על החלטת בית המשפט מיום 6.10.22, אשר קובעת כי צווי ההריסה ייכנסו לתוקף ביום 1.12.22, הוגש ערעור עם בקשה לעיכוב ביצוע, אשר נרשמה בנט המשפט אתמול, לאחר שעות העבודה המקובלות, בשעה 16:23.

הבקשה הגיעה לעיוני הבוקר, כאשר הצו כבר בתוקף.

הבקשה מתייחסת לשיקולים בפסיקה בדבר עיכוב ביצוע פסק דין אזרחי, אך לא מתייחסת להוראות סעיף 254ח לחוק התכנון והבניה, שם התווה המחוקק את הכללים לעיכוב ביצוע צו הריסה לשם הגשת ערעור. הבקשה אינה טוענת, ובוודאי שלא מראה או מוכיחה, כי מתקיימים תנאי הסף לעיכוב ביצוע, כפי שנקבעו בחוק.

הבקשה אף לא עונה על תמיהה מתבקשת, והיא: מדוע הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע מוגשים שבועות רבים לאחר החלטת בית המשפט, ושעות אחדות לפני כניסת הצו לתוקפו? הרי ההגשה ברגע האחרון עלולה לעורר חשד כי האיחור נועד להשיג יתרון טקטי לא הוגן.

נוכח האמור, הבקשה כמתכונתה - נדחית.

ב"כ המבקשים רשאי להגיש בקשתו מחדש, ובבקשתו החדשה יתייחס לשיקולים הקבועים בחוק, יראה עמידה בתנאי הסף הקבועים שם, ישיב לתמיהה שהועלתה לעיל, וטוב שיפעל גם להפיס הדעת ביחס לחשד.

עתה, משנכנס הצו לתוקף, אצפה גם לטיעון משפטי בדבר הסמכות לעיכוב ביצוע לאחר שהצו כבר נכנס לתוקפו.

עותק ההחלטה יועבר בדחיפות לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ג, 01 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.