1

ב"כ המאשימה: עוה"ד דן כהן ומזור

ב"כ הנאשם: עו"ד שאדי כבהא

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.           נשיאת והובלת נשק, לפי סעיף 144(ב) רישא בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

ב.            נשיאת אביזר לנשק ותחמושת, לפי סעיף 144(ב) סיפא בחוק.

2.                  על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.7.20 בשעת חצות, נהג הנאשם ברכב ולצדו במושב הנוסע הקדמי, ישבה בתו הפעוטה על כיסא בטיחות. באותה עת נשא הנאשם ברכב, עבור אחר ובתמורה ל-500 ₪, מתחת למושב הקדמי שקית בד שחורה שבתוכה שתי מחסניות ובהן 27 כדורי 9 מ"מ ואקדח מסוג גלוק שהונח על ריצפת הרכב.

הנאשם נהג ברחוב בעיר לוד וצפר מספר רב של פעמים לרכב שנסע לפניו וכאשר הבחין בניידת משטרה, ביצע פנייה חדה ימינה. השוטרים שנסעו בניידת הורו לנאשם לעצור בצד. הנאשם עצר את רכבו כהוראת השוטרים ויצא במהירות מהרכב. התנהגותו של הנאשם בצרוף אופן נהיגתו ברכב עוררו את חשדו של השוטר אשר ביצע חיפוש גופני על הנאשם. בטרם החל השוטר לבצע חיפוש ברכב, הנאשם נמלט בריצה מהמקום והותיר את בתו הפעוטה ברכב.

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן. לא הייתה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש.

2

ראיות לעונש

4.                  אסופת מסמכים בהליך קודם בעניינו של הנאשם (ת/1) - פסק דין בערעור שהגיש הנאשם בעפ"ג 3916-03-20 מיום 18.5.20 בו נקבע שהערעור התקבל באופן חלקי, ועונש המאסר לריצוי בעבודות שירות הופחת ל-4 חודשים (חלף 9 חודשים). הוגשה פניית הממונה על עבודות השירות בבקשה לגזירת עונש אחר על הנאשם לאחר שנעצר בגין התיק הנוכחי טרם החל לבצע את עבודות השירות, והחלטת בית המשפט מיום 8.9.20 המורה על המרת עונש המאסר בעבודות שירות לעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח החל מאותו היום.

5.                  גב' האדיל אבו חסונה, אשת הנאשם - היא אם לשני ילדים בגילאי 8 חודשים ושנתיים. הם עברו תקופה מאוד קשה. המצב הכלכלי היה קשה מבחינת מזון לתינוק, כאשר גם הבת הבכורה אוכלת תחליף חלב. הנאשם הפסיק לעבוד בשל הקורונה. הוא חיפש עבודה, אך ללא הצלחה בשל הקורונה, ולכן כל זה קרה.

טיעוני הצדדים

6.                  לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד דן כהן ומזור, הנאשם נסע בשעת חצות ברכב עם בתו הפעוטה ומתחת לכיסא שעליו ישבה הפעוטה הוא הטמין אקדח, שתי מחסניות וכדורים. הנאשם נתפס והנשק אותר רק בשל ערנותם של השוטרים. במהלך בדיקת השוטרים, הנאשם נמלט והותיר את בתו הפעוטה ברכב. הנאשם ביצע את העבירה חודשיים לאחר שערעורו על גזר הדין התקבל בגין ביצוע עבירות אלמ"ב ובעודו ממתין לתחילת ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. הנאשם נשא את הנשק עבור אחר בתמורה כספית, ואין בעובדה זו כדי לעמוד לזכותו של הנאשם. מסירת חזקה בנשק לידי אחר, על פי סעיף 144(ב2), עשויה אף לעלות כדי עבירה של 15 שנות מאסר, ומכאן ניתן ללמוד שאין בעובדה זו כדי להקל עם הנאשם. תופעת העבירות בנשק היא מכת מדינה ומכת אזור. בית המשפט העליון הגדיר את פוטנציאל הנשק כסנונית ראשונה בואכה מעשה פשע חמור. קיימת בפסיקה מגמת החמרה הדרגתית ורציפה בעבירות הנשק. המאשימה עתרה למתחם עונש הנע בין 20 חודשים ל-4 שנות מאסר בפועל. לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה בגין עבירת אלמ"ב ובנסיבות בהן ביצע את העבירה, בהיותו ממתין לריצוי עונשו בעבירה, עתרה המאשימה לקבוע את עונשו מעט מעל לרף התחתון ולהעמידו על 24 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס, וכן שלא לנכות את ימי המעצר בהם הנאשם נושא מאסר בגין הפקעת עבודות השירות למשך 4 חודשים.

3

7.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שאדי כבהא, הנאשם אינו בעל הנשק, ודומה הדבר לבלדר סמים, או שליח שפועל עבור סוחר סמים. מידת מעורבותו אף נלמדת מהתשלום שקיבל תמורה לעבירה העומד על 500 ₪, דבר אשר ממחיש עד כמה מצבו של הנאשם היה רע שזהו שכרו בגין העבירה. לא ניתן לראות בכך שפעל עבור אחר משום נסיבה לחומרה כטענת המאשימה. אדם שמסתובב עם נשק הוא כנראה מתכוון להשתמש בו ומכאן באה החמרה. במקרה זה הנאשם לא רצה לעשות שימוש בנשק, אלא הוא שליח. נסיבות ביצוע העבירה דומות להחזקת נשק. בנסיבות אלה יש לקבוע מתחם אשר נע בין מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-20 חודשי מאסר. ניתן ללמוד על נסיבותיו האישיות מעדותה של אשתו ומכתב האישום. עבודות השירות שהוטלו עליו בתיק קודם הופסקו בשל מעצרו בתיק זה, והוא ריצה את העונש במאסר של ממש. מדובר בנאשם צעיר בן 26 שבעברו הרשעה יחידה שאינה רלוונטית, ולכן ניתן למקם את עונשו ברף התחתון של המתחם. הנאשם מסר את שמו של האחר. יש לו שני תינוקות בבית, אמנם הילדה הייתה ברכב, אך ברגע של לחץ ופחד הוא פעל כפי שפעל. הוא מכה על חטא. יש להתחשב בבני משפחתו לנוכח המצב הכלכלי הקשה, לרבות לרכיב הקנס. ההגנה עתרה להשית עליו עונש של 12 חודשי מאסר.

8.                  הנאשם טען שהוא מצטער על מעשיו, וכואב לו על אשתו וילדיו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

9.                  כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

הערך החברתי אשר נפגע בעבירת נשיאת נשק הוא הגנה על בטחון הציבור ושלומו. נשיאת נשק חם, מסוג אקדח, יוצרת סיכון שהנשק יגיע בסופו של דבר לגורמים אשר יעשו בו שימוש למטרות פסולות, פליליות או ביטחוניות, לרבות פגיעה בגוף או בנפש.

בית המשפט העליון חזר והדגיש את מגמת ההחמרה בעבירות הנשק השונות, ואת החומרה היתרה שבביצוען. זאת בשל הסיכון הממשי לביטחון הציבור והפגיעה בערכים המוגנים של שלמות הגוף וחיי אדם. לאור זאת, ננקטת מגמת החמרה בענישה בעבירות נשק, כך שזו תבטא באופן הולם את פוטנציאל ההרס הרב הגלום בהן. עוד נקבע כי ראוי ונכון להחמיר את מדיניות הענישה הנוהגת, זאת בין היתר כדי להיאבק בתופעה של שימוש גובר בנשק חם כאמצעי ליישוב סכסוכים. עבירות הנשק אף הוכרו בפסיקה כ"מכת מדינה" באופן אשר מצדיק החמרת ענישה בהן. מיגור תופעת נשיאת והחזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא אפוא אינטרס ציבורי חשוב ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה, ויש לעשות כן, בין היתר, באמצעות ענישה מחמירה (ראו למשל, דברי כב' השופט ע' גרוסקופף בע"פ 5446/19 מדינת ישראל נ' הוארי [25.11.19], כב' השופטים י' אלרון ומ' מזוז בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח [5.11.19], כב' השופט עמית בע"פ 7703/19 פלוני נ' מדינת ישראל [6.8.20], כב' השופט ג' קרא בע"פ 5330/20 ענבתאוי נ' מדינת ישראל [22.11.20], וכב' השופט א' שטיין בע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון [14.2.21]).

4

10.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני. זאת לאור העובדה שהנאשם ביצע עבירה של נשיאת נשק, אשר העונש המרבי הקבוע בצידה הוא של 10 שנות מאסר, שהיא חמורה יותר מעבירה של החזקת נשק אשר העונש הקבוע בצידה הוא של 7 שנות מאסר. עוד יש לתת את הדעת לכך שעסקינן בנשיאה של כלי נשק מסוג אקדח, שהיא פחות חמורה מאשר עבירה בנשק מסוג תת מקלע או רובה, בשל פוטנציאל הנזק הרב יותר של תת מקלע. מכאן, שמדובר בדרגת ביניים של חומרה שהיא גבוהה יותר מהחזקת אקדח, ונמוכה יותר מנשיאת תת מקלע. נשיאת האקדח לצד שתי מחסנית וכדורים, וכן נשיאת הנשק בקרבת פעוטה בת פחות משנתיים, מעצימים את הפגיעה בערך המוגן.

11.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם נשא ברכבו, בחצות הלילה, אקדח מסוג גלוק ולצדו שתי מחסניות ו-27 כדורים תואמים, עבור אדם אחר בתמורה לתשלום כספי ומכאן ניתן ללמוד על התכנון שקדם לעבירה. עבירת נשיאת הנשק הושלמה והנאשם הוא המבצע העיקרי. העובדה שהוא נשא את הנשק עבור אחר ובתמורה לתשלום - כבלדר נשק - אינה מפחיתה מחלקו בביצוע העבירה בה הורשע. הנאשם נשא ברכבו בשעת לילה כשלצדו בתו הפעוטה ומתחת לכיסא בו ישבה, הנאשם הסתיר את הנשק וכן נשא גם מחסניות וכדורים. לאחר שעצר את רכבו בהוראת השוטרים שהבחינו בו ונערך לו חיפוש גופני, הנאשם נמלט מהמקום והותיר את בתו הפעוטה ברכב שבו הנשק והתחמושת. הנזק הפוטנציאלי בעבירות נשק הוא רב וכולל פגיעה בגוף ובנפש. פוטנציאל הנזק נובע מהחשש מפני הגעת הנשק לידי אחרים שעלולים לעשות בו שימוש במכוון או בשגגה ואף מהחזקתו בידיים בלתי מיומנויות של נושא הנשק עצמו, אשר מעלה את הסיכון לפגיעה אף בשוגג. בפועל הנשק נתפס מבלי שנעשה בו שימוש, ולא נגרם נזק. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה נובעות מבצע כסף וממצבו הכלכלי.

12.              בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת יש לתת את הדעת למגמת ההחמרה בענישה הקיימת בפסיקת בית המשפט העליון. לעניין זה ראו את דברי כב' השופט נ' סולברג מהעת האחרונה בע"פ 5807/20 מוחמד שיבלי נ' מדינת ישראל (30.12.20):

"עבירות הנשק - חמורות מנשוא; אחריתן - מי ישורנה. ברגיל, כך נקבע לא אחת, גם אם היתה זו פעם ראשונה לנאשם שמעד בעבירות הקשורות בנשק, לא נחמול ולא נכסה עליו; נשלחהו למאסר מאחורי סורג ובריח... עבירות הנשק, הריהן מכת מדינה. אזרחים רבים מקפחים את חייהם מידי שנה בעטיין, ותחושת הביטחון הכללית של הציבור - נפגעת. מערכת המשפט, נדרשת גם היא ליתן את חלקה במלחמת החורמה שמנהלת מדינת ישראל נגד מבצעי העבירות הללו, ולפיכך מדיניות הענישה מצויה במגמת החמרה".

5

בעניין זה ראו בנוסף: ע"פ 3793/20 מורייחי נ' מדינת ישראל (23.11.20); רע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (25.8.20); ע"פ 1944/20 מדינת ישראל נ' אמארה (2.9.20); ע"פ 5330/20 ענבתאוי נ' מדינת ישראל (22.11.20).

13.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          בע"פ 7177/20 כנעאן נ' מדינת ישראל (27.1.21), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם יצא מבית שכנו כשהוא נושא אקדח, הכניס לתוכו מחסנית טעונה, דרך את האקדח וכעבור מספר דקות פרק אותו והעבירו לאחר. נאשם בעל עבר פלילי. על הנאשם הושתו 24 חודשי מאסר בפועל.

ב.           בע"פ 6047/20 רוש נ' מדינת ישראל (18.11.20), התקבל ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם רכב על אופנוע כשהוא נושא אקדח ובו מחסנית עם כדור אחד ומשתיק קול. הצדדים עתרו במסגרת הסדר טיעון להשית על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה (סה"כ 30 חודשים). בית המשפט המחוזי דחה את הסדר הטיעון, קבע מתחם עונש הנע בין 2 ל-4.5 שנות מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל (42 חודשים כולל הפעלת התנאי). בית משפט העליון הקל בעונשו של הנאשם, בהסכמת הצדדים, והטיל עליו 24 חודשי מאסר בפועל (סה"כ 30 חודשים כולל הפעלת התנאי).

ג.             בע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל (21.2.12), נדחה ערעורו של הנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאה והובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע. הנאשם נסע ברכבו לאחר שהסליק בו אקדח, מחסנית טעונה בכדורים וקופסאות עם כדורי אקדח. הנאשם, ללא עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, אב ל-4 ילדים ומפרנס יחיד במשפחתו, נדון לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל.

ד.           בת"פ (מח' ת"א) 39500-07-20 מדינת ישראל נ' אסרף (23.2.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם נסע על אופנוע שאחר נוהג בו ונשא עמו בתיק אקדח טעון בכדורים ודרוך. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 16 ל-40 חודשי מאסר. הנאשם צעיר בן 19, נסיבות חייו מורכבות והוא בעל עבר פלילי, נדון לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל.

6

ה.          בת"פ (מח' ת"א) 38687-04-20 מדינת ישראל נ' טוביה (10.2.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם נסע ברכב עם אחרים ונשא אקדח, מחסנית ו-4 כדורים. כאשר הנאשם הבחין בשוטרים, נמלט מהרכב והחל לרוץ. שוטר רדף אחריו והנאשם השליך את הנשק ונעצר. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 16 ל-40 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט נתן דעתו לגילו הצעיר של הנאשם, ולעברו הפלילי המכביד והשית עליו עונש של 30 חודשי מאסר בפועל.

ו.             בת"פ (מח' מר') 52416-06-20 מדינת ישראל נ' מתאני (12.1.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם יצא ממתחם מגוריו, נשא על גופו אקדח טעון במחסנית ובה כדורים ורכב על אופניו עד להתנגשות בינו לבין רכב משטרתי שתצפת על המתחם. הנאשם נמלט בריצה והשליך את הנשק. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין 15 ל-40 חודשי מאסר. הנאשם צעיר, בעל עבר פלילי, נדון לעונש של 23 חודשי מאסר בפועל.

ז.            בת"פ (מח' ת"א) 61158-05-20 מדינת ישראל נ' סקא (24.2.21), הורשע על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק וצרף שני תיקים בגין החזקת סם. הנאשם יצא מביתו, פגש אדם אחר אשר העביר לידיו נשק. הנאשם דרך את הנשק ורץ עמו במורד הרחוב ושב לביתו. לאחר מספר דקות שב ויצא מביתו כשהוא נושא את הנשק. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 16 ל-40 חודשי מאסר לעבירת הנשק. הנאשם צעיר בן 22, עברו הפלילי אינו מכביד, נדון לעונש של 22 חודשי מאסר בפועל.

ח.          בת"פ (מח' מר') 11042-06-20 מדינת ישראל נ' חדיג'ה (16.3.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם נסע ברכבו בשעת לילה והוביל ברכב אקדח, טעון במחסנית מלאה בכדורים, עם כדור בקנה. הנאשם הבחין בניידת משטרה, וניסה להימלט. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 15 ל-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי, נדון לעונש של 16 חודשי מאסר.

ט.          בת"פ (מח' מר') 26069-10-19 מדינת ישראל נ' חשב (23.2.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק ואביזר נשק. הנאשם נהג ברכבו עם נאשם נוסף והוביל מתחת לכיסא שליד כיסא הנהג אקדח ובו מחסנית ריקה. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 14 ל-38 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר בין 20, ללא עבר פלילי, נדון לעונש של 14 חודשי מאסר בפועל.

14.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-15 ועד ל-40 חודשי מאסר בפועל.

במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

גזירת העונש המתאים לנאשם

7

15.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם בן 26, נשוי ואב לשני ילדים רכים בגילאי 8 חודשים ושנתיים. הנאשם ביצע את העבירה חודשיים בלבד לאחר שבית-המשפט המחוזי הקל בעונשו בערעור לעונש של ארבעה חודשי עבודות שירות, ובטרם החל בנשיאת העונש. בעקבות מעצרו בתיק הנוכחי, עונש עבודות השירות הומר לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם, וזאת בפרט נוכח היותו אב לפעוטות ויקשה על משפחתו בשל הריחוק ממנו ומצבה הכלכלי המורכב של המשפחה. הנאשם הודה ונטל אחריות לביצוע העבירה. הנאשם לא הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן כך שלא נבחנה אפשרות לשלבו בשיקום. עברו הפלילי של הנאשם כולל הרשעה יחידה בגין ביצוע עבירות של תקיפת בת זוג ותקיפה סתם.

עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם ביצע את העבירה כחודשיים לאחר שבית המשפט הקל בעונשו ובעודו ממתין לריצוי עונשו, כאשר לא היה בכך בכדי להוות גורם ממתן ומתריע ולמנוע ממנו את ביצוע העבירה.

16.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו הנמוך יחסית של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי.

סוף דבר

17.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          18 חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו מיום 22.7.20, למעט 4 חודשים שבהם נשא עונש מאסר בפועל שהומר מעונש עבודות השירות.

ב.           10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג פשע.

ג.             5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג עוון.

ד.           קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.9.21. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

הנשק והתחמושת יושמדו או יחולטו לפי שיקול דעת קצין משטרה.

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

8

ניתן היום, ח' אייר תשפ"א, 20 אפריל 2021, בנוכחות הצדדים.