1

כתב האישום המתוקן

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, ללא הסכמה עונשית.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.10.2015, המתלונן, שעבד כמאבטח במקום, ניגש לרכבו שחנה בחניון בסיום יום עבודתו. בהגיעו לחניון, ניגש המתלונן להטיל את מימיו בסמוך לקיר במקום. הנאשם הבחין במתלונן ושאל אותו על מעשיו במקום, בתגובה אמר המתלונן כי הוא מתכוון להטיל את מימיו. הנאשם הבחין כי המתלונן נושא תיק ונשק וחשד בטעות כי מדובר במחבל. הנאשם ניגש אל המתלונן כשהוא מחזיק בידו מוט ברזל והכה את המתלונן בראשו פעמיים באמצעות המוט וברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, המתלונן התעלף ונגרמו לו מספר רב של חתכים בקרקפת, באוזן ימין, במצח ובמרפק והוא נזקק לחבישה ותפירה. בגין מעשיו אלה, הודה והורשע הנאשם בעבירה של פציעה כשעבריין מזוין, לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין.

מהלך הדיון

הצדדים הגיעו להסדר דיוני בדבר תיקון כתב האישום, מבלי שהגיעו להסדר עונשי. הנאשם נשלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

2

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הוא כבן 33, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, נעדר עבר פלילי. שירות המבחן גולל בהרחבה את קורות חייו של הנאשם, מהן עולה כי הוא נולד באוזבקיסטן ועלה ארצה יחד עם משפחתו כשהיה בן שלוש. הנאשם תיאר משפחה תומכת ואוהבת, על אף שהוריו התגרשו לפני כ - 16 שנים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה ולאחר סיום לימודיו השתלב במסלול קדם צבאי ולמד מכונאות, כאשר בגיל 20 התגייס לצה"ל לתפקיד מכונאי טנקים. לדברי הנאשם, לא הצליח להשתלב מבחינה חברתית בצה"ל, לכן ערק ונשפט לכמעט חודשיים של מאסר. במהלך מאסרו, החל להתקרב לדת ולחזור בתשובה, לפיכך סירב לחזור לשירות מעורב עם נשים ושוחרר על רקע אי התאמה. לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמוד בישיבות שונות ובגיל 25 נישא לאשתו, כאשר כיום ממשיך הנאשם ללמוד בכולל ואשתו מפרנסת את המשפחה. בהתייחס לעבירה הנוכחית, תיאר הנאשם כי בתקופה האמורה התרחשו מספר אירועי דקירה על רקע לאומני. הנאשם הבחין במתלונן, אשר לבש חולצה קצרה בחורף עם תיק גב ואקדח, דבר שעורר את חשדו כי מדובר במחבל. הנאשם סיפר כי פנה למתלונן ונדמה היה לו כי למתלונן מבטא ערבי, לכן נבהל, הלם בו עם המוט וברח להזעיק משטרה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה עמוקה ואמפתיה כלפי המתלונן וכי ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע. הנאשם אף הופנה להליך של "צדק מאחה" אך הדבר לא הסתייע. לאור האמור, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם 100 שעות של"ץ לצד ענישה נלווית.

חוות דעת של הממונה על עבודות השירות

הממונה הגיש חוות דעת על אודות כשירות הנאשם לבצע מאסר בעבודות שירות וקבע כי הנאשם כשיר לביצוע עבודות והמליץ להציבו ב"איחוד והצלה".

ראיות לעונש וטיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

3

אשר לראיות לעונש, הוצגו לי מצד המאשימה הצהרת המתלונן ותמונות חבלותיו. הצהרת המתלונן מלמדת על הנזק הפיזי והנפשי שנגרם לו. כמו כן, סבר המתלונן כי לא היה מקום לטעות בו כמחבל. עם זאת הביע המתלונן ערנות לכך שייתכן שמצבו הנפשי של הנאשם היה נסער עקב אירועי הפח"ע שאירעו באותה תקופה. מצד הנאשם שמעתי את אשתו של הנאשם שדיברה בהתרגשות על מעלותיו, וכן מכתב המלצה מר' מוסדות "מחנה ישראל" בהם לומד הנאשם. כמו כן הוגש דו"ח פעולה מתיק החקירה ממנו עולה, כי הנאשם הוא שהזמין את המשטרה לאחר האירוע שתואר בכתב האישום לנוכח סברתו השגויה, כי המתלונן היה מחבל. עוד עולה כי הנאשם היה מבולבל בעת שנלקח למשטרה, כעולה מהדו"ח.

אשר לעונש, מחד, טענה ב"כ המאשימה למתחם ענישה שבין 6 ל-18 חודשי מאסר והפנתה לנסיבות המקרה ולפסיקה נוהגת. היא עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות למשך שישה חודשים וענישה נלווית.

מאידך, הדגיש הסניגור את הנסיבות הייחודיות של האירוע על רקע המתיחות הביטחונית באותה תקופה, הדגיש את אורחותיו השלוות של הנאשם ואת יתר נסיבותיו. לכן ביקש הסניגור לאמץ את המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - המדינה מחויבת לשמור על שלום גופו ונפשו של כל אדם. עבירות מסוג זה חותרות תחת ערך מוגן זה, המתיישב עם זכותו הבסיסית של אדם לשלום גופו ונפשו. הנזק הנגרם כתוצאה מעבירות אלימות פוגע בערכים אלו, ובנסיבותינו, מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני, בשל נסיבות האירוע והחבלות שנגרמו שלמתלונן.

4

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: אין המדובר בעבירה מתוכננת, אלא בטעות אנוש על רקע תקופה ביטחונית סוערת ומתוחה (על כך אין מחלוקת). עם זאת אין כל הצדקה למעשי הנאשם שהיו מופרזים בכל קנה מידה;הנזק שנגרם למתלונן אינו מבוטל, ופוטנציאל הנזק מפגיעה בראש מחפץ כהה, הוא משמעותי ביותר; הנאשם צריך היה להימנע מן המעשים בהיותו אדם בגיר.

מדיניות הענישה הנוהגת - לרוב, בעבירה של פציעה, מסתיימים התיקים בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, אך ניתן לשקול גם תוצאה של עבודות שירות, בהתאם לנסיבות. ברע"פ 1746/18 פלהיימר נ' מ"י (מיום 26.4.2018) הסתיים הליך בחודשיים מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית, בנסיבות של תקיפת אחר בצוותא בביתו של המתלונן תוך שנגרמו חבלות חמורות מאשר במקרנו; ברע"פ 1084/17 מיכאלוב נ' מ"י (מיום 11.5.2017) אושר מתחם שבין 6 חודשי מאסר לרבות ריצוי בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בנסיבות של קטטה שהפכה לתקיפה בצוותא, תוך גרימת פציעה בראש מנשק קר. שם הסתיימו ההליכים ב-9 חודשי מאסר בפועל. ברע"פ 4574/17 עראר נ' מ"י (מיום 23.8.2017) הסתיים הליך ב-15 חודשי מאסר, על בסיס מתחם שבין 10 ל-36 חודשי מאסר, אך הנסיבות שם היו חמורות בהרבה - דקירה במספר מקומות בגוף על רקע סכסוך שכנים. נדמה, שמכל המקרים הללו יש לגזור לקולא.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על חודשיים ועד 15 חודשי מאסר, לרבות אפשרות של ריצוי המאסר בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם כבן 33, נשוי ואב לשני ילדים קטנים; אין לו עבר פלילי; שליחתו למאסר ממש מאחורי סורג ובריח עלולה לדרדרו כפי שעמד על כך שירות המבחן; הנאשם נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה מלאה; מאז המקרה בשנת 2015, לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים והנאשם מתפקד באופן נורמטיבי; כאמור חלפו 6 שנים מאז ביצוע המעשה.

המיקום במתחם - לפיכך, יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שקבעתי. עונש של של"ץ אינו הולם את נסיבות ביצוע העבירה וכן אינו עומד בקנה אחד עם עקרון ההלימה עליו עמדתי.

גזירת הדין

5

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    חודשיים מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 2.3.2021 ב"איחוד הצלחה" ירושלים וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום זה עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש;

ב.     4 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירה בה הורשע בתוך שנתיים מסיום עבודות השירות;

ג.       פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪ לע"ת מספר 1. הפיצוי ישולם בתשלום אחד עד ליום 2.5.2021. לא ישולם הפיצוי במועד, יועמד לפירעון מיידי בצירוף הפרשי ריבית פיגורים והצמדה.

זכות ערעור כחוק.

יש לשלוח לשירו המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, ה' אדר תשפ"א, 17 פברואר 2021, במעמד הצדדים.