1

 

 

כתבי האישום, הכרעות הדין והשתלשלות העניינים בתיק

1.     ב-29.1.20 הוגש כתב אישום ב-ת"פ 70181-01-20 (להלן: התיק העיקרי). לאחר מספר דחיות התיק הועבר לשמיעה לפני וביום 5.11.20 ניתן מענה לכתב האישום, בו כפר הנאשם כפירה כללית והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. בפתח דיון ההוכחות ביום 14.2.21 חזר בו הנאשם מהכפירה הכללית ונתן כפירה מפורטת.

2.     ב-30.9.21, לאחר ניהול הוכחות, זוכה הנאשם מעבירת נהיגה כשברמזור אור אדום, לפי תקנה 22(א) ל-תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) והורשע בעבירות נהיגה פוחזת של רכב, בהתאם לסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); נהיגה ללא רישיון נהיגה, בהתאם לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברכב ללא ביטוח עבירה לפי סעיף 2)א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970 (להלן: פקודת הביטוח) ו- הפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין. בנוסף קבעתי, כי להבדיל מהשלב השני של האירוע, בשלב הראשון של האירוע, לא היה מדובר ב-נהיגה פוחזת של רכב, ומשכך, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 184 ל-חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), הורשע הנאשם ב-נהיגה בקלות ראש וברשלנות, בהתאם לסעיף 62 ל-פקודת התעבורה.

3.     ב-3.2.22 צורפו לתיק העיקרי, לבקשת הנאשם ובהסכמת המאשימה, 2 כתבי אישום נוספים פ"ל 5131-02-21, תתע"א 6968-09-20 (להלן: התיקים הנוספים). הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתבי האישום בתיקים הנוספים ב-2 עבירות נהיגה בזמן פסילה, בהתאם לסעיף 67 ל-פקודת התעבורה וב-2 עבירות נהיגה ברכב ללא ביטוח, בהתאם לסעיף 2(א) ל-פקודת הביטוח.

2

4.     בהכרעת הדין מיום 30.9.21 נקבע, כי ביום 25.1.20 בסמוך לשעה23:30, ברחוב אליהו נאוי לכיוון מזרח, סמוך למתחם "השדרה השביעית" בבאר שבע, נהג הנאשם ברכב טיוטה ל"ז 78-931-66 (להלן: הרכב) במהירות שלא התאימה לתנאי הדרך, עבר בין נתיבים ועקף רכבים מימין ומשמאל. אותה עת נסעו השוטרים דייל ספיר, נתנאל דסטה וקסה אנגדה (להלן: השוטרים)נסעו ברכב משטרתי (להלן: הניידת) ולאחר שהבחינו בנהיגתו של הנאשם, נסעו לעבר הרכב, עצרו לצדו ברמזור, הציגו עצמם כשוטרים באמצעות תעודת מינוי, וביקשו מהנאשם לפנות שמאלה בצומת ולעצור בצד הדרך. עד כאן השלב הראשון.

בשלב השני, בניגוד להוראת השוטרים משהתחלף האור ברמזור - ביצע הנאשם פניית פרסה והגביר מהירות נסיעתו במטרה להימלט מהשוטרים. השוטרים רדפו אחר הנאשם והורו לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה של הניידת (להלן: הכריזה). הנאשם לא שעה לכריזה, הגביר מהירות נסיעתו, ביצע פניית פרסה נוספת בדרך נאוי, התעלם מהרכבים שנסעו בנתיב וגרם להם לסטות מנתיב נסיעתם ולבלום, על מנת שלא להתנגש ברכבו. הנאשם המשיך לנהוג במהירות ופנה לאזור התעשייה מכתשים, עצר את הרכב וברח ברגל מהמקום, עד שנעצר על ידי השוטרים, לאחר מרדף רגלי קצר.

5.     על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע ב-תתע"א 6989-09-20, ביום 25.8.20 בשעה 10:15 או בסמוך לה, בכביש 60, נהג הנאשם ברכב מספר 68-107-66 על אף שנפסל בתאריך 27.7.20 על ידי קצין משטרה מלהחזיק ברישיון נהיגה ומבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בתוקף.

6.     על פי עובדות כתב האישום בהן הודע והורשע ב-פ"ל 5131-02-21, ביום 15.2.21 בסמוך לשעה 17:23, בישוב חורה ברכב מסוג מיציבושי מספר 17-283-32 נהג הנאשם בהיותו בפסילה, ביודעין, שכן ביום 4.3.20, במסגרת מ"ת 70196-01-20 נפסל הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בנוסף נהג גם ללא תעודת ביטוח.

קביעת מתחמי העונש ההולמים

7.     הנאשם הורשע בשלושה תיקים שונים. בהתאם להוראת תיקון 113 לחוק העונשין ול-"מבחן הקשר ההדוק" שנקבע ב-ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14) אני קובעת כי לא מדובר ב"תכנית עבריינית אחת", אלא בשלושה אירועים, הנפרדים האחד מהאחר במספר נתונים. ראשית, המועדים השונים בהם בוצעו העבירות ופערי הזמן ביניהם. הנתון השני הוא המיקום הגיאוגרפי בו בוצעו העבירות, כאשר מדובר במקומות שונים בהם בוצעו העבירות. קיים גם שוני בנסיבות ביצוע העבירות בתיק העיקרי ובתיקים הנוספים. בתיק העיקרי הורשע הנאשם בביצוע רצף עבירות ומשכך האירוע בו הורשע חמור בהרבה מהאירועים בתיקים הנוספים, הגם שבמדובר בתיקים הנוספים באותן עבירות. משכך מצאתי כי יש מקום לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אירוע. קרי יש לקבוע שלושה מתחמים שונים.

3

עם זאת, מצאתי כי יש לאחד סקירת הקריטריונים שבקביעת מתחם העונש ההולם, כמו גם הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. אשר על כן ולשם הנוחות, אתייחס במאוחד לאמות המידה ואבני הבוחן בהן התחשבתי בקביעת מתחמי העונש ההולמים, בהתאם לסעיף 40ג(א) ל-חוק העונשין, כמפורט להלן:

             א.    הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם ביטחון כל המשתמשים בדרך - נהגים, נוסעים והולכי רגל כאחד; ביטחון הנוסעים בכלי הרכב שנסעו בסביבתו, לרבות אלו שנאלצו לסטות עקב נהיגתו; ביטחון השוטרים שדלקו אחריו במהלך נסיעתו וביטחונו האישי של הנאשם. לעניין זה ראו ע"פ 8963/17 ששון נ' מדינת ישראל (23.5.18). מעבר לכך, פגע הנאשם בערכי שמירה וכיבוד שלטון החוק ונציגיו, הן בעת שלא שעה להוראות השוטרים לעצור בצד לבדיקה בשלב הראשון, הן כאשר ברח מהרכב ולא שעה להוראות השוטרים לעצור בשלב השני והן עת נהג בפסילה. יפה לענין זה הקביעה ב-רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.11) -

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת"

         ב.         מידת הפגיעה בערכים החברתיים לא מבוטלת. מקובלת עליי טענת המאשימה כי הדברים באים לידי ביטוי בכך שלאורך כל האירוע בתיק העיקרי הנאשם זלזל בחוק ובשוטרים, עת נהג בצורה מסוכנת, כאשר "זגזג" בין רכבים וכאשר התבקש על ידי השוטרים לעצור בצד, החל בבריחה על מנת לחמוק מלתת את הדין על כך שנוהג ללא רישיון. כך גם לאחר שעזב את רכבו ברח ברגל ועשה כל שביכולתו להתחמק מהדין. כפי שקבעתי בהכרעת הדין, הנאשם נהג במהירות וברשלנות, נהיגה שיצרה סיכון ממשי לחיי אדם או לגרימת חבלה לגופם. בנוסף, הנאשם נהג במהירות גבוהה בטבורה של עיר, כשניידת דולקת אחריו, לאחר שהשוטרים הורו לו לעצור, כאשר במהלך המרדף הופעלה מערכת הכריזה של הניידת. התעלמות הנאשם מהוראות השוטרים מהם ברח ושאותם ניסה להכשיל במילוי תפקידם, מלמדת על קיום יסוד נפשי של אדישות. מעשי הנאשם מלמדים על היעדר מורא מהחוק ומגורמי אכיפתו, אך לא פחות מכך - על אדישות לאפשרות הפגיעה באזרחים, שכל חטאם הוא בכך שעשו גם הם שימוש בדרך. בית המשפט העליון, הביע בצורה ברורה דעתו על הסכנה הרבה הגלומה בנהיגה באופן בו נהג הנאשם, לעניין זה אפנה ל-ע"פ 3958/10 מדינת ישראל נ' חסן (25.10.10):

4

"הרבינו בשנים האחרונות להתריע מפני הסכנה אותה יוצרים נהגים תוך ניסיון למנוע את עיכובם או מעצרם על ידי שוטרים. אירועים מסוג זה הסתיימו לא אחת בפגיעות בנפש"

כמו כן אפנה בעניין זה לע"פ 7255/08 פלוני נ' מדינת ישראל (27.10.08):

"מזה מספר שנים אנו מתריעים מפני תופעה נפוצה במקומותינו, כאשר נהגים הנדרשים על ידי שוטרים לעצור לביקורת או בעקבות ביצועה של עבירת תעבורה, נמלטים על נפשם תוך נסיעה פרועה בה כרוכים סיכונים לחייהם של הולכי רגל ומשתמשים אחרים בדרך. למרבה המזל, מרביתם של אותם מרדפים אחרי הרכב הנמלט הסתיימו ללא פגיעות בחיי אדם. אולם, גם היו מקרים בהם שילמו אזרחים תמימים בחייהם את מחירה של הנהיגה המופקרת של הנהג הנמלט".

         ג.         מדיניות הענישה הנהוגה - עיון בפסיקה מלמד כי בענייננו קיים מנעד גדול של ענישה. בטיעונים לעונש הפנו ב"כ המאשימה לפסיקה, עליה הוספתי פסיקה נוספת. כל מקרה לנסיבותיו וברי כי יש לאבחן המקרים השונים למקרה שלפניי, אולם קיימים פסקי דין מהן ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת למקרה שלפניי, כמפורט להלן:

1)      רע"פ 796/13 רוישד נ' מדינת ישראל (14.3.13) - בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, 36 חודשי פסילת רישיון בפועל ועונשים נוספים, בגין עבירות נהיגה בפזיזות, הפרעה לשוטר, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ועוד.

2)      ע"פ 5691/09 מוחמד ג'ברין נ' מדינת ישראל (11.10.09) - נדחה ערעורו של תושב הרשות הפלסטינית, אשר הורשע בעבירות נהיגה בפזיזות, נהיגה ללא רישיון נהיגה ושב"ח. בית המשפט המחוזי בבאר שבע השית עליו 24 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי, 3,000 ₪ קנס, 3 שנות פסילה בפועל וחילוט הרכב בו נהג.

3)      ע"פ 8703/08 חליל אבו מוסא נ' מדינת ישראל (11.2.09) - בית המשפט העליון דחה ערעורו של מי שהורשע במעשי פזיזות ורשלנות תוך נהיגה ברכב בדרך ציבורית, הכשלת שוטר ונהיגה ללא רישיון ונדון ל-18 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי פסילה בפועל ועונשים נוספים נלווים.

5

4)      עפ"ג 11059-04-15 אבו כף מראחיל נ' מדינת ישראל (24.6.15) - בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ערעור על 20 חודשי מאסר בפועל ו-54 חודשי פסילה בפועל, שהושתו בגין נהיגה פוחזת ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חרף המלצת שירות מבחן לעונש של של"צ והגם שמדובר היה בצעיר שהיה בן 19 בעת ביצוע העבירה ונעדר עבר פלילי.

5)      עפ"ת 59810-07-12 אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12) - בהתייחסה למתחם הענישה, בעבירות נהיגה בפסילה, קבעה כב' השופטת חיימוביץ' כי "מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה".

6)      עפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (21.1.14) - לגבי מתחם הפסילה בנהיגה בפסילה נקבע כי "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים".

7)      עפ"ת 21538-08-19 מדינת ישראל נ' ג'ניים (20.1.20) - אליו הפנתה המאשימה, בגין הרשעתו בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מ-12 חודשים ונהיגה ללא ביטוח - השית בית משפט לתעבורה על מי שלחובתו עבר תעבורתי כבד ואשר נפסל 5 פעמים בעבר, 7 חודשי מאסר בפועל, הפעיל עונש מאסר בחופף ו-36 חודשי פסילה בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה על קולת העונש, החמיר עונש המאסר ל-12 חודשי מאסר וקבע כי המאסר המותנה ירוצה במצטבר, כך שעל הנאשם הושתו 18 חודשי מאסר בפועל.

8)      פל"א (תעבורה עכו) 8544-02-21 מדינת ישראל נ' אסלאם (20.3.22) - בגין הרשעתו בנהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח - נקבע מתחם הנע בין מאסר מותנה עד שנת מאסר ו-1-5 שנות פסילה, לצד רכיבי ענישה נוספים. על הנאשם, בעל עבר תעבורתי, הושתו מטעמי שיקום מאסר מותנה ו-3 שנות פסילה.

9)      פ"ל (תעבורה ב"ש) 5894-12-21 מדינת ישראל נ' ניר הרוש (10.2.22) - בגין הרשעתו בנהיגה בזמן פסילה, אי ציות להוראת שוטר ונהיגה ללא ביטוח תקף - נקבע מתחם 2-7 חודשי מאסר בפועל ו-6-30 חודשי פסילה בפועל. על הנאשם, בעל עבר תעבורתי, הושתו 6 וחצי חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות, לאחר שהמאסרים המותנים הופעלו חלקם בחופף וחלקם במצטבר. כן הושתו על הנאשם 30 חודשי פסילה, לאחר הפעלת פסילה מותנית.

6

10)  ת"פ (ב"ש) 28954-08-20 מדינת ישראל נ' אבו סעלוק (21.2.21) (להלן: ענין אבו סעלוק) - בגין הרשעתו בנהיגה פוחזת ברכב, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא), נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות - נקבע מתחם 20-40 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה, כך שהנאשם ירצה 35 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הושתו שני מאסרים מותנים ופסילת רישיון נהיגה.

11)  ת"פ (ב"ש) 47099-07-19 מדינת ישראל נ' רגילאת (20.5.20) - בגין הרשעתו בנהיגה פוחזת של רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא), נהיגה באור אדום ונהיגה ללא ביטוח - נקבע מתחם 10-30 חודשי מאסר בפועל ו-30-54 חודשי פסילה בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים מותנים, 36 חודשי פסילה בפועל ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.

12)  ת"פ (ב"ש) 7684-03-18 מדינת ישראל נ' אלאטרש (1.3.20) - בגין הרשעתו בנהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים נקבע מתחם 9-27 חודשי מאסר בפועל ו-24-48 חודשי פסילה בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים מותנים ו-36 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל.

13)  ת"פ (ב"ש) 24306-06-18 מדינת ישראל נ' ברכאת (8.4.19) - בגין הרשעתו בנהיגה פוחזת של רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא רישיון רכב - נקבע מתחם 9-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי ותעבורתי, הושתו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, על מנת לאפשר לו להמשיך באפיק הטיפולי.

14)  ת"פ (ב"ש) 27899-12-13 מדינת ישראל נ' עביד (13.1.19) - בגין הרשעתו בנהיגת רכב ללא רישיון, נהיגת רכב בדרך נמהרת או רשלנית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה ברכב ללא ביטוח - נקבע מתחם 10-30 חודשי מאסר בפועל ו-30-60 חודשי פסילה בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, הנעדר עבר פלילי, 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 2 מאסרים מותנים, קנס, 24 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל וצו מבחן לשנה.

         ד.         במסגרת קביעת מתחם העונש ההולם, נתתי דעתי גם ל-נסיבות הקשורות בביצוע העבירות, כאמור בסעיף 40יט לחוק העונשין ובכלל זה -

7

1)      כל העבירות בהן הורשע הנאשם - נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה בקלות ראש וברשלנות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח ו-הפרעת שוטר במילוי תפקידו - בוצעו, מעצם טיבן וטבען, לאחר תכנון מוקדם. הנאשם נהג בלי שהיה ברשותו רישיון נהיגה. פועל יוצא מכך, נהג הנאשם ברכב ללא תעודת ביטוח בתוקף. בהמשך בחר - ביודעין - לנהוג פעמיים כשהוא בפסילה. הנאשם בחר להתעלם מהוראות שוטרים לעצור, הגביר מהירות, ביצע פניות פרסה מסוכנות והמשיך במנוסה רגלית, בניסיון להימלט מהשוטרים. משכך, לא מדובר בעבירות שבוצעו באופן ספונטני;

2)      הנאשם הוא המבצע היחיד ומשכך העיקרי של כל העבירות בהן הורשע;

3)      אין להקל ראש בנזק שנגרם מביצוע העבירות - זלזול הנאשם בשלטון החוק וגורמי אכיפתו, הן במהלך בריחתו מהשוטרים ברכב וברגל והן בעת שנהג פעמיים בפסילה גרמו לנזק משמעותי מבחינת ההרתעה, כיבוד הוראות החוק, כיבוד החלטות בית משפט וכיבוד הוראות שוטרים, שהן הבסיס לקיום חיים שלווים בחברה מתוקנת. זאת ועוד, באשר לנזקים הנגרמים מביצוע עבירות תעבורה, אין לי אלא להביא דבריה של סגנית הנשיא, כב' הש' ענת חולתא ב-ענין אבו סעלוק, אליהם הפנתה בצדק ב"כ המאשימה -

"... גם המרדף המשטרתי ומשאבי הציבור שהוקצו לצורך המרדף ובמטרה להפסיק את מעשיו מהווים נזק לציבור שבית המשפט צריך לקחת בחשבון;

כך גם ביחס ל'חוויה' שחוו משתמשי הדרך כתוצאה מהתנהגותו של הנאשם בכביש עת נאלצו לבלום בפתאומיות ולסטות מנתיב הנסיעה גם היא נזק של ממש. שגרת החיים של המשתמשים בדרך במחוז הדרומי שזורה בהתנהגות מסוכנת ופוחזת מצד נהגים בכביש, לעתים קרובות אגב בריחה משוטרים. ציבור נהגי הדרום הוא בבחינת 'נפגעי עבירה'. המדובר בציבור 'שקוף' שאינו מתייצב בבית המשפט לתבוע את נזקיו ואת מידת הפגיעה באיכות חייו. מחובתו של בית המשפט להנכיח את הציבור ולתת לפגיעה בו ביטוי בגזר הדין".

4)      הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות הוא רב - הנאשם נהג במהירות גבוהה בטבורה של עיר, כשניידת דולקת אחריו, לאחר שהשוטרים הורו לו לעצור, כאשר במהלך המרדף הופעלה מערכת הכריזה של הניידת. הפגיעה בכלי רכב נמנעה אך בשל פעולה של נהגי כלי הרכב האחרים, שסטו לצדדים ובלמו בלימת חירום. למעשה, אלמלא פעולת נהגי כלי הרכב האחרים - קרוב לוודאי שהייתה נגרמת פגיעה משמעותית בגוף וברכוש כתוצאה מנהיגת הנאשם. נהיגת הנאשם עלולה הייתה לגרום לפגיעה בנפש וברכוש, שלו ושל המשתמשים האחרים בדרך, לרבות של השוטרים שדלקו אחריו. גם הנזק שצפוי להיגרם מנהיגה בפסילה לא מבוטל;

8

5)      הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, כעולה מדברי הנאשם בתסקיר מיום 14.11.21 הן מחשבתו השגויה כי אין בכך סיכון משמעותי וכי הושפע חברתית מאחרים שפעלו באופן דומה - ללמדך על הנזק הרב שנגרם מאי-ציות לחוק, להוראות בית המשפט ולהוראות השוטרים. הנאשם טען כי פחד מהשוטרים כיוון שלא היה לו רישיון ועל כן ברח, כלומר סיכן חיי המשתמשים בדרך ורכושם כדי להימלט מהדין.

מתחם העונש ההולם

8.     כמפורט לעיל, הורשע הנאשם בכמה עבירות המהוות שלושה אירועים, ומשכך אני קובעת מתחם עונש הולם לכל אחד מהאירועים, תוך התחשבות במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, לרבות הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה כדלקמן:

1)      באירוע המתואר ב-ת"פ 70181-01-20, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא 9-24 חודשי מאסר בפועל, 11-60 חודשי פסילה בפועל, בנוסף לענישה נלווית, הכוללת מאסרים מותנים, פסילה מותנית, קנס והתחייבות.

2)     באירוע המתואר ב-תתע"א 6989-09-20, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, 5-36 חודשי פסילה בפועל, בנוסף לענישה נלווית, הכוללת מאסרים מותנים, פסילה מותנית, קנס והתחייבות.

3)      באירוע המתואר ב-פ"ל 5131-02-21 אני קובעת מתחם זהה למתחם באירוע המתואר ב-תתע"א 6989-09-20 דלעיל.

גזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת המתחם

9.     בגזירת העונש המתאים לנאשם התחשבתי, בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין, כמפורט להלן:

1)      פגיעת העונש בנאשם ומשפחתו - הנאשם צעיר כבן 22, רווק, הוריו לא עובדים. הנאשם נשר מהלימודים לאחר 9 שנות לימוד, ומגיל צעיר סייע כלכלית למשפחתו ועבד בעבודות מזדמנות. משכך לקחתי בחשבון, לקולא, כי מאסרו של הנאשם ישפיע על מצבה הכלכלי של משפחתו;

2)      נסיבות חייו של הנאשם -בתסקיר מיום 14.11.21 עלה כי הנאשם בעל מאפייני התנהגות ילדותיים ובלתי בשלים וגילה קשיים תפקודיים במסגרות חינוכיות. כאמור לעיל, הנאשם עזב את המסגרות החינוכיות לאחר 9 שנות לימוד, בשל מצבה הכלכלי של משפחתו.

9

3)      נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו - לא רק שאין לזקוף לחובת הנאשם את ניהול ההליך, שזו זכותו, אלא שבהכרעת הדין נקבע כי לגבי השלב הראשון של האירוע מדובר ב-נהיגה בקלות ראש וברשלנות ולא ב-נהיגה פוחזת של רכב, כפי שנקבע ביחס לשלב השני של האירוע. זאת ועוד, הנאשם אף זוכה מעבירה של נהיגה כשהאור ברמזור אדום. קרי, חלק מטענות ההגנה התקבלו במלואן. זאת ועוד, הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום ב-ת"פ 70181-01-20 ואף צירף 2 תיקים נוספים, שגם בהם הודה. הודייה זו מגלמת נטילת אחריות וחסכון בזמן שיפוטי יקר;

4)      מאמצי הנאשם לשינוי דרכיו, סיכויי שיקום ורמת הסיכון לחזרה על מעשיו - להתרשמות שירות המבחן הנאשם מתקשה לקחת אחריות על אופן התנהלותו ונוטה למזער התנהלותו הבעייתית. הנאשם מחזיק בעמדות מקלות בתחום התעבורתי ולנאשם קושי בהפקת לקחים מהליכים משפטיים שהתנהלו נגדו בעבר. בשלב זה של חייו מתקשה הנאשם להתבונן באופן מעמיק על התנהלותו והבעייתיות בעבירות שביצע. לצד זאת, התרשם שירות המבחן, כי הנאשם ביטא כוחות לתפקוד תקין במסגרת המשפחתית והבנה קונקרטית ביחס לתוצאות מעשיו והמחירים שמשלם היום ובשנתיים האחרונות. שירות המבחן מעריך כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. להערכת שירות המבחן, בשל חזרתיות בביצוע עבירות תעבורה, חומרתן, העובדה כי נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי, נטיית הנאשם לטשטש חומרת מעשיו ועל מנת ללמדו ציות לגבולות החוק ולמנוע סיכון חיי אדם - המליץ שירות המבחן על הפעלת התנאי. לזכות הנאשם יצויין כי ערך מאמצים לשתף פעולה עם גורמי הטיפול בכלא, ושירות המבחן המליץ כי במסגרת מאסרו ימשיך את ההליך הטיפולי אותו החל ותיבדק אפשרות לשלבו במסגרת האגף השיקומי לעברייני תעבורה.כמו כן הומלץ על הטלת קנס, פסילה, פסילה על תנאי, ומאסר על תנאי;

5)      מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה - עקב הסתבכותו ערך הנאשם מאמצים להוצאת רישיון נהיגה כחוק ובכך יש להוות נסיבה לקולא, בעיקר בכל הנוגע לנהיגה בפסילה לאחר קבלת רישיון הנהיגה;

6)      יש לשקול לקולא את העובדה שחלפו למעלה משנתיים מביצוע העבירות;

7)      לנאשם הרשעה אחת בפלילים, הקשורה גם לעברו התעבורתי. ביום 9.7.19 הושתו על הנאשם בגין הרשעתו בשבל"ר ונטישה 5 חודשי מאסר מותנה, 8 חודשי פסילה על תנאי ו-5,000 ₪ התחייבות. בנוסף לחובת הנאשם 7 הרשעות תעבורה, הכוללות עבירות מהירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא) ונהיגה בחוסר זהירות. ב-22.12.20 הושתו על הנאשם ב-פ"ל 980-03-18 מאסר על תנאי נוסף בן 3 חודשים, 4 חודשי פסילה על תנאי ו-2,000 ₪ התחייבות. שני המאסרים המותנים, שתי הפסילות המותנות ושתי ההתחייבויות חבי הפעלה בתיק שלפני.

מיום 10.7.2012סוף דבר

10

10.לא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין. במסגרת גזר הדין לקחתי בחשבון את הצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין. נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו הלא מכביד (הגם שכולל 2 מאסרים מותנים), מצאתי שיש למקם את הנאשם בחלקו האמצעי של כל אחד מהמתחמים שקבעתי ולחפוף במידה מסויימת בין העונשים בכל אירוע ולהשית על הנאשם עונש כולל בגין 3 האירועים. זאת ועוד, חרף הכלל לפיו יש להפעיל מאסרים מותנים ופסילות מותנות במצטבר, מצאתי כי יש מקום,נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם כאמור לעיל, להפעיל את המאסרים המותנים ואת הפסילות המותנות חציים בחופף וחציים במצטבר. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס;

הפעלת 5 חודשי המאסר מותנה שהוטל על הנאשם ב-ת"פ (שלום-ב"ש) 54877-11-17 ביום 9.7.19, חציו בחופף וחצי במצטבר.

הפעלת 3 חודשי מאסר מותנה שהוטל על הנאשם ב-פ"ל 980-03-18 ביום 22.12.20, חציו בחופף וחציו במצטבר.

סך הכל ירצה הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

ב.     9 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות סיכון חיי אדם או נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה בפסילה.

ג.       5 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות נהיגה בקלות ראש וברשלנות, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ד.     אני מורה על תשלום סכום ההתחייבות בסך 5,000 ₪, שהושתה על הנאשם ביום 9.7.19 ב-ת"פ 54877-11-17, או ריצוי 50 ימי מאסר במקרה של אי תשלום;

אני מורה על תשלום סכום ההתחייבות בסך 2,000 ₪, שהושתה על הנאשם ביום 22.12.20 בפ"ל 980-03-18, או ריצוי 20 ימי מאסר במקרה של אי תשלום;

סה"כ על הנאשם לשלם 7,000 ₪ בגין 2 ההתחייבויות ב-7 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 10.5.22 וכל 10 בחודש שלאחריו.

אם לא יבוצע תשלום במועדו - תעמוד כל יתרת ההתחייבויות לפירעון מיידי.

על הנאשם לדאוג להסדרת התשלום ולא תשמע טענה שלא קיבל שוברי תשלום בדואר;

ה.    נוכח תקופת המאסר הממושכת, חילוט ההתחייבויות ומצבם הכלכלי של הנאשם ומשפחתו, לא מצאתי מקום לקבוע רכיב של קנס.

ו.       5,000 ₪ התחייבות, למשך שנתיים מיום שחרור הנאשם ממאסרו, שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע.

על הנאשם להצהיר על ההתחייבות היום. לא יצהיר על ההתחייבות היום - יאסר למשך 30 ימים לשם כפייה.

11

ז.      24 חודשי פסילה בפועל מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה מתום ריצוי מאסרו, בניכוי התקופה בה היה הנאשם בפסילה עד תום ההליכים עובר למעצרו בגין כל אחד התיקים שבכותרת.

אני מורה על הפעלת 8 חודשי פסילת רישיון הנהיגה שהושתה על הנאשם ביום 9.7.19 ב-ת"פ 54877-11-17, חציה בחופף וחציה במצטבר.

אני מורה על הפעלת 4 חודשי פסילת רישיון הנהיגה שהושתה על הנאשם ביום 22.12.20 בפ"ל 980-03-18, חציה בחופף וחציה במצטבר.

סך הכל הושתו על הנאשם 30 חודשי פסילה בפועל מתום ריצוי מאסרו, בניכוי התקופה בה היה הנאשם בפסילה עד תום ההליכים עובר למעצרו בגין כל אחד משלושת התיקים שבכותרת.

מובהר לנאשם כי עליו להפקיד רישיון הנהיגה או תצהיר על העדרו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, תוך 30 יום מהיום במזכירות בית המשפט.

אם לא יופקד רישיון ולא ימסר תצהיר - יחשב הנאשם פסול מלנהוג, אך פסילתו לא תימנה;

ח.    11 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה. התנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר לא יעבור עבירה בהתאם לסעיף 36(ג) ל-פקודת התעבורה או עבירות סיכון חיי אדם או נהיגה פוחזת ברכב;

 

ניתן והודע היום, כ"ח באדר ב' התשפ"ב, 30 במרץ 2022, במעמד הנוכחים.