1

ב"כ המאשימה עו"ד שירלי ברזילי, עו"ד עדי סעדיה ועו"ד צליל משיח
הנאשם הובא על ידי הליווי
ב"כ הנאשם עו"ד ליעד מור יוסף

מבוא

1.           בהכרעות דין מיום 10.6.20 הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בשני כתבי אישום מתוקנים שצורפו זה לזה.

2.           בת"פ 71292-12-19 -בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, ובעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986 (להלן - "כתב האישום הראשון").

2

לפי כתב האישום הראשון, בבוקר יום 12.8.19 הגיע הנאשם למחלקה לשירותים חברתיים בגדרה כמטופל. באותן נסיבות, נטל הנאשם ארנק מתיקה של המתלוננת אשר הכיל שני כרטיסי חיוב, דרכון ישראלי, תעודת זהות ורישיון נהיגה ועזב את המקום. הנאשם ניגש לסניף הבנק הבינלאומי בגדרה ומשך באמצעות כרטיסי החיוב, סכום של 3,000 ₪ ולאחר כמה דקות משך סכום של 1,500 ₪.

3.           בת"פ 25388-04-20 - הורשע הנאשם באישומים הבאים (להלן - "כתב אישום שני"):

באישום הראשון - בעבירה של פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה, לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין.

לפי האישום הראשון, בליל יום 16.4.20 הגיע הנאשם לחנות חומרי בניין בגדרה, שבר את סורגי החלון ונכנס דרך החלון פנימה. הנאשם נטל מהקופה 800 ₪ ועזב את המקום.

באישום השני - בעבירה של התפרצות למקום תפילה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השני, בערב 4.2.20 הגיע הנאשם לבית כנסת בגדרה, ניגש לחלון סגור ופתחו, קרע את רשת החלון ונכנס פנימה. הנאשם נטל סכום של 700 ₪ מתיבה ועזב את המקום.

באישום השלישי - בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בעבירה של התפרצות למקום תפילה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השלישי, בבוקר יום 1.12.19 הגיע הנאשם לבית כנסת במושב בני ראם, נכנס לבית הכנסת דרך הדלת שהיתה סגורה אך לא נעולה, פתח קופת צדקה ונטל סכום של 180 ₪. בכך גם הפר הנאשם הוראה חוקית שניתנה ביום 7.10.19 במ"ת 6846-10-19 בבית משפט שלום אשקלון, שלפיה היה עליו לשהות בתנאים מגבילים ובפיקוח בין השעות 7:30 - 19:00.

באישום החמישי - בעבירה של התפרצות למקום תפילה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום החמישי, בבוקר 16.6.19 הגיע הנאשם לבית כנסת בגדרה, ניגש לחלון הזזה, פתח באמצעות חפץ חד את החלון ונכנס פנימה. הנאשם פתח מגירה נעולה באמצעות חפץ חד, נטל מתוכה סכום של 3,000 ₪ ועזב את המקום.

באישום השישי - בעבירה של התפרצות למקום תפילה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

לפי האישום השישי, בהמשך למתואר באישום החמישי, הגיע הנאשם לבית כנסת בגדרה, ניגש לחלון הזזה מסורג, עקר באמצעות מוט את הסורגים ונכנס פנימה. הנאשם ניגש לקופת צדקה ונטל סכום של 100 ₪.

4.           לפי הסדר הטיעון, הנאשם הודה בכתבי האישום המתוקנים, ללא הסכמה עונשית.

3

ראיות לעונש

5.           אשתו של הנאשם, הגב' חנה אילישייב, העידה לעונש ומסרה, כי היא עובדת כאחות בבית חולים קפלן, במצב חירום, לה ולנאשם 3 ילדים, תאומים בני 6 וילד בן 4 והיא מפרנסת יחידה ללא משפחה. עוד ביקשה לעזור לנאשם להשתקם וציינה כי היא עושה כל שביכולתה כדי לטפל בנאשם. לדבריה, היא חוששת לילדיה ולתעסוקתה, ובפרט בתקופה הקשה בה אנו מצויים.

טענות הצדדים לעונש

6.             באת כוח התביעה טענה, כי יש לקבוע מתחם עונש אחד לכל אישום, הואיל וכל אחד מהאישומים מהווה מסכת עבריינית אחת והפגיעה היא במתלוננים שונים.

7.             עוד טענה באת כוח התביעה, שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על קניינו של הפרט והגנה על שלום הציבור. לטענתה, בהתפרצויות לבתי כנסת יש פגיעה קשה ברגשות הציבור ובתחושת הביטחון האישי והנאשם אף נטל סכומים בלתי מבוטלים וגרם לנזקים. יתר על כן, העבירות בוצעו עת ביצע הנאשם עבודות שירות וחלק מהעבירות בוצעו בעת שהנאשם היה בתנאים מגבילים. לפיכך טענה, כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא גבוהה.

8.             מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 5 חודשים שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות. עוד טענה, כי מתחמי העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני, הם כדלקמן: באישום הראשון - בין מאסר למספר חודשים ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית; באישום השני - בין מאסר לתקופה של 8 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 18 חודשים; באישום השלישי, החמישי והשישי - בין מאסר לתקופה של 8 חודשים ובין מאסר לתקופה של 14 חודשים, בכל אישום.

4

9.             עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם נטל אחריות על מעשיו וחסך בזמן שיפוטי; הנאשם לא עבר הליך טיפולי; לחובתו של הנאשם צבר של הרשעות סמים ורכוש בגינם הוטלו אליו תקופות מאסר ארוכות. הנאשם שוחרר ממאסר בגין הרשעתו האחרונה בחודש פברואר 2019 ולאחר מספר חודשים החל לבצע עבירות נוספות. בחודש פברואר 2020 נגזר על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, והוא ביצע חלק מהעבירות בזמן ביצוע עבודות השירות; בעבר הוטל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור שהופקע ותחתיו הוטל עליו מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים; לחובת הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים.

10.         מכאן, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 42 חודשים, להפעיל המאסר על תנאי במצטבר, כך שסך הכל יוטל אליו מאסר לתקופה של 47 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

11.         בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי יש לקבוע מתחם אחד בגין כל עבירות ההתפרצות לבתי הכנסת, ובפרט לאישום החמישי והשישי המתייחסים לבית כנסת אחד.

12.         עוד טען, כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לקחת בחשבון, כי הנאשם ביצע את העבירות ללא תחכום או כלים מיוחדים, תוך התפרצות לבתי כנסת וגניבת סכומים לא גדולים מקופות צדקה. לטענתו, העבירות מעידות על מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והתמכרותו לסמים. לטענתו, רק חלק מהעבירות בוצע לאחר הרשעתו בתיק האחר.

13.         מכאן טען, כי יש לקבוע מתחם אחד בגין כל עבירות התפרצות הנע בין מאסר לתקופה של 4 חודשים ובין מאסר לתקופה של 10 חודשים.

14.         עוד טען, כי בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם בן 42, נשוי ואב לשלושה ילדים; הנאשם לקח אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה; הנאשם עלה לישראל בגיל צעיר, אביו היה מכור לאלכוהול ונפטר בהיותו בן 5 ואמו נפטרה לפני 6 שנים. מגיל צעיר שולב הנאשם במסגרות חוץ ביתיות ובהיותו בן 15 נרצח אחיו. בתקופה זו החל הנאשם להסתבך בפלילים; מקור התמיכה היחיד של הנאשם הוא אשתו והם נעדרים כל תמיכה.

15.         מכאן, עתר בא כוח הנאשם למקם את הנאשם באמצע המתחם, לחפוף חלק מהעונש למאסר על תנאי המופעל וכן לחפוף חלק מהמאסר שיוטל לעונש של המאסר בדרך של עבודות שירות שהופקעו.

16.         בדברו האחרון מסר הנאשם כי הוא מבקש סליחה, מתנצל ועותר, כי בית המשפט יפעיל "את מידת הרחמים".

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

17.         לפי מבחן הקשר ההדוק, יקבע מתחם ענישה אחד לכל העבירות שהן חלק מתכנית עבריינית אחת, משמע, קיומו של תכנון משותף, שיטתיות בביצוע העבירות, סמיכות זמנים ומקום וקשר בין העבירות (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.15)).

5

18.         בהחלת מבחן הקשר ההדוק על נסיבות המקרה עולה, כי כתב האישום הראשון וכל אחד מהאישומים בכתב האישום השני, למעט האישום החמישי והשישי, הוא אירוע נפרד. אמנם, כל העבירות בוצעו בנסיבות דומות, אולם העבירות בוצעו במועדים שונים כלפי מתלוננים שונים. לפיכך, יש לקבוע מתחם עונש נפרד בגין כתב האישום הראשון ומתחם נפרד בגין כל אחד מהאישומים בכתב האישום השני, למעט האישום החמישי והשישי שהם אירוע אחד.

19.         בקביעת מתחמי העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

20.         במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על קניינו של הציבור, רכושו וביטחונו. הפגיעה בערכים החברתיים היא ברף נמוך - בינוני בכל אחד מהאישומים. בחלק מהאישומים גנב הנאשם סכומים קטנים של מאות שקלים ובחלק סכומים בלתי מבוטלים המגיעים לכדי אלפי שקלים. לפי כתב האישום הראשון, עת הגיע הנאשם לטיפול במחלקה לשירותים חברתיים, נטל ארנק ובו כרטיסים שונים ומשך בשתי הזדמנויות מהבנק סכום של 4,500 ₪; לפי האישום הראשון בכתב האישום השני, הנאשם התפרץ לחנות לחומרי בניין ונטל מהקופה סכום של 800 ₪; לפי האישום השני בכתב האישום השני, הנאשם התפרץ לבית כנסת ונטל כסף מזומן בסכום של 700 ₪; לפי האישום השלישי בכתב האישום השני, הנאשם התפרץ לבית כנסת ונטל 180 ₪ תוך הפרת הוראה חוקית; לפי האישום החמישי והשישי בכתב האישום השני, הנאשם התפרץ לבית כנסת ונטל בפעם אחת סכום של 3,000 ₪ ובפעם נוספת סכום של 100 ₪. ניכר, כי מדובר בביצוע עבירות רכוש מתוך מצוקה כלכלית.

21.         ממדיניות הענישה המקובלת בעבירה של גניבה והונאה בכרטיס חיוב, ברף בינוני, עולה כי המתחם נע בין מאסר על תנאי למאסר לתקופה של 10 חודשים (ראו, למשל: רע"פ 5212/13 שמעון נ' מדינת ישראל (29.8.13); עפ"ג (מרכז) 16277-02-12 עזר נ' מדינת ישראל (27.3.12); ת"פ (י-ם) 24258-09-18 מדינת ישראל נ' בנימין (14.6.20) - הנאשם הגיש ערעור עפ"ג (י-ם) 63660-07-20 בנימין נ' מדינת ישראל שטרם נדון); ת"פ (ק"ג) 39851-01-16 מדינת ישראל נ' שפורוסטוב (18.9.17); ת"פ (ק"ג) 48318-04-15 מדינת ישראל נ' פדוסנקו (10.12.15)).

6

22.         לפי מדיניות הענישה המקובלת בעבירה של התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבת רכוש קל ערך, המתחם נע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים לצד ענישה נלווית (ראו למשל: רע"פ 8114/10 אבו חדיד נ' מדינת ישראל (7.11.10); עפ"ג (י-ם) 32448-04-15 גוזלן נ' מדינת ישראל (7.6.15);עפ"ג (מרכז) 37133-05-14 לשצינסקי נ' מדינת ישראל (8.7.14); עפ"ג (י-ם) 34058-02-14 אלקיים נ' מדינת ישראל (1.7.14); ת"פ (קריות) 49308-10-18 מדינת ישראל נ' הכהן (16.12.19); ת"פ (י-ם) 13585-01-18 מדינת ישראל נ' אבו נג'מה (2.6.19)). מטבע הדברים, כאשר הנסיבות כוללות גניבה של רכוש בלתי מבוטל, המתחם עשוי להיות מחמיר מעט יותר.

23.         לפי מדיניות הענישה המקובלת בעבירה של התפרצות לבית תפילה וגניבת רכוש קל ערך, המתחם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים לצד ענישה נלווית(ראו למשל: עפ"ג (חי') 44965-04-13 מדינת ישראל נ' אבו חוסיין (27.6.13); עפ"ג (י-ם) 8307-12-19 חורי נ' מדינת ישראל (28.1.20);ת"פ (רמ') 22691-08-16 משטרת ישראל תביעות - שלוחת רמלה נ' כהן (17.7.17) (ביחס לאישום הראשון); ת"פ (ראשל"צ) 13287-03-15 מדינת ישראל נ' סביליה (10.7.17)).גם כאן, כאשר הנסיבות כוללות גניבה של רכוש בלתי מבוטל, המתחם עשוי להיות מחמיר מעט יותר.

24.         כאן המקום להעיר, כי התביעה הגישה פסיקה הכוללת נסיבות מחמירות, כמו למשל מספר התפרצויות לבית עסק או למקום תפילה וצירוף תיקים בעבירות נוספות, ומכאן שלא מצאתי מקום להכלילה במתחם (ראו, למשל: ת"פ (ב"ש) 51265-06-18 מדינת ישראל נ' בן ישראל פאוץ (29.1.20);רע"פ 5139/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (19.8.13)). בהקשר זה, נראה כי התביעה נפלה לכלל שגגה. מחד גיסא עתרה לקבוע מתחמים נפרדים, ומאידך גיסא, הציגה תביעה המתאימה למספר עבירות מצטברות.

25.         ההגנה הגישה פסיקה הכוללת מספר עבירות של התפרצות לבתי כנסת. פסיקה זו אינה מתאימה לאור ההחלטה בדבר הפרדת המתחמים, אולם יכולה לשמש כבסיס לקביעת העונש ההולם, בסופו של דבר (ראו למשל: עפ"ג (ב"ש) 64760-02-20 בן ישראל פאוץ נ' מדינת ישראל (20.5.20); עפ"ג (מרכז) 55598-02-13 מדינת ישראל נ' אדרי (19.5.13); ע"פ (חי') 14386-02-13 מדינת ישראל נ' איזנברג (7.4.13). כן אין מקום להכליל פסיקה החורגת מהמתחם משיקולי שיקום (ת"פ 25759-05-14 מדינת ישראל נ' אברג'ל (28.10.15)).

26.         כאן המקום להעיר, כי למרות שסברתי כי ניתן היה לקבוע מתחם מחמיר מעט יותר ממתחם התביעה בכתב האישום הראשון, אימצתי את המתחם לו עתרה התביעה.

27.         מכאן, כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום הראשון, נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 5 חודשים, לצד ענישה נלווית; מתחמי העונש ההולם את העבירות מושא כתב האישום השני: אישום ראשון ושני - בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 8 חודשים לצד ענישה נלווית, לכל אישום; אישום שלישי - בין מאסר על תנאי ובין מאסר לתקופה של 10 חודשים; אישום חמישי ושישי יחדיו - בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.

העונש ההולם בתוך המתחמים

7

28.         בקביעת העונש ההולם בתוך המתחמים לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות:

לזכותו של הנאשם עומדת הודאתו במיוחס לו וחיסכון בשמיעת עדויות; הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים; התרשמתי מעדות אשתו של הנאשם, המשמשת כמפרנסת יחידה ותומכת בנאשם למרות כל הקשיים; לנאשם נסיבות חיים לא פשוטות כלל ודעיקר, אביו נפטר בהיותו בן 5, אחיו נרצח בהיותו בן 15 ואמו נפטרה לפני 6 שנים. הנאשם התדרדר לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים נוכח נסיבות חייו הקשות;

לחובתו של הנאשם 12 הרשעות בעבירות התפרצות, רכוש וסמים מהשנים 1999 - 2020 ו-6 גמרי דין מבית משפט לנוער. על הנאשם כבר הוטלו מספר עונשי מאסר בפועל (עת/1) והוא שב בכל פעם לבצע עבירות נוספות; כן עומד לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי מת"פ (אשקלון) 6847-10-19 לתקופה של 5 חודשים (עת/2); גם לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי הנאשם שוחרר ממאסר בגין הרשעתו האחרונה בחודש פברואר 2019 ולאחר מספר חודשים החל לבצע עבירות נוספות. בחודש פברואר 2020 נגזר על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, והוא ביצע חלק מהעבירות בזמן ביצוע עבודות השירות; הנאשם גם לא עבר במעצר זה הליך טיפולי.

29.         באיזון בין הנסיבות לזכותו של הנאשם, משמע הודאתו ונסיבות חייו הקשות עד מאוד, ובין הנסיבות לחובתו, ובעיקר עברו הפלילי והעובדה, כי הוא ממשיך לבצע עבירות זמן קצר לאחר שחרורו ובעוד מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו, יש להטיל על הנאשם עונש המצוי מעט מעל מחצית מתחמי הענישה. עם זאת, לא יוטל עונש שיש בו משום סכימה אריתמטית של עונשים שעלול להוביל לתוצאה בלתי הולמת, אלא יוטל עונש אחד בין כל העבירות הכולל מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופיצויים. הואיל ואשתו מפרנסת יחידה וסביר להניח כי הנטל הכלכלי יוטל על כתפיה לא יוטל על הנאשם גם קנס.

30.         אין מחלוקת, כי יש להפעיל את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם לתקופה של 5 חודשים מת"פ (אשקלון) 6847-10-19 (עת/2). בשל הודאתו של הנאשם, המאסר יופעל חלקו במצטבר וחלקו בחופף לעונש המאסר שיוטל בתיק זה. עם זאת, בהיעדר הליך שיקום וטעם מוצדק אחר, לא מצאתי מקום לחפוף את העונש המוטל לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בדרך של עבודות שירות שהופקע.

סוף דבר

31.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 20.4.20 ועד ליום 16.6.20;

ב.     יופעל מאסר על תנאי מת"פ (אשקלון) 6847-10-19 לתקופה של 5 חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 24 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, כאמור;

8

ג.  מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע;

ד.     מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון;

ה.    הנאשם ישלם למתלוננת, עדת תביעה 1 בכתב האישום הראשון, פיצויים בסכום של 4,500 ₪; לבית העסק באישום ראשון בכתב האישום השני פיצויים בסכום של 800 ₪; לבית הכנסת באישום השני בכתב האישום השני פיצויים בסכום של 700 ₪. לבית העסק באישום השלישי בכתב האישום השני פיצויים בסכום של 180 ₪; לבית הכנסת באישום החמישי בכתב האישום השני פיצויים בסכום של 3,100 ₪. את הפיצויים יפקיד במזכירות בית המשפט ב-10 תשלומים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.10.20 והיתרה עד ל-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

התביעה תעביר פרטי המוטבים לתשלום תוך 7 ימים.

המוצגים יוחזרו לבעליהם.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, במעמד הצדדים.