ת"פ 67545/11/21 – מדינת ישראל יחידת תביעות מחוז ירושלים נגד טארק סכאפי (עציר)
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 67545-11-21 מדינת ישראל נ' סכאפי(עציר) ואח'
|
|
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י יחידת תביעות מחוז ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשמים |
1. טארק סכאפי (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד ס. מיאדה 2. מהראן זלבאני (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד י. ג'בר |
|
|
|
גזר דין
|
כתבי- האישום:
1. ביום 30.5.2022 הורשע נאשם 1 בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של התפרצות למגורים לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין והסגת גבול בצוותא, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין.
2. ביום 16.5.2022 הורשע נאשם 2 בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של הסגת גבול בצוותא, לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.
3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 19.3.2020, במסגרת מ"ת 58798-01-20, הורה כב' השופט י. צימרמן, על שחרורו של נאשם 2 בתנאי מעצר בית מלא במחנה הפליטים שועאפט, בבית אמו ובפיקוחן של אמו ושתיים נוספות. (להלן: "ההוראה החוקית")
4. באישום מס' 1 תואר, כי בין התאריכים 4.11.2021 בשעה 14:30 לערך לבין 7.11.2021 בשעה 10:00 לערך, התפרץ נאשם 1 לחדר מס' 157 של לירון גבריאל שבמעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בגבעה הצרפתית בירושלים (המכונים גם "מעונות רזיק") כך ששבר את משקוף הדלת, דחף בכוח את הדלת שהייתה נעולה, שבר את מנעול הדלת ונכנס לחדר וזאת במטרה לגנוב. נאשם 1 גנב מהחדר שני מחשבים של חברת ASOS ו- DELL, בהם מרוכז חומר לימודי השייך לבעליו שהינו סטודנט.
5. באישום מס' 2 תואר, כי ביום 13.11.2021 ו בסמוך לכך, נכנסו הנאשמים לחדר מספר 154 של מינגאן צ'ן- אזרח סיני שהתגורר במעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בגבעה הצרפתית (הקרויים גם "מעונות רזיק") בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה. הנאשמים פתחו את מזוודות המתלונן ואת התיקים וכן את דלת הארון ואת תכולתם שפכו לרצפה.
6. הנאשם 2 צירף שני תיקים: תיק מספר: 50261-05-22 במסגרתו הודה והורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+ג(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973, והתנהגות פרועה במקום ציבורי, לפי סעיף 216 (א)(1) לחוק העונשין.
7. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 25.9.21 בשעה 6:00 לערך, בבית החולים הדסה "עין כרם" בירושלים, החזיק הנאשם בכיסו השמאלי קופסת סיגריות המכילה נייר טואלט מקופל ובתוכו 2 שקיות המכילות 1.8105 גרם נטו של סם מסוכן מסוג הרואין. בהגיעם לתחנה קילל הנאשם את השוטרת ליטל בן יאיר וכן קרא בשמה ואמר לה "ליטל בן יאיר אני אראה לך מה זה" מספר פעמים.
8. תיק מספר: 58806-01-20 בו הודה והורשע בעבירות של גניבה בצוותא חדא, לפי סעיף 384 + 29 לחוק העונשין, והתפרצות לבניין שאינו מקום מגורים וביצוע גניבה בצוותא חדא, לפי סעיף 407(ב) + 29 לחוק העונשין.
9. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 14.1.2020, בשעה 19:00 לערך, בחניון ברחוב יצחק קריב בירושלים, בסמוך למלון מצודת דוד (להלן: "המקום") החנה מר שלום פרץ את האופניים החשמליים שלו בשווי 8,500 ₪ (להלן: "האופניים"), תוך שהוא קושר אותם לגדר. יום למחרת- 15.1.2020 בשעה 13:55 לערך, הגיעו הנאשם ואחמד פרחאן (להלן: "אחמד") למקום, כאשר הנאשם מצויד במגזרי ברזל, והחליטו לגנוב את האופניים. בשלב זה, השתמש הנאשם במגזרי הברזל על מנת לחתוך את שרשרת האופניים, אז נטלו הנאשם ואחמד את האופניים ועזבו את המקום.
בהמשך, ניגש אחמד עם האופנים לרחוב בן שדאד, הסמוך לשער שכם בירושלים, שם ממוקם בית העסק "אל מאלקי" (להלן: "בית העסק") ופגש באחד מבעלי העסק, מר עמיד חמאיל (להלן: "עמיד"). אחמד שאל את עמיד אם יש לו בבית העסק מחסן והאם הוא יכול לאחסן את האופניים במחסן ועמיד השיב בחיוב, והכווין את אחמד לעבר המחסן הצמוד לבית העסק, שם הניח אחמד את האופניים. כעבור זמן קצר, ובעקבות מידע, כוח שיטור הגיע לבית העסק ותפס את האופניים.
10. באישום השני תואר, כי בהמשך למפורט באישום לעיל, החליטו הנאשם ואחמד לבצע פריצה לבית העסק ולגנוב מתוכו. לצורך כך, הגיעו הנאשם ואחמד בליל 16.1.2020, בסמוך לשעה 23:00 למקום בית העסק, והבחינו כי בחלקו האחורי ישנו קיר המאפשר פרצה בגישה נוחה לתוך בית העסק. בשלב זה החלו הנאשם ואחמד להשתמש בכל הבא ליד על מנת לשבור את הקיר ולפרוץ לתוך בית העסק, ואגב כך עשו שימוש באבנים ובצינור ברזל. לאחר זמן קצר התעייפו הנאשם ואחמד ולכן חדלו ממעשיהם, פנו למקום סמוך ועשו שימוש בסמים מסוגים שונים.
בסמוך לחצות הליל, שבו הנאשם ואחמד למקום והמשיכו בניסיונות שבירת הקיר עד שהצליחו. בשלב זה נכנס הנאשם לתוך בית העסק והחל לגנוב ממנו כסף מזומן וחפיסות סיגריות, תו שאחמד ממתין בחוץ ומקבל מהנאשם את השלל. כוח שיטור אשר הגיע למקום הבחין במעשי הנאשם והאחר ועצר את אחמד. הנאשם, אשר הבחין בהגעת השוטרים, הסתתר בתוך פתח קטן בסמוך למקום ממנו פרצו הנאשמים לבית העסק, עד אשר אותר ע"י כוח השיטור.
תמצית טיעוני הצדדים:
11. ביחס לתיק המקור ובאשר לנאשם 1 ציינה המאשימה, כי המדובר באישומים נפרדים, תאריכים שונים, ועבירות שבוצעו כלפי מתלוננים שונים, ועל כן יש לקבוע שני מתחמים נפרדים. ביחס לאישום הראשון עתרה המאשימה לקביעת מתחם החל מ-18 חודשים ועד 36 חודשים, ובאישום השני החל ממאסר על תנאי ועד 8 חודשים.
12. צוין, כי לנאשם רישום פלילי הכולל 4 עבירות, בגין האחרונה שבהן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי להפעלה למשך 4 חודשים, וכן התחייבות להפעלה בסך 5,000 ₪. המאשימה ביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלק האמצעי של המתחם, ולהטיל עליו 30 חודשי מאסר בפועל הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, הפעלת ההתחייבות, זאת לצד ענישה נלווית.
13. ביחס לנאשם 2 ציינה, כי הנאשם הינו יליד 1991, פגע במעשיו בערכים מוגנים הנוגעים בזכות הקניין של הפרט. צוין, כי את העבירה ביצע הנאשם בשעת צהריים כאשר פוטנציאל המפגש עם בעלי הבית הינו גבוה.
14. בהתייחס למתחמים וביחס לתיק המקור ביקשה לקבוע מתחם שבין מאסר על תנאי ועד 8 חודשים. ביחס לתיק שצורף, וביחס לאישום הראשון, החל מ-6 חודשים ועד שנת מאסר, ובאישום השני מ- 12 חודשים ועד 24 חודשים. ביחס לתיק הנוסף בין 4 חודשים ועד שנת מאסר.
15. הוסף, כי לחובת הנאשם חמישה רישומים קודמים בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, עבירות רכוש ואלימות, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי להפעלה למשך 3 חודשים. נוכח טעמים אלו, ביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלק העליון של המתחם, ולהטיל עליו 44 חודשי מאסר הכוללים את הפעלת המאסר על תנאי, לצד ענישה נלווית.
16. ב"כ נאשמת 1 ציינה כי המדובר בתיק שהתבסס על ראיות נסיבתיות, ובעקבות גישור שהתקיים נטל הנאשם אחריות על האישום המתוקן. בכך חסך הנאשם זמן שיפוטי יקר, וכן חסך העדת מספר רב של עדי תביעה. צוין, כי העבירה אינה מתוכננת, מתוחכמת, ולא בוצעה באמצעות כלפי פריצה. לדבריה, אין הצדקה להפעלת המאסר על תנאי מעבירה של היזק לרכוש במצטבר, שכן זו הוטלה בשנת 2017, והמדובר בעבירה שולית מבין העבירות בהן הודה הנאשם. בנוסף, עבירה זו נבלעת לדבריה בתוך עבירת ההתפרצות.
17. הסנגורית ביקשה לקבוע מתחם כולל בין 8 חודשים ועד 18 חודשים, ולכל היותר עד 20 חודשים, זאת בהתאם לפסיקה תומכת אליה הפנתה.
18. בהתייחס לנסיבות האישיות, צוין כי הרקע בו צמח הנאשם הינו מורכב וקשה. הנאשם מגיל צעיר חשוף לחברה שולית, כאשר אביו שהיה מכור לסם נהרג לפי כשבע שנים. צוין, כי רישומו הפלילי של הנאשם ישן, כאשר העבירה האחרונה בוצעה בשנת 2017 וגז"ד ניתן בשנת 2000. נוכח טעמים אלו, ביקשה ההגנה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, ולהימנע מהטלת פיצוי ביחס לאישום הראשון בהעדר הוכחה בדבר אומדן הנזק. ביחס לאישום השני ציינה, כי בהתאם לעתירת המאשימה - יש לקבוע כי מתחם העונש ההולם הינו החל ממאסר על תנאי, ובהתאם לקבוע מתחם כולל בין 10 חודשים ועד 22 חודשים, ולקבוע את עונשו של הנאשם בחלק התחתון.
19. הסנגור ביקש להביא בחשבון את הודאת הנאשם וצירוף כלל תיקיו. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו. צוין, כי הנאשם כבן 30, גדל ללא אב מגיל צעיר. הסנגור תיאר מצב משפחתי מורכב מאוד, הן בהיבט האישי והן בהיבט הכלכלי. צוין בעניין זה, כי המשפחה מתקיימת מקצבת נכות של אחת האחיות שנפגעה בתאונת דרכים, והנאשם דאג לסייע טרם מעצרו בפרנסת המשפחה, מעבודות גינון ושיפוצים בהן עבד. בהקשר לעבירות צוין, כי לא נגרם נזק משמעותי. הסנגור ביקש לקבוע מתחם אחד ביחס לתיק המקור, לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של כל מתחם, ולהסתפק בתקופת המעצר אותה ריצה הנאשם.
20. שני הנאשמים הביעו צער על המעשים.
מתחם העונש ההולם:
21. במסגרת תיק המקור מיוחסות לנאשם 1 באישום הראשון עבירות של התפרצות, גניבה והיזק לרכוש, ובאישום השני עבירה של הסגת גבול. נוכח העובדה, כי העבירות בוצעו בסמיכות זמנים קרובה, בנסיבות דומות ובאותו תא השטח, ראיתי לקבוע מתחם עונש אחד שייתן ביטוי למספר העבירות שבוצעו בתוך מתחם אחד.
22. הערכים המוגנים בהם פגעו הנאשמים נוגעים בקניינו של הפרט, וביחס לאישום הראשון בערך נוסף, הנוגע בפרטיותו של אדם, נוכח החומרים הנשמרים על גבי המחשב הנייד, ובענייננו חומר לימודי חשוב.
23. עבירת ההתפרצות הינה עבירה שחומרתה רבה. בפסק דינו ציין כב' השופט י. עמית שעבירות גניבת רכב או עבירות של התפרצות לדירה, גם אם אינן "מתוחכמות", הן מסוג העבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל להתפתחות אלימה, וכן נקבע, כי פריצה לבית או לחצרים מערערת את הביטחון האישי של הציבור. (ראו: בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (08.01.10)).
24. במסגרת רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.14) נקבע כי "עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת ביטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים".
25. במקרה דנן, המדובר באירוע מתוכנן, אם כי לא מתוחכם. באישום הראשון התפרץ הנאשם 1 למעונות הסטודנטים, על ידי שבירת המשקוף ודחיפת הדלת הנעולה. כתוצאה מכך נשבר המנעול ועלה בידו להיכנס לחדר, וליטול מתוכו שני מחשבים ניידים בהם מאוחסן חומר לימודי חשוב. באישום השני, שני הנאשמים הסיגו גבול, לאחד מחדרי הסטודנטים שבמעונות, בו התגורר באותה עת אזרח סיני, שפכו את תכולת מזוודותיו על הרצפה וכן תכולת ארון שבחדר. בכל הנוגע לנאשם 2, יש לקחת בחשבון גם את העובדה, שביצוע העבירה נעשה תוך הפרת החלטה שיפוטית.
26. בהתייחס לת"פ 58806-01-20 ביצע הנאשם עבירות של התפרצות בצוותא חדא וגניבה. במהלך יממה אחת, גנב עם אחר אופניים חשמליים שערכן 8500 ₪, ובהמשך בליל 16.1.2020 פרץ לבית עסק עם אחר, על ידי שבירת הקיר באמצעות אבנים וצינור ברזל, תוך שהוא נכנס לבית העסק, נוטל כספים וסיגריות מתוכו, ומוציאם אל שותפו שהמתין בחוץ. מעשיהם של השניים הופסקו רק בזכות ערנותו של כוח שיטור שעבר במקום, הבחין במעשים, ועצר את השניים. גם כאן, אף אם המעשים אינם מתוחכמים, הם מצביעים על תעוזה מצד הנאשם 2 שהיה חדור מטרה באישום השני לשבור את הקיר ובדרך זו להיכנס אל בית העסק, ולגנוב מתוכו כסף ורכוש.
27. מתחם הענישה הנוהג בגין עבירות התפרצות וגניבה, מטבע הדברים הינו רחב. באשר לעבירת ההתפרצות לבדה, ובמטרה להדגיש את חומרת המעשים, על דרך הכלל מוטלים עונשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית. ניתן גם ללמוד מהפסיקה, כי שיקולים רבים משליכים על קביעת מתחם העונש בעבירה זו, לרבות נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, אך באופן כללי, מתחם הענישה בגין עבירה זו הינו החל מ- 9 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 20 חודשים, זאת לצד ענישה נלווית הכוללת קנס ופיצוי לקורבנות העבירה.
28. בהתאם לאמור, ראיתי לקבוע מתחם עונש כולל בעניינו של נאשם 1, החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשים, לצד ענישה נלווית. ביחס לנאשם 2 וביחס לתיק המקור: ממאסר למשך מספר חודשים (שיכול וירוצה על דרך עבודות השירות) ועד 10 חודשים, לצד ענישה נלווית. ביחס לת"פ 58806-01-20 החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשים, ובאשר לת"פ 50261-05-22 החל מצו של"צ ומאסר על תנאי ועד מאסר למשך מספר חודשים (שיכול וירוצה על דרך עבודות השירות), לצד ענישה נלווית.
העונש המתאים לנאשמים:
29. בבחינת נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא' לחוק העונשין) יש לקחת בחשבון את הנתונים הבאים:
30. נאשם 1 יליד 1991 נטל אחריות על מעשיו במסגרת הודאה בכתב אישום מתוקן. הבאתי בחשבון את התיקון שנעשה בכתב האישום, החיסכון בזמן שיפוטי ובהעדת מספר רב של עדים, וכן את הרקע האישי כפי שפורט על ידי ההגנה. בנוסף, הבאתי בחשבון את משך תקופת המעצר בה שוהה הנאשם.
31. לחובת הנאשם רישום פלילי הכולל 4 הרשעות קודמות, אשר אינן כוללות עבירות רכוש. האחרונה שבהן משנת 2017 בגינה נדון בשנת 2020 למאסר למשך 70 יום לצד ענישה נלווית. קיימות ברישום עבירות נוספות של תיווך וסחר בסם מסוכן, התפרעות, ניסיון הצתה, ותקיפת שוטר. הנאשם ריצה 2 תקופות מאסר נוספות אחת מהן למשך 10 חודשים בגין ביצוע עבירות סמים.
32. נאשם 2 יליד 1991 נטל אחריות על המעשים וכן צירף שני תיקים בהם הודה. הבאתי בחשבון את הצירוף שנעשה, חלוף הזמן ביחס לתיקים שצורפו, וכן ובעיקר את הרקע האישי המורכב כפי שפורט על ידי סנגורו.
33. לחובת הנאשם 2, רישום פלילי הכולל 5 רישומים במגוון עבירות -כאשר האחרונה שבהן ממן העניין משנת 2018. לנאשם זה רישומים בעבירות שוד בחבורה (בשני אירועים נפרדים), התפרצות, עבירה מתחם המוסר ועוד. הנאשם ריצה תקופת מאסר למשך 18 חודשים בשנת 2009.
34. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני, כי יש לקבוע את עונשם של הנאשם 1 בחלקו האמצעי של המתחם, ואת עונשו של נאשם 2 בחלקו הבינוני של כל מתחם, כך שיוטלו על כל אחד מהם, העונשים הבאים:
נאשם 1:
א. מאסר למשך 18 חודשים שמניינם החל מיום מעצרו של הנאשם.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של חמישה חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר על אחת העבירות בהן הורשע.
ג. הפעלת מאסר על תנאי למשך 4 חודשים מתיק מספר 6920-02-18 (שלום ירושלים) מיום 1.1.2020 כך שחודשיים ירוצו במצטבר וחודשיים בחופף. סה"כ ירצה הנאשם מאסר למשך 20 חודשים בניכוי ימי המעצר.
ד. הפעלת התחייבות על סך 5000 מהתיק המצוין בסעיף 39 לעיל. ההתחייבות תשולם עד ליום 1.5.2023.
ה. פיצוי כספי למתלונן באישום 1 בסך 1500 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.5.2023.
נאשם 2:
א. מאסר למשך 22 חודשים שמניינם החל מיום מעצרו של הנאשם.
ב. הפעלת מאסר על תנאי למשך 3 חודשים מתיק מספר 57278-03-18 (שלום ירושלים) מיום 24.6.2018, כך שחודשיים ירוצו במצטבר וחודש בחופף. סה"כ ירצה הנאשם 24 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
ג. מאסר על תנאי לתקופה של חמישה חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר על אחת העבירות בהן הורשע.
ד. פיצוי כספי בסך 1500 ₪. הפיצוי יופקד עבור תיק מספר: 58806-01-20 לשני המתלוננים בחלקים שווים עד ליום 1.5.2023. המזכירות תעביר את פרטיהם למזכירות בתוך 14 יום.
זכות ערעור לבית משפט מחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, במעמד הנוכחים (הנאשמים בוויעוד חזותי).
