ת"פ 67509/12/14 – מדינת ישראל נגד סאדק סלים
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 67509-12-14 ת"פ 24934-08-15 ת"פ 2826-08-15 ת"פ 4758-01-16 ת"פ 12002-04-16 ת"פ 29850-06-17 ת"פ 17090-07-17 |
|
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
מדינת ישראל
|
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
סאדק סלים (עציר) ע"י ב"כ עו"ד וסים ע. דראושה
|
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
הנאשם שלפניי הורשע על-פי הודאתו ב-7 תיקים, וזאת במסגרת "ניקוי שולחן". הדיון בכל התיקים אוחד לפניי.
2
להלן עובדות כתבי האישום והעבירות ע"פ סדרם הכרונולוגי:
ת"פ 67509-12-14 (התיק הראשון)
ביום 27.2.2013 החזיק הנאשם בסם מסוג חשיש במשקל 0.0786 גרם נטו.
לכן מואשם בעבירה של
החזקה סם לצריכה עצמית לפי סעיף
ת"פ 24934-08-15 (התיק השני)
אישום ראשון - ביום 22.9.2014 תקף הנאשם את אמו בכך שתפס אותה בצווארה. בהמשך הטיח ראשו בקיר ובמקרר, צעק וזרק שמיכות על הרצפה.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של תקיפה סתם לפי סעיף
אישום שני - ביום 7.10.2014 במלון בירושלים גנב הנאשם טלפון סלולרי, לאחר שביקש מהמתלונן לבצע שיחת טלפון במכשיר המתלונן, ואז נטל את הטלפון ועזב את המקום.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של גניבה, לפי סעיף
ת"פ 2826-08-15 (התיק השלישי)
ביום 17.2.2015 בעיר העתיקה התפרץ הנאשם לרכב וגנב ממנו מכשיר טלפון סלולרי השייך לבעל הרכב, כל זאת באמצעות הכנסת ידו לחלון הרכב וגניבת המכשיר ממנו.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירות של גניבה מרכב לפי סעיף
ת"פ 4758-10-16 (התיק הרביעי)
3
ביום 28.8.2015 בירושלים הבחין מתלונן בהתקהלות שבה היה מעורב הנאשם. כששאל מה קורה, ניגש אליו הנאשם והיכה אותו באגרופו לפניו, וגרם לאודם בעינו של המתלונן. בעת ניסיון לעצרו, התנגד הנאשם למעצרו בכך שהשתולל והתנגד לאיזוקו.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף
ת"פ 12002-04-16 (התיק החמישי)
ביום 5.4.2016 נטל הנאשם כסף השייך לנהג מונית, אשר הסיע אותו, כאשר בסוף הנסיעה, במקום לשלם, השאיר הנאשם תעודת זהות לנהג המונית ויצא ממנה. נהג המונית חיפש אותו ומאוחר יותר נפגשו השניים. הנאשם אמר שיחזיר לנהג המונית את הכסף ואז ניסה הנאשם להימלט. נהג המונית אחז בו ובתגובה הפילו הנאשם לרצפה, חנק אותו, היכה בו מכות אגרוף לפנים ונשק אותו מתחת לבית השחי ונמלט. נגרמו לנהג המונית פצע מדמם באף, אדמומיות בשפתיו ופצע נשיכה מתחת לבית השחי.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף
ת"פ 29850-06-17 (התיק השישי)
ביום 17.8.2016 נסע הנאשם עם אחרת במונית של מתלונן וגנב ממנו את הטלפון הסלולרי השייך לו כשאשר יצא מהמונית והתחייב לשלם לנהג המונית כסף. כשראה נהג המונית כי השניים לא שילמו פנה לשוטר בקרבת מקום, אשר תפס את הנאשם וזה מסר לו את הטלפון של המתלונן כשהוא שבור.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירת גניבה לפי סעיף
ת"פ 17090-07-17 (התיק השביעי)
הנאשם היה בקשר עם בת זוג במשך תקופה של שנתיים. בסופה, ובתאריך 19.5.2017 הוצא נגד המשיב צו הרחקה מבת זוגו, לרבות מביתה וממקום עבודתה במסגרת תנאי שחרור.
4
אישום ראשון - ביום 19.5.2017 לאחר פרידת בני הזוג, התקשר הנאשם לבת הזוג מספר פעמים וביקש לפגוש בה אך זו סירבה ודרשה כי לא יגיע לביתה. למרות זאת, הנאשם הגיעה לביתה, טיפס לעבר חלון חדרה ונכנס לתוכו. בת הזוג נבהלה וצעקה. הנאשם אמר לה שהיא חייבת לחזור אליו וכי היא שלו. בת הזוג הזעיקה את אמה, ותוך כדי כך הנאשם לקח ממנה את הטלפון, ובת הזוג נמלטה מהבית עד להגעת השוטרים.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של הסגת גבול, לפי סעיף
אישום שני - ביום 26.5.2017 הגיע הנאשם לבית בת הזוג, נכנס אליו דרך המרפסת והחל לקרוא לעברה. אמה של בת הזוג הניסה אותו מהמקום.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של הסגת גבול, לפי סעיף
אישום שלישי - ביום 29.6.2017 יצאה בת הזוג מעבודה חזרה לביתה. בעודה בדרך, ראתה בת הזוג את הנאשם רץ לעברה, ובשל כך ברחה לכיוון הכביש. הנאשם תפס את בת הסוג בשערה ומשך אותה לעבר חניה תוך שהוא צועק עליה שהיא שלו, שלא תלך ממנו ושלא תהיה עם איש מלבדו. הוא סטר לה ופגעה באוזנה ותפס בחוזקה את ידיה. בת הזוג נחלצה מאחיזתו ונמלטה לתוך חנות "סופר פארם" סמוכה. עובדי החנות נעלו אותה על מנת למנוע את כניסת הנאשם והזעיקו את המשטרה.
בגין כך מואשם הנאשם
בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף
טיעונים לעונש
ב"כ המאשימה עמד על נסיבותיו של הנאשם, ועל ניסיונות חוזרים ונשנים של הנאשם להיגמל, שלמרבה הצער כשלו. ב"כ המאשימה עמד על טיבן של העבירות, הערכים המוגנים שנפגעו ומתחמי הענישה השונים לגבי כל אחד מהאישומים, ובסופו של יום ביקש להטיל על הנאשם מאסר של 35 חודשי מאסר בתוספת מאסר מותנה של 5 חודשים שהוטל עליו בת"פ (ירושלים) 20921-09-15 ביום 2.11.2015 (תיק התנאי), מאסר מותנה מרתיע, פיצוי למתלוננים, ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה.
5
ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו של הנאשם על ניסיונותיו הכנים להיגמל, לא אחת, לא שתיים ולא שלוש. למרות מאמציו הכנים, לא הצליח הנאשם בהליכי הגמילה. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם עדיין מעוניין בגמילה, וזאת באמצעות תוכנית גמילה בין כתלי בית הסוהר. על-כן ביקש "לנקות שולחן" ולהקדים ולהתחיל את תהליך הגמילה. ב"כ הנאשם סבר כי יש להביט בנאשם כאדם צעיר מאוד, חסר ניסיון, שנאבק בקשיים המרובים בכלים שהיו לו. ב"כ הנאשם ביקש לדחות את גזירת העונש על-מנת לקבל תסקיר לעונש, שיוכל לשפוך אור על ההליך הטיפולי.
הנאשם ציין לפניי את חרטו, את מצבו היום במעצר ואת רצונו בגמילה. התרשמתי כי מדובר במי שאכן חרטתו כנה והוא מעוניין לעבור תהליך אמיתי של גמילה. הוא סיפר כי תהליך של גמילה יארך כ-9 חודשים מרגע שייגזר דינו, וביקש שדינו ייגזר היום.
קביעת מתחם הענישה- מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
הערכים המוגנים - הנאשם פגע במגוון רחב של ערכים מוגנים, החל בזכותו של הזולת לשלום גופו, כבודו, מרחבו האישי ורכושו, דרך פגיעה בזכותו של אדם להגנה מפני פגיעה מתוקף צו הגנה וכלה בשלום הציבור, ככל שהדבר נוגע לעבירות הסמים. אין לי אלא להצטרף לדברי ב"כ המאשימה בהקשר זה.
נסיבות הקשורות בעבירה - נדמח לי שאין חולק כי הרקע המשותף לביצוע רצף העבירות הקשה הוא בעיקר מצבו הנפשי של הנאשם כתוצאה משימוש בסמים, שהרי ברקע זה הגיעו הצדדים להסכמות לעניין הסדר טיעון בעל אופי שיקומי, אי-שם באמצע הדרך, טרם ביצע הנאשם עבירות נוספות, ברח ממסגרות וטרף את הכלים. כל האירועים מתאפיינים בהיעדר תכנון, התנהגות אימפולסיבית ולעתים קרובות אלימה, והיעדר שיקול דעת. מאפיינים אלו מעידים על עוצמת בעיית ההתמכרות וחוסר יכולתו של הנאשם להימנע מהמשך צריכת הסמים.
מדיניות הענישה הנוהגת - הפסיקה מגוונת ביחס לעבירות המיוחסות למשיב. אני סבור כי מתחמי הענישה להם טענה המאשימה מבוססים היטב בפסיקה.
6
מתחמי הענישה -
אשר לתיק הראשון - המתחם צריך לעמוד בין מע"ת לחודש מאסר;
אשר לתיק השני - המתחם צריך לעמוד בין 4 ח' ל-10 חודשים (בהקשר זה מפנה לרע"פ 4265/15 דדון; רע"פ 8627/14 דביר);
אשר לתיק השלישי - המתחם צריך לעמוד בין 4 ח' ל-12 חודשי מאסר (ר' רע"פ 8404/15 מוסראתי);
אשר לתיק הרביעי - המתחם צריך לעמוד בין 3 ל-6 ח' מאסר;
אשר לתיק החמישי - המתחם צריך לעמוד בין 4 ח' ל-12 ח' (רע"פ 3555/16 סברי);
אשר לתיק השישי - המתחם צריך לעמוד בין חודשיים ל-8 ח' (ר' למשל: ע"פ 8627/14 דביר).
אשר לתיק השביעי - המתחם צריך להיות אחד לגבי מכלול האירועים ולעמוד על בין 6 ל-16 חודשים.
אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - הנאשם צעיר מאוד. מצד אחד הדבר פועל לזכותו בהיותו עוּל ימים. מצד שני, "הישגיו" הפליליים עומדים ביחס הפוך לגילו הצעיר ופועלים לחובתו. אין ספק כי מצבו ההתמכרותי העמוק של הנאשם, הוא שעומד מאחורי המעשים, והוא עשה מספר ניסיונות לתקן מצב זה, ללא הצלחה, וזאת בשל חוסר יכולתו להתגבר על ההתמכרות. לכן בסופו של דבר נעצר הנאשם עד לתום ההליכים נגדו בכל התיקים. הנאשם נטל אחריות משמעותית על מכלול מעשיו הרעים, ואני רואה אותו היום, לאחר למעלה משנת "היכרות" עמו, כשהוא יותר שלם עם עצמו, מתון יותר ורגוע יותר. לנאשם עבר פלילי שעיקרו בעבירות רכוש, ואין לו עבר פלילי באלימות.
מיקום במתחם - לנוכח האמור, יש למקם את הנאשם במיקום בינוני בתוך מכלול המתחמים אליהם התייחסתי.
7
עניינו של הנאשם אינו שגרתי, בשל רצף העבירות, גילו הצעיר והנסיונות החוזרים ונשנים להיגמל ללא הצלחה. אני סבור כי יש לתת משקל משמעותי ל"ניקוי השולחן" שביצע הנאשם, לחרטתו ולרצונו כיום בטיפול, רצון חזק מבעבר. אני סבור כי עמדתה של המאשימה לכל אורך בירור עניינו של הנאשם בתיקים השונים היתה הגונה, סבלנית, והיא הייתה נכונה לתת לנאשם הזדמנויות חוזרות ונשנות להוכיח עצמו, בשם עקרון השיקום. לכן, עמדתה העונשית אינה בלתי מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין בהתחשב בהיקף האישומים וחומרתם.
הסניגור ביקש לקבל תסקיר טרם גזירת הדין על-מנת לעקוב אחרי ההליך השיקומי בכלא. אני סבור כי בקשה זו צריכה הייתה להגיע קודם לכן, וממילא, הנאשם מבקש שדינו ייגזר היום, והוא יוכל לפנות לשיקום וגמילה בתוך הכלא בכלים הרבים העומדים לידי שב"ס בהקשר זה.
אני סבור, כי שב"ס צריך לשים דגש טיפולי שיקומי ביחס לנאשם, ואני מנחה אותו לשתף את הנאשם בהקדם, בהליך טיפולי ארוך טווח שיטפל במכלול הבעיות מהן הוא סובל, לנוכח המוטיבציה שלו, הבעת חרטתו ונטילת האחריות מצדו.
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 25 חודשי מאסר בפועל לריצוי בניכוי ימי מעצרו בכל התיקים, וזאת על-פי חישוב שיבצע שב"ס;
ב. מפעיל 5 חודשי מאסר שהוטל בתיק התנאי וזאת במצטבר לתקופת המאסר הנוכחית, כך שבסה"כ ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר מיום מעצרו;
ג. 4 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג עוון וכן עבירת סמים של צריכת סמים עצמית ו/או החזקת כלים לשימוש עצמי וזאת בתוך שנתיים מיום שחרורו;
ד. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג פשע וזאת בתוך שנתיים מיום שחרורו;
ה. 5 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים ו/או עבירה של הפרת הוראה חוקית וזאת בתוך שנתיים מיום שחרורו;
ו. בשל מצבו של הנאשם אני נמנע מענישה בעלת אופי כלכלי, לרבות פיצוי המתלוננים שכן לא יהא ביכולתו של הנאשם, בנסיבותיו לעמוד בכך;
8
ז. התחייבות בסך 6,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה בה הורשע בתיקים שלפניי במשך שנתיים מיום שחרורו. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, ייאלץ ביהמ"ש שיגזור את הדין לחייבו בהתחייבות.
מורה על השמדת הסמים.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ח, 19 אוקטובר 2017, בנוכחות הצדדים.