ת"פ 71272/07/19 – מדינת ישראל נגד יעיש סבג יאיר
ת"פ 71272-07-19 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' סבג
|
|
1
כב' השופט יוסי טורס , סגן הנשיא |
||
בעניין: |
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
יעיש סבג יאיר
|
הנאשם |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום
1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו
בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של ידיעות כוזבות, עבירה לפי סעיף
טיעוני הצדדים לעונש
2
2. ב"כ המאשימה טענה כי מעשי הנאשם פגעו בערכים המוגנים של שלטון החוק ובשאיפה להשקיע משאבים בחקירות אמת תחת חקירות סרק. ביחס למתחם הענישה טענה המאשימה כי הוא נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל. באשר לקביעת העונש בתוך המתחם הפנתה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל 20 הרשעות בין השנים 1990 - 2014, בין היתר בעבירות רכוש סמים ואלימות. את עונשו של הנאשם ביקשה המאשימה למקם בחלקו התחתון של המתחם, באופן שיכול וירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה וקנס.
3. ב"כ הנאשם הדגיש כי כתב האישום אינו מפרט כל נסיבה מחמירה ומסתכם באמירה כללית בדבר הגשת תלונה כוזבת, הא ותו לא. הסניגור ציין, כי המתחם הנטען על ידי המאשימה נסמך על פסיקה שעוסקת במקרים בהם להגשת התלונה הכוזבת נלווה ביצוע עבירות נוספות, או במקרים בעלי נסיבות לחומרה. לאור כך טען הסניגור שבמקרה זה מתחם הענישה כולל בגבולו התחתון עונש של מאסר מותנה. באשר לקביעת עונשו של הנאשם הפנה הסנגור להודאתו שחסכה זמן שיפוטי ולעובדה שקדמה לה קבלת אחריות מלאה עוד בשלב החקירה. עוד ציין הסניגור כי עברו הפלילי של הנאשם אינו כולל הרשעות בעבירות דומות. הסניגור הפנה למצבו הבריאותי המורכב של הנאשם, כעולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו, וכן למצבו הכלכלי. בנסיבות אלה ביקש הסניגור למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ולהסתפק בענישה מותנית.
4. הנאשם בדברו האחרון ביקש סליחה והצר על מעשיו. הוא ציין כי במהלך השנתיים האחרונות חווה שני אובדנים קשים במשפחה וכי מאז שנולדו ילדיו התנתק מעולם העבריינות ושיקם את חייו.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
5.
בהתאם לתיקון 113 ל
6. הערכים המוגנים בבסיס העבירות: הערך המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם עניינו בזבוז משאבים ציבוריים, פגיעה בשלטון החוק ופגיעה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
3
7. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה: המאשימה ניסחה את כתב האישום באופן לאקוני אשר לא ניתן להבין ממנו את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה (האם על מנת לחמוק מביצוע עבירת תנועה; האם להונאת ביטוח וכיוצב' סיבות אפשריות הרלוונטיות לקביעת המתחם). כך הוא גם לעניין הנזק שנגרם, אם בכלל, כתוצאה ממעשי הנאשם. לא ברור אם המשטרה פתחה בחקירה בפועל, האם נחקרו חשודים, האם נעצר חלילה מי מהם, וכיוצב' שאלות רלוונטיות לצורך הערכת הנזק. עם זאת, באשר לפוטנציאל הנזק, הרי שזה כולל כמובן אפשרות להקצאת משאבים וכוח אדם לריק ופגיעה באחרים כתוצאה מהחקירה. עם זאת, לא ברור מעובדות כתב האישום כמה זמן היה תיק החקירה בשל תלונה זו פתוח ואפשר שנסגר מיד לאחר הגשתו (בשל הודאת הנאשם בכך שמדובר בתלונת שווא) כך שפוטנציאל הנזק היה נמוך יחסית.
4
8. לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, אפנה למספר גזרי דין בנושא ואולם, אציין כי לרוב מוגשים כתבי אישום בעבירה זו בצמוד לעבירות אחרות, כך שאת המדיניות הנכונה לענייננו יש להסיק על דרך ההשוואה. ראו: עפ"ג 14293-09-18 מדינת ישראל נגד אסרף (23.1.2019), בו הורשעו נאשמים במסירת ידיעה כוזבת ובקבלת דבר בתחבולה. מדובר היה במקרה חריג לפיו יצרו הנאשמים מצג שווא שאחד מהם נחטף בידי מחבלים. המקרה גרם להפעלת נוהל חירום במסגרתו הוקפצו לאזור כוחות ביטחון רבים שכללו אלפי חיילים, יחידות מיוחדות, כלי טיס ואמצעים נוספים. בית משפט השלום גזר על הנאשם העיקרי עונש של 6 חודשי מאסר בפועל ואילו על חברו שסייע לו הוטל עונש של 3 חודשי מאסר בפועל. ערעור על קולת העונש שהגישה המדינה התקבל, ועונשו של הנאשם העיקרי הוחמר ל-9 חודשי מאסר ממש ועל חברו הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה בקשות רשות ערעור שהגישו השניים; ת"פ 6828-04-13 מדינת ישראל נ' גליקסמן (12.11.2014), בו הורשע נאשם בשיבוש הליכי משפט וידיעות כוזבות בכך שמסר במשטרה - לבקשתו של אדם שגרם לתאונה קטלנית - הודאה כוזבת לפיה הוא אשר נהג ברכב וגרם לתאונה. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; ת"פ 15808-09-16 מדינת ישראל נ' אדרי (20.11.2017), בו הורשעה נאשמת בכך שמסרה ידיעה כוזבת למשטרה לפיה נאנסה על ידי בחור עמו נפגשה והוטלו עליה 3 חודשי מאסר על תנאי; ת"פ 7579/08 מדינת ישראל נ' עמאד (18.4.2010), בו מסרו נאשמים ידיעה כוזבת לפיה מחסן באתר בניה נפרץ ונגנב ממנו ציוד, וזאת על מנת להסוות את התרשלות אחד מהם בשמירה על המקום. על השניים הוטל עונש מאסר על תנאי; ת"פ 46509-12-14 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' ארגזי (26.04.2017), בו נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי על נאשם שהורשע בביצוע עבירות של ידיעות כוזבות ושבועת שקר. במקרה זה מסר הנאשם תלונת שווא על פלישה למבנה הגם שאישר לדיירים להתגורר שם בעל פה; ת"פ 6543-10-14 מדינת ישראל נ' חפיף (07.05.2015), בו הורשע נאשם בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע. במקרה זה התקשר הנאשם למוקד 100 וטען בכזב כי רצח את אמו. על הנאשם נגזר עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי; ת"פ 30965-02-10 מדינת ישראל נ' רוזנפלד (10.03.2011), בו הורשע נאשם בביצוע עבירות של מסירת הודעה כוזבת, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. במקרה זה הנאשם טען בכזב שנשדד על ידי אחר, לאחר שאותו אדם הונה אותו לטענתו בעסקה כלשהי. נגד האחר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בגין שוד עד שהתגלה כי מדובר בדיווח כוזב. על הנאשם הוטלו 3 חודשי מאסר בפועל.
9. לאור כך, דעתי היא שמתחם העונש ההולם במקרה זה, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, בערך המוגן שנפגע ובמדיניות הענישה הנוהגת, נע בין מאסר על תנאי לבין 9 חודשי מאסר בפועל.
קביעת עונשו של הנאשם
10. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העונש אמור להיגזר בגדרי מתחמי הענישה. לא נטען דבר בעניין סיכויי השיקום של הנאשם ואכן לא מצאתי הצדקה לחריגה לקולה ממתחם הענישה. בכל מקרה, אציין כי לא התבקש תסקיר בעניינו של הנאשם ולא הובאו בפני כל נתונים מהם ניתן להסיק כי לנאשם סיכויי שיקום ממשיים המצדיקים נקיטת הליכי שיקום בעניינו.
11. לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתיבחשבוןלקולהאתהודאתובכתב האישום המתוקן אשר ביטאה חרטה וקבלת אחריות, כמו גם שחסכה זמן שיפוטי. עודהבאתיבחשבוןאת מצבו הבריאותי של הנאשם ואת נסיבותיוהאישיות, כפישהובאובפני. לחומרה הבאתי בחשבון את עברו הפלילי הכולל הרשעות רבות בעבירות בתחומים שונים, אם כי לא מהעת האחרונה. הבאתי גם בחשבון כי חלפו מאז ביצוע העבירה מעל לשנתיים.
12. לאור מכלול הטיעונים שנשמעו, דעתי היא שאת עונשו של הנאשם יש למקם בתחתית המתחם, תוך הוספת קנס.
13. סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שנתיים את העבירה בה הורשע.
5
ב. קנס בסך 6,000 ₪. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.20 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיד.
הודעה זכות ערעור בתוך 45 ימים.
ניתן היום, י"ח אלול תש"פ, 07 ספטמבר 2020, במעמד הצדדים.
