור וקיבל את החבילה ובה השקית עם הסם בסוברו כי מדובר בחבילה שהכילה את מלוא כמות הסמים שנשלחה אליו על-ידי האחר במסגרת הקשר. מיד לאחר מכן הנאשם נעצר על-ידי משטרת ישראל.

 

            טיעוני הצדדים

4.         המאשימה טענה לעונש בכתב והשלימה טיעוניה על-פה. המאשימה טענה למתחם עונש הולם שנע בין שלוש וחצי לשש שנות מאסר. המאשימה עתרה לעונש של ארבע שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

המאשימה הפנתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו; למידת הפגיעה הקשה והחמורה בערכים המוגנים; ולנסיבות ביצוע העבירות, לרבות לנזקים שנגרמו כתוצאה מהן ולנזקים שעלולים היו להיגרם לצרכני הסם (נזקים פיזיים ונפשיים) ואף לחברה כולה, למשקל וסוג הסם, לתכנון ולתיאום עם אחרים שקדם לביצוע העבירה, לאופן ייבוא הסם, לחלקו המשמעותי של הנאשם בביצוע העבירות ולמניע לביצוען. המאשימה התייחסה גם למיקומו המרכזי והמשמעותי של מי אשר מייבא סמים ארצה בשרשרת הפצת הסמים, וכפועל יוצא לצורך במתן ביטוי לשיקולי ההרתעה בענישה, שיש להעדיפן במקרה זה על פני השיקולים האישיים של הנאשם.

המאשימה הפנתה לפסיקה לתמיכה בעמדתה העונשית.

 

5.         ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-22 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם עתר להטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר ולהסתפק בקנס סמלי ומאסר מידתי חלף לו בשים לב לנסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי של הנאשם.

ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לנסיבות האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם. בעניין זה הדגיש כי הנאשם הוא שתמך כלכלית במשפחתו אשר נמצאת בתאילנד, ומכאן שכליאתו למשך תקופה ארוכה תפגע קשות לא רק בנאשם, כי אם גם במשפחתו. ב"כ הנאשם ביקש לתת משקל לכך שהנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והבין את הפסול שבהם. כן טען כי במקרה זה המניע לביצוע העבירות לא היה של בצע כסף. בעניין זה הפנה למסמכים מהמרכז למידע של הכנסת אשר מהם לטענתו עולה שעובדים זרים מתאילנד הם אלו שעושים שימוש בסם ממריץ זה בשל עומס העבודה המוטל עליהם, הפרות הזכויות שלהם וניצולם.

ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו גם לפגיעה הצפויה להיגרם לנאשם כתוצאה מעונש המאסר שיוטל עליו וזאת לרבות בשל היותו תושב זר אשר אינו זכאי לפריווילגיות של אסיר אזרח המדינה.

ב"כ הנאשם טען כי הפסיקה אליה הפנתה המאשימה אינה רלוונטית שכן היא מתייחסת למקרים חמורים יותר מזה של הנאשם.

 

6.         הנאשם אמר את דברו. הנאשם מסר בין היתר כי הוא מצטער שגרם נזק למדינה וביקש שעונש המאסר שיוטל עליו יהיה קצר ככל האפשר.

            דיון והכרעה

7.         סבורני כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 18 ל-36 חודשי מאסר. בקביעת המתחם התחשבתי בערכים המוגנים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובפסיקה הנוהגת, כפי שאפרט להלן.

 

8.         הערכים המוגנים שעומדים בבסיס העבירות שעבר הנאשם הם הערכים של הגנה על שלום הציבור ובריאותו.

 

            הפגיעה ההרסנית הכרוכה בשימוש בסמים כמו גם הנזקים החברתיים והכלכליים העקיפים הנגרמים עקב הצורך בהשגת הסמים והפצתם, מחייבים עמדה ברורה ובלתי מתפשרת כנגד נגע הסמים. התוצאות של עבירות הסמים הן תוצאות קשות ופוגעות הן פגיעה רוחבית במרקם חיי החברה. נכון הוא הדבר לכל שרשרת מפיצי הסם והמסייעים בידיהם. בעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין בע"פ 6021/95 אוקטביו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.7.1997), פסקה 35:

"לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף, ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם...למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם, והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם...מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק".

 

            חזית ייחודית למלחמת החורמה בנגע הסמים שמורה לעבירת יבוא הסמים באשר עבירה זו מאפשרת הכנסתם והנגשתם של הסמים, שלא פעם מיוצרים מחוץ למדינה, אל תוך תחומי המדינה. לא בכדי ראה המחוקק את עבירת יבוא הסמים כאחת החמורות שבעבירות הסמים עת קבע לצדה עונש של 20 שנות מאסר.

            על כך ראה למשל בע"פ 10635/08 נעים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.12.2010), פסקה 17.

 

 

           

            הנאשם בענייננו הורשע גם בעבירות הקשורות להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית (החזקה וניסיון להחזקה), גזרה של עבירות שאף בעניינה יש להכביד את היד בענישה. בעניין זה ראו למשל ע"פ 1345/08 איסטרחוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.5.2009), פסקה כג':

"אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונשה זהה...יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם".

 

9.         מידת הפגיעה בערכים המוגנים בענייננו היא ממשית. זאת ניתן ללמוד הן מסוג הסם, הן ממשקלו והן מכך שהנאשם החדיר ארצה את הסם המסוכן הזה.

 

10.       באשר לנסיבות ביצוע העבירות נתתי משקל לכמות הסם שהנאשם ייבא, לסוג הסם, לתכנון שקדם לביצוע העבירות, לתיאום ולשיתוף הפעולה עם אחר, לאופן ייבוא הסם (שימוש בדואר, שימוש בשם של אחר, תחכום של הסלקת הסם בעציצים), לחלקו המשמעותי של הנאשם בביצוע העבירות (החל מתכנון ייבוא הסם וכלה באיסופו [חלקו] לאחר שהגיע ארצה), למידת אשמו של הנאשם ולנזק שעלול היה להיגרם לנאשם ולציבור בכללותו אלמלא נתפס הסם.

            פן מסוים של חומרה קיים לטעמי גם בכך שהנאשם אשר קיבל אשרת עבודה בישראל וכפועל יוצא היתר לשהות במדינה ניצל במובן מסוים המעמד והאשרה שניתנו לו לצורך ביצוע עבירות חמורות בתוך המדינה, כאשר העבירה המרכזית אף היא מתאפיינת ב"כניסה" (של הסם לישראל) מחוצה לה. נסיבה זו היא אך בגדר נסיבה שנלווית לנסיבות המחמירות שפורטו מעלה ואין בה, כשלעצמה, כדי להחמיר ביתר עם הנאשם.

 

סבורני שיש לדחות טענת ב"כ הנאשם ביחס למניע לביצוע העבירות. אף אם אכן תנאי החיים והעבודה של עובדים זרים מתאילנד בישראל הם קשים כנטען, ואף אם אכן נמצאה זיקה מסוימת בין תנאים אלו לשימוש בסם מהסוג של הסם אותו ייבא הנאשם ארצה כעולה מהמסמכים שצירף ב"כ הנאשם (ואינני מביע עמדה בעניין זה), יש לזכור שהנאשם לא הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, שאז אולי היה ניתן לקשור בין תנאי המחייה והעבודה שלו לצורך שלו בשימוש בסם כזה או אחר. כזכור, בענייננו הנאשם הורשע בעבירות של ייבוא סם והחזקתו שלא לצריכה עצמית (וגם ניסיון להחזקה שכזו), עבירות שמתאפיינות בהפצה ובניסיון להשיג רווח כלכלי. כמות הסם שיובאה על-ידי הנאשם ארצה מחזקת גישה זו, כשלא נטען על-ידי ב"כ הנאשם, ובצדק, שהנאשם לקח חלק בהתארגנות עבריינית שכזו, שהצריכה מן הסתם גם משאבים וסיכון אישי וכלכלי לא מבוטל (שהתממשו עם מעצרו), מתוך רצון לנהוג כפילנתרופ ול"היטיב" את מצבם של כלל הפועלים מתאילנד בישראל.

לצד זאת, נתתי משקל לכך שהסם שיובא נתפס ולא הגיע לאחרים, ומכאן שהנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות הוא מוגבל למדי. כן נתתי משקל לכך ששלוש העבירות בהן הורשע הנאשם כרוכות האחת ברעותה ומתייחסות הן למעשה לאותו אירוע.

 

11.       מעיון בפסיקה הנוהגת, לרבות בפסיקה אליה הפנו הצדדים, ניתן להבחין כי מנעד הענישה הוא רחב והוא תלוי בנסיבות ה"עושה" לרבות בגילו של הנאשם, בעברו הפלילי, בשאלה האם הוא עבר הליך שיקומי, ובעיקר בנסיבות ה"מעשה" לרבות בסוג הסמים שיובאו או הוחזקו ובמשקלם, בשאלה אם נלוו לעבירת הייבוא עבירות נוספות ואם כן אילו, ובאופן בו שבו יובאו הסמים.

 

            בשים לב להערת פתיחה זו, אסקור להלן פסיקה נוהגת בעבירות ייבוא במקרים דומים. אציין, כי מודע אני לכך שבחלק מהמקרים שאליהם הורשעו נאשמים גם בעבירות נלוות, שונות מאלו שבהן הורשע הנאשם, ומאידך לכך שבחלק מהמקרים כמות הסמים שיובאה היא קטנה יותר. לכך יינתן כמובן המשקל המתאים.

             

            בע"פ 4659/12 סיריפונג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.10.2012) דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של יבוא של 1084 כדורים של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין וקשירת קשר לביצוע פשע והותיר על כנו עונש של 18 חודשי מאסר. במקרה זה יצר הנאשם, אזרח תאילנד ששהה בארץ, קשר עם אחר לייבא סם מסוכן מתאילנד לישראל באמצעות חבילת דואר לתיבת הדואר השייכת למעבידו;

 

            ברע"פ 3569/20 אלטאראוס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.6.2020) דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור שהגיש נאשם שהורשע בעבירות של יבוא סמים וקשירת קשר לביצוע פשע והותיר על כנו עונש של 22 חודשי מאסר. במקרה זה הנאשם, אזרח פיליפינים ששהה בישראל על-פי חוזה עבודה, יצר קשר עם אחר או אחרים לייבא סם מסוכן באמצעות חבילה שנשלחה לישראל, בה הוסלקו 14 שקיות של סם מסוכן במשקל 50 גרם נטו מסוג מתאמפטמין.

 

            בע"פ 7757/21 מרזוקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.5.2022), אליו גם הפנה ב"כ הנאשם, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של יבוא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 2.975 ק"ג ושיבוש מהלכי משפט והותיר על כנו עונש של 28 חודשי מאסר. במקרה זה הנאשם יליד תאילנד ואזרח ישראלי יצר קשר עם אחר, עובד זר מתאילנד, והציע לו לייבא באמצעות אחר סם מסוכן במסגרת ביקורו בתאילנד וזה יצר קשר עם האחר והגיע לארץ עם מזוודה עם הסם המסוכן ונתפס בשדה התעופה בישראל. הנאשם הוזמן במסגרת החקירה לשמש כמתורגמן ולא יידע את צוות החקירה על מעורבותו בביצוע העבירות. יצוין, כי במקרה זה התחשב בית המשפט גם במצב הרפואי הקשה של הנאשם בשל מחלה ממנה סבל.

 

עיינתי בפסיקה אליה הפנו הצדדים. מטבע הדברים צרף כל צד פסיקה התומכת בעמדתו העונשית. המאשימה צרפה למשל את:

ת"פ (מחוזי-ב"ש) 27948-05-11 מדינת ישראל נ' לונג (פורסם בנבו, 2.2.2012) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, אזרח תאילנדי, שהורשע בעבירות של קשר לפשע ויבוא 991 טבליות של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין באמצעות משלוח דואר עונש של 30 חודשי מאסר;

 

ת"פ (מחוזי-ב"ש) 58605-05-19 מדינת ישראל נ' TRAN (פורסם בנבו,2.1.2020) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, נתין זר מויאטנם, שהורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא צריכה עצמית של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 140 גרם, החזקת כלים, ושהיה בישראל שלא כחוק, עונש של 24 חודשי מאסר.

 

ת"פ (מחוזי-ב"ש) 66609-06-17 מדינת ישראל נ' NGUYEN (פורסם בנבו, 6.12.2017) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, אזרח ויאטנם, שהורשע בעבירות של התחזות לאחר, שהייה בישראל שלא כדין ויבוא של 4 חבילות של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל כולל של כ-481.13 גרם עונש של 27 חודשי מאסר.

 

ב"כ הנאשם צרף למשל את:

ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.11.2021) בו דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נאשם שהורשע במסגרת הסדר טווח לפיו המאשימה הגבילה את טיעונה ל-30 חודשי מאסר בעבירות של קשירת קשר לפשע וייבוא בצוותא של סם מסוכן מסוג של מתאמפטמין במשקל של 1.865 ק"ג באמצעות חבילה שנשלחה ממקסיקו והכילה פסלונים בהם הוסלק הסם, והותיר על כנו עונש של 16 חודשי מאסר. יצוין, כי בית המשפט מצא במקרה זה לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם שקבע וזאת מטעמי שיקום.

 

על הנאשם השני שהורשע אף הוא בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ויבוא בצוותא של סם מסוכן נגזר בת"פ (מחוזי-מרכז) 68942-01-19 מדינת ישראל נ' עמרם (פורסם בנבו, 28.4.2021) עונש של 16 חודשי מאסר גם זאת לאחר חריגה מסוימת ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום;

 

ת"פ (מחוזי-מרכז) 40440-10-12 מדינת ישראל נ' קנסרירט (פורסם בנבו, 25.6.2013) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה של יבוא 706 כדורים של סם מסוכן מסוג מתאמפטאמין עונש של 20 חודשי מאסר;

 

ת"פ (מחוזי - ב"ש) 49987-03-14 מדינת ישראל נ' PHONGTHAISONG (פורסם בנבו, 08.12.2014) בו נדון עניינם של שלושה נאשמים, כאשר עניינם של נאשמים 1 ו-2 הוא היותר רלוונטי לענייננו. במקרה זה נאשם 1, שהוא תושב תאילנד והחזיק באשרת עבודה בישראל, ייבא בעצמו, בסיוע אחרים אותם פגש בתאילנד, אבקת מתאמפטמין במשקל כולל של 984.92 גרם עבור נאשמת 2, שאף היא תושבת תאילנד שהחזיקה באשרת עבודה בישראל, ובנוסף ייבא 7,246 טבליות סם של מתאמפטמין. נאשם 1 נתפס עם הגעתו ארצה ובהנחית המשטרה יצר קשר עם נאשמת 2 מקום לאיסוף הסם, וכשזו באה עם הנאשם השלישי בתיק לאיסוף הסם, נתפסה על-ידי המשטרה. נאשם 1 הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית ונדון ל-48 חודשי מאסר בפועל (כאשר המדינה הגבילה עצמה בטיעוניה לעונש של 54 חודשי מאסר), בעוד שנאשמת 2, אשר הורשעה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן וניסיון החזקת סם שלא לצריכה עצמית (העבירות שיוחסו לה נגעו לאבקת הסם ולא לכדורי הסם), נדונה ב"הסדר סגור" לעונש של 24 חודשי מאסר;

 

ת.פ (מחוזי-מרכז) 7271-08-21 מדינת ישראל נ' בבייב (פורסם בנבו, 26.4.2022) בו נדון הנאשם שהורשע בעבירה של ניסיון להחזקת סם לא לצריכה עצמית ל-22 חודשי מאסר. במקרה זה ניסה הנאשם לשחרר ממשרדי המכס בנתב"ג משלוח שהכיל 292 יחידות סם מסוג מתאמפטמין במשקל 2,964 גרם, ולאחר שהתעורר חשד בדבר תכולת המשלוח ברח מהמקום. אכן, במקרה זה מדובר במשקל סם גבוה מזה שבענייננו, ובנאשם בעל עבר פלילי, ואולם באותו מקרה הורשע הנאשם אך בעבירה של ניסיון להחזקת הסם ולא גם בעבירות החמורות יותר שבהן הורשע הנאשם בענייננו שהן עבירות הייבוא והחזקת הסם שלא לצריכה עצמית.

 

12.       לא מצאתי בענייננו לחרוג ממתחם העונש ההולם. בגדרי המתחם מצאתי לתת משקל להודאת הנאשם על הנגזר ממנה, לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, לגילו הצעיר, לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות, לנזק שייגרם לנאשם ולמשפחתו כתוצאה מעונש המאסר שיוטל עליו, לרבות לפגיעה הכלכלית שתגרם למשפחת הנאשם שנתמכה כלכלית בנאשם, ולקושי של הנאשם לשאת בעונש מאסר, עונש שהוא קשה מן הרגיל בהיותו תושב זר שלא יכול ליהנות מפריווילגיות שאסירים אחרים נהנים מהן דוגמת ביקורי משפחה או יציאה לחופשות. נתתי משקל גם לכך שהנאשם הוא היחיד שנותן את הדין באירוע זה על אף שהלה לא פעל לבדו.

            לצד נסיבות אלו יש מקום לתת משקל לשיקולי ההרתעה, בפרט של הרבים, היפים לגזרה זו של עבירות. למרבה הצער, מקרה של ייבוא סמים ארצה על-ידי עובדים זרים הוא לא בגדר אירוע חד פעמי או חריג ביותר. בשנים האחרונות נתקלים גורמי האכיפה ביותר ויותר מקרים שכאלו ומכאן שיש לנקוט בענישה מחמירה כדי לנסות ולצמצם התופעה באמצעות הרתעה. זאת לא רק מתוך המחויבות של המדינה לדאוג לביטחונם ולשלומם של העובדים הזרים שנמצאים בקרבנו בהתאם לרישיון שניתן להם, אלא גם בשל החשש שהסמים שיובאו יזלגו אל מחוץ לקהילת העובדים הזרים, על הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך לכלל החברה.

            לעניין הצורך בענישה מרתיעה בעבירות סם המבוצעות על-ידי אזרחים זרים ראו בין היתר ע"פ 226/89 זפה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.3.1990).

13.       באשר לרכיב הקנס סבורני שיש לאזן בין התכלית הכלכלית העומדת בבסיס העבירות שאותן עבר הנאשם לבין נסיבותיו האישיות והכלכליות. בעניין זה נתתי דעתי גם לכך שלא הוכח שבפועל הנאשם הרוויח רווח כלשהו מביצוע העבירות באשר הסם כאמור נתפס.

 

14.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    22 חודשי מאסר החל מיום המעצר.

ב.     12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום השחרור מן המאסר, שלא לעבור עבירת סם מסוג פשע.

ג.       קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.

 

ניתן היום, ל' חשוון תשפ"ג, 24 נובמבר 2022, במעמד הצדדים.