1

בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

העבירות בהן הורשע הנאשם

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 379 + סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. יצוין בתמצית כי מדובר בנאשם אשר עבד כעובד כוח עזר בבית חולים סיעודי ועל פי הנטען בכתב האישום, תקף מטופלת שהיא אישה אשר הייתה בעת ההיא בת 88, באופן שהרים אותה באגרסיביות, דחף אותה וכן זרק אוכל שהיה מונח בחדרה.

יצוין כי האירוע אירע בין השנים 2011-2013, במהלך עבודתו של הנאשם בבית החולים. הדבר נודע לקראת חודש מרץ 2013, וכתוצאה מתלונה שהוגשה פוטר הנאשם מעבודתו.

כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרתו גם הסכימו ב"כ הצדדים כי ייגזר על הנאשם עונש של מאסר אשר ניתן לרצותו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות. הוסכם כי המאשימה תעתור להטיל 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו הנאשם יבקש להסתפק ב-3 חודשים. עוד הוסכם כי ייגזר על הנאשם מאסר מותנה וישולם פיצוי למשפחת נפגעת העבירה, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

יוער עוד להשלמת התמונה, כי בין לבין הלכה נפגעת העבירה לבית עולמה. יצוין כי לפטירתה אין כל קשר לאירועים נשוא כתב האישום, שכאמור ארעו לפני זמן רב.

הטיעון לעונש

ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשם אין הרשעות קודמות. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, ובנסיבות אלו ביקשה לאשר את ההסדר, וזאת על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה.

2

ב"כ הנאשם ציין את הודאתו של הנאשם, לקיחת אחריות על כל האירוע, המשמעויות הדיוניות שבהודאה לרבות חסכון בזמן שיפוטי, וכן ציין כי מדובר במקרה זה ברמת אלימות נמוכה ביותר, ולמעשה אין מדובר בהפעלת כוח במטרה לפגוע אלא בהתנהגות אגרסיבית בלתי ראויה. צוין כי לא נגרם שום נזק למתלוננת. עוד ציין הסנגור כי הנאשם היה עצור בבית מעצר קישון לתקופה של 18 ימים, וחווית המעצר הייתה לגביו עונש קשה בהתחשב בעובדה שהוא אינו אדם המעורב בפלילים. עוד ציין הסנגור כי קודם עלייתו לארץ, היה הנאשם רופא ולאחר עלייתו לא נקלט למעגל הרפואה, אלא כעובד בכוח עזר. כתוצאה מהמעשים הוא פוטר, וזאת כאשר הוא מתקרב לגיל 65 ובנסיבות אלו יכולתו למצוא עבודה סדירה היום מוגבלת ביותר.

בנסיבות אלו ביקש הסנגור לאמץ את הסדר הטיעון ולגזור את המאסר בתקופה הנמוכה בהתאם לטווח שהוסכם בין הצדדים. עוד ביקש כי הפיצוי שייפסק יהיה נמוך ביותר, וזאת בשים לב למגבלותיו הכלכליות של הנאשם.

שיקולי בית המשפט לעניין הענישה

כאמור, במקרה זה מדובר בהסדר טיעון, במסגרתו הסכימו ב"כ הצדדים על טווח ענישה, כאשר בית המשפט אמור להכריע בין עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לעונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. בנסיבות אלו לא מצאתי להרחיב ולדון בכל המשמעויות של תיקון 113 לחוק העונשין לעניין הבניית שיקול הדעת בענישה.

יאמר כבר כעת כי בשלב מוקדם יותר של הדיון עיינתי בחומר הראיות. סבור אני כי אכן הסדר הטיעון משקף בצורה ראויה את נסיבות המקרה, ואומר עוד כי במקרה שבפני סבור אני כי האירוע כולו היה משיק לגבול שבין התנהגות לא ראויה במובן המשמעתי של תפקוד העובד ובין התחום הפלילי. אדגיש כי יסודות העבירה אכן התקיימו, ואולם צריך לראות את ההסדר על רקע מכלול הנסיבות כפי שפורטו.

קביעת מתחם העונש ההולם

בשים לב לאופן ביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 6 לכתב האישום, וכפי שבא לידי ביטוי בראיות, סבור אני כי טווח הענישה עליו הסכימו ב"כ הצדדים מצוי במסגרת מתחם העונש ההולם. אמנם כאשר מדובר בעבירת אלימות המבוצעת כלפי קשיש או כלפי מטופל חסר ישע, העונש ככלל צריך להיות חמור בהרבה. עם זאת, בנסיבות כפי שתוארו, סבור אני כי העונש עליו הסכימו הצדדים מצוי במתחם הענישה ההולם המשקף את נסיבות המקרה.

3

הערך החברתי שנפגע

במקרה זה נפגע שלומה של נפגעת העבירה. אולם יותר מכך, נפגעה היכולת של בני משפחתה לתת אמון במוסד הרפואי המטפל באִמם הקשישה. אין צורך להרחיב בערך של הגנה על שלומם של קשישים, ובעיקר אלו הנתונים לחסדי הגורם המטפל. במקרה שבפני נפגעו ערכים אלו.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

כפי שצוין, נסיבות ביצוע העבירה במקרה הנוכחי מטות את הכף לקולא, הגם שמדובר כאמור בפגיעה בחסרת ישע. רמת האגרסיביות שבטיפול הרפואי לא הייתה ראויה, ואולם היא מצויה ברף הנמוך ביותר של עבירות האלימות. עניין זה מובא בחשבון כאשר בית המשפט שוקל לאשר את הסדר הטיעון.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

לעניין זה יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם וחרטתו הכנה. כמו כן יש להביא בחשבון שמדובר באדם ללא עבר פלילי המוצא את עצמו, כתוצאה מהאירועים נשוא כתב האישום, מחוץ למעגל העבודה שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולותיו המקצועיות. בגילו ובמצבו יש כדי לפגוע פגיעה ממשית בסיכויו לעבוד בעתיד במקום עבודה בתחום דומה.

עוד הבאתי בחשבון כי למעשה הפגיעה בחסרת הישע הייתה מינימלית, ובעיקר מדובר בהתנהגות שאינה ראויה, שלא גרמה לפגיעה פיזית או אחרת. אין בכך כדי להמעיט מחומרת מעשה של פגיעה בקשיש, גם אם עקב מצבו אין הדבר מותיר בו פגיעה גופנית או נפשית. עם זאת, לא ניתן להתעלם בנסיבות המקרה ממכלול העובדות.

מתחם העונש ההולם

כפי שצוין, בעבירה של פגיעה בחסר ישע מתחם העונש ההולם צריך לכלול ענישה הכוללת מאסרים משמעותיים. במקרה שבפני ומאחר והוסכם בין הצדדים על הסדר טיעון שבבסיסו מאסר בעבודות שירות לתקופות שפורטו לעיל, לא מצאתי צורך להרחיב ולקבוע את מתחם העונש ההולם. אומר רק כי העונש עליו הוסכם בין הצדדים מצוי בגבולות המתחם, ברף התחתון.

סטייה מהמתחם ומהעונש ההולם

לא מצאתי מקום במקרה זה לסטות מהעונש שהוסכם בין הצדדים, שכאמור מצוי גם במתחם העונש ההולם.

4

פסיקת פיצוי

כאמור, במקרה שבפני לא נגרמו חבלות פיזיות או אחרות לנפגעת העבירה. ניתן לומר כי בפועל, עיקר הפגיעה היא בבני משפחתה של נפגעת העבירה, אשר הביאו את האם למקום בו חשבו שתזכה לטיפול הטוב ביותר בערוב ימיה, ומצאו עצמם במצב בו האם נתונה להתנהגות שיש בה רכיבי אלימות.

בנסיבות אלו, כאשר לנפגעת העבירה הישירה למעשה לא נגרם נזק, והנזקים העיקריים הם אלו שנגרמו לבני משפחתה, נראה כי ראוי להותיר את סוגיית פסיקת הפיצוי להליך אזרחי, אשר זכותם של בני משפחת נפגעת העבירה לנקוט בהתאם לחוק. במסגרת ההליך הפלילי אורה על פסיקת פיצוי סמלי בלבד בסכום של 5,000 ₪, שישולם בתשלומים, כפי שיפורט בהמשך.

בטרם סיכום

יצוין - והדברים גם נרשמו בפרוטוקול - כי מעיון בחוות דעת הממונה על עבודות השירות אשר המליצה על העסקתו של הנאשם בעבודות שירות, אותרו מספר טעויות. בית המשפט הורה לממונה על עבודות השירות להבהיר את הטעויות כדי לוודא כי חוות הדעת אכן מתייחסת לנאשם שבפני. לאחר הבהרה, אני מאשר את חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם.

סיכום הענישה וגזר הדין

בסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובשים לב לכל האמור לעיל, אני מאשר את הסדר הטיעון, וגוזר את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני גוזר על הנאשם 10 חודשי מאסר, מהם ארבעה (4) חודשי מאסר לריצוי בפועל, ושישה (6) חודשי מאסר על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור העבירות בהן הורשע, ויורשע בגינן, וזאת בתוך 24 חודשים.

סך הכל ירצה הנאשם ארבעה (4) חודשי מאסר. בנסיבות העניין, החלטתי שלא לנכות מימי מאסרו את תקופת מעצרו (על פי הנטען בפני, 18 ימים). עניין זה נלקח בחשבון לעניין משך המאסר בעבודות שירות שגזרתי על הנאשם.

5

אני מתיר לנאשם לרצות את ארבעת חודשי המאסר בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, כפי שהוגשה לבית המשפט. הנאשם ירצה את עבודות השירות במועצה הדתית בעכו, שכתובתה רח' יהושפט 29, עכו.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 19.7.15, שעה 9:00 במפקדת עבודות השירות, בימ"ר עמקים המצוי במתחם תחנת משטרת טבריה בכתובת דרך הציונות 14 טבריה. טלפונים:
04-6728405, 04-6728421, 08-9775099.

הוסבר לנאשם כי אם יפר את הוראות הממונה על עבודות השירות ו/או יבצע עבירה נוספת כלשהי בתקופת ביצוע עבודות השירות, כי אז ניתן יהיה להורות על הפקעת עבודות השירות, באופן שבו יהיה עליו לרצות את יתרת מאסרו כמאסר בפועל במתקן כליאה.

אני מחייב את הנאשם לשלם פיצוי למשפחת נפגעת העבירה בסכום כולל של 5,000 ₪, שישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ביום 1.9.15, והיתרה בכל 1 לחודש שאחריו. הפיצוי ישולם בדרך של הפקדתו בקופת בית המשפט.

למען הסר ספק, בית המשפט לא אמד את נזקי משפחת נפגעת העבירה, ופתוחה הדרך לנקוט בהליך אזרחי מתאים, ככל שמשפחת נפגעת העבירה תמצא לנכון לעשות.

הוסברה לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום.