1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד נוי אוקמן סבן ומתמחה אורטל אלי

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשמים - עו"ד שוקרון

1.      הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בביצוע 3 עבירות של אי תשלום מס במועד לפי סעיפים 118 ו- 88(א) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן - חוק המע"מ) ולפי תקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו 1976 (להלן - תקנות המע"מ) וכן בביצוע 2 עבירות של אי הגשת דוח מס הכנסה במועד לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה (ואחריות מנהלים לפי סעיף 224א לפקודה).

 

2.      על פי עובדות כתב האישום הנאשמים הגישו במועד את הדוחות התקופתיים לחודשים 4/18-6/18 אך לא שילמו את המס הנובע מדוחות אלו, כך שבמועד הגשת כתב האישום חוב המס שנבע מהדוחות עמד על סך 195,140 ₪.

 

הנאשמים אף לא הגישו לפקיד השומה במועד את הדוחות על הכנסותיה של נאשמת 1 בשנים 2017 ו-2018.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

3.      ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה בערכים המוגנים לאור היקף העבירות, לדבריה מתחם העונש ההולם לכל עבירות המע"מ שבכתב האישום נע בין 5-7 חודשי מאסר בפועל, 2-8 חודשי מאסר מותנה, קנס כספי בשיעור שנע בין 5% ועד 10% מגובה המחדל התחילי וכן חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד.

2

מתחם העונש ההולם לעבירה של אי הגשת דוח מס הכנסה נע ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר, מאסר מותנה, קנס הנע בין 8,500 -29,200 ₪ והתחייבות כספית. המאשימה הפנתה לאסופת פסיקה התומכת בטיעוניה.

ב"כ המאשימה ציינה כי מאז תחילת ההליך המשפטי הנאשם לא פעל להסרת המחדל בכל הנוגע לעבירות המע"מ, ופעל חלקית להסרת מחדלי עבירות מס הכנסה באופן שאחד הדוחות הוגש, הגם שבאיחור של שנים. מחזורי העסקאות עבור השנים הרלוונטית עמדו על 16,987,452 ₪ ו- 9,822,252 ש"ח. אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירות מס.

 

לאור מכלול הנתונים עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 9 חודשי בפועל, 5-8 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות.

בדיון הנדחה, עדכנה ב"כ המאשימה כי גם הדוח של שנת 2018 הוגש ובכך הוסרו המחדלים ביחס לעבירות מס הכנסה, על כן ביקשה המאשימה לעדכן את עמדתה העונשית, לעתור ל- 6 חודשי מאסר, הגם שעמדה על כך שירוצה מאחורי סורג ובריח.

 

4.      ב"כ הנאשם טען כי העבירות בוצעו על רקע קשיים כלכליים אליה נקלעו הנאשמים. נאשם 2 אדם נורמטיבי, תמיד דיווח בזמן אמת לרשויות המס, הנאשם קטוע רגל, לאחרונה עבר ניתוח נוסף בגב, בחודשים האחרונים היה מרותק לביתו לכן התעכב בהסרת המחדלים. לנאשם 7 ילדים קטינים אשר סמוכים על שולחנו. לדברי ב"כ הנאשמים, לנאשם מגיע החזר ממס הכנסה בשל תשלום מס עודף, סכום אשר אמור להסיר את החוב למע"מ או את מרביתו. לאור האמור ביקש להימנע מהשתת מאסר בפועל ועל תנאי, וביקש להסתפק בקנס מידתי.

 

5.      הנאשם בדבריו האחרונים, הפנה למצבו הרפואי וציין כי יוכל לבצע עבודות שירות בכפוף למגבלות.

 

דיון והכרעה

 

עונש אחד לכל העבירות

 

6.      הנאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות.

 

בית המשפט העליון קבע כי כל דוח שלא הוגש מהווה עבירה בפני עצמה ואין מניעה לגזור ענישה במצטבר בגין כל דוח. ראו רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08); רע"פ 1130/20 דוד דהן נ' מדינת ישראל (13.4.20).

3

 

עם זאת, מעיון בפסיקת בתי המשפט ניתן ללמוד כי במרבית המקרים, כשנאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות של אי הגשת דוחות במועד, נקבע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות ונגזר עונש כולל לכל העבירות. ריבוי העבירות כמו גם משך התקופה שבוצעו העבירות וסכום החוב המצטבר לרשויות המס, נלקחים בחשבון עת נשקלת חומרת הנסיבות.

 

ראו למשל רע"פ 4173/15 אבו הלאל ואח' נ' מדינת ישראל (29.6.15):

"במקרה שלפניי מדובר בביצוע 26 עבירות לאורך תקופה ארוכה מאוד של אי הגשת דו"חות כנדרש בדין. אין חולק כי מדובר בנתונים חמורים הן מבחינת כמות העבירות והן מבחינת אורך התקופה, ועל כן אין בידי לקבל את טענות המבקשים בדבר היות העבירות מצויות במדרג הנמוך של חוק המע"מ. בנסיבות אלה, אף אם היה דבר בטענה זו של המבקשים, יש לשים דגש על חומרת הנסיבות".

ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.2014); רע"פ 253/19 ערן ריכטר נ' מדינת ישראל (20.1.2019).

המאשימה עצמה בטיעוניה לא ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם לכל עבירה בנפרד, ולא עתרה לענישה מצטברת בגין כל עבירה, אלא עתרה למתחם עונש הולם אחד לכל עבירות המע"מ, למתחם נפרד לעבירות על פקודת מס הכנסה, ולענישה אחת אשר תכלול את כלל העבירות שבכתב האישום.

 

7.      לאור כל האמור, בהתאם להוראת סעיף 40יג(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977, בשים לב שהעבירות בוצעו בסמיכות זמנים, כולן על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע הנאשם במסגרת ניהול עסקו, בשים לב לפסיקה הנוהגת ולעמדת הצדדים, יקבע מתחם עונש הולם אחד לעבירות המע"מ, מתחם נפרד לעבירות על פקודת מס הכנסה ויגזר עונש כולל על כל העבירות המפורטות בכתב האישום.

 

מתחם העונש ההולם

 

8.      הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם: שמירה על יציבות המשק והקופה הציבורית. מערכת המס מיועדת לאפשר לממשלה לפעול לקיום צרכי החינוך, הבריאות, הרווחה, הביטחון, לקידום ערכים חברתיים ראויים ועוד. פגיעה בדיווח במועד ובתשלום המס גוררת פגיעה בכיסו של כל אזרח ואזרח, במחסור בשירותים ציבוריים, פגיעה בערך השוויון בחלוקת נטל המס, פגיעה בסולידריות החברתית, פגיעה ביכולתה של רשות המס לקבל המידע הדרוש לה לצורך גביית מס אמת, ולבצע את מלאכת גביית המס והפיקוח על הגביה.

4

 

בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין עמד על החומרה שבעבריינות המס ועל החשיבות בענישה אשר תתן משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה, ותעדיפם על פני נסיבות אישיות, על מנת שלא להביא לכרסום במוטיבציה של כלל משלמי המסים למלא חובתם.

 

ראו למשל ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15.4.2004):

"עבריינות המס בכללה, אינה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס...".

 

ראו גם רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018):

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל."

 

ראו גם רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל(17.8.2009); רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (18.4.2004); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14); רע"פ 3385/13‏ דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.13); רע"פ7964/13 רובינשטיין נ' מדינת ישראל (31.12.13); רע"פ 7790/13 ‏חיים נ' מדינת ישראל (20.11.13); רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.2014) רע"פ 5358/12 שוקרון נ' מדינת ישראל (10.07.12); רע"פ 3857/13 ‏יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.07.2013) רע"פ 5308/18 ג'בארין נ' מדינת ישראל (18.7.2018); רע"פ 1383/22 אבו כאשף גאבר נ' מדינת ישראל (8.3.22) ורבים אחרים.

 

לעניין חומרת העבירה של אי הגשת דוחות מע"מ במועד ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 1875/98 אורן בנגב - מתכות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (7.9.20):

"אי-הגשת דוחות במועד משמעותה שימוש פרטי בכספי הציבור. אי-רישום במועד משמעותו אי-תשלום מס וכן ניכוי שלא כדין של מס תשומות על חשבון הציבור. אי-דיווח במועד ואי-רישום במועד הם גם אמצעים להשתמטות ממס. לאור כל זאת בולט האופי השלילי שבהתנהגות שמהווה את העבירות. העונש בצדן - שנת מאסר - אינו קל כלל ועיקר, ויש בו כדי להשליך על אפיונן כעבירות של מחשבה פלילית".

 

5

לעניין חומרת העבירה של אי הגשת דוחות שנתיים לרשות המסים ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9/09 אפרים מזרחי נ' מדינת ישראל (6.1.09):

"הדוחות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשויות המסים משיתים את הבסיס לקיומה של מערכת מס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דו"ח מס אינה עניין טכני פעוט ערך. הדו"חות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המסים במילוי חובתה לקיים הליך גבייה סדור והגון. בדרישת ההגשה אין להקל ראש, והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלווית להפרתה".

 

ראו גם רע"פ 3757/04 עומר זידאן נ' מדינת ישראל (31.5.04):

"למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש, ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה לחברה ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה".

 

9.      מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית בשים לב לריבוי העבירות, ולהיקף הפגיעה בקופה הציבורית.

 

10.  באשר לנסיבות ביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שהנאשם לא איחר בהגשת הדוחות, הגם שהגישם מבלי לשלם את המס. אי תשלום המס (להבדיל מאי הגשת הדוח במועד) היא עבירה מסוג חטא שהעונש המירבי הקבוע בצידה הוא 3 חודשי מאסר. היקף הפגיעה בקופה הציבורית בכל הנוגע לעבירות המע"מ עמד על 195,140 ₪. נתתי דעתי לכך שמשך שנתיים לא הוגשו דוחות שנתיים למס הכנסה ומחזור העסקאות הכולל באותן שנים הגיע כמעט לסך של 27 מיליון ₪.

 

לעניין המשמעות של מחזור העסקאות, אין לי אלא להפנות לדברי בית המשפט המחוזי בע"פ (באר שבע) 21294-07-19 דהן נ' מדינת ישראל (22.1.20):

"הגם שעקרונית אין קשר מחייב בין מחזור עסקאות לבין רווח החייב במס, הרי שהדעת נותנת שפעילות של מספר חברות, בהיקפים של עשרות מליוני שקלים, על פני שנים, מניבה רווחים החייבים במס, ומכל מקום, לשם כך בין היתר נועדו הדוחות השנתיים, לעמוד על רווחי הנישום ועל חבותו במס. המערער, במחדליו החוזרים, לא איפשר לשלטונות לבחון את הדברים. וככלל אין זה מתקבל על הדעת להניח לטובת נישום שלא הגיש דוחות, שהוא לא הרוויח ולא היה חייב בתשלום מס. "

 

נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו ללא תחכום, ללא אינדיקציה לתכנון מוקדם או לכוונה לחמוק מתשלום.

 

נתתי דעתי לדברי הנאשם לפיהם העבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית, הגם שאין בכך כדי להוות נסיבות לקולה.

6

 

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי אין זכות לעכב כספי מס גם על רקע קשיים כלכליים.

 

ראו למשל ברע"פ 4844/00 ברקאי נ' מדינת ישראל (9.12.2001):

 

העבירות על סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף ועל סעיף 219 לפקודה הן עבירות שנקבעו על-מנת להגן על רכוש הציבור מפני עיכוב שלא כדין של כספים המגיעים לציבור... גם כאשר עיכוב הכספים מוסבר בקיומם של קשיים כלכליים, ואף אם העיכוב נעשה רק מתוך שאיפה לדחות במעט את מועד העברת הכספים, עדיין מתעורר חשש שבנסיבות מסוימות לא יוכלו רשויות המס לקבל כספים אלו כלל אם הפרט ייקלע למצב של חדלות-פירעון, כפי שגם אירע במקרה שבפנינו [...] יוצא אפוא כי על-פי תכליתם, האיסורים הפליליים על הימנעות מהעברת מסים שנגבו משתרעים גם על מצבים שבהם לפרט עומדת אך ברירה בין עיכוב כספי המסים בידיו לבין התמוטטותו הכלכלית. שכן, לפרט אין זכות לבסס את המשך פעילותו העסקית על כספים שאינם שייכים לו".

 

ראו גם רע"פ 6167/11 ‏ ‏ ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' מדינת ישראל (19.2.12).

 

11.  עיון בפסיקה הנוהגת במקרים דומים, מעלה כי העונשים המוטלים על נאשמים נעים ממאסרים מותנים ועד למספר חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח וקנסות הנעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים. במקרים בהם סכומי המס אינם מאוד גבוהים והמחדלים הוסרו מסתפקים בתי המשפט לא אחת בענישה צופה פני עתיד, לעומת זאת, כאשר עסקינן בריבוי עבירות ובהיקף משמעותי, וכאשר המחדלים לא הוסרו, הענישה הרווחת היא מאסר בפועל, לריצוי מאחורי סורג ובריח ובמקרים הקלים יותר, מאסר לריצוי בעבודות שירות. אך קיימים גם מקרים, בהם בתי המשפט מסתפקים בענישה צופה פני עתיד, גם מקום בו המחדל לא הוסר. ראו למשל:

·        רע"פ 5389/15 אבנר יצחק נ' מדינת ישראל (10.8.15). המבקש הורשע בביצוע 20 עבירות של אי דיווח לפי ס' 117(א)(6) לחוק המע"מ, סכום המחדל עמד על 247,000 ₪. המחדל לא הוסר. בית משפט קמא קבע כי הרף התחתון של המתחם מתחיל מ- 4 חודשי מאסר וגזר על המבקש 9 חודשי מאסר בפועל, קנס ע"ס 25,000 ₪ וענישה נלוות. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        ת"פ (חיפה) 46314-12-19 מדינת ישראל נ' בודי טיים בע"מ (6.1.21) 15 דוחות שלא הוגשו במועד. סכום המחדל 287,536 ₪. המחדל צומצם ובמועד גזר הדין סכום חוב המס עמד על 60,000 ₪.נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל. נדון לחודשיים עבודות שירות קנס בסך 3000 ₪ וענישה נלווית.

·        ת"פ (רחובות) 67587-03-19 מדינת ישראל נ' דוד ומאיה אחזקות בע"מ ואח' (19.5.20)

9 דוחות שלא הוגשו במועד ועבירות נוספות. סכום המחדל 104,950 ₪. נקבע מתחם מאסר מותנה ועד 7 ח' מאסר וקנס בין 1,000 ₪ ל- 10,000 ₪. המחדל לא הוסר. נדון למאסר מותנה בן 3 חודשים, צו מבחן, צו של"צ בהיקף 150 שעות, קנס בסך 2000 ₪ והתחייבות בסך 2000 ₪.

7

·        ת"פ (באר שבע) 51591-06-19 מדינת ישראל נ' בן מחמד הניה (24.12.19). 12 דוחות שלא הוגשו במועד ועבירות נוספות. סכום המחדל 130,000 ₪. המחדל הוסר - המס שולם. נקבע מתחם מאסר מותנה ועד 6 ח' מאסר וקנס בשיעור של 5%-10% מסכום המחדל. נדון למאסר מותנה וקנס בסך 6000 ₪.

·        ת"פ (ת"א) 32646-03-16 מע"מ תל אביב נ' מסעדת סלעים בע"מ (30.4.18). 13 דוחות שלא הוגשו במועד. סכום המחדל 135,788 ₪ (היתה מחלוקת ביחס לגובה המחדל בשל תשומות שלא הוכרו לניכוי) המחדל לא הוסר. נקבע מתחם מאסר מותנה ועד ח' מאסר לכל דוח שהוגש באיחור ולא שולם סכום המס ומאסר מותנה עד 5 ח' מאסר לדוח שהוגש באיחור ושולם במלואו. ביחס לקנס נקבע מתחם בין אלפי שקלים ועד 18,000 ₪. נדון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 6000 ₪ וענישה נלווית.

·        ת"פ (ב"ש) 13280-02-17 מדינת ישראל נ' חננשוילי (1.5.19): 19 דוחות שלא הוגשו במועד. סכום המחדל 123,181 ₪. המחדל הוסר באופן חלקי ובמועד גזר הדין עמד על 93,151 ש"ח. נקבע מתחם ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר בפועל, קנס בין 4,600 ₪ ועד 9,300 ₪ והתחייבות. הנאשם נדון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 6,000 ₪.

·        ת"פ (באר שבע) 1682-12-16 מדינת ישראל נ' א.ג. מילאנו סטייל בע"מ ואח' (11.11.20). 4 דוחות שלא הוגשו במועד סכום המחדל כ- 115,000 ₪. המחדל לא הוסר. נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה ועד 7 חודשי מאסר וענישה נלווית. נדון למאסר בן 3 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה של 3 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות.

 

ויודגש, בכל המקרים שלעיל, עסקינן במי אשר בנוסף לכך שלא שילמו את המס, גם לא הגישו הדוחות במועד, להבדיל מהנאשם שבפני.

           

להלן הפסיקה הנוהגת ביחס לעבירות על פקודת מס הכנסה

 

·        רע"פ 8824/21 אחמד אלטורי נ' מדינת ישראל (27.12.21). המבקש הורשע בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה שנתיים במועד, במסגרת 2 חברות שונות אותן ניהל. מחזור העסקאות הכולל עמד על סך של כ- 12 מיליון ₪. המחדלים לא הוסרו (הדוחות הוגשו לאחר שניתן גזר הדין בערכאה הראשונה). למבקש הרשעה קודמת בעבירות מס. בית משפט קמא גזר על המבקש 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 4275/21 ישראל כהן נ' מדינת ישראל (5.7.21). המבקש הורשע בביצוע 7 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה שנתיים במועד, במסגרת 3 חברות שונות אותן ניהל. מחזור העסקאות הכולל עמד על סך העולה על 7.5 מיליון ₪. המחדלים לא הוסרו (הוגש דוחות לא מבוקרים אשר נדחו על ידי פקיד שומה). בית משפט קמא גזר על המבקש 7.5 חודשי מאסר לריצוי בפועל; קנס בסך 30,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 1066/21 עלי יגמור נ' מדינת ישראל (10.3.21). המבקש הורשע בביצוע 6 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה שנתיים במועד, במסגרת 2 חברות שונות אותן ניהל. מחזור העסקאות הכולל עמד על סך העולה על 18.8 מיליון ₪. המחדלים לא הוסרו (הוגש דוח אחת מתוך 6 הדוחות החסרים). בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם לכל לכלל העבירות נע בין 6-18 חודשי מאסר וענישה נלווית בית משפט קמא השית על המבקש 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל; קנס בסך 20,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

8

·        רע"פ 1130/20 דוד דהן נ' מדינת ישראל (13.4.20). המבקש הורשע בביצוע 7 עבירות של אי הגשת דוחות שנתיים לרשויות מס הכנסה במועד. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7-18 חודשי מאסר בפועל, קנס שנע בין 30,000-60,000 ₪ וענישה נלווית. בית משפט קמא גזר על המבקש 11 חודשי מאסר, קנס בסך 30,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו וענישה נלווית, בית המשפט המחוזי לא מצא הצדקה להתערב בעונש למעט תיקון בתקופת המאסר שהוטל חלף הקנס והעמידו על חודשיים. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 253/19 ערן ריכטר נ' מדינת ישראל (20.1.2019). המבקש הורשע בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה שנתיים במועד. מחזור העסקאות עמד על 3 מיליון ₪ המחדלים לא הוסרו. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם לכל עבירה נע בין 2-8 חודשי מאסר וקנס בסך- 6,000-15,000 ₪. עוד קבע כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות נע בין 6-15 חודשי מאסר וקנס בסך 15,000-40,000 ₪. בית משפט קמא השית על המבקש 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל; קנס בסך 25,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 2933/15 דני קלה נ' מדינת ישראל (5.5.15). המבקש הורשע בביצוע 2 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה שנתיים במועד. מחזור העסקאות עמד על כ- 5 מיליון ₪ המחדלים הוסרו בשיהוי של 4-5 שנים, בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר ועד 8 חודשי מאסר וענישה נלווית והשית על המבקש 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; קנס בסך 25,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל (8.5.2014). המבקש הורשע בביצוע 10 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד. המבקש עורך דין במקצועו. היקף מחזור העסקאות שהנפיק פקיד שומה על פי מיטב השפיטה עמד על 11 מליון ₪. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-18 חודשי מאסר בפועל, וענישה נלווית וגזר על המבקש 9 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך של 40,000 ₪ וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקרת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל (5.11.2006), המבקש הורשע בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דוחות במועד לפי סעיפים 216(4)ו- 224א לפקודת מס הכנסה. המחדלים לא הוסרו. בית משפט קמא גזר על המבקש 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, קנס בסך 10,000 ₪ וענישה נלוות. ערעורו של המבקש נדחה, בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (18.4.2004). המבקש הורשע בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"ח מס הכנסה שנתי (2 עבירות מכח אחריות מנהלים, ו- 2 עבירות אישיות) בתקופה של שנתיים. בית משפט קמא גזר על המבקש מאסר לתקופה של 12 חודשים, קנס בסך 10,000 ₪ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המבקש וקיצר את תקופת המאסר לשבעה חודשים. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        ע"פ (י-ם) 58456-01-19 אופיר דוד נ' מדינת ישראל (31.10.19). המערער הורשע על-פי הודאתו בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד ואחריות מנהלים לפי סעיפים216(4) בקשר עם סעיף 222(א) וסעיף 224א - לפקודת מס הכנסה, מחזורי העסקאות באותה תקופה הצטברו לסכום של מעל 2 מיליון ₪. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-12 חודשי מאסר וענישה נלווית וגזר על המערער 5 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 10,000 ₪ וענישה נלווית. הערעור נדחה.

·        עפ"ג (באר שבע) 30914-04-17 אלעוברה נ' מדינת ישראל (8.11.17). המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דוחות במועד למס הכנסה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה. (2 דוחות של החברה ו-2 דוחות אישיים מאותה התקופה). היקף מחזור העסקאות עמד על כ- 1,280,000 ₪. המערער לא הסיר את מרבית המחדלים. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5-10 חודשי מאסר וענישה נלווית וגזר על המערער 5 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 20,000 ₪ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי בכך שהורה שהמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

9

·        עפ"ג (באר שבע) 35972-10-14 אסייג נ' מדינת ישראל (16.2.15) המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דוחות במועד למס הכנסה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה. המערער לא הסיר את מרבית המחדלים. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד למספר חודשים שאינם ניתנים לריצוי בעבודות שירות וגזר על המערער 8 חודשי מאסר, קנס בסך 15,000 ₪ וענישה נלווית. הערעור נדחה.

·        ת"פ (ירושלים) 29044-05-18 מדינת ישראל נ' שכטר (10.5.20). הנאשם נדון בגין 3 עבירות של אי הגשת דוחות שנתיים למס הכנסה. הנאשם הסיר המחדל. לאור העובדה שמחזור העסקאות היה מאוד גבוה (מעל 44 מיליון שח) קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע מחודשי מאסר בודדים שניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, וגזר על הנאשם 40 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 7500 ₪ וענישה נלווית.

 

12.  באשר לגובה הקנס. עסקינן בעבירות אשר נעברו ממניע כלכלי וישנה חשיבות לענישה כלכלית מרתיעה. גובה הקנס מושפע מהיקף העבירות. עם זאת, ובהתאם להוראת סעיף 40 ח לחוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם.

 

13.  לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות המע"מ שביצע הנאשם, תוך מתן דגש לכך שהדוחות הוגשו במועד, וכי עסקינן בעבירות מסוג חטא, נע ממאסר מותנה ועד 4 חודשי מאסר וענישה נלווית. מתחם העונש ההולם לעבירות על פקודת מס הכנסה נע ממאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

שיקולים בגזירת עונשו של הנאשם

 

14.  בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם, גם לא משיקולי שיקום.

 

15.  בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנתונים שלהלן:

 

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו בהזדמנות ראשונה.

 

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את היותו נעדר הרשעות קודמות בעבירות מס.

 

·        זקפתי לזכותו את העובדה שפעל להסרת המחדל בכל הנוגע לעבירות מס ההכנסה והגיש את הדוחות לפקיד שומה, הגם שבאיחור של שנים.

 

10

·          זקפתי לחובת הנאשם את העובדה שלא פעל לתשלום חוב המס.

לא מצאתי כי הנימוק שאינו מרפא את הפגם בשל מצוקה כלכלית יש בו יש בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו.

 

בית המשפט העליון התייחס לעניין זה בשורה ארוכה של פסקי דין. ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013):

 

"... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם."

 

ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

 

·        לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו, את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי הנאשם ובא כוחו. את מצבו המשפחתי, הכלכלי והרפואי.

 

16.  לאור מכלול נתוניו של הנאשם ובדגש על כך שהסיר את המחדל בכל הנוגע לעבירות מס הכנסה אך לא שילם את חובו למע"מ, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון ביחס לעבירות מס הכנסה, אך ברף הבינוני גבוה בכל הנוגע לעבירות המע"מ.

 

עונשם של הנאשמים

17.  סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

 

נאשמת 1

קנס בסך 100 ₪, אשר ישולם תוך 90 יום.

11

 

נאשם 2

א.    הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 3 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, במועצה המקומית מיתר. הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, עד 8.5 שעות עבודה יומיות.

הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 15.5.22 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

 

מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

 

ב.      מאסר בן 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מהיום לבל יעבור הנאשם כל עבירה לפי חוק מע"מ או לפי פקודת מס הכנסה.

 

ג.       קנס בסך של 15,000 שח או 40 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.8.22 .

 

ד.      הנאשם יתחייב בפני על סך של 20,000 ₪ וזאת לבל יעבור עבירות על חוק המע"מ או פקודת מס הכנסה תוך 3 שנים מהיום. במידה ולא יתחייב - יאסר למשך 20 יום.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים מהיום

 

ניתן היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, 15 מרץ 2022, במעמד הצדדים.